החשבונאות המסוכנת של טבע - IFRS בשטח - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

החשבונאות המסוכנת של טבע

טבע נוהגת להשיק תרופות בסיכון - עוד לפני פקיעת תוקף הפטנט שלהן - ולהתמודד עם ההשלכות בבתי המשפט

2תגובות

ההפרשה שביצעה טבע בדו"חות הרבעון השלישי של 2012 בגובה 670 מיליון דולר בגין תביעה הנוגעת להשקת הגרסה הגנרית שלה לתרופה פרוטוניקס לכיב קיבה, מחדדת את סימן השאלה הגדול המרחף מעל המודל החשבונאי של חברות התרופות הגנריות.

כרקע חשוב להבין את כללי המשחק של שיווק תרופות בארה"ב. הסביבה המשפטית בארה"ב מנסה לייצר איזון בין הגנת הזכויות הקנייניות - במטרה לעודד חברות תרופות אתיות להשקיע בפיתוח תרופות - לבין הרצון לייצר תחרות שתוזיל תרופות קיימות ותאפשר לביטוחי הבריאות להיות רווחיים. לצורך כך, ה-FDA (מינהל המזון והתרופות האמריקאי) מאפשר לחברות אתיות לזכות בבלעדיות של חמש שנים עבור תרופה שאושרה לראשונה בארה"ב, ומצד שני מאפשר לחברות הגנריות להגיש בקשה לייצור תרופה זהה באופן מקוצר יחסית.

החברה הגנרית הראשונה המקבלת אישור מה-FDA תוכל למכור את התרופה בשוק באופן בלעדי, יחד עם החברה האתית, במשך חצי שנה. לאחר מכן מאפשר ה-FDA כניסה של גרסאות גנריות מאושרות נוספות של התרופה. כפועל יוצא מכך, מחיר התרופה במהלך חצי השנה שלאחר תום חמש שנות הבלעדיות יורד במקצת בגלל התחרות החלקית, ולאחר כניסת המתחרות הגנריות הנוספות הוא יורד דרמטית - בעשרות רבות של אחוזים.

כללי משחק אלה גורמים לכך שמבחינה עסקית חברות גנריות נוהגות לעתים להשיק תרופות גנריות בשלב מוקדם יחסית לאחר תקופת הבלעדיות בידיעה שיש סיכוי רב שהחברה המקורית תתבע אותן על הפרת פטנט. בתקופת ההשקה הן נהנות מהכנסות ומרווחים גבוהים, אבל עם סיכון שבעתיד יתברר שהחברה האתית צודקת והפיצוי שיידרשו לשלם לחברה האתית בגין הפרת זכויותיה יהיה גבוה מאוד.

יובל תבול

1.4 מיליארד דולר מעבר לסכום שהופרש

בעקבות תביעה שהגישה Wyeth, בעלת הזכויות בפרוטוניקס, נגד טבע, שהשיקה את התרופה הגנרית כבר בדצמבר 2007 - קבע חבר המושבעים בארה"ב באפריל 2010 כי הפטנט הרלוונטי היה מעשית בתוקף עד ינואר 2011. ביולי 2010 דחה בית המשפט המחוזי (District Court) את בקשת טבע להפוך את ההחלטה.

עד לרבעון השלישי לא ביצעה טבע הפרשה בגין התביעה כי האמינה שיש לה טיעונים מוצקים לערער על החלטת בית המשפט. יש לציין כי בשלב מדידת הנזקים, Wyeth הגישה בינואר דו"ח מומחה שהעריך את נזקיה ב-2.1 מיליארד דולר. כפועל יוצא מכך, הנהלת טבע מעריכה כי התוצאה הסופית יכולה להסתכם בכ-1.4 מיליארד דולר מעבר לסכום שכבר הופרש.

טבע מנמקת את שינוי עמדתה ביחס לסיכון שבתביעה בהתפתחות משפטית שהיתה לה ברבעון השלישי במקרה שבו הפסידה. עם זאת, טבע עדיין חולקת על הפסיקה הראשונית בדבר ההפרה, וכן על היקף הנזק. הערעור יכול להיות מוגש רק בתום שלב הוכחת הנזקים, שאמור להסתיים בתחילת יוני 2013.

שינוי ההסתברות להפסד במשפט מבחינת ההנהלה, ללא שינוי בעובדות או בהתנהלות בתיק הספציפי, אינו כה טריוויאלי. זאת במיוחד על רקע העובדה כי בתקינה החשבונאית האמריקאית שאותה מיישמת טבע נהוג להתייחס לרף הסתברותי של כ-75% (Probable) ככזה שדורש רישום הפרשה. לצורך המחשה, ב-IFRS הרף ההסתברותי הוא יותר מ-50% (More Likely than Not), ולכן באופן טבעי הוא תנודתי יותר.

על רקע זאת קשה להתעלם מכך שעיתוי ההפרשה במקרה של טבע הוא סמוך יחסית לכניסתו של המנכ"ל החדש ג'רמי לוין לתפקידו במאי 2012. תופעה ידועה היא שבשנת כניסת מנכ"לים חדשים לתפקיד מתרחש "ניקוי אורוות" חשבונאי, שמשמעותו המעשית היא ייחוס הבעיות למנכ"ל הקודם ויציאה לדרך חדשה. יש לזכור עוד שבמקרה של טבע הפרשת הענק ברבעון השלישי לוותה גם במחיקה של נכסי מו"פ בתהליך בסך של 481 מיליון דולר. כתוצאה מכך, הציגה טבע ברבעון השלישי הפסד חשבונאי של 79 מיליון דולר.

יותר מ-50% מהתביעות מתקבלות

ואולם, הנקודה המרכזית היא שמודל ההכרה בהכנסות של טבע מתרגם את המודל העסקי של ההשקות בסיכון לשפה החשבונאית בצורה מעוותת ומנופחת. חשוב להבין - אצל חברה כמו טבע השקה בסיכון היא חלק מהמדיניות העסקית, ותביעות בגין אותן השקות הן חלק מובנה במהלך העסקים הרגיל. לצורך מודל עסקי זה מחזיקה טבע מחלקה משפטית עצומה לטיפול בתביעות. כך, טבע השיקה את הגרסה הגנרית של הפרוטוניקס על אף העובדה שכבר עמדה כנגדה תביעה בנושא זה.

הבעיה נוגעת לכך שההתייחסות לתביעות שמוגשות בשל ההשקה בסיכון היא כאל תביעות רגילות, שההכרה החשבונאית בהן דורשת קיום של רף הסתברותי מסוים במנותק מנושא ההכרה בהכנסה. במקום זאת, ראוי לדחות חלק מההכנסות - בגובה השווי ההוגן של התביעות - בדומה להפרשה להחזרות ולהנחות. הפרשה זו צריכה לכלול גם את העלויות המשפטיות העצומות החזויות בהתמודדות עם התביעות - שהרי מדובר בעלויות הכרוכות בהפקת ההכנסה. אם לא ניתן להגיע לאומדן מהימן שכזה, הרי שמודל ההכנסה מתערער ולכן יש לדחות את ההכרה בהכנסות בדיוק כמו במקרה שבו לא ניתן לאמוד את ההפרשה להחזרות. ייתכן כי ראוי ליישם במקרה כזה את שיטת "מרווח אפס" שנהוגה בפרויקטים בביצוע שבהם הרווח אינו ודאי, שלפיה ההכנסות מוכרות רק בגובה ההוצאות בפועל, כך שהרווח נדחה עד להתבררות בפועל.

כדי לקבל מושג על הסיכון המובנה בפעילות של טבע, מעניין לראות את נתוני הסקר שערכה פירמת PwC ב-2012 בקשר לתביעות פטנט. בהתאם לסקר, נגד טבע והחברות הבנות שלה הוגשו מאז 1995 29 תביעות - המספר הגבוה בעולם. נתון מעניין נוסף הוא שמספר התיקים בתחום ב-2006-2011 היה 70, והוא הוכפל ביחס לחמש שנים הקודמות להן. שיעור הזכיות של התובעים בשנים האחרונות (2010-2011) היה יותר מ-50%. נתונים אלה אמנם מרשימים, אך הם לא צריכים להפתיע: שוק התרופות האתיות הצטמצם מאוד ב-20 השנים האחרונות, דבר שהביא את התחרות על הגנריקה להרקיע שחקים ואת טבע להתנהלות אגרסיבית כדי לשמור על מעמדה כענקית בינלאומית.

הדחייה של ההכרה בההכנסות, או לפחות חלקן, כאשר התביעות הן חלק מהמודל העסקי, צריכה להתבצע ללא קשר לשאלות האם ומתי כללי החשבונאות יעברו להכיר בהפרשות לתביעות על בסיס השווי ההוגן שלהן ולא על בסיס רף הסתברותי. לעניין זה, אין ספק כי רישום הפרשה לתביעות על בסיס תוחלתי היה מביא באופן טבעי להקבלה בסיסית ולהכרה בהוצאות הכרוכות בייצור ההכנסות במועד ההכרה בהכנסה.

רישום הכנסות ללא העלות שלהן

המצב הנוכחי, שבו מוכרות מלוא ההכנסות העצומות שנובעות מההשקה בסיכון ללא מתן ביטוי לסיכון שגלום בהן, גורם לתרגום בלתי נאות של ההחלטה העסקית למונחים חשבונאיים, ובעקבות כך לשוק ההון. עיוות זה יוצר תמריץ ניהולי מלאכותי לבצע את ההשקה בסיכון: הסיכוי נרשם כבר עכשיו - אבל הסיכון רק בעתיד. לצורך ההמחשה, אם מנכ"ל מעריך שיסיים את תפקידו תוך שנתיים, הוא יעדיף להיכנס להשקה בסיכון - הן מבחינת הדיווח לשוק והן מבחינת התגמול, מאחר שהתהליכים המשפטיים אורכים שנים רבות. העיוות החשבונאי מעלה גם חשש כבד כי ההחלטה שמתקבלת על ההשקה בסיכון אינה משקפת בהכרח את האינטרס של בעלי המניות.

במציאות המצב הדיווחי חמור אף יותר: טבע הגדילה לעשות וניטרלה את ההוצאה בגין ההפרשה בדיווח על ה-GAAP-Non לרבעון השלישי. כלומר, בהתעלם מבעיית העיתוי, הרי שבדיווח ה-GAAP-Non שמשמש את שוק ההון האמריקאי נרשמו רק ההכנסות הגבוהות ממכירת התרופה בזמן אמת, והעלות שלהן לא קיבלה ביטוי. כך, עלות שמובנית במודל העסקי נעלמה לחלוטין ממדידת התוצאות בנתוני ה-GAAP-Non.

מדיווח GAAP-Non שאמור להציג את הרווח הכלכלי המייצג שרואה ההנהלה, היה מצופה שיעזור למנוע עיוותים חשבונאיים. ואולם המציאות המצערת היא שדיווח ה-GAAP-Non הוא חד כיווני במהותו ואינטרסנטי - ומנטרל בדרך כלל רק את צד ההוצאות. השורה התחתונה היא שהדיווחים של טבע נכשלים כישלון חרוץ במדידת ביצועיה על פי המודל העסקי שלה.

הכותב הוא יועץ IFRS וסגן דקאן (חשבונאות), בית ספר אריסון למינהל עסקים, המרכז הבינתחומי הרצליה

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#