מהיר יותר, קר יותר, זול יותר: הרובוטים שמחליפים את מנהלי ההשקעות - מגזין ההשקעות - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מהיר יותר, קר יותר, זול יותר: הרובוטים שמחליפים את מנהלי ההשקעות

חברות ניהול השקעות רובוטי, מהתחומים הצומחים בארה"ב, מנהלות כבר 100 מיליארד דולר, וצפויות לנהל 8 טריליון דולר עד 2020 ■ השיטה: הלקוח מתווה את המדיניות, הרובוט בונה את התיק ומיישם את ההחלטות בשוק ■ האם זו שירת הברבור של יועצים בשר ודם, ומה יקרה כשטראמפ ישגר ציוץ מפתיע?

2תגובות
רובוט מחשבים

ב-2012 יצאה אל הפועל אחת ההנפקות הגדולות בוול סטריט. פייסבוק, הרשת החברתית שהקים שמונה שנים קודם לכן מרק צוקרברג, הונפקה לפי שווי של 104 מיליארד דולר. בן־לילה הפכה ההנפקה כמה עשרות מנהלים צעירים למיליונרים, ואלה היו צריכים להחליט מה לעשות עם ההון שצברו. למנהלים, אנשי טכנולוגיה מהמעלה הראשונה, היתה בעיה: הפקדת ההון אצל אחד מבנקי ההשקעות המסורתיים בוול סטריט נראתה להם מעשה קצת ארכאי. הם חיפשו פתרון השקעה שיתאים יותר לעולם החדש שלהם. ואז הם פגשו את וולתפרונט (WealthFront), מהחברות הראשונות שפיתחו את טרנד ההשקעות החדש בארה"ב - ניהול השקעות רובוטי (Robo Advising).

"בוולתפרונט אמרו לחבר'ה מפייסבוק, 'כל מה שמנהל השקעות עושה, אנחנו יכולים לעשות הרבה יותר טוב, בתהליך פשוט יותר ובדמי ניהול נמוכים יותר'. התוצאה היתה שוולתפרונט החלה לצמוח מהר, ואז גם החלה להתמודד עם תחרות גוברת מצד חברות כמו בטרמנט (Betterment), שהפכה להיות השחקן העצמאי המוביל בתחום ניהול ההשקעות הרובוטי", מספר אורי גרינבאום, מנכ"ל ומייסד הסטארט־אפ הישראלי טיפרנקס (TipRanks), שפיתח מערכת אוטומטית למנהלי השקעות או למשקיעים פרטיים, המספקת מידע המסייע לקבלת החלטות השקעה.

ניהול השקעות רובוטי הוא אחד התחומים הצומחים ביותר בארה"ב. מדובר בפלטפורמות דיגיטליות לניהול השקעות, ללא מעורבות אדם - החל משלב הייעוץ, ועד לשלב המסחר. לפי הערכות, חברות ניהול ההשקעות הרובוטיות מנהלות כיום כ-100 מיליארד דולר, ובאחרונה BI Intelligence, חטיבת המחקר של ביזנס אינסיידר, העריכה כי היקף הנכסים בתחום ימשיך ויגדל בקצב מסחרר, וב-2020 הוא יחצה רף של כ-8 טריליון דולר. ניהול ההשקעות הרובוטי הוא חלק מענף הפינטק הצומח, הכולל עשרות סטארט־אפים בתחומי העברות כספים, הלוואות, תשלומים וכדומה.

ההשקעה בפלטפורמות הרובוטיות אינה מסובכת, וכוללת מספר שלבים: ראשית, המשקיע ממלא שאלון מקוון, שמסייע לקבוע את רמת הסיכון שלו, בהתאם לקריטריונים של גיל, מצב פיננסי, מטרות ואופי המשקיע. לאחר מכן, אלגוריתמים ממוחשבים קובעים את הרכב תיק ההשקעות, שיכלול בדרך כלל קרנות סל (ETFs) זולות. לבסוף, המערכת מבצעת אחת לתקופה איזון של התיק בהתייחס לשינויים בשוק ולשיקולי מיסוי. מערכות מתקדמות יותר של ניהול השקעות אף עשויות להשקיע בקרנות שמבצעות מסחר בשוק ההון על בסיס אסטרטגיות אוטומטיות.

"למעשה, אין היום לגורם אנושי שום יתרון מול תוכנה. להיפך, לגורם האנושי יש חיסרון מובהק: הוא מעבד הרבה פחות מידע, הוא עלול להתעלם מנתונים חשובים, והוא הרבה יותר יקר משרת על ענן", מסביר גרינבאום. "זה חלק משינוי עמוק שעובר שוק ההון: אנחנו רואים מנהלי תיקים ופנסיות שמוחלפים במערכות אוטומטיות; קרנות גידור מסורתיות שמוחלפות בקרנות עם אלגוריתמים הפועלות בשיטת מסחר עצמאי; וקרנות נאמנות או תעודות סל שמתפתחות והופכות לקרנות סמארט בטא, המשקיעות בסט מניות על פי כללים קבועים מראש. יש מהפכה גדולה".

"ההתפתחות המואצת של תחום ניהול ההשקעות הרובוטית נובעת משילוב של מספר טרנדים", אומרת מירב הכרי, מובילת תחום פתרונות טכנולוגיים לארגונים פיננסיים ושותפה בפירמת דלוֹיט ישראל. "בדומה להתפתחות של פתרונות פינטק אחרים, התחרות בשוק ההשקעות גדלה ומגבירה את הצורך בהפחתת העמלות ודמי הניהול; אלו מגבירים את הצורך בהתייעלות, שיכולה להיות מושגת דרך פיתוח תהליכי השקעות באמצעות רובוטים - מה שמתאפשר בשל התגברות היכולות הטכנולוגיות בעיקר בעולמות הנתונים, עושר המידע הקיים היום והיכולות לנתח וללמוד מהמידע. סיבה נוספת היא שסביבת הריבית הנמוכה שאיפיינה את השוק בשנים האחרונות, מעניקה דחיפה משמעותית לאוכלוסייה שלא ביצעה השקעות להיכנס לתחום. התפתחות התרבות הדיגיטלית, תרמה גם היא להתפתחות התחום".

כך עובד ניהול השקעות רובוטי

היתרונות: רבע מדמי הניהול

לניהול רובוטי יש שורה של יתרונות, והעיקרי שבהם הוא כנראה העלויות הנמוכות. אם תבחרו להשקיע את כספי החיסכון שלכם באמצעות חברות לניהול השקעות רובוטי, תשלמו דמי ניהול ממוצעים של כ-0.2% בשנה ואולי אף לא תשלמו דמי ניהול כלל, וזאת בהשוואה לדמי ניהול של 0.8%–1.5% אצל מנהלי הכספים בשיטה המסורתית.

טל ברוקמן, מנכ"ל הסטארט־אפ פינווסט (Finnovest), שפיתח תוכנה המסייעת ליועצי ההשקעות בבנקים לייעץ ללקוח, אמר כי דמי הניהול הנמוכים הפכו להיות קריטיים במיוחד לאחר המשבר ב-2008. "המשבר הביא לכך שסביבת הריבית בעולם ממשיכה להיות אפסית ואף שלילית לאורך זמן. דמי הניהול הנמוכים מסייעים למקסם את התשואה הפוטנציאלית מהשקעות בשוק ההון, והם מתאפשרים הודות לעלויות נמוכות של גיוס לקוחות ותפעול", אמר ברוקמן, שכיהן בעבר כסמנכ"ל חברת קרנות הנאמנות של אקסלנס.

יתרון נוסף של מערכות הניהול הרובוטיות קשור ליכולתן להתמודד עם שטף המידע הקיים כיום. עידן בן־נאים, סמנכ"ל חדשנות בפסגות, מסביר כי באמצעות טכנולוגיות של ביג דאטה ולמידת מכונה, האלגוריתם העומד בבסיס ניהול ההשקעות הרובוטי מספק מענה אופטימלי לכמות המידע האינסופי שמאחורי הקלעים של קבלת ההחלטות באשר להשקעות, ובפרט בנוגע לבחירת נכסים פיננסים ספציפיים.

לדברי בן־נאים, "הרובוטים מאפשרים ניתוח מידע רב ומגוון באופן מהיר ואפקטיבי, והכי חשוב - בזמן אמת; אלו מאפיינים שמאפשרים אופטימיזציה בניהול השקעות ובבחירת נכסים 'חמים'. לדוגמה, רובוט יכול לנתח בזמן אמת דיווח של חברה אמריקאית או בעלי עניין שלה לרשות ניירות ערך האמריקאית (SEC), ובמקביל לנתח את ההשפעה של ציוץ שפירסם המנכ"ל שלה או אנליסט המסקר אותה - פעולות שלבן אנוש יהיה קשה לבצע באופן קבוע על בסיס נתונים של אלפי מניות".

אלעד בנבג'י, מנכ"ל אקסלנס ברוקראז', הזכיר יתרון נוסף בניהול ההשקעות הרובוטי - האפשרות לנטרל השפעות פסיכולוגיות על ניהול המסחר. "כפי שמראים מחקרים בתחום הכלכלה ההתנהגותית, הרבה פעמים משקיעים מקבלים החלטות שאינן בהכרח רציונליות, אלא מושפעות מתחושות פסיכולוגיות שונות. על פי רוב, הראשונים למכור כשיש ירידות בשווקים הם המשקיעים הפרטיים מהשורה. בניהול השקעות רובוטי יש אפשרות לנטרל את הרכיב זה, כיוון שהמערכת תמליץ אולי אפילו להגדיל את החשיפה בעת ירידות. המערכת תציג ללקוח את ההטיות הפסיכולוגיות הקיימות ותיתן לו כלים להתגבר על אותן הטיות".

לדברי בנבג'י, יתרון אחר קשור ליכולת ההתאמה הגבוהה יחסית של מערכות הניהול הרובוטיות לצורכי הלקוח. לדבריו, "ייעוץ השקעות במערכת הבנקאות לא מותאם ברמה האישית לכל לקוח, אלא יש מיצוע, וכל לקוח מותאם לאחד המודלים הקיימים. בניהול השקעות רובוטי אפשר לתת לכל לקוח תיק שונה בהתאם למאפיינים שלו, כיוון שהמערכת אמורה לנתח את תיאבון הסיכון ובהתאם לכך להגדיר את התיק המדויק לכל לקוח". היתרון המשמעותי ביותר בעיני בנבג'י, הוא שבניהול רובוטי ניתן להשקיע גם עם תיק השקעות קטן, מבלי שיהיה רף מינימום להשקעה. "כשהמערכת עובדת, היא יכולה לקבל כל אחד והעלות השולית נמוכה מאוד".

נתונים בכתבה

שוק פורח בארה"ב, בוסרי בישראל

פלטפורמת ניהול ההשקעות האוטומטית הגדולה והחשובה ביותר כיום היא בטרמנט, שייסד ג'ון סטיין ב-2010. הפלטפורמה מנהלת כ-7.5 מיליארד דולר, והיא השחקן העצמאי המוביל בשוק האמריקאי. הפלטפורמה מציעה כמה תיקי השקעות דיגיטליים ללא סכום הפקדה מינימלי ובדמי ניהול של 0.15%–0.35%. הפלטפורמה משקיעה בדרך כלל בקרנות סל (ETFs) זולות, שפרט לתשלום לבטרמנט, המשקיעים משלמים עליהן דמי ניהול נוספים. קרנות הסל יכולות להיות מושקעות באג"ח ממשלתיות, מניות בשווקים המתעוררים, מניות בשוק האמריקאי ועוד.

המתחרה העצמאית הגדולה של בטרמנט היא וולתפרונט מפאלו אלטו, קליפורניה, שנוסדה ב-2011. החברה מנהלת כיום כ-6 מיליארד דולר. באחרונה הפחיתה וולתפרונט את סכום ההפקדה המינימלי ל-500 דולר בלבד, כשבתיקים של עד 10,000 דולר היא כלל אינה גובה דמי ניהול. דמי הניהול המקסימליים מגיעים ל-0.25% בלבד. פרט לשתי השחקניות העצמאיות המובילות, בארה"ב פועלות שורה של חברות נוספות בתחום, ובהן:פרסונל קפיטל, סיגפיג, אקורנס, ווייזבניאן והדג'אבל. תזוזת הכסף לכיוון ענף ניהול ההשקעות הרובוטי לא נעלמה מעיני השועלים הוותיקים בוול סטריט. חברות המספקות שירותים פיננסיים כמו צ'ארלס שוואב, ואנגארד ובלאקרוק, המנהלות את מרבית קרנות הסל בעולם, ראו בענף החדש מנוע צמיחה משלים לפעילות המדדים שלהן, שמהווה אלטרנטיבה לעולם ההשקעות האקטיבי המסורתי. בעוד צ'ארלס שוואב וואנגארד פיתחו פלטפורמות לניהול השקעות דיגיטלי משלהם (Vanguard Personal Advisor ו–Schwab Intelligent Portfolio), בלאקרוק רכשה ב-2015 את הסטארט־אפ FutureAdviser, שפעל בתחום.

גם הבנקים הגדולים בעולם ערים לפעילות הגוברת בתחום הניהול הרובוטי, וחלקם השיקו ללקוחות מערכות ייעוץ השקעות המבוססות על רובוטים. בנק UBS, למשל, מקיים שיתוף פעולה עם סיגפיג. גם בנק אוף אמריקה, ג'יי.פי מורגן צ'ייס, וולס פארגו ולוידס מציעים שירותים דומים. בתחילת 2016 הודיע רויאל בנק אוף סקוטלנד (RBS) כי בכוונתו לקצץ 550 משרות, כחלק מתוכנית להחליף ביועצים אוטומטיים את העובדים המספקים ייעוץ השקעות.

"הבנקים וחברות קרנות הסל מציעים ייעוץ השקעות אוטומטי בחינם. הפעילות של בלאקרוק וואנגארד - שמנהלות 50-40 מיליארד דולר, פי חמישה משני השחקנים העצמאיים - היא סימן חזק מאוד לכיוון שאליו צועדת התעשייה. גם פידיליטי (חברת קרנות גדולה, ע"א) יצאה עם מוצר דומה, שבו מנוהלים כיום קרוב ל–15 מיליארד דולר. המסקנה היא שבסוף מי שיחזיק את ה–Robo advisors הגדולים יהיו דווקא הבנקים - שיציעו אותם כמוצר משלים לפעילויותיהם", אמר גרינבאום (טיפרנקס).

בישראל לעומת זאת, תחום הייעוץ הרובוטי נמצא עדיין בחיתוליו, ואין כאן חברות ייעוץ השקעות רובוטיות הפועלות במודל הקיים בארה"ב. נראה כי החסם העיקרי קשור דווקא למודל העסקי של החברות הללו, שכנראה אינו מתאים לשוק הישראלי המצומצם. לדברי גרינבאום, "דמי הניהול הנמוכים הפכו את ייעוץ ההשקעות הרובוטי לסוג של קומודיטי. נוצר מצב שגם אם אתה שחקן בתחום והצלחת להגיע להיקף נכסים מספיק - ההכנסות מאוד נמוכות. זה הפך להיות מאוד לא כדאי ובעייתי, במיוחד בשווקים קטנים. המודל העסקי הופך לכלכלי רק אם אתה חברת תעודות סל גדולה או אם בנק ויש לך אלפי חשבונות ללא עלויות שיווק, כך שאתה מציע את ייעוץ ההשקעות הרובוטי כשירות וכערך מוסף".

עם זאת, הבנקים ובתי ההשקעות הגדולים בישראל נערכים ליום שבו יוכלו להשיק את שירותי הייעוץ האוטומטיים, ופועלים כדי לאתר חברות בתחום. בנובמבר 2016 - יותר מעשור לאחר שחדל מלנהל תיקי השקעות - בנק לאומי הודיע כי הוא נערך לחזור לתחום ניהול תיקי השקעות, וכי יבצע את פעילותו בתחום באמצעות פלטפורמת ייעוץ דיגיטלית. בן־נאים, סמנכ"ל החדשנות בפסגות, ציין כי לאור השינויים הרגולטוריים האחרונים שבוצעו, המאפשרים תקשורת דיגיטלית מלאה עם לקוחות ניהול התיקים, פסגות בוחנת גם היא אפשרות של כניסה לתחום זה, כדי להעניק ללקוחותיה ערך מוסף. לדברי בן־נאים, "פסגות נמצאת בקשר עם חברות פינטק בתחום, כך שאם תימצא חברה שיכולה להעניק ללקוחות שלנו ערך, אנחנו נשקול להשקיע או לשתף פעולה עימה".

"המהפכה בישראל היא מתחת לפני השטח. כל הבנקים נמצאים באיזשהו מרוץ, כך שהענף בפני מהפכה רצינית", אמר ברוקמן. "בשונה מארה"ב, אני סבור שהבנקים יתמקדו דווקא בייעוץ השקעות ופחות בניהול תיקים אוטומטי. בייעוץ השקעות חייבים אינטראקציה עם הלקוח; צריך את ההסכמה שלו כדי לבצע פעולה בנייר ערך מסוים. ברגע שהכול זז לדיגיטל - בדרך כלל מטעמי חיסכון - הקשר עם הלקוח הולך לאיבוד. לכן אני סבור שמודלים היברידיים שמשלבים בין הדברים - ינצחו. זה יספק את הקשר האישי, וגם את המיידיות של המערכות האוטומטיות".

חדר מסחר
בלומברג

מה יקרה אם טראמפ יצייץ?

"פרט למודל העסקי המקשה על יישומן בישראל, המומחים מונים מספר חסרונות לשירותי הייעוץ הרובוטיים - כשהחיסרון העיקרי קשור כמובן לעובדה שאין שיקול דעת אנושי ויכולת לקבל החלטות בזמן אמת. "החיסרון הבולט הוא שמדובר ברובוט, וכל שיבוש בפעילותו, מכוון או לא, עשוי לגרום להפסד כספי משמעותי. זה מצריך מהגופים לנהל את הסיכון באופן זהיר ולעשות שימוש במנגנוני אבטחה ובקרה אפקטיביים", אומר בן־נאים.

"בנוסף, שוק ההון אינו צפוי ואינו תמיד ניתן ללמידה על בסיס נתוני עבר. משברים כלכליים או אפילו ציוץ של טראמפ עשויים לגרום לרובוטים לפעול באופן לא אופטימלי. כיום, תשואה עודפת מובאת לתיק ההשקעות באמצעות השקעות אלטרנטיביות (נכסי נדל"ן, קרנות גידור, עסקאות אשראי פרטיות). רובוט אינו נותן מענה לתחום זה. חיסרון נוסף נגזר מפרמטר של נזילות וסחירות השוק וכן נגישות המידע; עיקר המודלים הרובוטים שראינו בפסגות לאחרונה מתקשים להתמודד עם השוק הישראלי בעקבות המאפיינים הספציפיים שלו. אנחנו בתקווה שזה ישתנה בקרוב", אומר בן־נאים.

לדעת הכרי מדלויט ישראל, החיסרון המרכזי הוא בכך שמרבית האוכלוסייה, גם זו שנוטה יותר לאמץ פתרונות דיגיטליים, עדיין מחפשת את המענה והעצה האנושית. לדבריה, "מדובר במחסום פסיכולוגי שאנחנו צופים שיקטן בעתיד. בנוסף, כיום, כדי להעריך את צורכי הלקוח, יועצי השקעות מתבססים גם על מידע רך ולא פורמלי, הנאסף מתוך אינטראקציה אנושית - ממדים שמאתגר יותר לזהות באמצעים דיגיטליים". הכרי גם הזכירה סיכון נוסף מרכזי בפעילותן של המערכות האוטומטיות - הסיכון המערכתי: "כיום יש עדיין חוסר מידע היסטורי בתחום, שלא מאפשר להעריך את הביצועים של הפתרונות האוטומטיים. בנוסף, אין אפשרות לבחון את התנהגות פתרונות ה-Robo Advisory במשברים ובתנאי קיצון", אומרת הכרי.

בנבאג'י מאקסלנס משתדל להנמיך את ההתלהבות בקשר להמשך ההתפתחות של הניהול הרובוטי. לדבריו, "אם בוחנים את השוק האמריקאי, רואים שהצמיחה של ההשקעות הדיגיטליות היא מאוד אטית. בטרמנט, הפלטפורמה המובילה, התפתחה באופן מאוד מדוד, ואחרי שנים רבות של פעילות יש לה פחות מ-10 מיליארד דולר. רואים שהגידול של הפלטפורמה הוא מאוד אטי, מאחר שללקוח מאוד קשה לזנוח את הייעוץ האנושי ולעבור לדיגיטלי. זה אומר שיש קושי גדול במעבר של הלקוחות.

"יחד עם זאת, אין לי ספק שהתחום ימשיך לצמוח. יתרה מכך, דור המילניום בכלל לא מגיע לבנק, וקשה לי לראות אותו מקבל ייעוץ השקעות בבנק. סביר להניח שככל שהדור הזה יצבור כספים, כך תיהנה תעשיית הייעוץ הרובוטי. לאורך זמן, מי שבעיקר ישים כסף בניהול רובוטי הם בעלי סכומים נמוכים, אבל בעלי הון משמעותי עדיין ימשיכו בטווח הקצר להסתמך על ייעוץ השקעות אנושי, שינסה לראות את התמונה הכוללת", הוסיף בנבג'י.

סוחר בבית השקעות
RUSSELL BOYCE/רויטרס

יועצי ההשקעות נכחדים?

האם מנהלי השקעות אוטומטיים עתידים להחליף את מנהלי ההשקעות המסורתיים? למרות ההתפתחות המואצת של הענף, כנראה שמוקדם מדי להספיד את יועצי ההשקעות המסורתיים. "כנראה שיועצי ההשקעות לא ייעלמו לחלוטין בשנים הקרובות, אבל אנחנו בדלויט בהחלט צופים שתחום הניהול הרובוטי יגדל וייטול חלק משמעותי מנתח השוק", אומרת הכרי. "על פי מחקרים של דלויט העולמית, ב-2015 רובוטים ניהלו כ-50 מיליארד דולר, שמהווים כ-0.06% מהיקף הנכסים הגלובלי (AuM). אנחנו צופים שב-2020 התחום יגדל במאות אחוזים, וחלקו בהיקף הנכסים הגלובלי יעלה לכ-3%, ובשנת 2025 ל-11%. כמובן שהרבה תלוי ברמת האמון שתיווצר בפתרונות אלו, וככל שיצטברו נתונים על הצלחה - רמת האמון של הציבור תתאים את עצמה לסיכויי ההצלחה של הפתרונות".

"השאלה על היכחדות יועצי ההשקעות דומה לשאלת הרלוונטיות של כל בעל מקצוע - נהגי מוניות, מנתחים, מורים, מוכרנים ואנשי שירות", אומר בן־נאים. "לדעתי זהו תרחיש שלא יתממש בסופו של דבר. אני חושב שדווקא השילוב בין שני התחומים יביא לתוצאות יותר טובות - כלומר, מודלים רובוטים אשר ישמשו רק כתומכי החלטה למנהלי ההשקעות המסורתיים. להערכתי, בעוד כעשור ניהול רובוטי יהיה המיינסטרים שייתן מענה בעיקר לניהול השקעות לטווח הקצר, לסכומים קטנים ולאוכלוסייה צעירה, ואילו בתי ההשקעות המסורתיים, שיעניקו גם הם שירות רובוטי, ייחשבו כמנהלי השקעות בוטיק בעלי ערכים מוספים אחרים, כמו אמינות, אנושיות, פרטיות והשקעות אלטרנטיביות".

"כרגע הרובוטים המייעצים ללקוחות הם די טיפשים; הם מסתמכים על מודלים אנושיים ועובדים בצורה אוטומטית. אבל אנחנו רק בהתחלה. אני מניח שככל שהרובוטים ישתכללו, הם גם יידעו לקבל החלטות מבוססות דאטה בזמן אמת. למשל, הם יידעו להבחין בשינויים מקרו־כלכליים ויוכלו לקבל החלטות בעקבות השינוי", אומר גרינבאום. "כרגע, אנחנו רק מדגדגים את הקרקע בתחום הזה. ככל שייכנס יותר כסף, התחום רק ילך וישתכלל. אין סיבה לשלם היום דמי ניהול של 0.6%-0.8% למנהל השקעות. גם למנהל השקעות לא כדאי לנהל לך תיק אם יש לך פחות מחצי מיליון שקל. לכן הענף רק ילך ויגדל".

"להערכתי", מסכם בנבג'י, "בשלב הראשון, ייעוץ השקעות אוטומטי ימשיך לצבור תאוצה בעיקר בתחום תעודות וקרנות הסל ובסכומים נמוכים, בעוד שבסכומים הגדולים ובהשקעות האקזוטיות והפחות קלאסיות, מנהלי ההשקעות המסורתיים עדיין ישלטו בכיפה. היום תחום ניהול ההשקעות הרובוטי הוא זניח במונחי שיעור מסך הנכסים המנוהלים או המיועצים. אני חושב שעוד עשר שנים הוא לא יהיה זניח, אבל השאלה הגדולה היא כמה גדול הוא יהיה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם