מה משותף לסלט תפוחי אדמה, משכנתא וספר על כרובית? - מגזין ההשקעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מה משותף לסלט תפוחי אדמה, משכנתא וספר על כרובית?

אתרי גיוס הכספים מהקהל הרחב עבור מיזמים אישיים או חברתיים, לצד חברות להלוואות של הציבור לאנשים ועסקים - צוברים תאוצה בקצב מהיר. למי זה מתאים, ומה נדרש מהמגייסים כדי להצליח?

תגובות
סלט תפוחי אדמה
אתר קיקסטארטר

כמה כסף צריך בן אדם כדי שיוכל להכין סלט תפוחי אדמה? כן, אנחנו מדברים על המנה הפשוטה ההיא, שכוללת קצת תפוחי אדמה, מלפפון חמוץ, ביצים ומיונז. הכנה של מנה כזאת לא אמורה לעלות יותר מכמה דולרים, ועדיין, היא הצליחה לגייס בעבור זאק בראון מאוהיו סכום אגדי של 55.5 אלף דולר.

הכל התחיל כבדיחה. בראון העלה לאתר מימון ההמונים הפופולרי קיקסטארטר קמפיין שבו ביקש לגייס בסך הכל 10 דולרים להכנת סלט תפוחי אדמה לרגל מסיבת יום העצמאות האמריקאי. הוא הפיץ את הקמפיין בין חבריו, שהיו אמורים להגיע למסיבה, אך הם לא הסתפקו בחיוך, והחליטו להפיץ את הבדיחה הלאה לחברים ומכרים נוספים, ועד מהרה הפרויקט נהפך לוויראלי והצליח לגייס כמעט 70 אלף דולר.

כשחלק מהתומכים הבינו שמדובר בקמפיין הומוריסטי, הם התחרטו וביטלו את תמיכתם, ולכן הסכום הסופי פחת. למרות זאת, ספק אם זה העציב את בראון, שכן מגוחך ככל שזה ישמע, קרוב ל-7,000 איש החליטו באופן מודע לשלוף את כרטיס האשראי ולהעביר לו מכספם כדי שיוכל להכין סלט תפוחי אדמה.

מיליוני אנשים ברחבי העולם עושים את מה שעשה בראון, אלא שרובם המכריע עושה זאת למטרת מיזמים מהותיים ומשמעותיים קצת יותר. גיוס כסף מהקהל הרחב באתרי אינטרנט ייעודיים נהפך לדרך רווחת שבאמצעותה עסקים קטנים לצד אנשים פרטיים מקבלים הלוואות, מגייסים תרומות לנושאים חברתיים או מגייסים את המימון (ללא צורך להחזיר) למימוש חזונם. זה יכול להיות כדי לכתוב ספר, לייצר גאדג'ט, להקליט אלבום או כל דבר אחר העולה בראש - כמו שבראון, בלי להתכוון, הצליח להוכיח.

מימון המונים אינו תופעה חדשה, אך היא בהחלט אחת מתופעות המימון המתפתחות ביותר בשנים האחרונות. כדי להמחיש את הקפיצה המשמעותית שעבר התחום, לא צריך יותר מאשר להסתכל על סך הגיוסים הכספי ב-2012, שעמד לפי מחקר של חברת מאסולושן על 2.7 מיליארד דולר, והגיע שנתיים לאחר מכן ל-16.2 מיליארד דולרים. ב-2015 סך הגיוסים יותר מהכפיל את עצמו והסתכם ב-34.4 מיליארדי דולר, ואנליסטים צופים כי עד 2020 התחום יצמח בשיעור שנתי של 27%.

לתמוך במוצר ולקבל הזמנה לערב השקתו

עשרות אתרים למימון המונים שקיימים כיום מאפשרים ליזם, מוזיקאי, סופר, אמן, מאייר או כל אדם בעל רעיון למוצר כלשהו ליצור קשר ישיר עם תומכים פוטנציאליים ולבקש מהם להשקיע במוצר שלו. ההבדל בין מימון המונים (שאינו למטרת תרומה) לבין השקעה רגילה של אדם או חברה במוצר הוא שבמקרה של מימון המונים, התומך בפרויקט אינו מקבל מניות או נהפך לשותף, אלא מקבל בתמורה תשורה - זה יכול להיות המוצר או כל מתנה אחרת בתמורה לתמיכתו, בהתאם לסכום שהשקיע.

כך למשל, אם מוזיקאי מבקש מהקהל לתמוך בהקלטת אלבום, הוא יכול להחליט שתמורת 50 שקל התומך יקבל את האלבום הדיגיטלי, אם יוסיף עוד קצת הוא יקבל אלבום פיזי עם הקדשה, תמורת 100 שקל יקבל גם כרטיס להופעה, וכן הלאה. על כל מדרגת תמיכה - תשורה אחרת.

נתונים כתבה

בקשת תמיכה בלי הצעת תמורה תיחשב לתרומה, וסביר שאנשים לא יתרמו למישהו שיעשה מזה אחר כך רווח, אלא רק למטרות חברתיות. עבור גיוסים כאלה קיימים אתרים יעודיים כמו Gofundme, האתר הבינלאומי המוביל בקטגוריה זו, שהצליח לגייס מאז היווסדו ב–2010, 3 מיליארד דולר לקמפיינים רבים - כמו שיקום נפגעי אירוע הטרור במרתון בבוסטון ועזרה להומלסים. בישראל הוקם באחרונה אתר בעל אופי דומה, giveback מקבוצת הדסטארט. בין השאר גייסו בו תרומות בסך 150 אלף שקל להקמת גן לפעוטות עיוורים ו–600 אלף שקל לטיפול ניסיוני מציל חיים לאישה צעירה.

עומרי, סטודנט מחיפה שכבר תמך ביצירת עשרות מוצרים דרך קיקסטארטר, מחפש דווקא את המיזמים שמציעים מתנות חומריות - מבחינתו המוצר הוא העיקר. "יש פרויקטים שאם תשקיע בהם דולרים בודדים תקבל מכתב תודה או כובע של החברה, ואותי זה לא מעניין, אני משקיע כי אני רוצה לקבל את המוצר", הוא אומר. "יש פרויקטים אחרים, שאם תשקיע 5,000 דולר, למשל, תקבל חבילה מפנקת שיכולה לכלול אפילו כרטיס טיסה לאירוע ההשקה של המוצר. אני בדרך כלל הולך על הסכום שיאפשר לי לקבל את המוצר, ולא מתפרע מעבר לכך".

מדפסת תלת־ממד, חולצה מיוחדת שאפשר לצייר עליה עם אור, חוברת קומיקס של מאייר מוכר וכפפה שהופכת את היד לעכבר וירטואלי - אלה רק חלק מהמוצרים שכבר הגיעו לעומרי בתמורה לתמיכתו. "יש לי בעיה של דחיית סיפוקים", הוא מודה. "אני רואה את החידושים הטכנולוגיים האלה ואני חייב לקחת חלק כדי שאוכל לקבל אותם כמה שיותר מהר. אחרת אצטרך לחכות הרבה זמן, כי רוב המוצרים לא מגיעים ישר לחנויות, אלא נמכרים בחנות וירטואלית של היזם - ואז יש רשימת המתנה. גם מבחינה צרכנית זה משתלם, כי אני מקבל את המוצר בזול".

קיקסטארטר הוא רק אתר אחד מבין עשרות שמשמשים פלטפורמה למימון המונים. אתרים בולטים נוספים הם אינדיגוגו ופטרון, ויש גם אתרים ישראליים, שהמוביל בהם הוא הדסטארט, ואחריו מימונה, שבהם יעלו לרוב קמפיינים למוצרים שהישראלים הם קהל היעד העיקרי.

נתונים בכתבה

הכי חשוב: סרטון

האתרים דומים זה לזה: היזם מציין את סכום הגיוס המבוקש ואת מסגרת הזמן להשגתו, מהי התשורה שהוא נותן לתומכים, והכי חשוב - מעלה סרטון ותמונות מלווים בטקסט. כל האתרים גובים עמלות מהיזמים. כך למשל, Gofundme, קיקסטארטר ואינדיגוגו דורשים כ-8% מהסכום, בנוסף לעד 30 סנט על כל תמיכה, ואילו הדסטארט גובה 9%.

ההבדל בין האתרים בא לידי ביטוי בין היתר במקרה של אי־הגעה ליעד הגיוס. יש אתרים שקובעים כי גם אם היזם הצליח לגייס שיעור מכובד של 90% מהסכום עד תאריך היעד - הכסף לא יעבור אליו. אתרים אחרים מוכנים להעביר את הסכום שגויס גם אם לא הגיע ליעד.

יוסי מאירי, מנכ"ל וממייסדי הדסטארט, שפועל בשיטת הכל או כלום, מסביר את ההיגיון שעומד מאחורי ההחלטה: "בשיטה זו כל הצדדים נמנעים מסיכון. למשל, אם אתה צריך עשרות אלפים שקלים לפרויקט וקיבלת רק מחצית הסכום - אם תיקח אותו לכיסך, התומכים יצפו לתמורה, אף שבמחצית הכסף לא בטוח שתצליח לייצר את המוצר".

נתונים בכתבה

לעומת זאת, יש אתרים כמו אינדיגוגו הבינלאומי, שמאפשרים למי שהעלה את הקמפיין לקבל את הכסף בכל מקרה. אריק מרמורשטיין, מנכ"ל וממייסדי אתר מימונה, שמאפשר את שתי השיטות, מסביר כי "בכל הקשור לקמפיינים קהילתיים חברתיים, אין סיבה לשיטת הכל או כלום, שכן גם חלק מהסכום יכול לעזור. גם אם הקמפיין קשור למוצר, מי שמעלה אותו מתחייב לספק את התשורה לתומכים בכל מקרה, כך שאנחנו רגועים. הוא תמיד יכול להשלים את הסכום עם הלוואה או לדחות את מועד האספקה".

מטבע הדברים, לא כל הקמפיינים מצליחים להגיע ליעד. שיעור ההצלחה של גיוס מימון בעבור פרויקטים בקיקסטארטר הוא 36% בלבד, בעוד שהדסטארט מצהיר על שיעור גבוה יותר של 57%, שאותו מסביר מאירי ביחס האישי והצמוד שהם מעניקים ליזמים.

כדי להצליח לגייס את הסכום הדרוש, יש צורך בעבודת שיווק אינטנסיבית בקמפיין האינטרנטי. "גיוס כספים זה לא כמו ששמים מוצר למכירה ביד2 ומחכים שיתקשרו", אומר מאירי. "אם מישהו יעלה קמפיין גיוס וילך לשכב בים - זה לא יעבוד. הוא צריך לעבוד קשה בשיווק. צריך לדעת איך לפנות לקהל, מי הולך להיות הקהל שישים את הכסף, לעשות תוכנית שיווק אמיתית.

"המשימה הכי קשה היא לחבר את האנשים ליצירה, ושהכסף לא יהיה הנושא כאן. אנשים שלוקחים חלק במימון המונים לא מצפים לתשואה מדויקת. אם זה לדוגמה ספר, אתה לא מצפה שמה שהשקעת על הספר במימון המונים יהיה הסכום שיעלה לך לקנות אותו בחנות. אתה מצפה לחוויה שבה אתה חלק מהספר הזה, שאתה עזרת לסופר לכתוב אותו בשקט, והשינוי התפישתי הזה הוא חלק מהעבודה שצריך לעשות לתומכים".

לדבריו, "ברגע שיזם מתייחס בצורה נכונה לתומכים שלו - הוא קנה אותם. זה כל עולמם. לשלוח עדכונים, להפעיל את הקהל ולהתייעץ אתו, זה חלק מהדרייב שלהם לתמוך בו. אנשים אוהבים להצטרף להצלחות, וברגע שהם רואים קמפיין שכבר עובד - הוא מצליח עוד יותר, גם אם הוא עבר את ה-100%. הם אומרים לעצמם: 'יש כאן חגיגה - איך אני לא בפנים? כנראה יש כאן משהו טוב ואני רוצה להיות חלק מזה'. לכן לא כדאי להתחיל לשווק את הקמפיין בפייסבוק של היזם לפני שהוא מגיע ל–40% תמיכה".

150 אלף שקל לספר הכרובית

שיווק נכון הצליח לעשות עֹז תלם, המחבר של ספר בישול שמציע מנות של כרובית בלבד. אנחנו תופסים אותו לשיחה בשעה שהוא עסוק בהפצת הספר ל-754 התומכים, שהפכו את החלום למציאות. את המימון הוא ביצע בהדסטארט, שם הצליח לגייס 150 אלף שקל בתוך חמישה שבועות - 10,000 שקל יותר מהיעד. "היה לי רעיון לספר בישול, וידעתי שיהיה לי קשה להציע אותו להוצאות ספרים, כי זה הזוי לעשות ספר רק על כרובית", אומר תלם. "הוצאת ספרים היתה אומרת לי לכתוב ספר בישול אחר, ולכן ידעתי שאני צריך אנשים שמכירים אותי ומאמינים בי".

את הגרעין המרכזי של התומכים הוא השיג מבלוג האוכל שלו The Kitchen Coach, שאליו נכנסים 100 אלף איש בחודש. כלומר, הוא הסתמך מראש על קהילה של אנשים שמעריכה ומתעניינת בתכנים שהוא מייצר. "ההצלחה במימון המונים נשענת על אחד משני דברים - הרעיון או היזם", אומר תלם. "יכול להיות יזם מוכר עם רעיון מאוד בנאלי וזה יעבוד, או רעיון יצירתי עם יזם לא מוכר - וגם זה יעבוד. אני הלכתי על רעיון שלאנשים יהיה קל להתחבר אליו, ושלי יהיה קל ליצר סביבו תוכן בקמפיין. לא הפסקתי ליצור תוכן רלוונטי לאורך כל תקופת הקמפיין, בין אם זה סרטונים של הכנת מנות ובין אם כתבות שפורסמו על הכנת הספר ומיילים לתומכים שמראים איך הספר מתקדם - וכל אלה עשו את העבודה. לא היססתי להשתמש בכל ערוצי התקשורת שעמדו לרשותי. שלחתי סמסים לחברים ולקרובי משפחה בצורה מאוד ישירה, וביקשתי מהם להפיץ את הקמפיין.

"הדבר הגדול במימון המונים הוא שאנשים נהפכים להיות חלק מהמוצר שלך, ומתרגשים יחד אתך. זה נשמע קצת קלישאתי, אבל זו האמת - מימון המונים מאפשר לרתום אנשים להגשמת החלום שלך".

הלוואות בלי בנקים

קטגוריה מרכזית נוספת בתחום מימון ההמונים היא ההלוואות החברתיות (P2P Lending) - 25.1 מיליארד דולר מסך הגיוסים העולמי ב–2015 שייכים לקטגוריה זו. תשכחו מוועדות אשראי ומחלקות ניהול סיכונים, שהן הגרעין של המוסדות הפיננסיים המסורתיים, והכירו את האתרים שמציעים דרך חדשה לקבל הלוואה מאנשים מהשורה ללא כל תיווך.

המטרה היא להועיל לשני הצדדים: לתת הלוואות בריבית נמוכה משמעותית מזו של הבנק (אם בכלל היה אפשר לקבל הלוואה), להציע למלווים ריבית גבוהה יותר מזו שהבנקים היו מציעים להם - וכמובן, ליהנות מערך מוסף חברתי. הרווח מהלוואות שהיה שמור עד כה רק לבנקים מגיע עכשיו לציבור הרחב, או ליתר דיוק, לאדם הפרטי שהחליט להלוות לאדם פרטי אחר מכספו.

לפי פורבס, האתר הבינלאומי הגדול ביותר בתחום הוא לנדינג קלאב, שמציע הלוואות של עד 35 אלף דולר לאנשים פרטיים, והלוואות של 15–300 אלף דולר לעסקים. אחריו ברשימה נמצאים אתר פרוספר, שמאז שנוסד ב-2006 עברו דרכו הלוואות בסך של 6 מיליארד דולר ליותר מ–2 מיליון לקוחות, אתר אפסטארט, שנוסד ב-2014 וכבר אחראי להלוואות של 300 מיליון דולר, וגם אתר פאנדינג סירקל הבריטי, שרשם לזכותו הלוואות של 3 מיליארד דולר מאז שנוסד.

גם בישראל לא נשארו מחוץ לחגיגת ההלוואות הלא־ממוסדות האלה, ונפתחו בשנים האחרונות חברות להלוואות חברתיות במימון המונים כמו Tarya ,eLoan CreditPlace, בלנדר ו–BTB.

נועה חריש. החליטה לפנות לציבור ולבקש ממנו הלוואה לרכישת דירה

יש גם כאלה שמנסים לגייס את ההלוואות בעצמם ללא כל סיוע של אתר מימון המונים ייעודי. כך עשתה נועה חריש, שהתחילה את קמפיין גיוס הכספים שלה כשפירסמה את סיפורה בפייסבוק. חריש זכתה בדירה מוזל, בהגרלה של מחיר למשתכן. כצפוי, השמחה היתה גדולה, אך עד מהרה הבינה שהחלום עלול לא להתגשם - הבנק סירב שלוש פעמים לבקשתה לקבלת משכנתא, שכן לטענתו אינה עומדת בקריטריונים. חריש חלתה בסרטן, ולכן עד שלא יעברו חמש שנים מההחלמה - חברות הביטוח לא מוכנות לעשות לה ביטוח חיים; היא עצמאית - סטטוס שמהווה רמת סיכון נוספת מבחינת הבנק; וגם גרושה ללא מזונות, שמגדלת את שלושת ילדיה בהורות משותפת מלאה עם בעלה.

אז חריש העלתה פוסט בפייסבוק שבו ביקשה הלוואה של 600 אלף שקל מהציבור. הרעיון הוא שכל אחד ילווה לה מינימום 200 שקל שאותם היא תחזיר בשנים הקרובות לפי סדר מסוים לכל מלווה (יש אפשרות להיות בשנתיים הראשונות של ההחזר, או לפי סדר א"ב של שמות משפחה). היא תיכננה את ההלוואה כך שההחזר החודשי יהיה 2,800 שקל לכ-14 משפחות, עד שתסיים את ההלוואה. בצעד זה, חריש הצליחה למעשה לחמוק מריביות המשכנתא, ולקצר את תקופת החזר ההלוואה שלה ואת הסכום הכולל שתצטרך לשלם על הדירה באופן משמעותי.

בינתיים, היא הצליחה לגייס את כל הסכום ואף להתחיל להחזיר את ההלוואה כפי שהבטיחה. מכיוון שמדובר בסכום יחסית נמוך לכל מלווה, היו גם כאלה שהודיעו לה כי הסכום שהעבירו הוא מתנה והם לא מצפים להחזר, והיו אחרים שביקשו שאת ההלוואה תעביר הלאה כתרומה לעמותה מסוימת, כך שהכסף ימשיך לעשות טוב במקום אחר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#