חשבתם להשקיע במדינות BRIC? אולי פשוט תסתפקו באות C

כשהומצא המונח BRIC (הכלכלות המתעוררות ברזיל, רוסיה, הודו וסין), הכלכלה הסינית היתה אחראית למחצית מהצמיחה בקבוצה — וכיום כבר מהווה שני שלישים ממנה ■ נראה שסין, שנפתחת להון זר ומספקת הנפקות של חברות ענק, היא יעד השקעה אטרקטיבי בזכות עצמה

לוגו אקונומיסט
אקונומיסט
עובד בסין. 2017 התחילה בנימה חיובית עבור כל מדינות BRIC
עובד בסין. 2017 התחילה בנימה חיובית עבור כל מדינות BRICצילום: בלומברג

השווקים המתעוררים עברו הרבה תהפוכות בארבע השנים האחרונות. "בהלת המכירות" ב–2013, בעקבות חשש שארה"ב תשנה את מדיניותה התקציבית (של הרחבה כמותית), שאותה הנהיג הבנק הפדרלי מאז 2008; נפילת מחירי הנפט ב–2014; הפיחות ביואן ב–2015 והפיחות בהודו — הסרת השטרות הגדולים מהתפוצה במדינה.

2017, לעומת זאת, התחילה בנימה חיובית יותר. בפעם הראשונה זה שנתיים וחצי, ארבע הכלכלות הגדולות בשווקים המתעוררים, שידועות בראשי התיבות BRIC — ברזיל, רוסיה, הודו וסין — מציגות צמיחה בו־זמנית.

כלכלת רוסיה התחילה להתאושש בסוף 2015, לאחר מיתון ארוך שנמשך מאז שנות ה–90. כלכלת רוסיה התרחבה בהדרגתיות ובהתמדה בשלושת הרבעונים האחרונים. העלייה במחירי הנפט סייעה לכלכלה, למרות שרוסיה לא יכולה להרוויח מהגדלת מכירות הנפט שלה מבלי להפר את הסכם הקיצוץ בתפוקה, שגרם לעליית המחירים מלכתחילה.

במהלך התמוטטות הרובל ב–2014 ובתחילת 2015, היה קל לשכוח כמה מהנקודות החזקות בכלכלת רוסיה, כמו עודף הסחר המתמיד, יתרות מטבע החוץ הגדולות שלה (שמעולם לא ירדו מתחת ל–300 מיליארד דולר). ככל שהכלכלה הרוסית התאוששה, הרובל התחזק ועלה ב–15% מול הדולר במהלך 12 חודשים בלבד — מה שהפך אותו לאחד המטבעות בעלי הביצועים הטובים ביותר בעולם.

מפעל בסין
מפעל בסיןצילום: /אי־פי

סבלה של ברזיל היה ארוך יותר. כלכלת ברזיל התכווצה במשך שמונה רבעונים רצופים על רקע הטלטלות בשוק הסחורות. במקביל, הנשיאה הודחה ומעמד פוליטי שלם סומן כמושחת. השערוריות הפוליטיות בברזיל עדין רחוקות מפתרון, אך לפחות המצב השתפר מעט.

גשמי קיץ באזורים כמו באהיה תרמו לקציר טוב של פולי סויה ותירס בתחילת השנה — מה שעזר לכלכלת ברזיל לצמוח ב–1% ברבעון הראשון של 2017. מאחר ולא ניתן לחזור על קציר כל שלושה חודשים, חלק מהכלכלנים חוששים כי הצמיחה בכלכלת ברזיל עשויה להתכווץ ברבעון השני של השנה, אך רבים סבורים כי כלכלת ברזיל תסיים את 2017 בצמיחה.

הצמיחה המהירה לא פגעה ביציבות המחירים במדינה. האינפלציה נמצאת במגמת ירידה, בדומה למתרחש ברוסיה ובהודו. התשובה לשאלה אם האינפלציה הנמוכה בברזיל תאפשר לבנק המרכזי לבצע קיצוץ נוסף בריבית תלויה בחלקה בשערורייה הפוליטית האחרונה שבה מעורב הנשיא מישל טמר. אם המשבר הפוליטי הזה ימנע מהממשלה לבצע רפורמות בביטחון הסוציאלי ולהשתלט על הוצאות ממשלתיות עודפות, הבנק המרכזי עשוי להקל על הממשלה בהקלה מוניטרית בשילוב המטבע החלש כדי להעלות את המחירים.

BRIC כמותג

אם בברזיל האינפלציה היתה גבוהה מדי בשנים האחרונות — בסין היא היתה נמוכה מדי. הודות לירידת הלחץ על המחירים ועל המטבע, כלכלת סין התכווצה, במונחים דולריים, ב–2016 בפעם הראשונה זה 22 שנה. ואולם האיום של דפלציה הוסר, והשנה היואן דווקא התחזק מול הדולר, לאחר שהרשויות בסין הצליחו לרסן את בריחת ההון מהמדינה. הבנק המרכזי של סין חזר להגדיל את יתרות מטבע החוץ שלו, שעלו ב–24 מיליארד דולר במאי, לאחר שירדו בכטריליון דולר מאז שהגיעו לשיא ב–2014.

האם התחדשות הצמיחה בברזיל וברוסיה (וחזרת ה"צמיחה הדולרית" בסין) תפיח חיים במותג ה–BRIC? המונח הוטבע על ידי ג'ים אונייל, כשהיה כלכלן ראשי בגולדמן סאקס ומאז פיתח חיים משלו. מנהיגי המדינות החלו לקיים ועידות שנתיות, ואף הזמינו את דרום אפריקה להיות חברה בקבוצה. כמו כן, הם הקימו בנק לפיתוח, שהמטה שלו נמצא בסין אך בראשו עומד הודי, שיש לו פעילות כיום בכל חמש המדינות, לאחר שאישר את ההלוואה הראשונה לברזיל באפריל. אונייל תמיד חשב כי דרום אפריקה — עם תמ"ג של 300 מיליארד דולר ו–56 מיליון תושבים — קטנה מדי מכדי להיות חלק מהקבוצה, וב–2017 מדינות BRIC הצליחו יותר מדרום אפריקה, שנכנסה למיתון.

לאחר שהטביע את המונח ב–2001, גולדמן סאקס הציג תחזית לחמשת העשורים הקרובים תחת השם "לחלום עם ה–BRIC" שפורסמה ב–2003. בנק ההשקעות שידרג את תחזיות הצמיחה האלו ב–2011 על רקע ביצועים חזקים של מדינות BRIC בעשור הקודם — דבר שהתגלה כטעות. מתוך ארבע הכלכלות רק הצמיחה בסין, במונחים דולריים, עמדה בציפיות של התחזיות ב–2011. שלושת המדינות האחרות יחדיו הציגו תוצאות נמוכות התחזיות ב–3 טריליון דולר.

כך, גם בשוק המניות התוצאות המאכזבות בילבלו את המשקיעים. מדד מניות ה–BRIC של MSCI ירד ב–40% מאז השיא ב–2007. באוקטובר 2015 גולדמן סאקס שילב את אחת מקרנות מניות ה–BRIC, שנועדו למשקיעים אמריקאים, למוצר השקעה רחב שמבוסס על השקעות בשווקים מתעוררים. הכישלונות הללו הצדיקו את הלגלוג של המבקר פיטר טסקר מקרן ההשקעות ארקוס אינווסטמנט, שטען כי ה–BRIC הוא "תפישה מגוחכת להשקעות".

פחות מסוכנות, פחות אטרקטיביות

מדינות BRIC אולי לא הצליחו לשמור על האופוריה של 2011, אך הצליחו לממש את החלום המקורי, כפי שביטא אותו אונייל ב–2001 והפך לתחזיות כלכליות על ידי צוותו שנתיים לאחר מכן. אפילו לאחר התהפוכות האחרונות שעברו על מדינות BRIC, התמ"ג שלהן יחדיו, 16 טריליון דולר, גבוה בהרבה מהתחזיות של גולדמן סאקס ב–2011 — 11.6 טריליון דולר. רק רוסיה לא עמדה בתחזיות המוקדמות. סין עקפה אותן בקלות. בברזיל הצמיחה היתה אטית יותר התחזיות של גולדמן, אך שער החליפין הריאלי במדינה עלה יותר ממה שדימיינו בגולדמן סאקס, ודחף את הצמיחה במונחים דולריים.

הצמיחה במדינות BRIC
סין עמדה בתחזיות מ-2011-2013

יותר מכך, בשלב מסוים אחרי 2015, מדינות BRIC הפכו ללא מסוכנות מספיק כדי להיחשב להשקעות טובות. מאז שגולדמן סאקס סגר את הקרנות שלו, מדד מניות ה–BRIC עלה ב–30%.

הבעיה הטריקית ברעיון ה–BRIC היא האות האחרונה — סין (C). הכלכלה השנייה בגודלה בעולם תרמה כחצי מהצמיחה של הקבוצה ב–2001 וכעת מהווה שני שלישים מהצמיחה של ה–BRIC. סין היא ביתן של החברות הגדולות ביותר בקבוצה. שמונה מתוך עשר המניות הגדולות במדד MSCI BRIC הן מסין, כולל עליבאבא, באידו וטנסנט.

ככל שהשוק שלה גדל ונפתח יותר לזרימת הון, נראה שסין מיועדת להיות נכס בזכות עצמה, אחד שקשה להכיל כקרן השקעה בשוק מתפתח, וכמובן לא ניתן לצמצם אותה לחלק מכלכלת ארבע מדינות. האיום הגדול ביותר על ה-BRIC אינו האי־עמידה בתחזיות הכלכליות אלא ההצלחה של החברה הגדולה ביותר בקבוצה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker