חוקי - אבל מסוכן: מי יישאר בזירה אחרי חיסול האופציות הבינאריות? - מגזין ההשקעות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חוקי - אבל מסוכן: מי יישאר בזירה אחרי חיסול האופציות הבינאריות?

לאחר שבמשך שנים ישראלים דיווחו על הפסדים והונאות באתרי האינטרנט של הפורקס וחוזי ההפרשים, רשות ניירות ערך טיפלה בענף "זירות הסוחר" - ומשלימה בימים אלה את החיסול הסופי של החלק הבעייתי שלו - אופציות בינאריות

16תגובות
קוביות על דפים המציגים נתוני מסחר

"פעם, כשחשבת על שוק ההון ועל מסחר עצמאי, מיד דמיינת את עצמך נופל" — זה היה המשפט ששמו הקופירייטרים בפיו של השחקן ירון ברובינסקי, בפרסומת שהפיקה חברת אייטרייד (Atrade) בסתיו 2016. אחר כך נראה השחקן, לבוש בחליפה ועניבה, קורס לתהום אפלה, שבה מרחפים סביבו ציטוטים של שינויים במחירי מניות. לסרטון היה סוף טוב: הצניחה הסתיימה על ספה רכה מול מחשב נייד שניצב על שולחן אופנתי. או אז השחקן פנה למצלמה ואמר: "אבל עכשיו, כשאייטרייד נמצאת בפיקוח של רשות ניירות ערך, אתה יכול להירגע ולסחור בביטחון".

במציאות, הסיפור הסתיים באופן פחות נוח מבחינת החברה לאחר שברשות ניירות ערך לא השתעשעו מהצפייה ולא חשו רגועים כפי שהמליץ השחקן, אלא טענו שהסרטון מטעה את הציבור — שכן התחום שבו אייטרייד עוסקת, חוזי הפרשים, נחשב למסוכן מאוד. זה נגמר בקנס של 150 אלף שקל. הקנס התחשב בנסיבות מקלות, אך נועד להבהיר נקודה חשובה: הפיקוח על זירות הסוחר — אתרי אינטרנט שמציעים ללקוחותיהם לנסות להרוויח כסף ממסחר מקוון במוצרים פיננסיים — שנכנס לתוקף בסתיו 2016, אמור לטפל בצדדים האפלים ביותר שלהן, אבל גם לאחר החלתו הענף אינו מקום שבו כספי המשקיעים מוגנים מהפסדים גדולים.

חשוב לומר: פעילותה של אייטרייד חוקית, והיא קיבלה רישיון מהרשות לפעול. המוצרים שהיא משווקת באתר שלה — חוזי הפרשים על שערי מטבע, מניות, אג"ח וסחורות — אמנם שנויים במחלוקת, אך אינם אלה ששיווקו הזירות שבאמת הרגיזו את הרשות: אופציות בינאריות. מבחינת הרשות, האופציות הבינאריות היו צעד אחד רחוק מדי. ההשוואה בין השקעות בפורקס ובחוזי הפרשים על נכסים פיננסיים להימור בקזינו אינה מופרכת בהכרח, אך מי שמכירים מקרוב את הענף טוענים שבמקרה של חלק מהחברות שמשווקות אופציות בינאריות, ההשוואה לקזינו היא כמעט מחמאה.

בעוד האפשרות של רווח מההשקעה בחוזי ההפרשים הסטנדרטיים שמשווקים בזירות הסוחר היא נושא לוויכוח, במקרה של האופציות הבינאריות הדברים נראים ברורים. בדיקה שערכה הרשות מצאה כמה מאפיינים ייחודיים לתת־תחום הזה, שהפכו אותו לבלתי נסבל בעיניה.

האחד הוא טווחי הזמן הקצרים, כלומר העובדה שהלקוחות אמורים לחזות שינויים קצרי טווח במחירי נכסים, אפילו של דקות ספורות, תנודות שאין כל דרך לאמוד אותן. מאפיין שני הוא העובדה שהסיכויים להרוויח או להפסיד, נוטים בבירור לרעת הלקוחות — שכן ברוב המקרים, שיעור התשואה (במקרה של ניחוש נכון) הוא כ–80% מסכום ההימור, בעוד במקרה של הפסד סכום ההשקעה כולו נמחק.

מאפיין שלישי, בעייתי במיוחד, הוא העובדה שלפחות בחלק מהמקרים, הלקוחות לא יכולים לחשב עצמאית את השינויים במחיר של נכסי הבסיס של האופציות. כלומר ההחלטה אם הם ירוויחו או יפסידו נתונה בידי הזירות.

בעקבות כל זאת, באביב 2016 הרשות אסרה על שיווק של אופציות בינאריות ללקוחות בישראל. בשבועות האחרונים הושגה פריצת דרך נוספת, לאחר שיו"ר הרשות, שמואל האוזר, גייס למאבק גם את שר האוצר, משה כחלון, את אנשי משרד המשפטים ואת היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, ולבסוף את ממשלת ישראל כולה כדי להרחיב את הגדרותיהם של חוק ניירות ערך ושל החוק לאיסור הלבנת הון — כך שניתן יהיה למנוע את השיווק של אופציות בינאריות גם ללקוחות בחו"ל.

בימים אלה מתבצעת השלמת תיקוני החקיקה במליאת הכנסת ובוועדת הכספים. בכך הם אמורים להביא לסיומו את עידן האופציות הבינאריות. אמנם כיום הישראלים כבר לא אמורים להפסיד כסף באופציות הבינאריות. ואולם גורמים בתחום טוענים שכל עוד האתרים משווקים את האופציות הבינאריות לחו"ל, אזרחי המדינה אמנם לא נפגעים ישירות — אבל הנזק התדמיתי לישראל הוא עצום.

מדוע האופציות הבינאריות
נחשבות לבעייתיות במיוחד?
1. המכשיר מציע רק שתי אפשרויות:
רווח גדול יחסית )כ 80%- מסכום
ההשקעה( והפסד טוטאלי )כל הסכום(.
המודל מגלם תוחלת הפסד גדולה בהרבה
מתוחלת הרווח
2. הניחושים של השינוי הצפוי במחירים
של נכסי הבסיס של האופציות,
נעשה לטווחי זמן קצרים במיוחד.
כך, אין כל סיכוי לבצע ניתוח כלכלי של
ההשפעות על המחירים — כלומר, מדובר
בהימור לכל דבר
3. אופן חישוב השינויים בנכסי הבסיס
אינו מאפשר ללקוחות מעקב עצמאי
אחריהם. הדבר מאפשר לזירות
הסוחר לקבוע בעצמן אם הלקוח ירוויח
או יפסיד, וכנראה שאף עשו זאת לעתים
קרובות

תאוות בצע מכל הכיוונים

לאחר שהחל באיחור, השינוי בתחום זירות הסוחר התרחש מהר יחסית. המנהלים והבעלים של חברות האופציות הבינאריות כעסו והסבירו לכל מי שהיה מוכן לשמוע שזה לא ייתכן. הם האזינו לרמזים של הרשות, ראו את הכתבות בעיתונים, ועדיין היו בטוחים כנראה שאיש לא יעצור אותם.

תעשיית האופציות הבינאריות היא מקור פרנסה מפתה בעיקר עבור שתי קבוצות של אנשים, או לפחות היתה כזאת עד כה. הקבוצה הראשונה היא עובדי השיווק — צעירים בשנות ה–20 המוקדמות לחייהם, חלקם הגדול דוברי שפות זרות — שאחראים בפועל על הקשר עם הלקוחות. העובדים האלה יודעים, וכמה מהם העידו על כך, עד כמה התעשייה הזאת בעייתית. הם הרי מפתים בעצמם את הלקוחות שוב ושוב להזרים עוד כסף.

לחברות שמעסיקות את הצעירים האלה היו שתי דרכים עיקריות להתמודד עם הספקות המוסריים שעלולים היו להפריע לתפקוד היומיומי שלהם. האחת היא יצירת סביבת עבודה דינמית, חיובית בהגזמה, של מעין סטארט־אפ תוסס במיוחד.

השנייה, האפקטיבית יותר, היתה הרבה מאוד כסף. תחומי הפורקס והאופציות הבינאריות מציעים לעובדים הזדמנות חד־פעמית: משכורות גבוהות, דומות לאלה של עובדי היי־טק בכירים, ללא צורך בהשכלה, במקצוע או בכישורים מיוחדים.

לפי הערכות מקובלות, השכר של עובדי השיווק בענף מגיע ל–30–40 אלף שקל בחודש — ואולי אף יותר מכך — ומורכב ברובו מעמלות ובונוסים על מכירה, כלומר על שכנוע של לקוחות להעביר את כספם לקופת החברה, ועידודם להפסיד אותו במהירות. לצד העובדים האלה, אגב החברות גם מעסיקות או העסיקו עובדים בעלי ידע טכנולוגי של ממש, כאלה שיש ביקוש לכישורים שלהם במקומות אחרים.

הקבוצה השנייה שהתפרנסה היטב מהתחום היא מצומצמת יותר, אבל יש הטוענים כי הקיום שלה מטריד עוד יותר. כדי לטפח את התדמית של גופים פיננסיים לגיטימיים, החברות בתחום גייסו מנהלים בכירים מבתי ההשקעות, מחברות הביטוח ואפילו מהאוצר — והטביעו אותם בסכומי כסף שסייעו להם לחוש יותר בנוח עם תפקידם העיקרי: עלי תאנה.

אייל טואג

יש מקום לאשליות

תאוות הבצע שגורמת למכור אשליות או לקנות אותן לא נולדה עם האינטרנט. במידה רבה, האינטרנט — עם שיתוף הידע שהוא מאפשר — אפילו מרסן אותה לא פעם. אלא שהאינטרנט גם מאפשר למי שמוכר אשליות להגיע בקלות רבה יותר למי שמחפש לקנות אותן, גם אם הוא נמצא בצד השני של העולם. המרחק הזה מקל גם על יצירת האשליה והפיתוי.

ברשויות סבורים שהבעיה הזאת לא תסתיים כשענף האופציות הבינאריות יסתלק מכאן סופית. זאת, כשכאמור חיסול האתרים בתחום הוא חלק ממהלך מקיף שביצעה רשות ניירות ערך בשנתיים האחרונות, שנועד להסדיר את התחום שנקרא זירות הסוחר — וגם כך לא חף מבעיות.

גם בלי האופציות הבינאריות, התחום הזה משך בשנים האחרונות עבריינים, שחלקם עומדים לדין. כשהרשות החלה לבחון את התחום, פעלו בו מספר לא ידוע של חברות הקשורות זו בזו, שנהנו מהכנסות אדירות — שקשה לאמוד את היקפן.

21 חברות שמפעילות זירות שכאלה פנו לקבלת רישיון מהרשות כחלק מהליך ההסדרה של הענף. רק שש מהן שרדו אותו, מכיוון שחלק מהחברות לא קיבלו רישיון ואחרות ויתרו על ההליך מתוך הבנה שאין סיכוי שיעמדו בתנאי הפיקוח. רבות מהחברות נשרו בדרך על רקע התנהלות בעייתית שנחשפה תוך כדי ההליך. התנהלות הזאת כללה בחלק ניכר מהמקרים מצגי שווא כלפי הלקוחות ושיווק אגרסיבי ולחץ על הלקוחות להפקיד עוד ועוד כסף.

החברות שעמדו בקריטריונים פועלות כיום ברישיון ועל פי חוק. אבל גם בחברות מודים כי אין משמעו של הרישיון שהלקוחות יכולים בהכרח לישון בשקט.

