ההשקעה החמה של הקיץ: סייבר - זירת ההשקעות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ההשקעה החמה של הקיץ: סייבר

מתקפות הסייבר מזיזות את הכסף הגדול בעולם לעבר חברות בתחום ■ חמש קרנות בארה"ב ותעודות סל בישראל אורזות עבור המשקיעים חבילה של חברות סייבר, רובן אמריקאיות וישראליות - מה שמאפשר למשקיעים לפזר את ההשקעה בענף המורכב והצומח

תגובות
מתקפת סייבר. אילוסטרציה
Kacper Pempel/רויטרס

לפני חודש זוהתה מתקפת סייבר חובקת עולם — מהגדולות שבוצעו בשנים האחרונות. קבוצת האקרים בשם "Shadow Brokers" תקפה גופים שונים, בהם מפעלים, בתי חולים וחברות, באמצעות תוכנה שנגנבה מהסוכנות לביטחון לאומי של ארה"ב (NSA). התוכנה איפשרה להאקרים להשתלט על מערכות ההפעלה ווינדוס של מיקרוסופט. לפי דיווחים של חברות אבטחת מידע, זוהו 75 אלף מתקפות ב–99 מדינות.

למחרת המתקפה זינקו מניות הסייבר בעולם. הזינוק נבע מהערכה שבעקבות המתקפה חברות וממשלות — שכבר מפנות לא מעט משאבים להגנה על תשתיות חיוניות, כמו בנקים, בתי חולים, רשתות חשמל וכו' — יגדילו באופן משמעותי את ההשקעות בתחום.

מחפשים תעודת סל שמשקיעה במדדי חו"ל? לחצו כאן לטבלה מפורטת

לפי נתוני חברת FireEye, המגזר שהכי סובל ממתקפות סייבר הוא פיננסים (כ–19% מהמתקפות). אחריו קמעונות ואירוח (13%), טכנולוגיה (10%) וממשל (9%). מתקפות הסייבר המתרבות מזיזות את הכסף הגדול בעולם לעבר חברות הסייבר. לפי נתוני חברת המחקר גרטנר, ההשקעה במוצרים ושירותי סייבר ב–2016 בארה"ב נאמדה ב–80 מיליארד דולר, ובארבע השנים הקרובות היא צפויה לגדול באופן מצרפי בטריליון דולר.

הסטת המשאבים עשויה להמשיך לתדלק את הצמיחה של חברות שפועלות בתחום הסייבר — ומכאן גם ההזדמנות בהשקעה במניותיהן. ואכן, מתחילת 2017 מדדי הסייבר בעולם קפצו בשיעור של כ–15% — הרבה מעל מדד S&P 500, שטיפס באותה תקופה ב–8.6%, ובדומה לקפיצה במדדי הטכנולוגיה.

הישראליות מככבות במדדים האמריקאיים

תקציר הכתבה

משקיעים פרטיים, וגם מנהלי השקעות מקצועיים, עשויים להתקשות בבחירת המניות המבטיחות בין עשרות החברות הפועלות בענף, בעיקר בגלל מורכבות הפעילות של חלק מהחברות. משכך, חשיפה לסל חברות סייבר, כפי שמציעות קרנות סל (ETF) אמריקאיות או תעודות ישראליות, עשויה להיות אמצעי מיטבי לחשיפה לענף.

קרן הסל הראשונה בתחום הסייבר, HACK, הושקה בארה"ב בנובמבר 2014. הקרן עוקבת אחר מדד ISE Cyber Security Index, שכולל חברות הפועלות בפיתוח חומרה, תוכנה ושירותים — במטרה להגן על אתרי אינטרנט, רשתות ומידע של חברות מפני חדירה ושימוש במידע על ידי גורמים חיצוניים. חברות תוכנה הן חלק עיקרי (64.2%) במדד ISE Cyber Security, ואחריהן יצרניות ציוד תקשורת (15.1%).

לישראל יש ייצוג משמעותי ב–ISE Cyber Security Index: משקל החברות מישראל קרוב ל–18% מהמדד, שני רק לחברות מארה"ב — כשלפני כשנה משקל הישראליות היה נמוך בשליש (12%). המדד כולל את החברות הישראליות (או שיש להן קשר מהותי לישראל) אימפרבה, צ'קפוינט (4%), סייברארק (3.5%), רדוור (3%) ופאלו אלטו (2.9%).

בסוף מאי ניהלה HACK נכסים בסך של כמיליארד דולר, והיא גובה דמי ניהול שנתיים של 0.75%. שלוש האחזקות הגדולות שלה הןFireEye (4.9%), Qualys (4.4%) ואימפרבה הישראלית (4.3%). הקרן הניבה למשקיעים תשואה דולרית של 27% ב–12 החודשים האחרונים, כלומר ללא שקלול השינוי בדולר–שקל.

גרף: קרן הסל HACK בשנה האחרונה

קרן הסל השנייה בתחום, CIBR, הושקה ביוני 2015. הקרן עוקבת אחר מדד Cyber NASDAQ CTA, שכולל 30 חברות שמייצרות פרוטוקולי אבטחה לרשתות, מחשבים ומכשירים ניידים. המדד כולל חברות תוכנה (57.5%) וחברות מתחום התקשורת (18.1%) — כששלוש האחזקות העיקריות הן צ'ק פוינט (משקל 6.6%), סימנטק (6.6%) וסיסקו (5.9%). בסוף מאי הקרן ניהלה נכסים ב–250 מיליון דולר, והיא גובה דמי ניהול שנתיים של 0.6%. הקרן הניבה למשקיעים תשואה דולרית של כ–25% בשנה האחרונה.

אף ששתיהן מעניקות חשיפה לתחום הסייבר, בין הקרנות יש כמה הבדלים. הקרן הגדולה, HACK, כוללת חברות בשווי שוק נמוך מ–100 מיליון דולר; בעוד ש–CIBR קבעה שווי שוק מינימלי של חברות הנכללות במדד — 250 מיליון דולר.

ההבדל במאפייני ההשקעה של שתי הקרנות עשוי להשליך גם על ביצועיהן: קרן HACK עשויה לכלול חברות עם פוטנציאל צמיחה גבוה, אבל גם מסוכנות יותר. בשוק חם, שנהנה מזרימה מאסיבית של כספים, הקרן עשויה להציג ביצועי יתר מהשוק — ולהתאים לשחקנים לטווח קצר. לעומתה, CIBR חשופה לחברות גדולות יותר ו"בוגרות", ומשכך — תנודתיות פחות, והיא מתאימה למשקיעים בעלי אופק השקעה ארוך. החיסרון המרכזי בשתי התעודות היא העובדה שקודם להשקעה בהן, המשקיעים יידרשו לשלם עמלות המרת מטבע בישראל.

חברת תעודות הסל של קבוצת הראל החליטה "לעלות" על טרנד הסייבר – והשיקה שתי תעודת סל מקומיות העוקבות אחר מדד ISE Cyber Security. התעודה הראשונה, השקלית (כלומר, מנוטרלת מטבע) גובה דמי ניהול של 0.6%, ומנהלת נכסים בסכום של כ–30 מיליון שקל. התעודה הניבה בשנה האחרונה תשואה של 25% — כלומר, כ–8% מעל ה–HACK בשקלול שינויי שער החליפין. לדמי הניהול יש להוסיף את עלות גידור המטבע — כ–1% בשנה, שמקזזת חלק מהתשואה.

התעודה השנייה של הראל, שמנהלת כ–50 מיליון שקל, עוקבת אף היא אחר המדד, אבל עם חשיפה לדולר. משכך, הקרן הניבה תשואה של 16.8% בלבד בשנה האחרונה. גם תכלית מציעה תעודת סל דומה, בתשואה ובדמי ניהול זהים. נכון לסוף מאי, התעודה מנהלת נכסים בשווי של כ-155 מיליון שקל, כאשר רק במאי היא גייסה כ- 73 מיליון שקל - כלומר, ניתן לראות עניין ציבורי רב בתחום הסייבר.

טבלה: חולמים על השקעה בסייבר? כך תעשו זאת בקלות

טרנד חולף?

למי שמעוניין להצטרף לטרנד ההשקעות במניות הסייבר, קרנות הסל הזרות והישראליות עשויות להיות אופציה טובה — בעיקר משום שהן מעניקות פיזור מקסימילי בענף מורכב. עם זאת, צריך להביא בחשבון גם כמה סיכונים: כך למשל, מדד ISE Cyber Security כולל חברות קטנות יחסית, שמתאפיינות בתנודתיות רבה. מדובר בחברות עם סיכון גבוה, שהמומנטום לגביהן עשוי להתחלף במקרה שביצועיה לא יתאמו לציפיות השוק, כפי שכבר קרה בעבר לא פעם.

שנית, גם תמחור מניות הסייבר אינו נמוך, כשחלק גדול מהחברות עדיין לא רווחיות. שלישית, שוק הסייבר מתנהל בעיקר על ציפיות לצמיחה יוצאת דופן בעתיד — שאף אחד לא מבטיח שאכן תתרחש. לבסוף, חשוב לזכור כי לצד ההזדמנות, השקעה במניות סייבר היא "טרנד" — וכמו כל אופנה, הטרנד עשוי לחלוף במהרה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#