"שוק האג"ח הקונצרניות מתומחר גבוה מדי. משהו שם לא הגיוני" - זירת ההשקעות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"שוק האג"ח הקונצרניות מתומחר גבוה מדי. משהו שם לא הגיוני"

זיו אדאטו, מנהל דסק מניות באילים קרנות נאמנות, מאמין כי בשוק המניות הישראלי יש עדיין הזדמנויות, אבל בשוק האג"ח המחירים גבוהים מדי וצפוי בו שינוי לרעה ■ לדבריו, גם מניות הנדל"ן המניב כבר מיצו את עצמן

2תגובות
זיו אדאטו

"באופן כללי, אנחנו לא מאמינים בהשקעות במדדים, אלא בהשקעה סלקטיבית בחברות לאחר שניתחנו אותן", אומר זיו אדאטו, מנהל דסק מניות אילים קרנות נאמנות. "אין לי סיבה לקנות סל אם אני יודע שיש בו ביצים רקובות".

אדאטו, רווק בן 30, בעל ותק של 3 שנים בחברה. בתפקידיו הקודמים היה אנליסט חוב
ואקוויטי אילים קרנות נאמנות ומנהל השקעות אילים קרנות נאמנות. לאדאטו יש BA במנהל עסקים ותקשורת מהאוניברסיטה העברית, ו-MBA במימון בתוכנית המצטיינים של האוניברסיטה העברית.

ומי הקרן הטובה והגרועה ביותר של איילים ב-2017 ? לעמוד שמציג הכל לחצו כאן

התשואות החלשות במדדים המובילים בבורסה של תל אביב, ת"א 35 ות"א 125 (לשעבר ת"א 25 ות"א 100), שיחקו לטובת מרבית בתי ההשקעות, אבל איילים התבלטה, והקרנות שלה הובילו את גיוסי הכספים מהציבור ב–2016. בית ההשקעות איילים, בניהולו של קובי שגב, גייס בשנה שעברה כ–4.75 מיליארד שקל, והכפיל את סך הנכסים שהוא מנהל. גם 2017 התחילה טוב עבור בית ההשקעות, שגייס ברבעון הראשון כ–1.2 מיליארד שקל.

האם הכפלת היקף הנכסים שאתם מנהלים משנה את אופן ניהול ההשקעות?

"אנחנו לא מרגישים שקיימת מגבלה על הגודל שלנו. להפך, קל יותר לתפוס עמדה בחברה ולנסות להשפיע על התנהלותה. זה בא לידי ביטוי בעיקר בהנפקות פרטיות, שמאפשרות לנו השקעה בתנאים טובים יותר. השינוי המשמעותי יותר הוא דווקא בהשקעות באג"ח, בהן יש יתרון לגודל, המאפשר לנו לפעול לטובת המחזיקים בהסדרי חוב שונים. עם אחזקה של 5% ומעלה באג"ח של חברה קיימת, יש אפשרות להוביל את הפעילות, לכנס אספות ולהוביל הסדרים".

איך אתה רואה את שוק האג"ח הקונצרניות בישראל? הביקוש גדול, וברבעון הראשון של השנה גויסו יותר מ–23 מיליארד שקל, אבל מרווחי הריבית נמוכים מאוד.

"המרווחים בהחלט נהיו מאוד נמוכים. לדעתי, אג"ח מסוימות לא משקפות את הסיכון הגלום בהן, ונסחרות בתשואות נמוכות מדי. אי־אפשר להסתמך על דירוגי החוב. גם הבנקים כבר לא מלווים בריביות כאלה. אנחנו חוזים שיתרחש שינוי שלילי באפיק הזה, היות והמצב בו אינו הגיוני".

מה חייב להיות בתיק ההשקעות שלך? מניה, מטבע, אג"ח ממשלתית?
"כל תיק חייב עוגן באג"ח ממשלתית, מזומן ורכיב סיכון שמורכב ממניות ואג"ח קונצרניות. החלוקה בין האפיקים ובתוכם צריכה להיות מנוהלת ודינמית לעומת לתנאי השוק ולתמחור של כל נכס".
לאיזו השקעה לעולם לא תתקרב?
"אין כזו. הכל שאלה של מחיר מול סיכון". 
לאיזו מניה כדאי לשים לב בישראל?
"מניית בזק. למרות השלכות הרגולציה והגברת התחרות — זו עדיין חברת התקשורת הגדולה והרווחית בישראל".

ובחו"ל? 
"מניית ויזה. היא מרוויחה מכל עסקה, הנפקת כרטיס חדש ורכישה בחו"ל (המרת מטבע). יחד עם העלייה ברכישות כרטיסי האשראי ורכישות מקוונות שנעשות בעזרתם — לחברה יש פוטנציאל גבוה". 
מה המוטו שלך בבחירת השקעה?
"סלקטיביות. אני מבצע אנליזה מעמיקה ובחירה פרטנית של ההשקעות. אין סיבה להשקיע במדד שבחלקו ניירות כדאיים וכאלה שלא. עדיף לרכוש רק את הכדאיים".
מהי טעות נפוצה בענייני השקעות?
"הסתמכות על חברות הדירוג באופן עיוור. לדוגמה, ב–2009 אפריקה ישראל ובנק מזרחי חלקו את אותה קבוצת דירוג. 
וכך גם בנק דיסקונט ודלק נדל"ן, שקרסה". 
מהו האירוע הכי חשוב ב–2017 בתחום ההשקעות?
"הוצאה לפועל של התוכניות הפיסקליות של טראמפ. נכון לעכשיו, השווקים בארה"ב משקפים ביצוע מלא לכלל הבטחותיו. ככל שהתוכניות ייתקלו בקשיי מימוש — השווקים יגיבו לכך".
תן דוגמה להשקעה מוצלחת במיוחד שביצעת בשנתיים האחרונות. למה היא הצליחה?
"בתחילת 2016 מניות מגזר הביטוח בישראל נסחרו עמוק מתחת להון העצמי שלהן. זיהינו את ההזדמנות, והן נהפכו לאחת האחזקות הגדולות שלנו". 
והשקעה שנכשלה — במה טעית?
"יצאנו מוקדם מדי ממניית מזור רובוטיקה. זיהינו את הפוטנציאל בה כשעוד נסחרה באזור ה–20 שקל. 
לאחר ההודעה על שיתוף פעולה עם מדטרוניק, התחלנו לממש בהדרגה 
ברווח של יותר מ–100%. לאחר המימוש, מחיר המניה המשיך לעלות והגיע כעת לכ–60 שקל".

זה מצב שגורם לדאגה?

"זה עדיין לא מדאיג או מפחיד, אבל השוק הקונצרני בהחלט במצב של תמחור גבוה מדי. אנחנו מסיטים הכסף מאג"ח קונצרניות לפיקדונות, חברות ממשלתיות, אג"ח ממשלתיות ומזומן. אלו אמנם תשואות סולידיות, אבל הן עדיפות על פני לקיחת סיכון מוגזם. תשואות האג"ח לא יישארו ברמה הנוכחית לאורך זמן".

האם אתה מזהה הזדמנויות בשוק המניות בישראל?

"השוק הישראלי עדיף כיום על שווקים אחרים בחו"ל. תמיד יש הזדמנויות כשבוחנים לעומק את החברות. אלקטרה לדוגמה, מתנהלת בשני כובעים: היא 'מחליפה' קבלנים שמתקשים לספק את הסחורה מחד, ונהנית מאספקת שירותים מאידך. את התשואה האמיתית היא תניב מחוזים הנגזרים מפעילות הבנייה שלה, כמו התקנת מעליות ותיקונן, מערכות מיזוג אוויר ומערכות בית חכם. אלו חוזים שהיא תיהנה מהכנסות מהם לאורך זמן. המחיר הכלכלי של החברה עדיין לא בא לידי ביטוי בשוק.

"גם חברות הביטוח, למרות הזינוק במניותיהן, עדיין מעניינות. עד לא מזמן כולן תומחרו במחירים מאוד נמוכים, היות והיו בטוחים שהרגולציה תקטול אותן. ועדיין, גם לאחר קפיצה של כמעט 40% במדד הביטוח, השוק עוד לא מגלם את שווי התיק הביטוחי של מניות מגדל והראל, ודאי שלא את הרווחים העתידיים שלהן".

באילו ענפים תימנעו מלהשקיע כיום?

"תחום הנדל"ן המניב המסחרי הגיע לרוויה מסוימת. מתחילים לראות זאת גם בדו"חות של החברות, במיוחד הקטנות יותר. יש יותר מדי שטחי מסחר בישראל. החברות הקמעוניות לא יגידו זאת בקול, אבל הן מתחילות לסגור סניפים. חברות הנדל"ן המניב כבר משתתפות בהוצאות של הסוחרים כדי לא להיפגע מירידה בדמי השכירויות. הן גם ביצעו מחזורי חוב, כדי להתכונן לעתיד. כשהתשואות ושיעורי ההיוון יעלו, שווי הנכסים שלהן יירד. מבחינה המהות, אנו צופים המון שטחי נדל"ן ריקים בעתיד כי הציבור יגביר את הצריכה דרך האינטרנט".

לפני כמה חודשים טענתם כי מניות הפארמה מתחילות להיות אטרקטיביות, לאחר שנפלו כברת דרך, אבל מאז הן המשיכו ליפול. איך אתה רואה אותן כיום?

"אנחנו רואים את טבע כאטרקטיבית ביותר מבין החברות הגדולות. המחיר שלה נמצא בשפל שלא נראה כמותו 10 שנים. היא חטפה מכל כיוון אפשרי. זה נכון שיש לה חוב אדיר שהיא צריכה לממן, ולכן עשויה למכור חטיבות כדי לשרת אותו, אבל לפי כושר ייצור המזומנים שלה — היא בהחלט עשויה להיות השקעה כדאית".

מה עם השווקים בחו"ל?

"אני לא רואה הזדמנויות יוצאות דופן בחו"ל. השווקים בארה"ב מנופחים מאוד, ומתמחרים את התוכניות של הנשיא טראמפ במלואן — תשתיות, הפחתת רגולציות והפחתת מסים. כך, כל תוכנית שלא תצא לפועל לפי הציפיות, תביא לפגיעה".

אז לשוק יש כעת רק לאן לרדת?

"זה נכון אולי לגבי מדדים, אבל לא לגבי חברות בודדות. אנחנו מאמינים מאוד במניית גוגל, לדוגמה. הרווחים וההכנסות שלה מתומחרים רק מהחיפוש באינטרנט, והפרסומות שהיא מוכרת. אבל החברה ביצעה השקעות של 90 מיליארד דולר בשנים האחרונות, ושולחת זרועות לפרויקטים רבים אחרים שיהיו עבורה מנועי צמיחה, כמו בית חכם ומכונית אוטונומית. אנחנו רואים בה חברת מידע, והמידע האדיר שהיא מחזיקה בו פשוט לא מתומחר. זה לא דבר שרשום במאזן. שוק ההון לא יודע לתת שווי למידע האדיר הזה, וערך המניה נקבע רק לפי היכולת לייצר מזומנים מפרסום. בעתיד היא תדע לעשות מוניטיזציה של כמות המידע האדירה שברשותה — וזה יבוא לידי ביטוי בשווייה".

עד כמה המתיחות הגיאו־פוליטית בעולם כמו בסוריה או בצפון קוריאה צריכה להדאיג את המשקיעים?

"אווירה פוליטית והחלטות כאלה אני לא יכול לנתח. לשבת בצד תהיה הטעות הכי גדולה עבור משקיע. אי־אפשר לחפש את המשברים העתידיים, וחייבים לזכור שאחריהם תמיד מגיעה התאוששות — ואז גם מופיע הערך הכלכלי".

השבוע מתקיים הסיבוב הראשון בבחירות בצרפת. עד כמה התוצאות בבחירות האלה, ובהמשך בגרמניה ובבריטניה, יכולות להשפיע על השווקים?

"בין אם מרין לה פן תתחזק בסיבוב הראשון, ובין אם לא — צריך לקבל את העובדה שגוש היורו אינו יציב, ואינו הומוגני. לא הבחירות הפוליטיות הן שיהפכו חברות למעניינות יותר או פחות. אם זה שווה השקעה — זה שווה כבר עכשיו. את חוסר היציבות צריך לתמחר מראש".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#