התקווה הגדולה של המשקיעים בזהב: כישלון של טראמפ ובלגן במזרח התיכון

מחיר הזהב עולה כמעט תמיד בתקופות של אי-ודאות פוליטית או של עלייה בציפיות האינפלציה, שמלווה בדרך כלל בהתחזקות הדולר ■ איבוד המומנטום של טראמפ בזירה הכלכלית עשוי להביא לכך

לוגו אקונומיסט
אקונומיסט
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
חנות זהב בבייג'ין. לפי תומסון רויטרס, ב–2016 ירד ייצור התכשיטים בסין ב–17%
חנות זהב בבייג'ין. לפי תומסון רויטרס, ב–2016 ירד ייצור התכשיטים בסין ב–17%צילום: בלומברג

ארה"ב הפציצה בסוריה, ויחסיה עם רוסיה הידרדרו. קוריאה הצפונית מפתחת טיל גרעיני ארוך טווח — התפתחות שנשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, התחייב לעצור, גם אם המנהיג הקוריאני לא ישתף פעולה. בה בעת, יש גם דיבורים על התעוררות הצמיחה העולמית ועמה האינפלציה, גם כתוצאה מקיצוצי מסים בארה"ב.

כל אלה אמורות להיות בשורות טובות למשקיעים בזהב, שמחירו בדרך כלל עולה בתקופות של אי־ודאות פוליטית או עלייה בציפיות האינפלציה. אבל הזהב ספג מכה כשטראמפ נבחר בנובמבר (ראו גרף), ומחירו עדיין נמוך מזה שבו נסחר ביולי שעבר. ככלב שמירה, הזהב לא השמיע נביחת אזהרה.

מחפשים תעודת סל שמשקיעה במדדי חו"ל? לחצו כאן לטבלה מפורטת

המתכת היקרה נהנתה משוק פרי במשך עשור, בין 2001 ל–2011, כשמחיר אונקיה הגיע לשיא של 1,898 דולר. הראלי הארוך הזה התחזק בשלביו המאוחרים בעקבות שתי התפתחויות: השימוש שעשו בנקים מרכזיים בהרחבה כמותית (QE), שמומחים בתחום הזהב טענו שתוביל לאינפלציה גבוהה, והמשבר בגוש היורו, שגרם לעצבנות בכל הקשור לפוטנציאל הפירוק של השוק האירופי המשותף וליציבות של הבנקים האירופיים.

.
.

החששות בנוגע לשלמותו של גוש היורו התאיידו בהדרגה עד 2013, ולמרות ההרחבות הכמותיות — שד האינפלציה לא התעורר מהתרדמה הממושכת. מחיר הזהב נפל חדות ונותר מאז פחות או יותר באותה רמה.

הדחיפה הגדולה הגיעה מקרנות הסל

2016 היתה מאכזבת בכל הקשור לביקוש לתכשיטים. סקר שנתי של תומסון רויטרס מצא כי ייצור התכשיטים צנח ב–38% בהודו וב–17% בסין. גם הבנק המרכזי של סין גילה פחות התלהבות מרכישת זהב — שנפלה בשנה שעברה לרמתה הנמוכה זה שבע שנים.

השינוי הגדול בשוק הזהב מאז שנת 2000 הגיע מעלייתן של קרנות הסל (ETF) — מכשיר השקעה שאיפשר להיחשף לזהב בלי לדאוג לאיחסון וביטוח. בנקודת השיא, קרנות הסל שעוקבות אחר מחיר הזהב החזיקו כ–2,500 טונה שלו בשווי 100 מיליארד דולר (במחירים של היום), לפי סיטיגרופ.

מטילי זהב למשלוח בדובאי
מטילי זהב למשלוח בדובאיצילום: אי־פי

קרנות הסל שעוקבות אחר זהב נתפשו כהשקעה ספקולטיבית קלאסית, במטרה להרוויח ממגמות בשוק. ברגע שמגמת המחיר השתנתה ב–2013, משקיעים אלה מיהרו לצאת מהזהב. כיום, קרנות הסל שעוקבות אחר זהב מחזיקות רק 1,800 טונה.

הבעיה עם זהב היא שאין לו מדד הערכה ברור והוא גם לא מניב רווחים ריאליים. אף שזהב נתפש כמכשיר גידור מול האינפלציה, לא ניתן להסתמך עליו למלא את הפונקציה הזאת בטווח הזמן הבינוני; בין 1980 ל–2001 מחירו נפל ביותר מ–80% במונחים ריאליים.

ככלל, זהב נתפש כאלטרנטיבה לדולר— כשהמטבע האמריקאי מתחזק, הזהב נחלש. אבל זה גם אומר שביצועי הזהב יכולים להיראות טוב יותר במטבעות אחרים, שנחלשו מול הדולר. מאז משאל העם על הברקזיט, למשל, המחיר של אונקיית זהב עלה ב–19% במונחי ליש"ט. גורם נוסף הוא הריבית. כשהריבית גבוהה, האחזקה בזהב כרוכה ב"הפסד" הריבית. מנגד, כשהריבית נמוכה, אין מה להפסיד באחזקת זהב.

שני הפקטורים האלה מסבירים מדוע "הסחר של טראמפ" לא היה בתחילה כל כך טוב עבור הזהב. מיד לאחר הבחירות, משקיעים קיוו שקיצוצי מסים יקימו לתחייה את הכלכלה האמריקאית; זה יחייב את הבנק הפדרלי לדחוף מעלה את הריבית — מה שיחזק עוד יותר את הדולר. אף אחת מהאפשרויות לא מבשרת טובות למשקיעים בזהב.

אבל תוכנית הסחר של טראמפ איבדה מומנטום. כישלונו לבטל את הרפורמה בביטוח הבריאות שהנהיג אובמה (אובמה־קייר) עורר ספקות בנוגע לסיכוייו להעביר בקונגרס רפורמה במס. הזהב התאושש מעט מתחילת השנה ומחירו עלה ב–1.6% ב–11 באפריל. האינפלציה עשויה לעלות מעט, אבל דבר אינו מרמז על חזרה לעידן השיעורים הדו־ספרתיים של שנות ה–70, כשמחיר הזהב זינק בשל השקעות ספקולטיביות.

משקיעים עם גישה קודרת לחיים

חרף האי־ודאות הגיאופוליטית, הזהב לא הפגין ביצועים טובים כפי שהיה מצופה ממנו. אולי זה משום שטראמפ נסוג מחלק מהכרזותיו מלפני הבחירות — לגבי הסחר עם סין, למשל. ההפצצה בסוריה עשויה להתברר כחד־פעמית, ולא ברור לאיפה יובילו הצהרותיו לגבי קוריאה הצפונית. כשאת הצוות שלו מובילים שר החוץ רקס טילרסון, ושר ההגנה ג'יימס מאטיס, טראמפ עשוי להתגלות כנשיא מתון יותר בנושאי חוץ מכפי שצפו.

לאור האמור, מי שרוכש בימים אלה זהב מהמר שהדברים ישתבשו כהוגן. משהו כמו הסלמה במזרח התיכון, בין הקוריאות או איבוד שליטה של הבנקים המרכזיים מדיניות המוניטרית.

זה עשוי לקרות. מה שבטוח — זה עוזר להבין מדוע המשקיעים בזהב נוטים לאמץ גישה קודרת לחיים. דרך אגב, אתמול (ד') מחיר הזהב עלה ב–1.6%, ל–1,257 דולר לאונקיה. הם בטח מרוצים.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker