החשבונאות מקשה על בבילון

איך מתרגמים את המודל העסקי המצליח לרווחים

שלומי שוב
שלומי שוב
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים5
שלומי שוב
שלומי שוב

>> שינוי המודל העסקי של בבילון, שהפך אותה ללהיט של שוק ההון, מאתגר את החשבונאות המסורתית. מחברה שמוכרת תוכנה נהפכה בבילון לחברה שרוכשת ומוכרת שטחי פרסום באמצעות התוכנה. ואולם, כללי החשבונאות נכתבו מתוך ראייה כי פרסום הוא דרך לקידום מכירות ולא עסק בפני עצמו, כפי שמתקיים כיום בחברות אינטרנט רבות.

עלות מכירות התוכנה של בבילון מהווה כיום שיעור זניח מהכנסות החברה - יותר מ-90% מהן מקורן בפרסום ושיווק באינטרנט, ועיקר ההוצאות של בבילון נובעות מרכישת שטחי פרסום. השינוי במודל העסקי הוביל את בבילון לשנות ברבעון הראשון של 2012 את מבנה דו"ח הרווח וההפסד שלה, ולכן לא מוצג בו סיכום ביניים של רווח גולמי - אלא רק סיכום ביניים של רווח תפעולי.

שיטת הפקת ההכנסות העיקרית של בבילון, שכ-82% מההכנסותיה ברבעון הראשון נבעו מהסכם עם גוגל, עובדת כך: בבילון מאפשרת לגולשים להוריד את תוכנת התרגום שלה בחינם, תוך כדי שהיא "משתלטת" על עמוד החיפוש שלהם. עמוד זה של בבילון "שוכר" את שירותי מנוע החיפוש של גוגל, והתקבולים מהקלקות היוזרים על פרסומות ותוצאות ממומנות מתחלקים בין בבילון לגוגל.

אלון כרמלי, מנכ"ל בבילוןצילום: דודו בכר

הדיל עם היוזרים ברור: בבילון מציעה להם את שירותי החיפוש והתרגום בחינם תמורת חשיפה לפרסומות. אם נוסיף לכך שבבילון מייצרת את התנועה לאתר שלה באמצעות קניית שטחי פרסום באתרים אחרים, הרי שיוצא שעיסוקה העיקרי כיום הוא למעשה רכישה ומכירה של פרסום באמצעות התוכנה ולא להפך. הדבר בא לידי ביטוי בכך שבבילון מזהה כגורם קריטי בהצלחתה את מקסום רכש המדיה ותנועת הגולשים וניתובו הנכון לאפיקי ההכנסה השונים.

דיווח ייחודי

כללי החשבונאות המסורתיים אינם מתירים להוון את עלויות הפרסום כנכס, מתוך תפיסה שלא ניתן לזהות הכנסות ישירות שינבעו מהן מכל לקוח בנפרד. המודל העסקי של בבילון, שעובד על מספר עצום של גולשים שונה לגמרי והוא מתרכז בהסתכלות על המשתמש התוחלתי ולאו דווקא הספציפי.

ניתן להמחיש זאת בדוגמה הבאה: אם חברה תשלם עמלה של 100 שקל לצורך חתימת חוזה מחייב עם לקוח ספציפי, עלות זו תהוון כיום לנכס שמכונה "עלות הרכשת לקוח". ואולם, אם היא תשלם 100 שקל כדי שעשרה לקוחות פוטנציאליים ייכנסו לחנות, עלות זו תוכר כהוצאה ולא כנכס, גם אם בסבירות גבוהה ביותר לפחות קונה אחד יבצע רכישה.

אי לכך, כללי החשבונאות הקיימים מחייבים את בבילון להכיר בהוצאות על רכישת התנועה באופן מיידי, אף שההכנסות בגינן יופקו על פני תקופה. חוסר הקבלה זה התעצם ברבעון הראשון, שבו הגדילה בבילון את תקציבי רכישת המדיה כך שרשמה הוצאות פרסום בגובה של כ-86 מיליון שקל, יותר מפי ארבעה מהרבעון הראשון אשתקד. גידול זה לווה בגידול חד בהכנסות, שהסתכמו ברבעון הראשון בכ-113 מיליון שקל - יותר מפי שלושה מאשר ברבעון המקביל.

כדי למלא את החלל שנוצר החלה לאחרונה בבילון לדווח באופן וולנטרי וייחודי מחוץ לדו"חות הכספיים על "הכנסות שטרם הופקו ממשתמשים קיימים" כמידע צופה פני עתיד. הכנסות אלה הן למעשה הרווחים שצפויים להתקבל ברבעונים הבאים מרכישות של שטחי פרסום שביצעה בבילון עד תום תקופת הדיווח. יתרת ההכנסות שטרם הופקו ממשתמשים קיימים לתום הרבעון הראשון היא 86 מיליון שקל, שיוכרו ברובן ב-2012, לעומת יתרה של כ-50 מיליון שקל לתום 2011.

דיווח זה של בבילון מתבצע מתוך ציפייה כי המשקיעים יחברו את השינוי ביתרת הכנסות הצפויות של החברה במהלך התקופה, שהסתכם ברבעון הראשון ב-36 מיליון שקל (50-86), שבניכוי מס בגובה 15% (מפעל מועדף) מסתכם בכ-30.6 מיליון שקל, לרווח הנקי החשבונאי של התקופה כדי לקבל רווח מייצג כלכלי. כך, אילו החשבונאות כבר היתה רושמת הכנסות אלה ברבעון הראשון, שבו הרווח הנקי היה 14.4 מיליון שקל בלבד, היינו מקבלים רווח נקי של 45 מיליון שקל (14.4+30.6).

הישועה תגיע מההכנסות

כדי להבין את ההשפעה העצומה של המידע שמספקת בבילון ניתן להסתכל על השלכותיו על חישוב מכפיל הרווח, שמייצג את תקופת ההחזר הצפויה של השקעה במניה. אם על בסיס הרווח הנקי בדו"חות הכספיים המכפיל של בבילון, ששווי השוק שלה מסתכם כיום ב-1.6 מיליארד שקל, מייצג 28 שנה, הרי שעל בסיס הרווח הכלכלי שממנו נגזר הדיווח של בבילון, המכפיל הוא תשע שנים בלבד.

עם זאת, חשוב להדגיש כי ביצוע התאמה זו מוביל להקדמת רווחים, שהרי אם כללי החשבונאות היו מכירים בנכס הוא היה נמדד לפי עלותו, בדומה לעלויות הרכשת לקוח. אף שבבילון אינה מספקת נתונים על הרווחיות שלה פר משתמש, הרי שאם ניקח אומדן סביר לאור היחס בין הוצאות הפרסום לבין ההכנסות על פני זמן, שלפיו שיעור העלות הוא מחצית מהרווח, הרי שנקבל מכפיל של 14 שנה, שהוא עדיין סביר יותר ממכפיל של 28 שנה.

נדמה שהחשבונאות המודרנית צריכה לצעוד לכיוון של הכרה בנכסים על בסיס תוחלתי, כל עוד קיים מידע מהימן ומבוסס המצדיק את קיומו של הנכס. אם דירקטוריון בבילון סבור כי מדובר במידע מהימן מספיק כדי לדווח עליו למשקיעים, הרי שאין סיבה שמידע קריטי זה לא יוכר בדו"חות הכספיים כדי לשמור על רלוונטיות הדו"חות של חברות האינטרנט המודרניות, כפי שמתבטאת במחירי השוק.

עד ביטול הכללים שאינם מאפשרים היוון עלויות פרסום, בבילון יכולה לפתור את הבעיה דרך צד ההכנסות אם תצליח לקבל מגוגל סכום קבוע ומיידי פר הורדה (נניח התקבול הממוצע הצפוי בניכוי מסוים), או אפילו בעזרת גוף אחר שיהיה מוכן לקנות ממנה כבר בעת הורדת התוכנה את הזכויות לתקבולים מגוגל - בדומה לנכיון לקוחות.

-

הכותב הוא יועץ IFRS וסגן דקאן (חשבונאות), בית ספר אריסון למינהל עסקים, המרכז הבינתחומי הרצליה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker