קוסמטיקה חשבונאית ב-230 מיליון דולר

פעלול חשבונאי איפשר לבזן לגרוע מהמאזן שלה את מלאי הנפט הגולמי

שלומי שוב
שלומי שוב
שלומי שוב
שלומי שוב

חברות שנמצאות במצוקה תזרימית נוהגות לבצע פעולות חשבונאיות כך שהדו”חות לא ישקפו את מלוא המינוף האמיתי שלהן. תכליתן של פעולות אלה היא גיוס מימון חוץ מאזני - באמצעות הוצאת נכסים מהמאזן כנגד גיוס כספים, תוך המשך השימוש הפונקציונלי באותם נכסים.

כך, במקרה של מכירה וחכירה תפעולית חוזרת, החברה גורעת נכסים קבועים שלה ומשלמת דמי חכירה תקופתיים - אך לאור פרצה הקיימת בחשבונאות, אינה רושמת התחייבות בגין תשלומי החכירה העתידיים. כשהנכסים האמורים שייכים להון החוזר של הפירמה, לפעולות אלה קיים אפקט נוסף: שיפור חד־פעמי בתזרים המזומנים מפעילות שוטפת.

טכניקה חשבונאית מוכרת כזו היא ניכיון ‏(פקטורינג‏) של חובות הלקוחות. מעבר לכך שניכיון הלקוחות מוביל לגיוס כספים שלא נרשמים כהתחייבות, הוא מוביל לשיפור התזרים מפעילות שוטפת - שהרי התקבולים נרשמים כפירעון לקוחות ולא כקבלת הלוואה, בניגוד למהות הכלכלית של הפעולה. בכל מקרה, חשוב לזכור שנוצרת עלות מימונית בגין הלקוחות שיצאו מהמאזן, המייצגת את עלות ההתחייבויות שמממנת אותן.

בתי הזיקוק בחיפהצילום: חגי פריד

בעוד עד כה היינו רגילים לעסקות של ניכיון לקוחות, המהווים נכס פיננסי, המציאות מלמדת שהדבר אפשרי גם לגבי יתרות המלאי - המהוות נכס תפעולי פיסי. צעד קדימה כזה ניתן לראות בבזן, שבשנה האחרונה ביצעה עסקה מעניינת וחדשנית שמכונה “זמינות מלאי”. מבחינה אפקטיבית, העסקה מהווה מעין פקטורינג של מלאי - כלומר, הפחתת יתרת המלאי כנגד גידול במזומן במקום קבלת הלוואה כנגד שעבוד המלאי.

בתי הזיקוק נדרשים מבחינה עסקית ותפעולית להחזיק כמות מינימלית של מלאי נפט גולמי. יש לציין כי לא כל המלאי של בתי הזיקוק נמצא במתקניה, וחלקים משמעותיים ממנו נמצאים באחסון ‏(תמורת תשלום‏) אצל ספקי תשתית אחסנת דלקים.

מלאי שיש לו 
מחיר שוק סחיר

בזן רוכשת את הנפט הגולמי מספקים שונים בעולם. הייחודיות של מלאי זה נובעת מכך ששוק הנפט הגולמי ומוצריו הוא שוק של סחורות ‏(Commodities‏), ובעולם נסחרים סוגים רבים של נפט גולמי. זהו שוק משוכלל, המאופיין בסחירות גבוהה מאוד, לרבות בעסקות של נגזרים וחוזים עתידיים.

על רקע המצוקה התזרימית, התקשרה בזן במהלך 2012 בהסכם זמינות נפט גולמי עם חברה בינלאומית. לפי תנאי ההסכם, תמורת תשלום המכונה דמי זמינות מתאפשרת לבזן גישה, על פני תקופה של חמש שנים, לכמות של עד 2 מיליון חביות ‏(כ–270 אלפי טונות‏) של סוגים שונים של נפט גולמי שבבעלות החברה הבינלאומית, לרבות בדרך של החלפתם בכמות זהה של נפט גולמי מסוגים שונים שיהיו בבעלות בזן. כלומר, ניתן לכאורה לראות במלאי הזמין ההתחלתי מלאי נפט גולמי שמועבר מבזן לחברה הבינלאומית כנגד תמורה במזומן.

בתמורה להעברת זכויות במלאי לחברה הבינלאומית, קיבלה בזן סכום המוערך ב–230 מיליון דולר, לפי חישוב של 2 מיליון חביות במחיר 115 דולר לחבית. בנוסף לכך הפקידה בזן בפיקדון סכום של כ–18 מיליון דולר בחברה הבינלאומית, כדי להבטיח את התחייבויותיה בהסכם בגין איכות וסחירות הנפט הגולמי. הדבר נובע ככל הנראה מכך שבפועל בזן היא זו שתבצע את עסקות הרכישה עבור החברה הבינלאומית בגין המלאי שתעשה בו שימוש במסגרת הסכם הזמינות.

בהתאם לעסקה, מאחסנת החברה הבינלאומית את הנפט הגולמי האמור במתקנים של ספק תשתיות ולא בבזן. כמו כן, בזן מדווחת כי לקחה על עצמה התחייבויות מותנות מסוימות כלפי החברה הבינלאומית וכלפי ספק התשתיות בקשר לעלויות ולסיכונים מסוימים הקשורים לביצוע ההסכם על ידם.

ללא האפקטים התזרים היה שלילי

במסגרת ההסכם העניקה בזן לחברה הבינלאומית אופציית מכר ‏(PUT‏), שלפיה זכאית החברה הבינלאומית למכור לבזן בתום תקופת ההסכם את המלאי במחיר המבוסס על מחיר השוק של נפט גולמי כפי שיהיה בתום תקופת ההסכם.

מבחינה חשבונאית בזן מדווחת כי המלאי לא הוכר בדו”חותיה מתוך תפישה כי החברה הבינלאומית נושאת בתשואות ובסיכונים המהותיים הנוגעים לבעלות על המלאי נשוא ההסכם ואפילו שולטת בו - אף שאין באפשרותה למכרו פיסית שכן עליה לדאוג לכך שיהיה זמין לבזן. כפועל יוצא מכך, הטיפול בעסקה בדו”חות בזן הוא כחוזה ביצוע, דהיינו, התקשרות חוץ מאזנית. יש לציין כי גם אופציית המכר לא קיבלה ביטוי בדו”חות הכספיים של בזן, ככל הנראה מאחר שמדובר במחויבות לרכישה במחיר שוק.

מהגילוי בדו”חות של בזן קשה להבין אם בפועל בזן אכן ביצעה העברה פיסית של המלאי תמורת המזומן או שפשוט לא רכשה אותו, כלומר החברה הבינלאומית רכשה עבור בזן את המלאי. גם אם הדבר אינו משנה בראייה של מעגל הרכש והייצור שאינו פוסק לרגע, הרי שמבחינה חשבונאית הדבר יכול לעורר בעייתיות.

בכל מקרה, שאלת העברת הסיכונים וההטבות אינה כה טריוויאלית. סיכון התנודתיות במחיר הספוט ‏(המחיר המיידי‏) בגין המלאי עבר אמנם לחברה הבינלאומית מרגע רכישת המלאי ועד השימוש בו. עם זאת, יש לזכור כי כשמדובר במלאי שיש לו מחיר שוק סחיר וניתן לבצע עליו גידור, אין משמעות אפקטיבית לסיכון המחיר, שהרי זה יכול להיות מתומחר כלכלית בדמי הזמינות. מעבר לסיכון המחיר, יתר הסיכונים נותרו לכאורה בבזן. כך, אם בזן תבצע טעויות בתמהיל המלאי מבחינת איכות, הרי שיש לכאורה לצד השני פיקדון להיפרע ממנו.

בלי להיכנס לשאלה החשבונאית של נאותות גריעת המלאי, נראה כי בניית העסקה התבססה על הנסיבות המיוחדות של מלאי הנפט הגולמי בבזן. נסיבות אלה נובעות מהנוהג לשמור חלקים מהמלאי שלא במתקני בזן אלא באחסון אצל ספקים וכן מכך שמדובר בסחורה שיש לה מחיר שוק סחיר.

בהינתן שלבזן קיימת דרישה עסקית למינימום מלאי, הרי שמבחינה כלכלית מדובר בגיוס הלוואה צמודה למחירי הנפט הגולמי כנגד שיעבוד המלאי. הטיפול החשבונאי של בזן אפוא הפך את המלאי, שהוא מרכיב חיוני של ההון החוזר שלה, לחוץ מאזני, בדומה לניכיון לקוחות. במלים אחרות מדובר לכאורה בעסקת רכישת מלאי בהלוואה במנגנונים מתוחכמים שמבחינה טכנית מסווים את מהותה האמיתית.

יש לציין כי דמי הזמינות, המהווים בפועל ריבית על האשראי שקיבלה החברה כנגד המלאי, נזקפים כהוצאה תפעולית לדו”ח רווח והפסד על פני תקופת ההסכם ומפחיתים את הרווח התפעולי במקום להגדיל את הוצאות המימון. לעניין זה, מעלות למשל מציינת בדו”ח הדירוג שלה כי היא רואה את עסקת העמדת זמינות נפט כהתחייבות לזמן ארוך, כשלספק ניתנה אופציית למכירת מלאי ‏(PUT‏) הנפט לאחר תקופה של חמש שנים.

השפעה עקבית 
על החוב הפיננסי

ההשפעה החיובית של הטיפול החשבונאי אינה רק מאזנית, על היקף החוב הפיננסי, אלא גם על תזרים המזומנים מפעילות שוטפת. הסיבה לכך היא שתקבולים ממכירת מלאי נרשמים בפעילות השוטפת - בניגוד להלוואה, הנרשמת כפעילות מימון. גם במקרה שבו החברה הבינלאומית רוכשת את המלאי ישירות מהספק, אי תשלום של בזן עבור רכישת המלאי על ידי החברה הבינלאומית חוסכת לבזן הכרה בתזרים שלילי שוטף בגובה עלות מלוא המלאי.

כדי לקבל סדרי גודל, אם נוסיף לכך השפעות מוערכות נוספות בדו”ח התזרים של בזן ל–2012 של פעולות שבמהותן הן פעולות מימוניות, כמו הארכת אשראי הספקים תמורת תשלום ריבית בסכום של כ–550 מיליון דולר וניכיון לקוחות בסכום של 122 מיליון דולר, נגיע להשפעה כוללת חיובית מלאכותית על התזרים מהפעילות השוטפת של כמעט מיליארד דולר. השפעה כוללת כזו היתה הופכה את תזרים המזומנים מחיובי ‏(619 מיליון דולר‏) לשלילי ‏(מינוס 280 מיליון דולר‏).

בעוד ההשפעה של מהלכים אלה על התזרים מפעילות שוטפת היא בעלת אופי חד־פעמי, יש להם השפעה עקבית על יתרת החוב הפיננסי. כך, נכון לתום הרבעון הראשון של 2013 החוב הפיננסי המותאם של בזן בגין האלמנטים האלה הוא 3.1 מיליארד דולר - ביחס לחוב פיננסי של 2.2 מיליארד דולר בלבד בדו”חות, כלומר צמצום של 30%.

עסקת זמינות המלאי ושאר מהלכים פיננסיים מנסים לגעת בשטחים מתים וגבוליים של החשבונאות. קשה להתעלם מכך שבלי מהלכים אלה, נזילותה של בזן היתה מוצגת באור הרבה פחות חיובי מזו שהוצגה בדו”חות האחרונים.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

הכותב הוא יועץ IFRS וסגן דקאן ‏(חשבונאות‏), בית ספר אריסון למינהל עסקים, המרכז הבינתחומי הרצליה

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