הרווח התפעולי של שטראוס יכול לגדול ב-35% - IFRS בשטח - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הרווח התפעולי של שטראוס יכול לגדול ב-35%

שיטת השווי המאזני יוצרת בלבול לגבי הדרך שיש 
להתייחס אליהם במדידת רווח תפעולי

השיטה החשבונאית המקובלת לטיפול בהשקעה במניות שמקנה לחברה המחזיקה השפעה מהותית, נקראת שיטת השווי המאזני. בהתאם לשיטה זו, ההשקעה נרשמת בדו"חות של החברה המחזיקה על פי עלותה, בתוספת חלקה של החברה המחזיקה ברווחים ובהפסדים החשבונאיים של החברה המוחזקת, המכונה חברה כלולה. "השפעה מהותית" מוגדרת ככוח להשפיע על המדיניות הכספית והתפעולית של החברה הכלולה, שאינו מגיע לכדי שליטה. לאור החולשה האיכותית של הגדרה זו, בפועל הסיווג לקטגוריה זו מתבצע בדרך כלל על פי רף אחזקה של 20% מהמניות ומעלה.

שיטת השווי המאזני איבדה מהרלוונטיות שלה כבסיס מדידה בעידן שבו השקעות במניות בשיעורי אחזקה נמוכים יותר נמדדות לפי שווי הוגן, להבדיל מבעבר, אז נמדדו השקעות אלה על בסיס עלות. כפי שהדבר נדון בטור בעבר, מעבר לנחיתות שלה כבסיס מדידה, הרי שגם הבסיס לקיומה של "השפעה מהותית" רעוע ואינו ברור, דבר הגורר שלל עיוותים בחשבונאות המודרנית, המגיעים לשיא בהתייחסות להשפעה מהותית כסטטוס אחזקה עצמאי שלגביו מיושמת תפישת המימוש הרעיוני.

הרציונל של שיטת השווי המאזני הוסבר בעבר כסוג של שליטה מופחתת והיא אף מכונה לעתים "איחוד בשורה אחת", כלומר החברה המחזיקה מעורבת בפעילות של החברה הכלולה, אף שאינה שולטת בה, ומכאן ההצדקה לרשום את חלקה בתוצאותיה. הבעיה הגדולה היא שרציונל זה יוצר בלבול רב בין התייחסות לשיטת השווי המאזני כבסיס מדידה - שערוך של נכס (השקעה במניות) - לבין התייחסות אליה כמשקפת סוג של פעילות של החברה המחזיקה. לבלבול זה יש השלכות לגבי אופן ההצגה של חלק החברה המחזיקה ברווחים או בהפסדים של החברות הכלולות, המכונים "רווחי/הפסדי אקוויטי" בדו"ח רווח והפסד. בפרקטיקה, לפחות עד כה, בדרך כלל לא הציגו חברות מחזיקות המציגות רווח תפעולי את רווחי/הפסדי האקוויטי במסגרת הרווח התפעולי שלהן, אלא מתחת לשורה זו.

מהרבעון הראשון של 2013 ניתן לראות מגמה מעניינת, אך לא אחידה, באופן ההצגה של רווחי אקוויטי בפרקטיקה. כך, חלק מחברות הנדל"ן החלו להציג את רווחי האקוויטי במסגרת הרווח התפעולי שלהן. עם החברות ששינו את מדיניות ההצגה שלהן מתחילת 2013 נמנות ביג, נאנט, כלכלית ירושלים, מנרב, דרבן, מבני תעשיה וריבוע כחול נדל"ן.

עופרה שטראוס
עופר וקנין

המוטיבציה לשינוי נובעת ככל הנראה מביטול שיטת האיחוד היחסי בתחילת 2013 ביחס להשקעה במניות שמקנה שליטה משותפת, ואימוץ של שיטת השווי המאזני במקומה. אם בעבר החברה המחזיקה היתה רושמת בדו"ח רווח והפסד את חלקה היחסי בהכנסות ובהוצאות של החברה בשליטה משותפת, הרי שכתוצאה מביטול שיטת האיחוד היחסי, והצגת רווחי האקוויטי מתחת לרווח התפעולי, הרווח התפעולי של חברות רבות, במיוחד בתחום הנדל"ן, נפגע דרמטית. סיווג רווחי האקוויטי בתוך הרווח התפעולי מסייע להן אפוא לפצות על כך, גם אם באופן חלקי, שהרי רווחי האקוויטי נקבעים על בסיס הרווח הנקי של החברה המוחזקת, דהיינו לאחר הוצאות המימון והוצאות המס של החברה המוחזקת.

קפה בברזיל, 
חומוס בארה"ב

ב-IFRS אין הגדרה ברורה לרווח תפעולי, שמבטא את ההכנסות וההוצאות לפני מימון ולפני מס, ואפילו אין חובה להציגו. עם זאת, כעיקרון דורש IFRS להציג למשקיעים את נתוני הרווחיות באופן שיעזור להם לנתח את התוצאות. התפישה היא שהרווח התפעולי הוא נתון רלוונטי בחברות תפעוליות, ולכן בפועל הרוב המכריע של החברות בישראל שאינן חברות אחזקה, מציגות את הרווח התפעולי במתכונת המכונה מתכונת רב־שלבית. חברות אחזקה מציגות דו"ח רווח והפסד במתכונת המכונה חד־שלבית, שלפיה מוצגות כל ההכנסות יחד וכל ההוצאות יחד, ללא דיווח על שורת סיכום ביניים של רווח תפעולי וגם לא של רווח גולמי.

מבחינה מהותית, ניתן להצדיק הכללה של רווחי אקוויטי במסגרת הרווח התפעולי כשרואים ברווחי האקוויטי ייצוג לרציונל הפעילות של שיטת השווי המאזני, להבדיל מרציונל מדידת התשואה על נכס. זאת למרות שהצגה כאמור מייצרת ערבוב בין סוגי נתונים שונים, שהרי רווחי האקוויטי הם הכנסה נטו בניגוד ליתר מרכיבי הרווח התפעולי.

הצדקה זו מתקיימת ככל שמידת המעורבות של החברה המחזיקה בעסקי החברה הכלולה גבוהה יותר וככל שמדובר בתחומי פעילות קשורים. נראה כי מבחן הסף החשבונאי בנושא זה צריך להיות האופן שבו הנהלת החברה מתייחסת לחברה הכלולה במסגרת הדיווח על מגזרי הפעילות שלה. בהתאם 
ל-IFRS, הביאור על המגזרים כיום נערך בתפישה חשבונאית חדשנית וסובייקטיבית - גישת ההנהלה - ואמור לשקף את האופן שבו ההנהלה רואה את הפעילויות השונות שלה ומקבלת החלטות, גם אם הדבר אינו עולה בקנה אחד עם כללי החשבונאות המיושמים בדו"חות.

כך, הנהלה יכולה לראות בחברה כלולה מגזר פעילות נפרד ולנתח את הפעילות שלה לפי נתונים מלאים (100%), או לפי חלקה היחסי בכל הכנסה או הוצאה. לצורך כך צריך לבחון את ההתייחסות לכל חברה כלולה בנפרד וייתכן כי רווחי האקוויטי לגבי חברה כלולה מסוימת יסווגו במסגרת הרווח התפעולי ובגין חברה כלולה אחרת לא.

הבעיה היא שבמצב הדברים הנוכחי קיים חוסר אחידות בפרקטיקה בנושא, שעלול להטעות משקיעים בהשוואה בין חברות באותו ענף, כפי שמתרחש היום בענף הנדל"ן, ואף להשפיע מהותית על יחסים פיננסיים הנגזרים מהדו"חות. מעניין אף לראות שרוב חברות הנדל"ן שהכניסו את רווחי האקוויטי לרווח התפעולי, דווקא אינן מדווחות על החברות הכלולות במסגרת ביאור המגזרים שלהן. מעבר לכך, מדובר כאמור בחברות ששינו את מדיניות ההצגה שלהן השנה ולכן נדרשות לפי IFRS לספק נימוקים אקטיביים להצדקה של שינוי מדיניות חשבונאית, בדמות שיפור ברלוונטיות למשקיעים.

לשם השוואה, קבוצת שטראוס הפסיקה בתחילת 2013 ליישם בדו"חותיה את שיטת האיחוד היחסי לגבי השקעות בחברות בשליטה משותפת, הכוללות בעיקר את עסקי הקפה בברזיל (50%) ואת סברה, יצרנית החומוס בארה"ב, המוחזקת בשליטה משותפת עם פפסיקו (50%). שטראוס עברה ליישם בגינן את שיטת השווי המאזני והחלה לדווח השנה על רווחי האקוויטי מתחת לרווח התפעולי שלה.

עם זאת, לפי הניתוח לעיל, מוצדק יותר מבחינת שטראוס להציג את רווחי האקוויטי במסגרת הרווח התפעולי, שהרי במסגרת הביאור על המגזרים היא מדווחת על פעילויות אלה, וממשיכה ליישם את שיטת האיחוד היחסי. כך, בתשעת החודשים הראשונים של 2013 רשמה שטראוס רווחי אקוויטי בסך 136 מיליון שקל, בעוד הרווח התפעולי שלה היה 385 מיליון שקל. כלומר, הכללת רווחי האקוויטי ברווח התפעולי היתה מגדילה אותו בשיעור של כ–35%. בהקשר זה, יש לציין כי לצורך חישוב EBITDA מחוץ לדו"חות הכספיים, שטראוס ממשיכה לעשות שימוש בשיטת האיחוד היחסי.

באופן פרדוקסלי משהו, דווקא הרחבת השימוש בשיטת השווי המאזני בשנה האחרונה למקרים של השקעה בחברה מוחזקת בשליטה משותפת, מחזקת במידת מה את הרציונל האבוד שלה, ומייצרת הצדקה מוצקה יותר ליישומה בסטטוס אחזקה זה. ייתכן כי ראוי שמוסדות התקינה יותירו בעתיד את שיטת השווי המאזני רק בעבור השקעות בשליטה משותפת, או לפחות כאלה שבהן החברה המחזיקה רואה כפעילות, בעוד יתר השקעות בסטטוס הרעוע של השפעה מהותית יטופלו כנכס פיננסי.

קרדן - הסטת הפסד של 44 מיליון יורו

שאלה עקרונית דומה לגבי אופן ההתייחסות להשקעה בחברה כלולה נוגעת ליכולת לסווג את ההשקעה כפעילות מופסקת במקרה של מכירה. צריך לזכור כי סיווג הפסדים כפעילות מופסקת בדו"ח רווח והפסד משמעותי מאוד מבחינה דיווחית, מאחר שאז הם מוצגים בתחתית הדו"ח, מתחת לרווח מפעילות נמשכת, ובעצם משדרת למשקיעים שהוא לא ישפיע על התחזיות. סיפור מעניין במיוחד בהקשר זה ניתן לראות ברבעון השלישי בדו"חות של קרדן אן. וי.

כידוע, קרדן איבדה את השליטה ב-GTC פולין (27.8%) ברבעון הראשון, ללא פעולה של מכירת מניות, לאחר שהגיעה למסקנה כי איבדה את השליטה האפקטיבית ב-GTC. בעקבות כך, ובהתאם לתפישת המימוש הרעיוני, הדורשת למעשה שערוך למחיר השוק של GTC, רשמה קרדן הפסד של כ-30 מיליון יורו ביחס לערך של GTC בספריה לפני איבוד השליטה. מנגד, רשמה קרדן רווח מרכישה במחיר הזדמנותי (מוניטין שלילי) של כ-32 מיליון יורו. קרדן רשמה את ההפסד במסגרת פעילות שהופסקה, מתוך תפישה כי מכרה את פעילותה העיקרית מתוך מגזר נדל"ן באירופה, ומצד שני רשמה את הרווח ההזדמנותי במסגרת רווחי האקוויטי שנכללים ברווח מפעילות נמשכת.

הסיפור המעניין הוא שבתום הרבעון השלישי סיווגה קרדן את ההשקעה ב-GTC כמוחזקת למכירה. כתוצאה מהעמדתה למכירה לפי מחיר השוק של GTC, נוצר לה הפסד של כ-44 מיליון יורו. קרדן סיווגה את ההפסד במסגרת פעילות מופסקת, מתוך תפישה כי ההשקעה ב-GTC היא בגדר פעילות מופסקת, וזאת אף שלא פתחה את התוצאות שלה בביאור על המגזרים ברבעונים הראשונים של השנה. מעבר לתוצאה המוזרה שלפיה פעילות GTC הופסקה למעשה פעמיים תוך חצי שנה, הסיווג של ההשקעה ב-GTC כפעילות מופסקת, שהוביל להסטת ההפסד ברבעון השלישי מהפעילות הנמשכת, אינו טריוויאלי בהתאם לניתוח המהותי לעיל, כל עוד הביאור על המגזרים אינו תומך בהסתכלות על ההשקעה כפעילות תפעולית.

הכותב הוא יועץ IFRS וסגן דקאן (חשבונאות), בית ספר אריסון למינהל עסקים, המרכז הבינתחומי הרצליה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#