חמישה בנקים, חמש גישות דיגיטליות - מגזין ההשקעות - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חמישה בנקים, חמש גישות דיגיטליות

מרבית הבנקים הישראליים הקימו בשנים האחרונות אגפים ייעודיים לחדשנות ופינטק, אך כל אחד מהם בחר אסטרטגיה שונה לשם כך איזה בנק רואה את עתידו בדיגיטל, ומי דווקא משקיע בסניפים עם פקידים אנושיים?

3תגובות
בנק לאומי

מערכת הבנקאות נמצאת בעיצומה של המהפכה הדיגיטלית, ועוברת בשנים האחרונות שינויים ניכרים, שצפויים להיטיב בעיקר עם משקי הבית והעסקים הקטנים" - במלים אלה פתחה המפקחת על הבנקים, חדוה בר, את הדו"ח השנתי ל-2016, שפורסם במאי. בר הדגישה כי השינויים משפיעים גם על הנהלות הבנקים והעובדים, וכי הם צפויים להימשך בשנים הקרובות.

המהפכה הדיגיטלית בעולם הבנקאות כבר כאן, והיא מהווה איום גדול על מודל הבנקאות המסורתית. לשינויים הדיגיטליים־טכנולוגיים יש השלכות נרחבות על הבנקים בכל העולם, שאינם יכולים להרשות לעצמם לדרוך במקום, ונדרשים לפעול תוך כדי תנועה. הבנקים חוששים בין היתר שחברות הטכנולוגיה הגדולות כמו גוגל, אפל, או אמזון יתפסו את מקומם. לפיכך, הם מנסים לפעול כדי לא להתעורר יום אחד ולגלות כי הם נהפכו לגופים המספקים רק את התשתית הפיננסית לשמירת הכסף - בעוד שאר השירותים הבנקאיים הזולים יותר לרוב הלקוחות יבוצעו אצל הגופים הטכנולוגיים.

נתונים בכתבה

למהפכה הדיגיטלית יש גם יתרונות מבחינת הבנקים. כך למשל, היא מאפשרת להם לבצע תהליכי התייעלות מהותיים בכל הקשור לצמצום כוח אדם ונדל"ן - תהליכים הקורים במערכת הבנקאות במשך כמה שנים, והתחילו לצבור תאוצה בשנה שעברה. השינויים הטכנולוגיים מאפשרים לבנקים להציע ללקוחות מחירים נמוכים יותר של מוצרים, לעומת מה שהם היו רגילים בעבר, מכיוון שהעמלות הנגבות בגין שימוש בערוצים ישירים נמוכות מעמלות על פעולות שמבצעים פקידים בסניפי הבנקים. כל הדברים האלה, בצירוף גורמים אחרים, אמורים לסייע לבנקים לשפר את רווחיותם.

ובכל זאת, תהליכי מעבר והתאמה לשינויים דיגיטליים־טכנולוגיים מציבים בפני הבנקים אתגרים לא מבוטלים, מפני שמטבעם אלה גופים עתירי רגולציה, וכן כבדים ומסורבלים יותר בהשוואה לחברות טכנולוגיה. אחד האתגרים נוגע לכוח האדם, מכיוון שהדיגיטציה מייתרת חלק לא מבוטל ממנו. הבנקים נאלצים להתעמת עם העובדים ולהסביר להם את השינויים. אתגר נוסף נוגע ללקוחות, ובעיקר למבוגרים שבהם, השומרים אמונים למגע הבנקאי האישי, ולאו דווקא מעדיפים או מעוניינים במעבר לעולם הדיגיטלי.

נתונים בכתבה

במרבית הבנקים הישראליים הקימו בשנים האחרונות חטיבות ואגפים ייעודיים לתחומי הדיגיטל, החדשנות והפינטק. בינתיים, כל אחד מהם בוחר באסטרטגיה שונה בכל הקשור לעולם הדיגיטלי. משום שמדובר בתחומים דינמיים ומורכבים מאוד המשתנים במהירות, רק בעוד כמה שנים ניתן יהיה לדעת ולנתח לעומק מי מהבנקים בחר באסטרטגיה המוצלחת ביותר. בינתיים, לפניכם תמונת מצב של מה שמתרחש בתחום הדיגיטל בחמשת הבנקים הגדולים.

נתונים בכתבה

1. לאומי מנסה להוביל את המהפכה

בנק לאומי חרת על דגלו להוביל את השינויים הטכנולוגיים והדיגיטליים במערכת הבנקאות, ולכן בעשור האחרון הוא משקיע בכך כסף רב. בתחילה, השיק הבנק את אפליקציית לאומי דיגיטל, ובהמשך את לאומי דיגיטל - שמאפשר פעולות בחשבון הלקוח וקבלת מידע עדכני בכל הערוצים, אתר האינטרנט, טלפון ודואר אלקטרוני. כיום עומלים בבנק על הקמת בנק דיגיטלי חדש: פפר, שהושק באופן רשמי השבוע.

פפר נחשב לפרויקט הדגל של המנכ"לית רקפת רוסק עמינח. מבחינתה, הקמת פפר, המיועד בעיקר למילניאלס (בני 35-18), עשויה לגרום בין השאר לשינוי חיובי בתדמית הבנק. לאומי נתפש (בדומה לבנקים אחרים) כמי שגילגל לציבור, באמצעות עמלות גבוהות, הלוואות שהעניק לטייקונים לשעבר, כמו אליעזר פישמן ונוחי דנקנר, שלא נפרעו.

מי שאחראיות על הקמת התשתיות וההוצאה לפועל של הפרויקט הן תמר יסעור ולילך בר דוד, המשמשת מנכ"לית. יסעור, המקורבת לרוסק עמינח, הובילה לפני כעשור את המהלך של לאומי דיגיטל, כשכיהנה כראש מערך השיווק. בתחילת 2016 עזבה את אחד התפקידים המרכזיים בבנק - ראש החטיבה הקמעונית, כדי לנהל את חטיבת הבנקאות הדיגיטלית ואת הקמת פפר.

Pepper

לפפר אין רישיון בנקאי עצמאי מבנק ישראל, והוא נחשב חלק בלתי־נפרד מלאומי. ואולם מי שיגיע למשרדיו יגלה ארגון בעל אופי שונה לגמרי מבנק מסורתי. הוא ממוקם במגדל שלום בתל אביב, מעסיק כ-150 עובדים, רובם צעירים מתחום הטכנולוגיה שאינם מעוניינים לפתח קריירה בבנקאות המסורתית. עבור העובדים מדובר בהזדמנות להיות חלק מסטארט־אפ בנקאי־טכנולוגי.

באתר של פפר מציינים כי הוא אינו גובה עמלות רגילות, כמקובל בסניפים של הבנקים, אלא תשלום רק בעבור פעולות ושירותים. השירות קיים רק במובייל - בלי סניפים, בלי חתימות ובלי שעות פתיחה מגבילות. פפר אינו צפוי לגבות עמלות ניהול חשבון או עמלות משיכה מכספומט, ויציע צ'אט עם נציג שירות שישה ימים בשבוע בזמינות של 24 שעות.

סביב פפר - שלאומי השקיע בו יותר מ–100 מיליון שקל - נוצרו ציפיות גבוהות במערכת הבנקאות ובענף הטכנולוגיה. בתחילה, ההשקה לקהל הרחב תוכננה לקראת סוף 2016, אבל הוא פעל עד לאחרונה בעיקר בגרסת הבטא למוזמנים ולמקורבים, ורק השבוע הושק רשמית. המטרה העיקרית שלשמה הוקם - אפשרות לנהל חשבון בנק ללא עמלות ניהול או משיכה - התעכבה, ומתרחשת בימים אלה.

עוד קודם לכן, בסוף פברואר השיק לאומי את אפליקציית התשלומים פפר פיי ללקוחות כל הבנקים. האפליקציה מאפשרת להעביר תשלומים לאנשי הקשר בנייד, באמצעות חיוב כרטיס אשראי. לאומי הקים עבור פפר מערכות ליבה חדשות, בשיתוף חברת טמנוס השוויצית, שיטמיעו טכנולוגיות מתקדמות יותר.

כך או אחרת, הקמת פפר היא החלטה שאינה ברורה מאליה עבור לאומי, מפני שהיא צפויה לגרום לקניבליזציה של הפעילות הקמעונית המסורתית, ולמעבר של לקוחות לבנק הדיגיטלי, שסביר להניח שייקח כמה שנים עד שייהפך לרווחי. עם זאת, בלאומי מאמינים כי הלקוחות המבוגרים יותר ישתמשו באפליקציית לאומי דיגיטל ובשירותים מסורתיים של בנקאות קמעונית אישית.

במערכת הבנקאות עוקבים בדריכות אחר ההתפתחויות סביב פפר, חלק מהמתחרים טוענים כי מדובר בעיקר בגימיק שיווקי שאין בו חדשות אמיתיות או מהפכה. מבקרים אחרים טוענים כי אי אפשר לבנות תשתיות מחשוב ומערכות ליבה אמיתיות אם משקיעים בהם סכומים נמוכים יחסית של כמה מאות מיליוני שקלים, כפי שעשה לאומי. כמו כן, יש המזכירים כי בעבר הקים לאומי את הבנק הישיר הראשון, שלא נחל הצלחה של ממש.

אפשר לא להסכים עם הדרך של לאומי, אבל רוסק עמינח התוותה עבור הבנק אסטרטגיה ברורה ועקבית של התמקדות בשדרוג ומעבר לערוצים ישירים דיגיטליים על חשבון החלופה של ערוצי הבנקאות הישנה - הסניפים. הדבר מתבטא בכך שלאומי סגר בשנים האחרונות עשרות סניפים, מגמה שתימשך גם בשנים הקרובות. הבנק גם מיישם תוכנית התייעלות שהואצה ב-2016 עם עזיבה של כ-1,000 עובדים.

בלאומי מקווים גם שאם פפר יביא לבשורה אמיתית, הבנק יוכל למשוך אליו לקוחות צעירים גם מבנקים אחרים, וכך, בזכות שיפור ביחסי יעילות, גם הרווחיות של לאומי תמשיך לעלות. בטווח הרחוק יותר רוסק עמינח שואפת להביא שותף בינלאומי עבור פפר - מהלך שיהיה סוג של הכרה ואקזיט לפרויקט הדגל שהיא מובילה. נותר לראות אם בעתיד הדבר אכן יקרה, ואם זה יקרה בתקופת הכהונה של רוסק עמינח, שציינה באחרונה חמש שנים בתפקיד.

ואולם עבור הצרכנים, השאלה המהותית והחשובה יותר היא אם פפר אכן יביא לתחרות ולהורדת מחירים לענף הבנקאות - או שהוא יעשה בדיוק את ההפך, ויחסום מיזמים עצמאיים שהיו יכולים לשנות את שוק.

מימין: תמר יסעור ראש החטיבה לבנקאות דיגיטלית בלאומי, לילך בן דוד מנכ"לית פפר
מוטי מילרוד

2. בנק הפועלים יורה לכל הכיוונים

היתרון של בנק הפועלים בהיותו הגדול במערכת מבחינת נתח שוק באשראי ובפיקדונות הציבור, לצד תקציבים גבוהים במערכת הבנקאות, מאפשרים לו להשקיע סכומים לא מבוטלים ולירות לכיוונים שונים בתחום הדיגיטלי־טכנולוגי. לפחות כלפי חוץ, ולהבדיל מלאומי, בבנק הפועלים לא שמים את כל יהבם על הבנק הדיגיטלי, אלא נוקטים אסטרטגיה של השקעה בכל חלופה אפשרית בתחום.

אסטרטגיה כזאת אפשרית רק בבנק גדול כמו הפועלים או לאומי, שכל אחד מהם מרוויח 2.5–3 מיליארד שקל. ואולם זו אסטרטגיה מבלבלת ולא פשוטה ליישום - בטח לא בארגון גדול כמו בנק הפועלים, שבו מועסקים קרוב ל-10,000 עובדים.

לפני כמה שנים, כשהפועלים עוד נוהל על ידי ציון קינן, ראו בבנק כיצד המתחרה לאומי מקדם את הבנק הדיגיטלי פפר, ובעקבות כך התחילו להשקיע זמן ומשאבים בפיתוח הטכנולוגי, וב-2016 הוקמה החטיבה לחדשנות בראשות אבי כוכבא. אלא שעם כניסתו של אריק פינטו לתפקיד המנכ"ל באוגוסט 2016, נראה כי בבנק הפועלים שינו אסטרטגיה. כעת מתמקדים שם בגישה המשלבת היבט "אישי, אנושי, טכנולוגי" - אסטרטגיה המזכירה את הבנקאות ההיברידית של בנק מזרחי טפחות מלפני כמה שנים.

בבנק הפועלים דוחים את הטענות שהבנק משקיע ויורה לכל כיוון, שהוא מבולבל ואינו מצליח לגבש אסטרטגיה ברורה. בבנק מציינים כי מבחינתם הכיוון גובש, וברור לגמרי שהחוויה הטכנולוגית, עם כל הנוחות שבה, אינה מספיקה לצרכן, שעדיין רוצה יחס אישי - במיוחד בנושאים כמו ייעוץ פיננסי, פנסיוני וניהול השקעות.

מתוך סרטון התדמית של פועלים דיגיטאל
אלי דסה

אבל גם אם נכון להתייחס לצרכים האנושיים של חלקים מסוימים באוכלוסייה, הגישה הזאת עשויה להתנגש עם המציאות - שבה מצד אחד הפועלים מדגיש את הפן האנושי, ומצד שני, כדי להתייעל ולשפר את הרווחיות, הוא סגר בשנים האחרונות עשרות סניפים, עמדות פקידים, וכן צימצם בנדל"ן. בבנק הפועלים דוחים את הטענות כי המהלכים האלה גורמים לפגיעה מסוימת בלקוחות, ומציינים כי סגירת הסניפים נעשתה תוך התחשבות בלקוחות. כמו כן, בבנק אומרים כי הוא ימשיך להחזיק את מספר הסניפים הגדול ביותר - 232 כיום, וכי הוא עשוי לפתוח סניפים חדשים.

לבנק הפועלים יש כבר כיום בנק דיגיטלי בשם בי־אונליין, שהושק עוד לפני שלאומי השיק את פפר. ואולם, לפחות בשלב זה, ובניגוד ללאומי המשווק את פפר במלוא המרץ, בנק הפועלים מעדיף לשמור את הפעילות הדיגיטלית הזאת על אש קטנה, למרות מערכי שיווק והפצה גדולים ואפקטיביים שיש בבנק. בהתאם לכך, עד כה הצטרפו לבי־אונליין מאות לקוחות בלבד, ובבנק הפועלים משדרים כי הבנק הזה לא יביא את הבשורה הדיגיטלית.

עם זאת, ייתכן כי הפועלים ישנה גישה ויאיץ את הפעילות של בי־אונליין, אם ההשקה המלאה של פפר תתברר מוצלחת, והבנק הזה יצליח לגייס לקוחות. בנק הפועלים כבר פעל בעקבות לאומי, כשפתח את זרוע ההיי־טק פועלים טק, והקים את חטיבת החדשנות בי־אונליין. הפועלים גם פתח בשנתיים האחרונות שישה סניפים דיגיטליים: בתל אביב, ירושלים, חיפה ורחובות.

במבט ראשון, הסניפים הדיגיטליים של הפועלים, שבהם הושקעו סכומים נכבדים של מיליוני שקלים, נראים כמו חנות דגל של רשת מוצרי יוקרה בינלאומית - את הרושם הזה יוצרים העיצוב החדשני, המראה הנקי, ומסכי הענק. ואולם סניף דיגיטלי של בנק אמור לספק שירותי בנקאות רק באמצעים דיגיטליים, בלי עזרה של בנקאים אנושיים. בבנק הפועלים רואים את הדברים אחרת, ובסניף התל אביבי למשל, עם השקתו בסוף 2015, הועסקו חמישה עובדים - שני מנהלים ושלושה יועצים. הפעולות בסניף מתבצעות בעמדות דיגיטליות בשירות עצמי, או באמצעות טאבלט שבידי הבנקאים בסניף.

בהפועלים מסבירים כי החליטו לפעול בדרך זו אחרי שערכו מחקר וסקרים מעמיקים, כולל סיורים של מנהלים בכירים בבנקים דיגיטליים באירופה וארה"ב - ותוך סיוע בייעוץ אסטרטגי של חברה בינלאומית. המסקנה שאליה הגיעו היא כי אף שעולם הבנקאות מתקדם בצעדי ענק לכיוון הדיגיטציה, לא מעט לקוחות עדיין מעוניינים בסיוע וליווי של בנקאים - גם בסניפים הדיגיטליים. הם אומרים גם כי מלכתחילה הסניפים האלה משמשים כלי ניסוי להבנת הרצונות של הלקוחות, ומקומות למפגשי סיעור מוחות עם גורמים רלוונטיים.

בהפועלים גם השיקו אפליקציות שונות כמו ביט, המאפשרת העברת כספים בין אנשים מכל בנק ולכל בנק בשלושה מסכים פשוטים. כמו כן, אפליקציית הפועלים קונקט מאפשרת ניהול החשבון עם בנקאי אישי, באמצעות מגוון ערוצי תקשורת מתקדמים בצ'אט, בטלפון, במייל וב-SMS, תוך זמינות מרבית וללא צורך להגיע לסניף. זו למעשה הפלטפורמה לניהול חשבון אישי, אנושי דיגיטלי. כמו כן, בבנק השיקו אפליקציות שונות כדי לסייע לעסקים קטנים. בבנק הפועלים גם חתמו על הסכמים לשיתופי פעולה טכנולוגיים־אסטרטגיים עם ענקית הטכנולוגיה סיסקו, עם הטכניון ועם גופים נוספים.

פרסום לסניף הדיגיטלי של בנק הפועלים
עופר וקנין

3. מזרחי טפחות שוחה נגד הזרם

בזמן שלאומי הולך בכל הכוח על הדיגיטל והפועלים מחפש את דרכו, מזרחי טפחות - הבנק השלישי בגודלו - בחר דווקא לשחות נגד הזרם. הבנק, המנוהל על ידי אלדד פרשר, החליט שעם כל הכבוד למהפכה הדיגיטלית - היחס האנושי והשירות האישי חשובים יותר. מזרחי טפחות משדר ללקוחותיו וללקוחות של הבנקים האחרים כי בעוד בבנקים הגדולים סוגרים סניפים ומתמקדים בערוצים הדיגיטליים, אצלו אפשר לקבל יחס אנושי, ובכך טוענים בבנק כי הם מצליחים לגייס לקוחות של הבנקים הגדולים, שאינם מרוצים או שאינם רוצים להסתגל לאותם השינויים המגיעים עם העולם הדיגיטלי.

בכנס של פיקוח על הבנקים שהתקיים בנובמבר, נשא פרשר נאום עוקצני לאסטרטגיה שבחר לאומי, והתריע מההשלכות של הפיכת עולם הבנקאות לדיגיטלי. פרשר תהה בין השאר, "האם הטכנולוגיה היא הפתרון לכל? האם נקבל עתיד של בנקאות קרה ואכזרית ללא אחריות, שהלקוח הוא בנקאי לעצמו? כשהלקוח נכנס לסניף, ויש לו תלונה כלפי הבנקאים, אז לפחות יש לו עם מי לדבר. אבל כשנרחיק את הלקוח מהסניף - הוא יהיה הבנקאי של עצמו ואז יוכל להאשים רק את עצמו - הוא עשה טעות, הוא הקליק לא נכון, הוא קנה לא נכון, זו תהיה אחריותו בלבד. האם זה מה שאנחנו רוצים? זה מה שהלקוח רוצה?"

עם זאת, במזרחי טפחות מוסיפים כי הבנק מודע לשינויים הטכנולוגיים והדיגיטליים, ופיתח אפליקציות ושירותים שונים בתחום זה, הנותנות מענה לא פחות טוב מאלה של הבנקים לאומי והפועלים. אלא שבמזרחי טפחות סבורים כי לפחות בחמש עד עשר השנים הקרובות הצורך ביחס ובשירות אישי לא ייעלמו, וגם אם רוב המכריע של הפעולות של הלקוחות יתבצעו בערוצים הישירים, עדיין יהיה צורך בבנקאי אישי שיסייע ויכוון.

המבקרים של האסטרטגיה של מזרחי טפחות טוענים כי הבנק מסתכל לטווח קצר, וכי האסטרטגיה שלו נובעת מחיסרון לגודל וחוסר רצון לבצע השקעות גדולות בתחום זה - דבר שלטענת גורמים במערכת הבנקאות נובע מכורח המציאות. "בינתיים מזרחי טפחות מצליח להציג רווחיות גבוהה בלי להשקיע בתחום הדיגיטלי, מפני שהוא קטן יותר מהפועלים ומלאומי. לכן אין לו הוצאות כבדות לפנסיה של עובדי דור א' (העובדים הוותיקים והיקרים יותר), הוא ממוקד בנישה של משכנתאות, ואינו חייב לספק מגוון רחב של שירותים, שהלקוחות מעוניינים בהם. הוא גם יכול להעסיק עובדים בעלויות נמוכות יותר", מסביר מקור בנקאי בכיר.

לדבריו המקור, בכהונה של פרשר כל הדברים האלה בינתיים לא באים לידי ביטוי, אבל אין ספק שמחליפו של פרשר יצטרך לחשוב כיצד להתאים את מזרחי טפחות לעולם הדיגיטלי, כשאפילו תחום המשכנתאות יגיע לשם.

מזרחי אמנם ממשיך להגדיל את מספר הסניפים והעובדים, ולטעון כי הוא מאמין יותר בבנקאות אנושית ולא דיגיטלית, אך במקביל שומר לעצמו את האופציה לעשות שינוי אם יגלה בעוד שנים כי טעה. כך למשל, הבנק אינו קונה את הסניפים החדשים שהוא פותח אלא שוכר אותם, לרוב בשטחים קטנים ועם אופציות יציאה מהחוזים באופן גמיש.

בנוסף לכך, מזרחי טפחות חשוף מאוד לעולם הדיגיטלי באמצעות אחזקותיו בבנק יהב (50%), שהשלים בשנה שעברה פרויקט ענק. עלות המיזם נאמדת ביותר ממיליארד שקל, והוא כלל את החלפת מערכות הליבה של מחשוב במערכות חדשות שהקים עבור הבנק קונצרן ההשקעות והטכנולוגיה ההודי טאטא. לפיכך, אם המהפכה הדיגיטלית תמשיך לצבור תאוצה ומזרחי טפחות ישתכנע כי האסטרטגיה שבחר כיום אינה משתלמת לו, הוא יוכל לעשות פרסה ולהקים בנק דיגיטלי משלו על גבי התשתית של בנק יהב או בדרך אחרת.

פרסומת לשירותי הדיגיטאל של מזרחי טפחות
מתוך ערוץ היוטיוב

4. דיסקונט בפתרונות יעילים ולא יקרים

לילך אשר־טופילסקי, מנכ"לית בנק דיסקונט מאז תחילת 2014, שהיתה קודם לכן ראש החטיבה הקמעונית של בנק הפועלים, מכירה היטב את העולם הדיגיטלי והטכנולוגי ואת השינויים שחלים בו. ואולם היא גם יודעת כי בנק כמו דיסקונט - הסובל מחוסר יעילות תפעולית ומוגבל מבחינת היכולת שלו לבצע השקעות כבדות בתחום הדיגיטלי־טכנולוגי - לא יכול להרשות לעצמו מה שמרשים לעצמם בנקים כמו הפועלים ולאומי.

דיסקונט בוחן בקפידה כל מהלך שלו בתחומים האלה, ולפחות בשלב הזה אינו מתכוון להקים בנק דיגיטלי כמו פפר של לאומי או להשקיע בכל אפיק טכנולוגי־דיגיטלי כמו בנק הפועלים. עם זאת, אין הדבר אומר שדיסקונט מתכוון לקפוא על השמרים בתחום זה. לבנק יש חטיבת טכנולוגיה חזקה בראשות לוי הלוי, שבעבר עבד עם אשר־טופילסקי בבנק הפועלים. בשנה שעברה הקים הבנק את אגף הדיגיטל המנוהל על ידי אריק פרישמן. דיסקונט גם מתמקד בפיתוח פיצ'רים ואפליקציות מעשיים ויעילים, וכן ברכישת שירותים ומוצרים בעיקר מחברות ותיקות בתחום. בהקשר הזה, דיסקונט נהנה מכך שיש לו מערכות ליבה ממוחשבות די חדשות, שהוחלפו ב-2009 - מה שמאפשר לו ליישם ולהטמיע טכנולוגיות חדשות בקלות.

דיסקונט היה למשל הראשון במערכת הבנקאות שהשיק את הזיהוי הביומטרי בכניסה לאפליקציה בנייד (כניסה באמצעות טביעת אצבע במקום סיסמה). בבנק טוענים כי אפליקציה זו הביאה לגידול ניכר במספר הלקוחות. בשנתיים האחרונות פותחו בבנק גם אתר ואפליקציה חדשים ללקוחות פרטיים, המספקים חוויית משתמש מהמתקדמות במערכת, בין השאר באמצעות העברת כסף דרך סירי, העוזרת הווירטואלית של אפל, שימוש במגוון וידג'טים ועוד.

כמו כן, בדיסקונט מקדמים הרחבה ושיפור של מערך המכונות לשירות עצמי (כספומטים), במטרה להגדיל את היצע השירותים שניתן לקבל במכשירים ואת זמינותם. בנוסף לכך, בבנק מתכננים להשיק סדרה חדשה של פתרונות הממוקדים בלקוחות עסקיים ומכוונים לצורכיהם הייחודיים, ובכלל זה אתר ואפליקציה חדשים לעסקים, אתר סחר חוץ חדש וכלים מתקדמים לניהול תזרים מזומנים. לקראת סוף השנה צפוי הבנק להשיק אתר ניירות ערך חדש, שישמש בעיקר לקוחות הפעילים בשוק ההון.

אחרי הבנקים הפועלים ולאומי, גם דיסקונט נכנס לפני כמה חודשים לפעילות בתחום אפליקציית התשלומים הדיגיטליים. דיסקונט עשה זאת באמצעות עסקה שביצע עם הסטארט־אפ הפיננסי פיי בוקס (PayBox), לרכישת רישיון בלעדי להפעלת האפליקציה והאתר בישראל, וכן על רכישת נכסים ושירותים, שבעזרתם יתאפשר להפעיל את האפליקציה. מדובר באפליקציה שנועדה לאפשר לקבוצות לרכוש מתנה משותפת או לרכוש ארוחה משותפת במסעדה.

פיבי הבנקאית הוירטואלית
מתוך ערוץ היוטיוב

5. הבינלאומי מתמקד בשוק ההון

בדומה לדיסקונט גם הבנק הבינלאומי סובל מחיסרון לגודל, ובהתאם לכך אינו יכול לבצע השקעות כבדות בתחום הדיגיטלי. בבינלאומי החליטו לרכז את פעילות הדיגיטל בתחומי שוק ההון והשקעות - תחומים שבהם הבנק נחשב לאחד השחקנים המובילים במערכת. כדי להוביל בפעילות דיגיטלית בשוק ההון הקים הבנק מערכות מתקדמות, שאמורות לסייע ללקוחות. מדובר במערכת דוכיפת - המוצעת ללקוחות בכמה פלטפורמות: אתר אינטרנט, טאבלט וסלולר. המערכת מאפשרת גם מסחר מקצועי יותר, עם פונקציות רבות ופעולות מורכבות.

הבנק מפעיל גם מערכות מתקדמות למסחר בניירות ערך זרים (חלקן בתוך דוכיפת), שמאפשרות פעולות מורכבות ומקצועיות כמו שורטים (מכירות בחסר), נטילת מינופים לצורך ביצוע השקעות ופעולות אלגוטריידינג. בחלק מהפיתוחים הבנק הבינלאומי מבצע שיתופי פעולה עם חברות חיצוניות, הפועלות בתחומי הדיגיטל והפינטק. כך למשל, השירות של פיבי - העוזרת האישית הדיגיטלית המופיעה בדף הלקוח באתר הבנק ובאפליקציה הסלולרית, ומספקת ללקוח תובנות ייחודיות המתאימות לו אישית באופן ידידותי וברור. התובנות מתמקדות במצב החשבון באופן שמסייע ללקוח בניהול ובמעקב אחר הפעילות בחשבון, וכן בנושאי השקעות, ניהול פיננסי של משק הבית ועוד.

פיבי העוזרת האישית נולדה כתוצאה של שיתוף פעולה בין הבינלאומי עם חברת פרסונטיקס הישראלית. למעשה, הבנק היה הלקוח הראשון שאימץ את טכנולוגיית החברה. שירות חדשני נוסף שהוטמע באחרונה הוא זיהוי ביומטרי לפי טביעת אצבע, תבניות פנים וקול בכניסה לאפליקציות ולמוצרים בנקאיים, שם שילב הבנק את הטכנולוגיה של חברת טרנסמיט סקיוריטי.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#