הרפורמה שתכניס את הנון־גאפ לתוך הגאפ: מהלך גאוני, או צעד אחד רחוק מדי?

מידע נון־גאפ הוא במהותו סובייקטיבי ונתון לשלל אינטרסי הדיווח של המנהלים - אך משקיעים נוטים לייחס לו חשיבות מוגזמת ■ ה-IFRS מציע להכניס את מידע הנון־גאפ לדו"חות ולמסד אותו - מהלך מהפכני שנותן לו מעמד מיוחד

שלומי שוב
שלומי שוב
בורסת לונדון
בורסת לונדוןצילום: בלומברג

המוסד הבינלאומי לתקינה בחשבונאות (IASB) פירסם באחרונה הצעה לרפורמה דרמטית באופן הצגת התוצאות בדו"ח רווח או הפסד והגילוי עליהן ב-IFRS. ברפורמה מוטת המשקיעים טמון שינוי בעל אופי מהפכני, שמערער תפישות מקובלות שהשתרשו עם השנים.

ניתן לחלק את עיקרי הרפורמה המוצעת לשני מרכיבים עיקריים. הראשון - שינוי מבנה דו"ח רווח או הפסד ודרישות גילוי חדשות לגביו; והשני, המהפכני יותר - הכללה של מידע ניהולי נון־גאפ בדו"חות הכספיים. אין ספק שכיום המשקיעים מייחסים חשיבות רבה ואף מוגזמת לדיווחי הנון־גאפ של החברות, שלעתים קרובות גונבים את ההצגה מהדו"חות הכספיים עצמם. תופעה בעייתית זו, שמתחדדת בשוק ההון האמריקאי, יכולה להיות הרת אסון לאור הפוטנציאל שלה להטעות משקיעים.

הסיבה לכך נעוצה באיכות המידע נון־גאפ, שהוא במהותו סובייקטיבי ונתון לשלל אינטרסי הדיווח של המנהלים. הדבר בא לידי ביטוי, בין היתר, בנטייה של חברות לנטרל מהרווח הוצאות בעלות אופי חד־פעמי באופן לא סימטרי לצד ההכנסות, ואף נוהגות לבצע נטרולים בעייתיים יותר, כמו הוצאות בגין תשלום מבוסס מניות.

החלק הראשון של הרפורמה המוצעת נוגע למבנה דו"ח רווח והפסד - שעיקריה הבחנה מובנית על גבי הדו"ח בין התוצאות של הפעילות התפעולית, התוצאות של פעילות ההשקעה והתוצאות של פעילות המימון. שינוי מבנה חשוב זה, יחד עם דרישת גילוי חדשה על הכנסות והוצאות לא רגילות חיוני למשקיעים. הדבר עולה בתפישה אחת עם הקונספט של הערכות שווי ויסייע למשקיעים לבצע תחזיות על בסיס הדו"חות הכספיים. כתוצאה מכך, מרכיבי הדו"חות הכספיים השונים, כמו הדו"ח על המצב הכספי (מאזן), דו"ח רווח או הפסד והדו"ח על תזרימי המזומנים יהיו סוף־סוף קוהרנטיים ו"ידברו" אחד עם השני. צעד מתבקש זה עונה בין היתר לביקורת שהופנתה כלפי IFRS, במיוחד בעקבות השימוש בשווי הוגן כבסיס המדידה המוביל של הנדל"ן המניב, שלפיה ניתן דגש לרלוונטיות של הדו"ח על המצב הכספי על חשבון פגיעה ברלוונטיות של דו"ח רווח או הפסד.

החלק השני של הרפורמה כבר הרבה פחות טריוויאלי. הוא מתייחס להכללה בדו"חות הכספיים של מדדי נון־גאפ שאותם ההנהלה רואה נכונים ורלוונטיים להערכת ביצועיה ומכונים MPM - Management Performance Measures. בהתאם להצעה, הגילוי, שילווה בהסברים מלאים, יוכל להינתן בגוף דו"ח רווח והפסד, ככל שאינו פוגע בהצגת התוצאות החשבונאיות. בנוסף, מוצע לאפשר להשתמש בנתוני הרווחיות נון־גאפ גם לצורכי חישוב רווח למניה. מדובר אמנם בסוג של מיסוד פעילות שעד כה היתה חתרנית ופרוצה, אך זה הרבה יותר מכך: המשמעות היא שהחשבונאות מאמצת לחיקה את הביקורת נגדה.

סתירה מובנית

ההצעה עשויה ליצור מצב שבו באותו סט של דו"חות כספיים יהיו אמירות סותרות בקשר לרווחיות. למשל, במקרה של תגמול הוני לעובדים - המהווה מבחינת החשבונאות המודרנית הוצאות שכר לכל דבר ועניין (ובצדק רב), שהרי יש כאן מבחינה כלכלית שתי עסקות רעיוניות: תשלום שכר והנפקת הון לעובד כנגד השכר שקיבל כאילו השקיע אותו בחברה. מנגד, במידע הנון־גאפ, חברות רבות מנטרלות הוצאה זאת בטענה שהיא אינה הוצאה תזרימית, מה שכמובן מוביל להצגת רווח גבוה יותר. כיצד ייתכן שאם החשבונאות חושבת שמבחינה כלכלית מדובר בהוצאה, היא באותה נשימה מוכנה לקבל אמירה שזאת לא הוצאה, ובכלל לתת לגיטימציה לאמירה כזאת?

אנשי עסקים עם מחשבון
אנשי עסקים עם מחשבוןצילום: Chalirmpoj Pimpisarn / Getty Ima

אלה שאלות לא פשוטות בכלל בראייה של התיאוריה החשבונאית. קיימת אמנם עדיפות למאפיין היסוד של רלוונטיות המידע על יכולת ההשוואתיות שלו (מאפיין תוספתי), אך קיים גם פוטנציאל פגיעה במאפיין היסוד השני - הצגה נאמנה. בהקשר זה, יש לציין כי מבלי ששמנו לב, בעקבות אימוץ של הקונספט האמריקאי החדשני לתוך IFRS לפני כעשור לעניין דיווח על מגזרי פעילות בהתאם לגישת ההנהלה, הרי שכבר כיום יכולים להיכנס בעקיפין מדדי נון־גאפ לדו"חות הכספיים.

ואולם סביר להניח כי ברגע שמידע הנון־גאפ יכנס אל בין כותלי הדו"חות הכספיים, הכפופים לביקורת של רואי החשבון, הוא יעמוד בסטנדרטים גבוהים יותר של איכות, עקביות ומידע מלא - להבדיל מהמצב כיום, שהוא פרוץ בעיקרו. במציאות הנוכחית מרחף לו חשש כבד מהטעיית משקיעים, שעומד באופן תמידי על סדר היום של רשויות ניירות הערך בעולם, ובראשן SEC, שלא הצליחו לפתור את הבעיה עד כה.

IASB אמנם כבר הצהיר שלא יגדיר כלל את מדדי הרווחיות, אבל בהחלט ייתכן שאנו עומדים כעת בתחילתו של מהלך כולל שבשלב השני שלו, תקני החשבונאות, או לפחות כללי הביקורת, יכנסו יותר ויותר להגדרת מדדי נון־גאפ גנריים, כמו FFO.

האמריקאים יצטרפו?

למרות הקושי המושגי והיישומי, אני תומך במהלך של IASB, שיוביל להצגת מידע רב־ממדי על ביצועים, וכולל גם את האופן שבו ההנהלה רואה סובייקטיבית את הרווח המייצג שלה. לכל הפחות, כשמידע זה יופיע בדו"חות הכספיים הוא יוצג כמידע משני אלטרנטיבי ולא כראשי, כפי שקורה לעתים כיום.

בכל מקרה, IASB מסמן במהלך הנוכחי את העשור החדש כעשור חשבונאי מוטה משקיעים, בנוסח "אנחנו כאן בשבילכם". מדובר באמירה חשובה, לאחר שבשנים האחרונות ההתעסקות היתה בעיקר בסוגיות הכרה ומדידה מורכבות - שאולי מעניינות ויוצרות הרבה עבודה לכלל העוסקים בתחום, אך פחות הישירו מבט לעיני המשקיעים. אגב, ברפורמה החשובה שמתמקדת ברווחיות המייצגת יכולים להיטמן גם הזרעים לפתרון עתידי של אחת הבעיות האקוטיות של החשבונאות המודרנית - הרווח הכולל האחר (OCI). כידוע, במצב הנוכחי אין באמת בסיס מושגי ברור לאילו פריטי הכנסה והוצאה נזקפים לרווח הכולל האחר ועוקפים, לפחות בעת התהוותם, את דו"ח רווח או הפסד.

יהיה מעניין לראות אם בהמשך המוסד האמריקאי לתקינה בחשבונאות (FASB), שאמון על שוק ההון הגדול בעולם, יצטרף למהלך החלוצי של IASB. ככל שהשינוי יאושר, דו"חות כספיים של חברות זרות שמדווחות לפי IFRS בארה"ב בהתאם לכללי SEC, יציגו למשקיעים אמריקאים את נתוני הנון־גאפ כאמור, כך שלא באמת ניתן יהיה להתחמק מכך.

יהיה מעניין לעקוב אחר ההתפתחויות שיש להן פוטנציאל רב להחזיר את החשבונאות והדו"חות הכספיים בעשור החדש שלפנינו לבמה המרכזית של שוקי ההון, לאחר השחיקה המתמדת במעמדם.

הכותב הוא מחבר ראשי של הספר "IFRS 2020: חשבונאות פיננסית חדשה", ראש תוכנית חשבונאות וסגן דיקן בבית ספר אריסון למינהל עסקים, המרכז הבינתחומי הרצליה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker