שלומי שוב
שלומי שוב

דו"חות הרבעון הראשון של חברת דורי בנייה ל–2014 הציגו הפסד גולמי והפסד נקי בסך כ–26 מיליון שקל ו–28 מיליון שקל, בהתאמה. דורי מדווחת כי עיקר ההפסד נבע מהצטברות של הוצאות בלתי צפויות וגידול באומדני העלויות הנדרשות להשלמת כמה פרויקטים - וזאת כתוצאה מבעיות הנדסיות שהתגלו בשלבים מאוחרים של הביצוע, אשר נודעו לה במהלך הכנת הדו"חות הכספיים לרבעון הראשון.

ביום פרסום דו"חות הרבעון, פירסמה מחדש דורי גם את הדו"חות ל–2013, בהליך של הצגה מחדש (Restatement), בעקבות טעות באומדן העלויות הצפויות. בהתאם לכך, תוקנו הרווח הגולמי והרווח הנקי של 2013 ב–11.4 מיליון שקל וב–8.4 מיליון שקל בהתאמה - נתונים המשקפים ירידה של כ–14% ברווח הגולמי וכ–48% ברווח התפעולי. דורי מדגישה כי הטעות נבעה מעיכוב בזרימת מידע ממנהלי הפרויקטים להנהלה בקשר לשינויים משמעותיים שנוצרו במהלך הרבעון הראשון של 2014, אך טרם אישור הדו"חות ל–2013.

הליך הריסטייטמנט נבע משני פרויקטים למגורים באזור המרכז, שהחלו ב–2011 ואמורים להסתיים השנה. בפרויקט אחד - בהיקף הכנסות של 85 מיליון שקל, המכונה "מגורים י"ח" ונובע מהסכם עם בעלת השליטה, דורי קבוצה - התבצע תיקון כלפי מטה, מהפסד גולמי צפוי של 1.7 מיליון שקל להפסד גולמי צפוי של 7.8 מיליון שקל. בפרויקט שני, בהיקף הכנסות של 150 מיליון שקל, המכונה "מגורים נ"ו", התבצע תיקון כלפי מטה של 5.3 מיליון שקל ברווח הגולמי.

פרויקט מגורים בבנייה בהוד השרוןצילום: ניר קידר

כרקע לכך, חשוב להכיר את שיטת ההכרה בהכנסה שמיישמת דורי בגין פרויקטים שהיא מקימה, המקובלת בדו"חות כספיים של קבלן מבצע, שמכונה שיטת התקדמות העבודות. בהתאם לשיטה זו, ההכרה בהכנסה בדו"חות הכספיים של הקבלן נעשית בקצב התקדמות העבודות שמחושב בדרך כלל על־פי יחס עלויות - כלומר, העלויות בפועל חלקי סך העלויות של הפרויקט (בפועל וחזויות). ללא קשר לשלב ההשלמה, אם בשלב מסוים של הפרויקט מתברר כי הוא יוצר הפסד, הרי שהחשבונאות דורשת בכל מקרה הכרה מלאה בהתחייבות בגין חוזה מכביד ובהפסד.

הרציונל של שיטת התקדמות העבודות הוא עיקרון הפקת הרווח - כלומר, ככל שהקבלן מתקדם בפרויקט, כך הוא מספק שירותים שמזכים אותו ברישום הכנסות חשבונאיות. כדי להמחיש רציונל זה מספיק להזכיר כי חברות פרויקטליות שמדווחות לשוק ההון האמריקאי, כמו אמדוקס ואלביט מערכות, מאיצות באופן סלקטיבי לפני סוף רבעון פרויקטים רווחיים כדי לעמוד בתחזיות הרווח.

הבעיה ביישום שיטת התקדמות העבודות לא נובעת מתכנונים חשבונאיים לגיטימיים שמבוססים על פעילות ריאלית אמיתית, אלא מכך שהשיטה מבוססת על אומדן חשבונאי קריטי - והוא העלויות הצפויות. כדי להמחיש זאת נשתמש בדוגמה הבאה: נניח שקבלן חותם על חוזה להקמת פרויקט תמורת סכום כולל של 10 מיליון שקל. העלויות הצפויות בעת חתימת החוזה הן 8.5 מיליון שקל, שמשקפות רווח גולמי של 15%. בשנה הראשונה התהוו לקבלן עלויות בסך כ–6 מיליון שקל, והוא מעריך בתום השנה כי יסיים את הפרויקט בשנה הבאה וכי העלויות הצפויות להשלמה הן 2.5 מיליון שקל - כך ששיעור ההשלמה של הפרויקט הוא כ–70% (6/8.5). כפועל יוצא, מכיר הקבלן בשנה הראשונה בהכנסות של כ–7 מיליון שקל וברווח גולמי של מיליון שקל (1=6–7).

יבנה נדלן
יבנהצילום: עופר וקנין

נניח כי ברבעון הראשון של השנה העוקבת לא חלה התקדמות בפרויקט, אך התברר לאחר פרסום הדו"חות השנתיים כי תהיה חריגה כללית של מיליון שקל בעלויות הפרויקט (כ–10%) והן צפויות להסתכם ב–9.5 מיליון שקל. לכאורה, גם לאחר החריגה הפרויקט רווחי ברמת הרווח הגולמי שלו (9.5–10), אך כתוצאה משינוי האומדן הקבלן יכיר ברבעון הראשון בהפסד של 0.7 מיליון שקל, בגובה שיעור ההתקדמות מוכפל בחריגה. שהרי, אם הדבר היה ידוע בסוף השנה, שיעור ההתקדמות של הפרויקט היה רק כ–63% וההכנסה היתה נרשמת בגובה של 6.3 מיליון שקל בלבד.

שיטה רגישה במיוחד

לאור הרגישות האדירה של שיטת התקדמות העבודות לאומדן העלויות, ולאור החשש מכך שרווחים יירשמו בטרם עת, מתיר IFRS את השימוש בה רק אם לקבלן המבצע קיימת יכולת אמידה מהימנה של העלויות הצפויות. כשלא ניתן ליישם שיטה זו, מיושמת שיטת "מרווח אפס" - שלפיה, לא מוכרות הכנסות מעבר לעלויות שניתנות להשבה, כך שבכל מקרה לא מוכר רווח עד להשלמה הסופית של הפרויקט. בעניין זה, זכור המקרה של דניה סיבוס, שבעקבות בעיית התמחור נדרשה ב–2010 על ידי רשות ני"ע לבצע ריסטייטמנט כדי לבטל את הרווחים שנרשמו ב–2006 ו–2007 בגין התקדמות הקמת כביש 431.

כדי לשפר ככל הניתן את איכות האומדן של העלויות החזויות, ולאור הדרישה של IFRS לגבי מידע שמתקבל לאחר תאריך המאזן ועד למועד פרסום הדו"חות הכספיים, קבלנים שמיישמים את שיטת התקדמות העבודות משתמשים גם במידע שמתקבל בתקופה זו לגבי העלויות החזויות בדו"חות כבר לגבי הדו"חות שטרם פורסמו. כך למשל, אם בדוגמה לעיל המידע על הגידול בעלויות היה מתקבל בתחילת השנה העוקבת עד למועד פרסום הדו"חות השנתיים של השנה הראשונה, הרי שהקבלן היה מכיר בשנה הראשונה ברווח גולמי של 0.3 מיליון שקל בלבד, ובהתאם לא היה נדרש לרשום הפסד כתוצאה משינוי האומדן ברבעון הראשון של השנה העוקבת.

הסיטואציה המוזרה בדורי בנייה נובעת מכך שהחברה כללה אומדנים שונים של עלויות חזויות בדו"חות הרבעון הראשון של 2014, גם ביחס לדו"חות ל–2013 שפורסמו מחדש, באותו מועד ממש. בהתאם לכך, הרווח הגולמי הממוצע על פרויקטים בשלב ההכרה ברווח ירד מ–5.3% בדו"חות ל–2013 (לאחר הריסטייטמנט) ל–4.1% בדו"חות הרבעון הראשון.

התוצאות העגומות של הרבעון הראשון עדיין לא משקפות את הגידול שחל באומדן העלויות באפריל ומאי: ניתוח גס של מכלול הפרויקטים מלמד כי אומדן העלויות הכולל גדל בכ–139 מיליון שקל, ומנגד חל גידול מקזז של כ–77 מיליון שקל באומדן ההכנסות הכולל. שינוי האומדנים התבצע גם באותם הפרויקטים שבוצע לגביהם ריסטייטמנט: דורי המשיכה לעדכן ברבעון הראשון כלפי מעלה את אומדן העלויות החזויות בגינם, ובהתאם כלפי מטה את הרווח הגולמי. ההשלכות של שינוי אומדן העלויות בדורי נובעות מהרגישות של שיטת התקדמות העבודות לאומדני עלויות לא נאותים, שגוברת ככל ששיעור ההשלמה גבוה יותר וככל ששיעור הרווח הגולמי הוא מלכתחילה נמוך יחסית, כך שגלישה בו עלולה להוביל להפסד.

דורי יצרה לכאורה הבחנה בין אומדני עלויות שהיו אמורים להיות ידועים לה למועד פרסום הדו"חות השנתיים המקוריים, במארס, לבין אומדני עלויות שהתבררו אחרי מועד זה ועד לפרסום הדו"חות הרבעוניים, במאי. הבעיה החשבונאית היא שברגע שהדו"חות ל–2013 פורסמו מחדש, לרבות חתימה מחדש של המנהלים ורואי החשבון על דו"ח המבקרים, הם היו אמורים לשקף גם מידע שמתקבל ליום הפרסום מחדש. בדיוק בעניין זה הבהיר המוסד הבינלאומי לפרשנויות (IFRIC) לפני כשנה כי בהתאם ל–IFRS, ברגע שדו"חות מתפרסמים מחדש לאחר שהדו"חות הקודמים "נמשכים בחזרה", הרי שיש לראות בתאריך החדש כמועד אישור הדו"חות ולעדכן בהתאם מידע שהתקבל עד אז.

בישראל התפתחה פרקטיקה לגבי חתימה מחודשת של דו"חות כספיים במסגרת תשקיפים, שמכונה "Dual Dating", ולפיה לא מתבצע עדכון של אירועים חייבי התאמה לאחר תאריך המאזן על המספרים בדו"חות. לפרקטיקה זו אין ביסוס תיאורטי, ולכן גם רשות ני"ע פועלת כדי למנוע את הצורך בחתימה מחודשת על הדו"חות במקרה של תשקיפים. בכל מקרה, הדבר לא אמור לחול על מקרים של ריסטייטמנט, שבהם הדו"חות החדשים מחליפים את הישנים.

בונוס בסימן שאלה

במסגרת הריסטייטמנט הציגה דורי מחדש גם את הדו"ח השנתי בדבר אפקטיביות הבקרה הפנימית על הדיווח הכספי ועל הגילוי (ISOX) ל–2013, שבו שונתה המסקנה של ההנהלה והדירקטוריון כי הבקרה הפנימית אינה אפקטיבית לאור קיומה של חולשה מהותית. בדומה, שינו רואי החשבון באופן רטרואקטיבי את הערכתם על אפקטיביות הבקרה הפנימית, מחיובית לשלילית. מבלי להיכנס לכישלון החרוץ של ה–ISOX הישראלי, שבו עסק הטור בעבר, יש לציין כי דורי מדווחת כי היא בוחנת את הסיבות שהובילו לחולשה המהותית ונמצאת בתהליך של הפקת לקחים, וזו תתוקן לא יאוחר ממועד אישור הדו"חות של החברה ל–2014.

בעיית האומדנים של דורי אינה טריוויאלית כלל ועיקר, לאור ריבוי הפרויקטים שבהם התגלו העדכונים ומאחר ומרבית השינוי נעשה בפרויקטים שבהם שיעור ההשלמה הוא גבוה מאוד ואף מושלם. כך למשל, בשמונה מתוך עשרת הפרויקטים שדורי דיווחה שהסתיימו, היא רשמה ברבעון הראשון הפסד בגלל תוספת עלויות. מעבר לכך, גם שני הפרויקטים שבהם בוצע ריסטייטמנט ולאחר מכן נמשך העדכון של העלויות, נמצאים בסביבות שיעור השלמה של כ–90%.

מעבר לחשש כי מקורן של בעיות אלה באומדני תקופות קודמות, הרי שטיפול חשבונאי בשינויי האומדן הנוספים במסגרת תיקון הטעות בדו"חות השנתיים היה מגביר את עוצמת החולשה המהותית. מעבר לכך, תיקון טעות כה משמעותי מעמיד בסימן שאלה את הבונוס למנכ"ל בגין 2013, לאור אי עמידה ביעד של רווח לפני מס. בכל מקרה, החולשה המהותית באומדן כה קריטי בליבת הפעילות מערערת את היסודות העומדים בבסיס היישום של שיטת התקדמות העבודות.

הכותב הוא יועץ IFRS וסגן דקאן (חשבונאות), בית ספר אריסון למינהל עסקים, המרכז הבינתחומי הרצליה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker