האם אפל, גוגל ואמזון ישברו את הבנקים? - מגזין ההשקעות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האם אפל, גוגל ואמזון ישברו את הבנקים?

בניגוד לענפים רבים, שהפיתוחים הטכנולוגיים בהם עירערו את המוסדות הוותיקים, הבנקים עדיין אינם חשים איום ייתכן שכוחם ייחלש, הרווחיות אולי תרד, אך לעת עתה הבנקים צריכים לחשוש רק זה מזה - עד שענקיות הטכנולוגיה העולמיות יחליטו שהן הולכות על כל הקופה

11תגובות
אקסלרטור של ברקליס. הבנקים הבינו כי עליהם
להיות ערים לפיתוחים
לירון הראל

"אנו צריכים בנקאות, אך לא צריכים יותר בנקים", אמר ביל גייטס ב-1994. המשפט הזה של מייסד מיקרוסופט נאמר בתקופה שבה האינטרנט היה בחיתוליו, לפני יותר מ-20 שנה, וההשפעות שלו עוד לא היו ברורות. הסמארטפונים עוד לא היו בנמצא, וכמות הידע שנאגרה בעולם היתה קטנה בהרבה מכיום. אז רק מעטים צפו כי יהיו תחליפים לשירותים שמציע הבנק, ואולם בשנים האחרונות, גם בבנקים התחילו להפנים את המשמעויות של העולם החדש ולהתכונן למהפכה הטכנולוגית, שעשויה לטלטל אותם.

המשפט של גייטס הקדים את זמנו. בפועל, רק בשנים האחרונות התעוררה בתעשיית ההיי־טק התחושה כי יעד נוסף עשוי להיכבש על ידי חברות מעמק הסיליקון דרך חברות סטארט־אפ מכל רחבי העולם - הבנקאות. לאחר שענף המלונאות נפל קורבן ל–Airbnb, תחנות המוניות נאלצו להתרגל לשחקניות חדשות כמו אובר וגט, ובתעשיית הרכב יצא לדרך מרוץ חימוש לעבר פיתוחה של המכונית האוטונומית, גם בקרב המוסדות הפיננסיים, שהוותיקים בהם קיימים מאות שנים, הבינו כי המציאות עומדת להשתנות.

הציפיות הגבוהות מתעשיית הפינטק (טכנולוגיות פיננסיות) נולדו אחרי טראומת המשבר של 2008, אז רבים היו שותפים לתקווה שהכוח הרב של הבנקים ייחלש, ופיתוחים חדשים רבים בתחום צצו. בתוך שנתיים, מ–2013 עד 2015, קפצו ההשקעות בחברות סטארט־אפ בתחום מ-3.1 מיליארד דולר ל-14.6 מיליארד דולר, לפי נתונים של CB Insights, האוספת מידע על השקעות של קרנות הון סיכון, ומנתחת אותו.

נתונים כתבה

בישראל המגמה דומה. לפי חברת המחקר IVC, ההשקעות ב-2015 הסתכמו ב–408 מיליון דולר, לעומת 172 מיליון דולר שנתיים קודם לכן. ואולם לאחר התלהבות גדולה מהתחום וגידול ניכר במספר החברות, אפשר כבר להגיד שעד שהחזון של גייטס יתגשם, אם בכלל, יעברו הרבה דולרים בין הבנקים.

השירותים שמספקים הבנקים מגוונים. בין השאר, הם מעניקים אשראי ללקוחות פרטיים ולעסקים, נותנים משכנתאות, מנהלים פיקדונות, מעבירים כספים, משקיעים ומסייעים ללקוחות להשקיע ומעניקים שירותי בנקאות לחברות. בחלק גדול מהתחומים האלה, מתמודדים הבנקים עם תחרות מצד חברות צעירות.

דו"ח של חברת הייעוץ מקינזי שפורסם ב-2015 העריך כי 40% מההכנסות ו-60% מהרווחים של עסקי הבנקאות הקמעונית - הלוואות לעסקים קטנים ולאנשים פרטיים, תשלומים וניהול הון - נמצאים בסכנה בעשור הקרוב, בעיקר לנוכח הקמתן של חברות סטארט־אפ בתחום.

הבנקים הגדולים כבר הבינו שעליהם להכיר את הסטארט־אפים בתחום, ולהיות ערים לפיתוחים החדשניים. זו הסיבה שהם הקימו אקסלרטורים ומחלקות חדשנות, שעוזרים לסטארט־אפים בתהליך הפיתוח ובהתאמת המוצר לצורכיהם. בישראל, למשל, יש אקסלרטורים של ברקליס וסיטי בנק. הבנקים גם מבצעים השקעות נרחבות בסטארט־אפים. לפי דו"ח של CB Insights, שפורסם במאי, עשרת הבנקים הגדולים בארה"ב (במונחי סך הנכסים המנוהלים) השקיעו בחמש השנים האחרונות ב-56 חברות פינטק סכום כולל של 3.6 מיליארד דולר.

תחום הטכנולוגיות הפיננסיות כולל את כל הפיתוחים שנועדו לעסוק בתחום המשיק לכספים. תחום ההלוואות אחראי לחלק ניכר מהכנסות הבנק, ולכן גם מצמיח פיתוחים טכנולוגיים רבים. החברות הצעירות פיתחו אלגוריתמים המסוגלים לאסוף מידע ממקורות רבים, ומבצעות כך ניתוח סיכונים של הלוואות באופן שונה מהבנקים - ופעמים רבות גם טוב יותר. בעולם נוצרו גם מודלים שונים של הלוואות - ובהם הלוואות P2P, המחברות בין מלווים ללווים באופן ישיר ודיגיטלי. שירותים נוספים הם למשל ניהול השקעות והעברת תשלומים. אלה אינם חייבים בהכרח להיות סטארט־אפים שעובדים באופן ישיר מול הלקוחות, אלא גם כאלה שמפתחים טכנולוגיות שהבנקים עצמם יכולים לאמץ.

נתונים בתכבה

"ניתן לחלק את עולם הפינטק לשתי קטגוריות עיקריות", אומר חיים פינטו, הממונה על תחום הפינטק והפיתוח העסקי בבנק הפועלים. "חברות ש'נוגעות בכסף' - מטפלות בכספים של לקוחות באופן ישיר - ולכן צריכות להיות בשלות ובעלות יכולת להבין את העולם הרגולטורי; וחברות ה'תומכות בכסף', שזה תחום מעניין הכולל את החברות שבהן הבנקים יכולים להשתמש כדי לפתח מוצר בנקאי. אלה חברות שעושות ניתוח למידע, מפתחות טכנולוגיה למובייל ומפתחות שירותי אבטחה וזיהוי, כמו כניסה לחשבונות באמצעות טביעות אצבע. המוצרים שלהן מעודדים לקוחות להשתמש במוצרים של הבנקים".

אם פעם חשבו שמרבית הסטארט־אפים ייגעו בכסף, כלומר יציעו שירותים מתחרים לבנקים, זה אינו בהכרח המצב. "אם יש לך רעיון לסטארט־אפ שנוגע בכסף, אתה חייב להגדיל את המשאבים שלך, להיות ערוך לביקורת מצד הרגולטורים ולדעת להתמודד עם חוקי הלבנת הון", מסביר פינטו. "בנקים בנויים לעשות את זה, אותנו זה לא מפחיד. אני חושב שההבנה של האחריות הזאת מצננת את ההתלהבות של היזמים. הם מגלים כי יש שם מורכבות טכנולוגית ועסקית, שלא בטוח שהם יכולים להכיל. לכן, בסופו של דבר, אנשים מתחברים לבנקים ומצליחים יותר".

תשלום אונליין
בלומברג

"אם אתה חובר לבנק, המצב הוא win-win"

כדי להבין למה חברות בוחרות להשתייך לקבוצה השנייה - חברות שמציעות טכנולוגיה לבנקים, ואינן מתחרות בהם - צריך להבין את ההבדל בין האפשרויות שעומדות בפני הבנקים ולבחון את החסמים שעמם מתמודדים הסטארט־אפים. הבנקים נהנים מגישה נוחה יחסית להון זול, מכיוון שיש להם אישור להשתמש בכסף שמופקד אצלם כדי להעניק הלוואות. מצב זה נקרא "יחס הרזרבה" - היחס שבין הסכום שמופקד בחשבונות לזה שנמצא בו בפועל.

אין מדובר ביתרון תחרותי של הבנקים, אלא ברגולציה כבדה שנלווית לתהליך, שסטארט־אפים אינם מוכנים לקחת על עצמם. למעשה, זה אחד האלמנטים החשובים ביותר בהנעת הכלכלה, מפני שהבנקים משתמשים בכסף כדי להעניק הלוואות לעסקים וללקוחות אחרים. כך, אם לקוח מסוים הפקיד מיליון שקל בבנק למשך תקופה ארוכה, הבנק מלווה את מרבית הכסף הלאה, דבר שתומך למשל בצמיחה של עסקים קטנים. כדי לצמצם את הסיכונים לבנקים, נקבע יחס הלימות הון שנועד להבטיח כי הבנק מחזיק בהון גדול מספיק כדי לספוג הפסדים שעלולים לנבוע מתיק האשראי, מתיק ניירות הערך, או מסיבות אחרות.

בעוד לבנקים יש גישה להון זול, סטארט־אפים המעוניינים להעניק הלוואות, צריכים קודם כל לגייס את הסכום הדרוש. כדי להיות רווחיים, עלות גיוס ההון שלהם צריכה להיות נמוכה מהריבית שהם יקבלו מהלווים, ושהפער יכסה גם על הסיכון.

איזיבוב הישראלית, שפיתחה טכנולוגיה לחישוב הסיכון במתן הלוואות לעסקים קטנים, עברה מהענקת הלוואות באופן ישיר למכירת טכנולוגיה לבנקים. "לא הצלחנו להתחרות בבנקים, כי רכישת הלקוח יקרה מאוד. חיכינו שהבנקים יהיו בשלים לעבוד אתנו", אמר באחרונה תומר גוריאל, מייסד ומנכ"ל איזיבוב, בכנס ההיי־טק של TheMarker. "אנו נוטים לא לאהוב את הבנקים, אך הם עדיין מותג חזק בקרב צרכנים. צרכן ילך ללאומי לפני שילך לאיזיבוב - המוניטין שלהם חזקים מאוד", הסביר גוריאל.

"אם סטארט־אפ חובר לבנק, הוא נשען עליו לצרכים המשלימים, ואז המצב הוא win-win. ברור שקל יותר לסטארט־אפ שפיתח אלגוריתם לא להיות זה ששם את הצ'ק, אלא שהסיכון יהיה בצד של הבנק", אומרת מיכל בייניש, סמנכ"לית התפעול (COO) של ברקליס בישראל, שהקימה ומנהלת כיום את חממת החדשנות rise של הבנק בתל אביב.

לדבריה, מימון וסיכון אינם החסמים היחידים שעומדים בפני הסטארט־אפים. יש חסמים נוספים, כמו היכולת לבנות מותג שיקבל את אמון הלקוחות, והצורך לענות לדרישות הרגולציה. "בנק הוא לקוח מצוין, יש לו תקציב טכנולוגי עתיר לפתרון בעיות ובניית מוצרים חדשים, ואם המוצר החדש עובד אצלו, כנראה שהוא גם יתאים לבנקים נוספים. החברות מפתחות עבור הבנקים מתוך הבנה שהם כאן כדי הישאר, אך עדיין צריכים להתייעל".

נתונים כתבה

"אנו לוקחים לבנקים ביזנס, אך זה עדיף להם"

הבנקים אמנם מבינים כיום שעליהם להשקיע בחדשנות, אך ההבנה של בכירי הבנק עדיין צריכה לחלחל לדרגות הנמוכות ולהתנהלות השוטפת. תהליך כזה כרוך בשינוי תפישתי וטכנולוגי נרחב, שיכול להימשך שנים ארוכות. "עקב האכילס של הבנקים הוא מבנה העלויות. יש להם הגבלות קשות, למשל סניפים רבים והסכמי שכר - ומעבר לכך מוטלות עליהם הגבלות רגולטוריות רבות", אומר יובל טל, מנכ"ל ומייסד חברת פיוניר, חברת הפינטק הגדולה בישראל, שעוסקת בהעברת כספים בין מדינות.

"חלקים גדולים בעולם הפינטק הם נגזרת כזאת או אחרת של שיתוף פעולה עם הבנקים", הוא מוסיף. "הביורוקרטיה של הבנק היא מורכבת מסיבות רבות, וחברות הפינטק יכולות לאפשר לבנקים להנגיש יותר מוצרים ללקוחות, ובתהליכים מהירים יותר. הסטארט־אפים מספקים טכנולוגיות חדשות וצוותים רעבים שיכולים לספק מוצרים מהר יותר. סביר שחברות P2P ישתפו פעולה עם הבנקים במתן הלוואות קטנות יותר, שמשתלמות פחות לבנקים, מפני שהטכנולוגיה שלהן יכולה לעזור לקבל החלטה למי לתת אשראי מהר יותר. יש המון מקום לפינטק על הרצף של שיתופי פעולה עם הבנקים. מי שרוצה להיות אנרכיסט, וחושב שהוא יתחרה בבנקים ראש בראש, צריך הרבה סבלנות".

בייניש מסכימה כי יש יתרון בשיתוף הפעולה, אבל מדגישה שהתהליך מורכב: "פרויקט פנימי יכול לעלות לבנק עשרות מיליונים ולקחת שנה וחצי, בזמן שיש סטארט־אפ זריז יותר מאתנו עם פתרון פוטנציאלי בחוץ. עם זאת, אינטגרציה של סטארט־אפ במערכות הליבה של הבנק זה תהליך קשה מאוד, מכיוון שהמערכות שלנו ישנות ומסועפות ולעתים מדובר בשדרוג על גבי שדרוג. אף שיש הרבה טכנולוגיות טובות, החיבור לבנק - מבחינה טכנולוגית, רגולטורית ותרבותית - אינו תמיד מתרחש בקלות ובמהירות הרצויה. למשל, מיקור החוץ של תהליך ההלוואות מגדיל את הסיכון עבור הבנקים, שכן יכול להיות שבעקבות הסתמכות על חברה חיצונית שמעניקה אשראי או הלוואה, יוענקו הלוואות לאנשים שהבנק לא היה נותן להם".

אקסלרטור של ברקליס. הבנקים הבינו כי עליהם
להיות ערים לפיתוחיםברקליס
לירון הראל

שיתופי הפעולה של בנקים עם סטארט־אפים יכולים להיות בשלל תחומים - סטארט־אפים יכולים לפתח עבור הבנקים אפליקציות, חלקם יסייעו בניתוח הסיכונים במתן ההלוואות, אך חלקם גם יחליפו שירותים שהבנקים מעניקים באופן מסורבל יותר. פיוניר היא דוגמה טובה: "אנו מאפשרים לחברות לאסוף כסף ממדינה אחת ולהעביר אותו לכמה מדינות אחרות", מסביר טל. "למשל, Airbnb צריכה לשלם לכל בעלי הבתים בעולם, חלקם רוצים שהתשלום יועבר לחשבון הבנק, חלקם רוצים כרטיס דביט או מסטרקארד, שבאמצעותו אפשר להוציא את הכסף מכספומט. לכן, שיתוף הפעולה שלנו עם הבנקים הוא אינטנסיבי מאוד - וזה אחד הנכסים הכי גדולים שיש לנו.

"באופן תיאורטי הבנק היה יכול לעשות את זה בעצמו, אך בפועל התהליכים מורכבים יותר, מכיוון שמרבית הבנקים פועלים באופן מקומי ובמקרה הזה צריך חשיבה גלובלית - והתוצאה היתה שהלקוחות היו עושים פחות עסקות. לבנקים ברור שאנו לוקחים להם ביזנס, אך הם גם מבינים שאנו מגבירים את הפעילות, ולכן בסופו של דבר הם אמנם מקבלים נתח קטן יותר מהעמלות - אך יש יותר עסקות והבנק מקבל יותר כסף", הוא מוסיף.

לדברי בייניש, התפישה שמחלחלת כיום בבנקים היא הצורך ב–Open Banking, פלטפורמה שמתחברת עם כל החברות ש"משבשות שוק", וכוללת פיתוחים או אפליקציות שאין לבנק. "באופן כזה הבנק יכול להעניק ללקוח, באופן ישיר או בעקיפין, חלופות נוספות ומוצרים שמעניינים ורלוונטיים לו, והלקוח יהיה מרוצה", היא אומרת. זה נכון, לדבריה, גם לגבי ניתוח נתונים: "הלקוח יכול לחתום על אישור שהבנק יכול להעביר לגביו מידע, וחברות ביטוח או חברות פיננסיות אחרות יוכלו לבנות פרופיל ולהציע לו שירותים המתאימים לו אישית".

האם ענקיות הטכנולוגיה יקבלו עליהן רגולציה?

שחקניות נוספות בתחום הפינטק הן חברות ענק כמו אמזון, גוגל, אפל, פייסבוק ועליבאבא. גוגל ואפל כבר פיתחו שירותי תשלומים וארנקים דיגיטליים במובייל; עליבאבא השיקה שירותים פיננסיים רבים, החל בהלוואות ועד תשלומים וניהול הון, בסין, שם תעשיית הפינטק היא החזקה בעולם. גם אמזון, המתחרה האמריקאית של עליבאבא, מעניקה כעת הלוואות ואף השיקה שירות שמחבר בין חשבון הלקוח באתר החברה לתשלום בחנויות פיזיות. לעת עתה ענקיות הטכנולוגיה מתחרות בעיקר על שירותים ספציפיים, שאינם בהכרח חלק מפעילויות הליבה של הבנקים.

"קחו לדוגמה את ה-Trade Finance - כשמתקיים מסחר בין שתי חברות משתי מדינות, אך שורר חוסר אמון בין הצדדים, הבנק עוזר לגשר בין החברות על ידי הנפקה של אשראי דוקומנטרי - התחייבות הבנק כי אם הסחורה תגיע, הכסף תמורתה יועבר", מסביר טל. "זה תהליך ביורוקרטי ישן מאוד. עליבאבא ואמזון אמרו שהן מכירות את שני הצדדים, ולכן הן יכולות לבצע את התהליך באופן יעיל יותר, ופחות מסוכן. תחום המסחר הבינלאומי הוא עצום, ולכן הגיוני שחברות הטכנולוגיה ייכנסו אליו ויפשטו אותו. יכול להיות שעוד כמה שנים יקומו חברות טכנולוגיה שיוכלו לתת משכנתא בתוך שבע דקות".

האם ענקיות הטכנולוגיה מסוגלות לעשות צעד אחד קדימה, להכפיף את עצמן לרגולציה ולהיות אלה שיגשימו את החזון של גייטס, של תחרות בבנקים? הקושי של חברות קטנות להתחרות עם הבנקים הוא ברור - הן צריכות לגייס סכומי עתק כדי לבנות מותג וכדי להתבסס. אולם לחברות הענק יש כיסים עמוקים, מותג חזק ויכולות טכנולוגיות מתקדמות. למעשה, בעולם הפיננסים אנו נמצאים בתחילתו של תהליך דומה לזה שקורה בתעשיית הרכב - כמו שמובילאיי מסייעת ליצרניות הרכב המסורתיות להתמודד עם ענקיות הטכנולוגיה שמפתחות רכב אוטונומי, כך הסטארט־אפים בתחום הפינטק יעזרו לבנקים להתמודד עם התחרות הגוברת מעמק הסיליקון.

ערכת זיהוי פנים של עליבאבא
לתשלום בנייד
בלומברג Qilai Shen

"השינוי האמיתי בשוק עשוי להגיע מחברות הטכנולוגיה הגדולות. יש להן פלטפורמות תשלומים ומידע רב עלינו, הלקוחות. בנוסף, קל להן בהרבה לשלב טכנולוגיה חדשה או לרכוש סטארט־אפ, והן המתחרות הפוטנציאליות הגדולות של הבנקים. הדבר היחיד שמונע מהן להתחרות כרגע הוא חוסר הרצון להיות כפופות לרגולציה", אומרת בייניש.

נקודה נוספת שעלולה למנוע מענקיות הטכנולוגיה להיכנס עמוק יותר לתחום היא השורה התחתונה - בנקים הם הרבה פחות רווחיים מחברות הטכנולוגיה. המשקיע אלכס רמפל, מקרן ההון סיכון אנדרסן הורוביץ, מהקרנות המובילות בעולם, סבור כי זו הסיבה שאמזון עשויה להיות החברה שתעמיק את נוכחותה בעולם הזה. לדבריו, אמזון תהיה מוכנה יותר להמר על עסקים עם שיעורי רווחיות נמוכים לעומת המתחרות שלה, אם היא תחשוב שזה יעודד את הלקוחות לרכוש יותר מוצרים. "אם אמזון תספק לך שירות תשלומים או חשבון בנק, אתה תרכוש יותר מוצרים באתר שלה", אמר רמפל בכנס של גולדמן סאקס שנערך באחרונה בסן פרנסיסקו.

בינתיים, הקשר בין ענקיות הטכנולוגיה לבנקים הדוק: "אם מפרקים את החדשנות בעולם העברת הכספים, למשל, מגלים שהכל מתנקז לכרטיס אשראי. אמנם הכרטיס מיוצג על ידי אפליקציה, וזה שינוי מהותי, אך מאחור יש כרטיס אשראי עם אותו מנגנון סליקה. הבנקים יכולים ליצור שינויים מהותיים בשוק, אך עדיין מוקדם לומר מה יקרה. יצטרך להיות ערך משולב - גם לצרכנים, גם ללקוח וגם לבתי העסק", אומר פינטו.

גם בייניש סבורה שנקודת הפתיחה של הבנק עדיין טובה יותר: "כרגע, בתוך כל השרשרת הזאת של תשלומים והלוואות, עדיין לא נמצא פתרון טוב יותר לשאלה מי יחזיק ללקוח את הכסף חוץ מהבנק. עדיין מוקדם להספיד את מערכת הבנקאות, ולכן הבנקים הם שותף אסטרטגי נהדר לחברות צעירות. יש לנו יתרון: הכסף עדיין אצלנו ואנו ערוכים להיות כפופים לרגולציה. השאיפה היא ליישר קו מבחינה טכנולוגית, כדי שלאנשים לא תהיה סיבה לעבור מברקליס לאמזון".

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#