השינויים האחרונים בענף זירות הסוחר
אוגוסט 2014
הכנסת מאשרת את חוק ניירות
ערך, שמאפשר פיקוח על זירות
הסוחר ומתחיל תהליך הרישוי
מאי 2015
21 חברות שמפעילות זירות
מגישות בקשת רישוי. לפי הערכות,
עשרות חברות אחרות ממשיכות
לפעול. תהליך הרישוי מתחיל
ינואר 2016
הצהרה ראשונה על שיקולי
הרשות להגביל את המסחר
באופציות. מנהלי החברות זועמים
מארס 2016
רשות שוק ההון מצהירה: נאסור
לחלוטין שיווק אופציות בינאריות
לישראלים
ספטמבר 2016
הליך ההסדרה של הענף מסתיים.
ברשות חושפים כי שש חברות
בלבד קיבלו רישיון להפעיל זירות
יוני 2017
ממשלת ישראל מאשרת את
קידום החוק שאוסר על שיווק
אופציות בינאריות לחו"ל

משרדיהן של שש הזירות שפועלות כיום ברישיון נמצאים ברובם באזורי עסקים שמזוהים עם היי־טק ופיננסים. איטרייד פועלת מאזור ההיי־טק של הרצליה פיתוח; פירסט אינדקס מאזור הבורסה ליהלומים ברמת גן; קולמקס מדרך אם המושבות בפתח תקוה; FXCM מאזור הטיילת בתל אביב; RFX משדרות רוטשילד בעיר; ופלוס500 מרחוב מנחם בגין.

פלוס500, אגב, היא חברה בת של חברה ציבורית, שמנייתה נסחרת בבורסה בלונדון במחיר המשקף לה שווי שוק של יותר מ–600 מיליון ליש"ט. משרדי החברה האם נמצאים בחיפה, ומרבית לקוחותיה נמצאים בבריטניה ובמדינות אחרות באירופה. כמו פלוס500, גם החברות האחרות שקיבלו מהרשות רישיון לפעול, מבליטות באתר שלהן את העובדה שהן פועלות תחת רישיון כזה. פלוס500 אף דואגת לציין באתר שלה שהרישיון אינו אומר דבר על סיכויי ההפסד והרווח.

ככל הידוע, מפעילות זירות המסחר שלא קיבלו רישיון לפעול סגרו את פעילותן המקומית. בנובמבר 2016, חודשים לאחר תום ההסדרה, פשטו חוקרי הרשות על משרדי iTrader — אחת מהחברות שלא קיבלו רישיון, שכפי הנראה המשיכה לפעול. חברה אחרת שלא קיבלה רישיון, מט"ח 24, התמזגה עם קולמקס — אחת החברות הבודדות שקיבלו רישיון לפעול.

הפיקוח על הפעילות המקומית של החברות שנותרו בתחום אמור להיות כיום הדוק למדי. ברשות אמורים לוודא שהמכשירים הפיננסיים שמוצעים לציבור באתרים הם כאלה שעוקבים אחרי נכס בסיס אמיתי, כזה שניתן לבחון את ההתנהגות שלו באופן לא תלוי.

לפי הערכות, ההסדרה של התחום וחיסול תת התחום של האופציות הבינאריות פגעו בענף וצימצמו את הפעילות בו, בכל הנוגע ללקוחות ישראליים. מקורות המכירים את הנעשה בתחום מציינים שגם העלייה החדה במודעות של הציבור לבעייתיות של התחום — בעקבות כתבות בתקשורת, הצהרות של הרגולטורים ודיון בפורומים וברשתות החברתיות — גרמה לכך שמספר הלקוחות המקומיים של הענף מסתכם כיום באלפים בודדים.

ככל הנראה, מפעילי הזירות למדו להתייחס במעט יותר הגינות ללקוחות הישראליים. אבל הישראלים ממשיכים להיות שחקן דומיננטי בשוק העולמי של אתרי הפורקס, האופציות הבינאריות וחוזי ההפרשים, וגם לאחר ההגבלות החמורות שתאכוף עליהן רשות ניירות ערך, עשויים לפנות ללקוחות הזרים שלהם ממטות שמחוץ לגבולות מדינת ישראל, הרחק מעינה הפקוחה של הרשות — ולהיות תלויים בצעדים ששנקטים נגדם במקומות אחרים.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#