"פתאום גיליתי שחסרות לי שנה וחצי של הפקדות לפנסיה - אחרי שפניתי לחברת הביטוח, הם 'מצאו' את הכסף" - מגזין ההשקעות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"פתאום גיליתי שחסרות לי שנה וחצי של הפקדות לפנסיה - אחרי שפניתי לחברת הביטוח, הם 'מצאו' את הכסף"

בכל חודש מופקדים בישראל 5.8 מיליארד שקל בחסכונות פנסיוניים ■ לפי נתוני רשות שוק ההון, 2.3 מיליארד שקל מהסכום הזה לא מגיעים לחשבונות של החוסכים, ונתקעים בדרך בעקבות כשלים בין המעסיק לחברות הביטוח ■ הבעיה עשויה להחמיר בקרוב

15תגובות
אנשים מבוגרים הולכים ברחוב. מי שלא מגלה את בעיית ההפקדות ועובר עבודה — גדלים הסיכויים שיאבד את כספו
בלומברג

"לפני כחודש רציתי לבצע ניוד של כספי הפנסיה שלי מקרן פנסיה אחת לאחרת, ולמרבה ההפתעה גיליתי שחסרות לי הפקדות של שנה וחצי, אף שיש ברשותי קבלות על כולן. הבירור מול מנורה נמשך כבר חודש, ללא מענה רציני. בהמשך לפנייתי, ולאחר שהם 'מצאו' את הכספים, הם רצו להחזיר אותם למעסיק ללא תשואה, ריבית או הצמדה", כך מספר אריאל, 37, היי־טקיסט מהמרכז.

פנייתו של אריאל היא אחת מני רבות שהתקבלו במערכת TheMarker בשבוע שעבר, המתארות את קצר התקשורת החל בין המעסיק, שמפריש בכל חודש כסף לטובת החיסכון הפנסיוני של העובד, לחברת הביטוח שמנהלת את החיסכון עבור העובד.

ואיזו קרן פנסיה השיגה תשואה עדיפה בסיכון נמוך יותר? לגרף הפיזור לחצו כאן

בכל שנה מופקדים בישראל כ–70 מיליארד שקל בחסכונות פנסיוניים, הכוללים קופות גמל, קרנות פנסיה וביטוחי מנהלים. כלומר, מדובר בהפקדות בסך 5.8 מיליארד שקל בחודש. מתוך הסכום הזה, כ–2.3 מיליארד שקל לא מגיעים ליעדם — כ–40% מההפקדות החודשיות, לפי נתוני רשות שוק ההון. ואולם, משיחות עם בכירים בתחום הפנסיה, עולה כי מדובר בסכום גדול מכך: כ–4 מיליארד שקל שנתקעים מדי חודש בחשבונות מעבר (חשבונות שקרנות הפנסיה לא יודעות למי לשייך), ולא מגיעים ליעדם — כ–75% מההפקדות החודשיות.

תרשים: מה תוקע את הכסף?

בין אם אלה המספרים של רשות שוק ההון או ההערכות של מנהלי הביטוח, מדובר בשיעורים גבוהים מאוד של כספים שלא מגיעים ליעדם, במסגרת הפקדות שנעשות על ידי מערכות ממוחשבות, כך שסביר יותר להניח כי המספר אמור היה להיות אפסי.

קצר בתקשורת

בעבר, השיווק והתפעול של הכספים הפנסיוניים של העובדים נעשו על ידי אותה סוכנות הסדר, כלומר אותה סוכנות ביטוח ייעצה לעובדים בתחום הפנסיוני והתאימה להם מוצרים שהיא משווקת. אלא שכך נוצרו ניגודי עניינים בין המעסיק והסוכן לבין העובדים. המעסיק קיבל שירותי תפעול מהסוכן, שירותים שעולים כסף, אולם במקרים רבים המעסיק לא שילם על כך, ומי שנשא בנטל התשלום הם העובדים, באמצעות דמי הניהול. במצב עניינים זה, המעסיק היה "כולא" את העובדים אצל סוכן הביטוח שעמו הוא עבד, שעצותיו לא בהכרח היו מיטיבות עם העובד.

הממונה על אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר, דורית סלינגר, יזמה רפורמה מקיפה שנכנסה לתוקף בסוף 2015, שכללה את ההחלטה הדרמטית להפריד את תפקידי השיווק מהתפעול. כלומר, כל סוכנות הסדרים פנסיונית, סוכנות ביטוח גדולה שנמצאת בשליטת חברות הביטוח, המעניקה שרותי ייעוץ ותפעול — צריכה היתה להחליט אם היא מעניקה ייעוץ פנסיוני או מבצעת תפעול של כספי הפנסיה. לא ניתן לבצע את שני הדברים יחד.

בקצרה

בעקבות זאת, כיום סוכנות ביטוח יכולה להעניק רק שירות אחד מהשניים: שירותי תפעול פנסיוני למעסיק או שירותי שיווק פנסיוני לעובדים שלו. המעסיק מצדו עדיין אמור לספק לעובד ייעוץ פנסיוני, אך העובד יכול לבחור את חברת הביטוח כרצונו. בנוסף, הרפורמה חייבה את המעסיק לשאת בעמלות התפעול של הפנסיה, ומי שאמור ליהנות מהחיסכון הוא העובד.

הדיווח הדיגיטלי יחול גם על חברות קטנות

כדי להוציא את הרפורמה לפועל נדרשו כמה שלבים: ראשית, צריך היה להעביר את כל ענף הביטוח לדיווח דיגיטלי אחיד, שכן עד להשלמת הרפורמה כל חברה ביצעה את דיווחיה בדרך אחרת, דבר שהפך את המעבר מחברה אחת לאחרת למורכב מאוד מבחינה תפעולית. במקביל לבניית פרוטוקול דיווח אחיד, הוקמה המסלקה הפנסיונית, שאמורה לרכז לחוסך במקום אחד את כל יתרות חסכונותיו הפנסיוניים. המסלקה מאפשרת לחוסך לגלות היכן מופקד הכסף שלו בלחיצת כפתור. עם זאת, השימוש במסלקה עולה כסף, והוא לא חף מבעיות.

עם פתיחת התחום לתחרות נכנסו אליו חברות שמתמחות במתן שירותי שכר, כמו חילן, כמיפל וטמל. החברות האלה, שעד לפני שנתיים תחום הפנסיה היה זר להן לחלוטין, גילו כי למעסיקים יש קושי לבצע את המהלך הפשוט מאוד של העברת ההפקדות של העובד והמעסיק לקרן ולוודא כי הן הגיעו ליעדן.

במקביל, הרפורמה של סלינגר לא התקבלה באהדה רבה בקרב סוכני הביטוח וחברות הביטוח. הסוכנים ראו כיצד בור שומן גדול שלהם הולך ומצטמק, שכן הקשר שהיה להם עם המעסיק לא הבטיח יותר את היכולת שלהם לפנות לעובדים באופן בלעדי, הם נאלצו לבחור בתחום אחד — שיווק או תפעול. ואילו חברות הביטוח ראו כיצד סוכנויות ההסדר שלהן מאבדות נתח גדול מהכנסותיהן.

במצב עניינים זה, המוטיבציה של חברות הביטוח לטייב את הנתונים ולתקשר דיגיטלית עם כל חברה לא היתה גבוה. סלינגר נאלצה להפעיל את מלוא כוחה והשפעתה כדי לחייב את החברות לעמוד בדרישותיה.

כיום, כל החברות במשק שיש להן יותר מ–100 עובדים מחויבות לדווח באמצעים דיגיטליים בלבד על ההפקדות שהן מבצעות לתוכניות לביטוח פנסיוני של עובדיהן. גופים מוסדיים לא יקלטו כספים שלא הועברו במבנה האחיד, שנקבע על ידי האוצר. המערכת להפקדה מכונה "ממשק המעסיקים", ולפי התקנה, המעסיקים אמורים להעביר את הכספים דרך המסלקה הפנסיונית למנהלי החיסכון הפנסיוני — חברות הביטוח ובתי ההשקעות.

עם כניסת התקנות לתוקף, התברר כי כ–2 מיליארד שקל נמצאים בחשבונות מעבר, ועדיין לא הגיעו ליעדם. כיום, כאמור, הסכומים אף גבוהים יותר.

ב–2018 גם חברות המעסיקות פחות מ–100 עובדים אמורות להתחיל לדווח על ההפקדות דרך ממשק המעסיקים, והשאלה היא אם המערכת מסוגלת לטפל גם בהם.

מרשות שוק ההון נמסר: "תקנות התשלומים הביאו לצמצום ניכר בהיקף הכספים בחשבונות המעבר, וליצירת שקיפות בתהליך קליטת הכספים במוצרי החיסכון הפנסיוני. רוב הכספים בחשבונות מעבר הם הפקדות שהועברו לגופים המוסדיים שלא בהתאם לתקנות התשלומים לקופת גמל.  תקנות התשלומים חייבו את הגופים המוסדיים למסור דין וחשבון מיידי על אופן הטיפול בכספים.

"תקנות תשלומים והשקיפות שנוצרה כתוצאה מהן בתהליכי סליקת הכספים הציפו בעיות בהתנהלות גופים בשוק בנוגע להליך הפקדות הכספים, התעלמות מדיווחי מעסיקים וקליטת כספים שלא בהתאם למערכות השכר. לדוגמה, נמצאו מקרים בהם העובד מימן את עלויות אובדן כושר עבודה מכספי החיסכון שלו למרות שהמעסיק אמור היה לשאת בתשלום בשל אי התרעה על חוסר בתשלום.

"חלק גדול מהכשלים שקיימים היום במוצרי הביטוח מקורם בפערים בין הנתונים במערכות השכר לאופן הפיצול של הכספים במוצר החיסכון של העובד ואינם קשורים ליישום תקנות תשלומים או להפרדה בין השיווק לתפעול. הצעדים שנקטה רשות שוק ההון מביאים לרישום תקין של זכויות העובדים ולצמצום ניגודי העניינים בתחום. נדגיש כי רוב הכספים בחשבונות מעבר מקורם בהפקדות שבוצעו בחודשים האחרונים והם משויכים לחשבון העמית עם תאריך הערך המקורי שבו הופקדו לקופה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#