המודל האירופי החדש לחדלות פירעון: מגדל היא חברת הביטוח הפגיעה בישראל - IFRS בשטח - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המודל האירופי החדש לחדלות פירעון: מגדל היא חברת הביטוח הפגיעה בישראל

ההנחיות החדשות להלימות הון של חברות ביטוח שאומצו בישראל יוצרות רעידת אדמה בהתנהלותן של החברות, שתשפיע על המשק כולו ■ בעקבות זאת, בעלי המניות בחברות הביטוח אמורים לצפות לפגיעה ברווחיות העתידית - ולשכוח מדיווידנדים בשנים הקרובות

7תגובות

חברות הביטוח אמורות לדווח בדו"חות הרבעון השלישי שיתפרסמו בחודש הבא באופן כמותי על תוצאות הסימולציה שביצעו לעמידה בכללי הלימות ההון של סולבנסי 2. זוהי דירקטיבה אירופית שנוגעת בין היתר למשטר כושר הפירעון של חברות ביטוח. בהתאם להנחיות של הפיקוח על שוק ההון במשרד האוצר, חברות הביטוח בישראל יידרשו לעמוד בהנחיות ההון החדשות החל בדו"חות הכספיים ל-2016, ובמידת הצורך תינתן תקופת התאמה כדי לכסות את החוסר בהון או להפחית את פרופיל הסיכון עד לתום 2018 ויינתנו הקלות מעבר נוספות.

סולבנסי 2 משנה באופן דרמטי את התפישה העומדת בבסיס חישוב הלימות ההון הנדרשת בחברות הביטוח, ולכן צפויה לגרור שינוי באסטרטגיה הניהולית של החברות. השינוי התפישתי העיקרי הוא שבעוד מודל דרישות ההון הקיים מבוסס על הון חשבונאי מבוסס עבר, נקודת המוצא של סולבנסי 2 כוללת גם את הפרמיות העתידיות של כלל הפוליסות הקיימות - כלומר, המאזן הכלכלי של חברת הביטוח. המאזן הכלכלי לא כולל את הוצאות הרכישה הנדחות שמופיעות כיום במאזנים של חברות הביטוח בסכומים משמעותיים, שהרי הן לא מייצגות כשלעצמן זרימה עתידית של הטבות כלכליות.

אייל טואג

מדובר בתפישה שדומה למודל החשבונאי העתידי של חברות הביטוח שעליו עומלים ב–IFRS, המכונה שלב 2 (PHASE II) של התקן החשבונאי בנושא ביטוח (4 IFRS). ההבדל העיקרי בין השתיים הוא שלצורך הסולבנסי, מתוך ראייה של תרחיש חדלות פירעון, להבדיל מהמודל החשבונאי, נמחקים כל הנכסים הבלתי מוחשיים, לרבות מוניטין.

עם זאת, חברות הביטוח ידרשו ליישם את הסולבנסי לפני שיתחילו ליהנות מהמודל החשבונאי החדש, שאמור להתפרסם כתקן סופי רק בסוף 
2016 ולהיכנס לתוקף מחייב רק ב–2020.

השפעת המעבר לתפישת המאזן הכלכלי היא בעיקר על מדידת צד ההתחייבויות הביטוחיות לפי שווי הוגן. מדידה זו צפויה להביא לכך שההון הכלכלי יהיה גדול יותר מההון החשבונאי הנוכחי, לאור ירידה בהתחייבויות הביטוחיות. הסיבה לכך היא בעיקר שהערך של ההתחייבויות הביטוחיות במאזן כיום לא כולל את הפרמיות העתידיות ואת הרווחיות הנובעת מהן.

לצורך מדידת שווי ההוגן זה, יש להתייחס לסכומים שמהווים את האומדן הטוב ביותר (Best Estimate), ללא מקדמי שמרנות. מדובר בעקרונות חישוב דומים לזה של הערך הגלום (EV), שלפיו מתבצע היוון לפי שיעור ריבית חסרת סיכון, ללא סיכון האשראי של חברת הביטוח, למעט תוספת של פרמיית אי נזילות.

מדידת צד הנכסים של חברות הביטוח לא אמורה להיות מושפעת מהמעבר למאזן הכלכלי, מאחר שחלק עיקרי ממנו נמדד כבר כיום לפי שווי הוגן, למעט שערוך נכסי החוב, שנמדדים כיום לפי עלות מופחתת.

ניתן להעריך שבמרבית המקרים ההון הכלכלי צפוי להיות גדול יותר בכל מקרה מההון החשבונאי הנוכחי, לאור ההפחתה בהתחייבויות הביטוחיות. הסיבה לכך היא שהרציונל לדחייה של הוצאות הרכישה שנמצאות כיום בסכומים משמעותיים במאזני חברות הביטוח, וגם של האלמנטים המסוימים שנדחו בצד ההתחייבויות בגין התארכות תוחלת החיים (מקדם K), היה תזרים מזומנים עתידי. כלומר, מרכיבים אלה יצמצמו אמנם את הפער, אך הגדרתית, וכל עוד הדיווח החשבונאי הוא נאות הם לא אמורים להפוך את הכיוון שלו. כמו כן, יש להביא בחשבון את "מרווח הסיכון" (Risk Margin) במאזן הכלכלי המשקף את עלות ההון בגין הסיכון הביטוחי, בדומה למודל החשבונאי העתידי, שיצמצם את הפער ואף עלול להפוך אותו.

פעם ב-200 שנה

הבעיה המרכזית במעבר לסולבנסי היא שגם אם ההון הכלכלי של חברות הביטוח יצא גבוה יותר מההון החשבונאי הקיים שלהן, הרי שדרישות ההון מהן גדלות באופן משמעותי, בהתאם לכל חברה והפרופיל העסקי שלה. מדובר בכרית ההון הדרושה כדי להבטיח שהחברה תעמוד בהתחייבויותיה בשנה הקרובה בהסתברות של 99.5%. כלומר, כל חישוב עבור כל סוג של סיכון נעשה בהנחה שגורמי הסיכון משתנים בשיעור המשקף אירוע של פעם ב–200 שנה. לצורך כך נקבעה בסולבנסי גישה מודולרית, המתייחסת לכל סוג סיכון בנפרד ואחר כך מצרפת אותם יחד באמצעות מטריצות קורלציה בין הסיכונים.

מדובר בדרישות אפקטיביות ביותר, שמתייחסות לספקטרום רחב במיוחד של סיכונים: בין היתר גם סיכוני שוק כמו נפילה חדה של מחירי מניות ונדל"ן ושינוי ריבית, וגם סיכוני ביטוח כמו תרחיש של ביטולי פוליסות מאסיביים, וכן תרחישים ספציפיים לגבי ביטוחי חיים כמו של גידול בתמותה ואריכות ימים; ולעניין ביטוחי בריאות - עלייה חדה בתרחישי התחלואה ובהוצאות הרפואיות.

הנחיות סולבנסי 2 קשוחות גם ביחס להשקעה של חברות ביטוח באג"ח קונצרניות והלוואות לא סחירות: דרישת ההון היא נגזרת של אורך המח"מ ושל דירוג אשראי גלובלי. לצורך כך, יש להמיר את הדירוג המקומי בדירוג גלובלי, שמשמעותו הפחתה של שתי קבוצות דירוג, בעוד שלגבי אג"ח לא מדורגות הדרישה היא מקסימלית.

דורית סלינגר
אבי אוחיון / לע"מ

זוהי קביעה דרמטית, בהתחשב בכך שעיקר נכסי הנוסטרו של חברות הביטוח כוללים מרכיב אשראי קונצרני של כ–20 מיליארד שקל המושקע בישראל. השינוי התפישתי צפוי להוביל ליציאה של השקעות לחו"ל ולאג"ח ממשלתיות, וליצור מצבים מוזרים כמו העדפה ברורה להשקעה באג"ח ממשלתיות על פני פיקדון בבנק ישראלי גדול.

ברמה העקרונית, חברות הביטוח חשופות לסיכון השוק רק בגין ניירות ערך שנמצאים בנוסטרו שלהן, ולא לכלל כספי המפקידים. עם זאת, לסולבנסי 2 יכולות להיות השפעות גם על כספי המפקידים בהקשר של דמי ניהול, ככל המדובר בפוליסות משתתפות ברווחים, שחשופות לפגיעה בדמי הניהול במקרה של התקיימות סיכון שוק. החברה שצפויה להיפגע מכך הכי הרבה היא מגדל, שלה הכמות המרבית של פוליסות כאלה.

השפעה דומיננטית 
על ביטוחי חיים

לאור המורכבות הרבה, לא ניתן לכמת את ההשלכות של המעבר לסולבנסי בישראל על בסיס המידע הציבורי הקיים. בדו"חות הרבעון השני של 2015 סיפקו חברות הביטוח תיאור מילולי של ההשפעות הצפויות על בסיס סימולציה שנדרשו לבצע בנושא, בהסתמך על המאזן בתום 2014. עם זאת, התיאורים בחלק מהמקרים עמומים מאוד ואף מותנים בהוראות המעבר.

מהביאור המילולי ניתן ללמוד לכאורה כי מנורה נמצאת במצב הטוב ביותר - עמידה בדרישות, ומנגד מגדל והפניקס נמצאות במצב של חוסר הון. מגדל אף מבהירה כי היעדר היערכות מתאימה עלול להביא אותה לחוסר בהון של מיליארדי שקלים.

עד לפרסום הנתונים המלאים בדו"חות הרבעון השלישי ניתן לחפש בדו"חות הקיימים אינדיקציות לממדי ההשפעה. לצורך כך נתייחס לענף ביטוחי החיים, שאמור להיות המושפע ביותר מהמעבר, מאחר שאלה פוליסות ארוכות טווח שמדידת ההתחייבות בגינן צפויה להיות מושפעת הכי הרבה, ומכיוון שהסיכונים לא באים למעשה לידי ביטוי בדרישות ההון הקיימות. פרמטר שיכול להעיד על ההשפעה היחסית של המעבר היא מצבורי ההון הפוטנציאלי של חברות הביטוח, שמקבל ביטוי בנתון על ה–VIF בביטוחי החיים - נתון שמייצג את הערך הנוכחי של רווחים עתידיים, בניכוי עלות ההון הנדרש.

כדי לקבל אינדקציה גסה שתשקף את החשיפה היחסית לסיכון, ניתן לחלק את ה–VIF בהיקף ההתחייבויות הקיים של כל חברה לביטוחי חיים. לפי יחס זה בתום 2014, מגדל היא הפגיעה ביותר לשינוי של סולבנסי 2, ומנגד הראל ומנורה מחזיקות באופן יחסי את "השוליים" הגבוהים ביותר. עם זאת, חשוב להבין שהיחס הזה אינו חזות הכל, ורמת הפרמטרים והמורכבות היא אדירה. כך למשל, בהראל קיים מרכיב משמעותי של ביטוחי בריאות, שצפוי להיפגע מאוד מהסולבנסי, וכן חלק גדול יחסית של השקעה באג"ח קונצרניות.

יציאת השקעות

מודל סולבנסי 2, שמצב ההון המשתקף ממנו עשוי להיות תנודתי, לאור רגישות מובנית גבוהה לשינויים במשתני שוק, כמו הסיכון בהשתנות הריבית - הוא רעידת אדמה מבחינת חברות הביטוח ומשנה סדרי בראשית. חברות הביטוח בישראל נפגעות מהסולבנסי החדש במיוחד, מאחר שהוא אינו מכיר להן בשווי של פעילויות הגמל והפנסיה, שהרי אין בגינן התחייבויות ביטוחיות שישוערכו כלפי מטה, ומנגד הוא דורש מהן למחוק את המוניטין והנכסים הבלתי מוחשיים הגבוהים שנוצרו להן בגין הרכישות המאסיביות שלהן בעקבות ועדת בכר.

מעבר לכך שחברות הביטוח יבצעו כנראה בעתיד בקרוב גיוסי הון מהציבור ומהבנקים, כדי לחזק את העמידה בכללים החדשים, זהו שינוי דרמטי בחשיבה הניהולית והעסקית של חברות הביטוח. מצד ההשקעות, השינוי מצריך את חברות הביטוח לבצע שינויים משמעותיים בתמהיל ההשקעות ופעולות גידור; ומצד העסק הביטוחי עצמו, הן נדרשות לגדר סיכוני ביטוחים באמצעות רכישת ביטוחי משנה בהיקפים משמעותיים ומכירת תיקי ביטוח.

לשינוי ההתנהגות של חברות הביטוח צפויות להיות גם השלכות ריאליות כלל משקיות: החל בהעלאת תעריפים וצמצום כיסויים בפוליסות, וכלה בהוצאת השקעות נוסטרו מישראל, ובמיוחד יציאה מהשקעות באג"ח הקונצרניות. רק לצורך המחשה, קשה לראות, למשל, את חברות הביטוח נכנסות כיום למימון פרויקטים של תשתיות ארוכי מועד.

בשורה התחתונה, נכון לעכשיו בעלי המניות של חברות הביטוח לא רק שצריכים לשכוח מדיווידנדים בשנים הקרובות, הם צריכים להבין כי צמצום הסיכונים הפיננסיים והביטוחים יפגע ככל הנראה במידה רבה ברווחיות העתידית.

הכותב הוא יועץ IFRS, ראש תוכנית חשבונאות וסגן דקאן בית הספר אריסון למינהל עסקים, המרכז הבינתחומי הרצליה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#