באתי, עשיתי סיבוב, הלכתי

משקיעים כמו קארל אייקן, ביל אקמן ודייויד איינהורן נוהגים לרכוש חבילות גדולות של מניות בחברות במטרה לגרום להן לחלק דיווידנדים גבוהים יותר ■ הכניסה האגרסיבית שלהם להשקעה עשויה לגרום לעלייה במניה, אבל ההשפעה הזאת נוטה להתפוגג במהירות

רן שחם
יותם עירוני

"אקטיביסט" היא מלה שנהפכה לפופולרית בשוק ההון האמריקאי בשנה החולפת. היא מתייחסת למשקיעים בעלי מוניטין עם היסטוריית הצלחות שקונים חבילות מניות גדולות בחברות במטרה לשנות את אופן התנהלותן ולהציף ערך לעצמם ולשאר בעלי המניות.

משקיעים שעוקבים אחר אקטיביסטים כאלה מנסים לחקות את פעולתם וקונים מיד אחריהם. האם הם פועלים נכון? האם מודל האקטיביזם מצדיק את עצמו? או שמא האקטיביסטים רק באים לעשות סיבוב קצר ומהיר, לגרוף רווח - ולהותיר אחריהם את החברות עם הבעיות ההיסטוריות שלהן? האם ייתכן שהמשקיעים הנחשבים לאקטיביסטים הם בעצם פיננסיירים שזיהו הזדמנות לרווח מהיר?

מה עושים האקטיביסטים? בדרך כלל הם משתמשים בהונם, או בכסף שמצוי בקרנות שהם מנהלים לאחרים, כדי לקנות נתח משמעותי בחברה - נתח שיספיק כדי לבקש למנות דירקטורים משלהם בחברה. באמצעות הדירקטורים מנסה המשקיע החדש לגרום לשינוי בהנהלת החברה: לשוניים פרסונליים ולשינויים באופי פעילות. לעתים המשקיע לוחץ על החברה לממש נכסים ולחלק דיווידנדים כדי לשתף ברווחים את בעלי המניות.

קארל אייקן
קארל אייקןצילום: BLOOMBERG NEWS

דוגמה עדכנית לפעולה שכזאת היא זו שביצע המשקיע המוערך קארל אייקן שרכש כמות גדולה של מניות אפל. הוא הצטרף בכך למשקיע מוכר אחר, דייויד איינהורן. אייקן ניצל את מעמדו כדי לשוחח עם מנכ"ל אפל, טים קוק. הוא דיווח על השקעתו באפל דרך חשבון הטוויטר שלו זמן קצר לאחר שהשלים את הרכישה. בינתיים זה הצליח לו.

מניית אפל עלתה ב–25% מאז שאיינהורן ואייקן השקיעו בה. שניהם מתכוונים ללחוץ על הנהלת אפל לחלק דיווידנדים גבוהים יותר ולהגדיל את היקפי הרכישה העצמית של מניות ‏(BuyBack‏). סיפור דומה אירע במיקרוסופט כשקרן בשם VALUEACT נכנסה כמשקיעה אקטיבית בחברה עם כוונה דומה - להשתמש ביתר אגרסיביות בקופת המזומנים ולחלוק אותה עם בעלי המניות.

שם מוכר אחר בתחום הוא ביל אקמן, שידוע כטיפוס צבעוני. אקמן הימר באופן מוצלח נגד שוק המשכנתאות האמריקאי, רגע לפני קריסתו, וקנה לעצמו תהילת עולם. לאקמן כמה השקעות מוצלחות, אך גם כישלונות מהדהדים - כמו הפסד של 50% על ההשקעה שרשם באחרונה כשמכר את מניות חברת הקמעונות J.C Penny שבה היה חבר דירקטוריון.

מקרה דומה קרה בחברת הקמעונות Target. לאקמן יש כמובן גם כמה הצלחות - כמו ההשקעה בברגר קינג וכן השקעה בחברת רכבות קנדית. השקעה פחות מצליחה הוא ביצע בחברת הרבלייף. הוא רכש מניות של החברה בחסר והימר על ירידה שלה. לאחר שההימור בוצע הגיש אקמן לבית המשפט מסמך של 700 עמודים ובו טענה כי החברה פועלת בשיטת שיווק של פירמידה וכי פעילותה זו אינה חוקית. עד כה הניסיון שלו לא צלח. אקמן הבין כנראה בשלב כלשהו שטעה. כדי לשפר את תדמיתו הצהיר שהוא מתחייב לתרום כל דולר שירוויח מהפוזיציה הזאת.

תיק ישראלי ותיק חו"ל

לאקטיביסטים יש תפקיד חשוב בשוק ההון. הם מחייבים את המנהלים להשתמש באופן מושכל במשאבים שעומדים לרשותם. והם עומדים על המשמר כאשר המנהלים מתרשלים. אבל מקרים כאלה הם בודדים. בפועל, רוב האנשים שמזוהים כאקטיביסטים הם בעצם אנשי פיננסים. הם טובים מאוד בזיהוי חברות שנסחרות במחירים נוחים - ופחות טובים בניהולן.

כל אחד יכול לחלץ יתרות מזומן גבוהות ששוכבות בחשבונות הבנק של חברות - אבל זוהי פעולה לטווח קצר בלבד. היא אינה צופנת בחובה מהלך אסטרטגי שמסייע לבנות את עתיד החברה לטווח הארוך. משקיעים שעוקבים אחר פעולתם של האקטיביסטים צריכים להכיר זאת ולהתנהל בהתאם מתוך ידיעה שהמשקיע האקטיביסט עלול למכור את מניותיו ולהיעלם במהירות. עם כל הכבוד לאקטיביסטים, הם לא וורן באפט - שהוא משקיע אמיתי, שדואג ליצירת ערך בטווח הארוך.

רן שחם הוא מנכ"ל משותף באלטשולר שחם. יותם עירוני הוא אנליסט. חברות בקבוצת אלטשולר שחם עשויות לסחור או להחזיק בניירות ערך המוזכרים בכתבה. אין לראות בכתוב ייעוץ השקעות או המלצה לרכישה או מכירה של ניירות ערך. 
התיק המנוהל הוא וירטואלי

ביל אקמןצילום: נתן דביר

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker