היער האפל שאליו נכנסות אפל וסמסונג

גם החברות החדשניות ביותר, שמפתחות את המוצרים הרווחיים ביותר, אינן יכולות להימלט משיניו של התהליך הטבעי וההכרחי - הפיכת מוצריהן לסחורה פשוטה וזולה באופן יחסי ■ השאלה הגדולה: האם הן יכולות להתמודד עם המצב החדש באמצעות שורה נוספת של מוצרים חדשים ורווחיים

רן שחם
יותם עירוני
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
רן שחם
יותם עירוני

יש מלה אחת שמלחיצה במיוחד משקיעים במניות: "קומודיטיזציה". משמעותה היא שמוצר או שירות המיוצר על ידי מעטים מאבד את יתרונו היחסי ‏(טכנולוגי לרוב‏), ונהפך לסחורה כלכלית רגילה המיוצרת או מופקת על ידי רבים - להלן קומודיטי.

בתהליך מתווספים יצרנים רבים, המחירים יורדים, עקומות הביקוש וההיצע הופכות לאחראיות למחיר, ובהמשך חלק מהיצרנים יוצאים מהמשחק או מתמזגים ביניהם. בסופו של דבר נשארים רק שחקנים שיכולים לעמוד בתחרות, והרווחים שלהם בשלב הזה יהיו די צנועים.

המרוויחות בקצה הדרך הן לא תמיד החברות שהשקיעו את המאמצים האדירים בפיתוח המוצר, חינוך השוק ושיווקו. לעתים קרובות אלו חברות שנכנסו לשוק בזמן הנכון, אחרי שהמקדימים מצאו את עצמם מותשים ומרוששים. דוגמה טובה לכך בשנים האחרונות הן יצרניות המסכים השטוחים ‏(LCD‏). כבר הספקנו לשכוח שפעם, לא לפני הרבה שנים, היו מוכרים בארץ טלוויזיות עם מסך של 32 אינץ' ב–20 אלף שקל. כיום ניתן לרכוש טלוויזיה 55 אינץ' עם יכולות שידור מהחלל, בתלת ממד, ב–5,500 שקל בלבד.

דווקא במסכי LCD, לאחר שרוב השחקנים היפניים והאירופיים פשטו את הרגל, נראה כי שתי הענקיות הקוריאניות ועוד יצרן סיני או שניים מצליחים לייצר רווח ראוי. גם המחשבים האישיים עברו תהליך דומה: זוהי תעשייה שעברה תהליך של מיזוג עוד לפני שקמו עליה הטאבלטים למיניהם.

עוד תעשייה שחוותה על בשרה ירידה משולי רווח תפעוליים של 60% לשולי רווח אפסיים היא תעשיית הפאנלים הסולאריים. חברות רבות בתחום הגיעו לחדלות פרעון. מכיוון שמוצרי צריכה אלקטרוניים לרוב אינם מהפכניים מבחינה טכנולוגית אלא פשוט הרכבה של טכנולוגיות קיימות עם התאמות ושיפורים, גם אלה האחרונים גאוניים לפעמים, הרי ברור שברגע שיש מוצר ששולי הרווח עליו גבוהים במיוחד יצטרפו יצרנים חדשים לשוק, ותחרות המחירים תיפתח.

תעשייה שנראה כי היא עוברת כעת תהליך מואץ של קומודיטיזציה היא תעשיית הטלפונים החכמים. בלקברי עשתה מאמץ אדיר להרגיל צרכנים מתוחכמים לכך שהטלפון שלהם הוא בעצם גם מחשב נייד. אפל הצטרפה עם מוצר האייפון החדשני וגרפה רווחי עתק. אחריהן הגיעוסמסונג ו–HTC, וכיום ישנם לפחות עוד חמישה שחקנים רציניים עם מכשירים בקנה. התוצאות כבר נראות לעין. אצל שתי ענקיות הסמאטרפון ‏(אפל וסמסונג‏) שולי הרווח החלו להתכווץ. יש להביא בחשבון כי רכיבי הטלפונים, כגון שבבים, מסכים ומצלמות, עוברים תהליך דומה כך שלמתחרים חדשים קל יותר להיכנס לתחום.

מחוץ לוועידת המפתחים של אפל בסן פרנסיסקוצילום: רויטרס

בדו"חותיה של אפל ניתן להבחין בתופעה בקלות. החברה מכרה ברבעון 31.2 מיליון אייפונים, 5 מיליון יותר מאשר ברבעון המקביל, אולם הכנסותיה עלו רק ב–1%. שולי הרווח התפעולי של החברה, שהגיעו לשיאם ‏(39%‏) ברבעון המקביל, הצטמצמו ל–26% ברבעון הנוכחי. חשוב לשים לב שתופעת הקומודיטיזציה חזקה יותר מהמנוף התפעולי של החברה: אפל מייצרת יותר טלפונים, אבל הרווח שלה דועך.

מניות של חברות שמוצריהן המובילים עוברים תהליך של קומודיטיזציה סובלות, כמובן. זה מתחיל עם השוק, שמזהה את המגמה ראשון, ונמשך עם האנליסטים שמפחיתים את קצבי הצמיחה במכירות. במקרים רבים האנליסטים טועים כלפי מטה בעניין המכירות ומעלה בעניין שולי הרווח, דבר שגורם להם לתת מכפילי רווח נדיבים מדי למניות החברות. כך או כך, האכזבה לא מאחרת לבוא - ומחירי המניות של חברות שעוברות תהליך כזה של שחיקת רווחים מהירה נוטים לרדת בחדות.

אבל זה לא אומר שאסור להשקיע לעולם במניות כאלו. כאשר רוצים להיחשף לחברות עם מוצרים פופולריים שחסם הכניסה לייצורם נעלם והולך, כדאי לבדוק אם אותן חברות טורחות לייצר מוקדי הכנסה נוספים, כגון הפצה מתוחכמת, שירותים משלימים ובעיקר תחילת השקעה במוצרים חדשים בתחומים שונים ומשונים. אם הן אכן מחזיקות עדיין נשק במחסני החירום, נפילת מחירי המניות שלהן עשויה לסמל דווקא נקודת כניסה מעניינת לקראת העתיד, הלא ודאי, שעוד יבוא.

רן שחם הוא מנכ"ל משותף באלטשולר שחם. יותם עירוני הוא אנליסט. חברות בקבוצת אלטשולר שחם עשויות לסחור או להחזיק בניירות ערך המוזכרים בכתבה. אין לראות בכתוב ייעוץ השקעות או המלצה לרכישה או מכירה של ניירות ערך. התיק המנוהל הוא וירטואלי

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker