"גם חברה בהסדר חוב רוצה מנכ"ל כוכב - עניין של חיים ומוות"

רו"ח קרן קיבוביץ, שותפה ומנהלת מחלקת התגמול ב-BDO: "שכר הבכירים בחברות הציבוריות זקוק למנגנון של איזונים לבלמים"

ערן אזרן
ערן אזרן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
ערן אזרן
ערן אזרן

"שכר הבכירים בחברות הציבוריות זקוק למנגנון של איזונים לבלמים. מצד אחד, הוא צריך לתמרץ את המנכ"ל בזיקה לתוצאות העסקיות המיידיות, ומצד שני יש לקשור אותו גם לביצועים של החברה בטווח הארוך", כך אמרה היום (ב') רו"ח קרן קיבוביץ, שותפה ומנהלת מחלקת התגמול ב-BDO בשיחה עם TheMarker.

דבריה של קיבוביץ, שמייעצת בשנים האחרונות לחברות ציבוריות רבות כיצד לקבוע את מנגנון התגמול למנהלים הבכירים, נאמרים על רקע פרסום הדו"חות השנתיים של החברות בבורסה, בהם מתגלים תשלומי השכר שהעניקו חברות לבכיריהן במהלך השנה.

בחלק מהחברות, המשקיעים מתוודעים לעלויות שכר של מיליוני שקלים: כך למשל, עלות שכר של ארז ויגודמן מנכ"ל מכתשים אגן, הסתכמה בשנת 2011 בכ-10 מיליון שקל. עלות שכרו של מנכ"ל אלקטרה, איתמר דויטשר, הסתכמה ב-9.8 מיליון שקל, מוטי גוטמן - מנכ"ל מטריקס 9 מיליון שקל, ועוד דוגמאות רבות.

קיבוביץ טוענת כי בהרבה חברות ציבוריות קיים כיום צורך בשיפור התגמול לטווח הארוך, ולשם כך יש להגדיר מנגנונים חכמים בשכר שמיישבים את הניגוד עם הדחף להציג רווחיות בטווח הקצר. לדבריה, מדיניות התגמול לנושאי המשרה צריכה להיקבע מראש באופן ברור ומוגדר ע"י דירקטוריון החברה, תוך הליך ניהול סיכונים מושכל.

שיאני השכר בחברות הציבוריות

"כדי לקבוע תוכנית תגמול מתאימה, יש לבחון בשלב הראשון הוא את סוג המשרה של המנכ"ל, ואיך צורת התגמול שלו - ולא מצב השוק - יכולה להביא את החברה לביצועים מסוימים ולערך מוסף", היא אומרת. "בשלב השני, צריך לבחון את החברה עצמה. כלומר, באיזה ענף היא פועלת, מה המאפיינים מבחינת שווי השוק, המינוף, הפיזור הגיאוגראפי וכו'.

"בשלב השלישי יש לבחור קבוצות השוואה. אנחנו מחפשים חברות שדומות במאפיינים שלהם, ובודקים איך מתוגמלים מנכ"לים בחברות מקבילות. השלב האחרון, והיותר מרכזי, הוא לבנות מנגנון שכר מתאים - מנגנון שכאמור יוצר איזון בין הטווח המיידי לאינטרסים של החברה בטווח הארוך", הסבירה.

"זה לא מצב טוב שיש פערי שכר גבוהים בתוך חברות"

בעקבות עלויות השכר הגבוהות של המנהלים בחברות הציבוריות נשמעה באחרונה ביקורת ציבורית רחבה, שדרשה להגביל את שכר הבכירים. הביקורת אף קיבלה רוח גבית מהמחאה החברתית שפרצה בקיץ האחרון, שדרשה ביצוע של רפורמות חברתיות להקטנת הפערים ואי השוויון בחברה בישראל.

קיבוביץ סבורה שהמחאה החברתית והביקורת הציבורית יביאו לאיזונים ובלמים טובים יותר בשכר הבכירים. "פערי שכר גבוהים מידי בין המנכ"ל לעובדים זה לא מצב טוב. ברגע שיכנסו מנגנוני התגמול לפעולה, אני מניחה שהתגמול ישקף טוב יותר את הקשר לתוצאות", היא אומרת.

הביקורת ביחס לשכר המנהלים המופרז הביאה את הממשלה - כבר לפני כשנתיים - להקים ועדה לבחינת תגמול המנהלים. הוועדה, שבראשה עמד שר המשפטים יעקב נאמן, החליטה כי תגמול המנכ"לים ייקבע על ידי ועדה מיוחדת לענייני שכר של הדירקטוריון. הוועדה, שתורכב מדירקטורים חיצוניים ובלתי-תלויים. תביא את המלצותיה לאישור הדירקטוריון, ולאחר מכן לאישור האסיפה הכללית, שבה יידרש רוב מקרב בעלי מניות המיעוט שאין להם עניין אישי בהחלטה.

קיבוביץ רואה בחיוב את המלצות הוועדה, שלדבריה צפויות לחזק את הממשל התאגידי ולהגביר את הפיקוח והשליטה על השכר. "חיזוק השפעתם של הדירקטוריון וועדת הביקורת, תוך הידוק הקשר בין תגמול בכירים לביצועי החברות, הם מהלכים חשובים אשר יובילו חברות לבחון מחדש את מנגנוני התגמול הנהוגים בהן. כמו כן הם יביאו לרענון המנגנונים באופן שיגביר את מידת התאמתם למטרות הארגון לטווח הארוך ולביצועיו בפועל", היא אומרת.

קיבוביץ אף התייחסה להצעתה של ח"כ שלי יחימוביץ' (עבודה) להגבלת שכר המנהלים בחברות לרמה של פי 50 משכרו של העובד הזוטר. "הגבלה כמותית של שכר הבכירים, כמו זו שהציעה יחימוביץ', תוביל לפגיעה ישירה בחברות ולהטיית מבנה תגמול הבכירים באמצעות זליגת תגמול מהרכיב הקבוע (השכר החודשי - ע"א) לרכיב המשתנה ההוני (האופציות - ע"א).

"עם זאת, אני סבורה שלא נכון לתחום מראש את פערי השכר בין בעל השכר הנמוך לשכר הגבוה. הגבלת כמותית של שכר הבכירים תביא לכך שמנהלים יחפשו אלטרנטיבות לחברות אחרות בחו"ל או שיעברו לחברות פרטיות. תגמול בכירים נכון וטוב צריך לאפשר לוועדת ביקורת להפעיל שיקול דעת בתהליך קביעת השכר", היא אומרת.

"גם חברות במשבר רוצות מנכ"לים כוכבים"

בציבור אף נשמעה באחרונה ביקורת ביחס למנהלים בחברות ציבוריות שקיבלו שכר של מיליוני שקלים, בשעה שהחברות שעמדו בראשן נמצאות בהסדר חוב או במצב משברי שדרש תוכנית התייעלות אינטנסיבית. קיבוביץ טוענת שגם במקרים אלה יש לבחון את התגמול של אותו מנכ"ל ביחס לביצועים שלו. "ייתכן שבמקרים כאלה, אחד המדדים של המנכ"ל היא תוכנית הבראה אפקטיבית", היא אומרת.

"למשל, יש נושאי משרה בחברות שבמשבר או שעברו תספורת שנתנו 200% מעצמם - עבדו ימים כלילות כדי להציל את החברה וכדי שתהיה פגיעה מינימאלית בבעלי החוב. צריך לדאוג שאותם מנהלים ימשיכו לכהן בחברה, למרות הצמצומים. לכן, זה לא פשטני. יש מכלול של שיקולים: מצד אחד - המצב הכספי והתזרים, ומצד שני שיקולים נוספים כמו, האם החברה רוצה שיהיו לה את אותם הכוכבים. לפעמים זה עניין של חיים או מוות מבחינת החברה, ואי אפשר להתעלם מכך".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

אלעד כהן (מימין), ניצן רנגיני בוצר ודניאל בוצר

ממשכורת של 30 שקל בשעה – לווילה בת שלוש קומות במושב מבוסס בשרון

מסיבה בבריכה, אילוסטרציה

בעל הבית מרוויח 15 אלף שקל ללילה - החיים של השכנים נהפכו לסיוט

תופעות לוואי בעקבות שימוש בפרופסיה

"כל הגוף מרגיש מחושמל, הכל שורף וכואב": הם רצו לעצור את ההתקרחות. זה הרס להם את החיים

נועם וימן

מתוחכמים ומסתוריים: האנשים שהבלעדיות הפכה אותם לעשירים מאוד

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

קייל דייויס, ממייסדי 3AC

שני החברים מהתיכון היו על גג העולם. היום הם חייבים 2.8 מיליארד דולר

סטודנטים לרפואה. "מהלך שנועד להגדיל את מספר הרופאים בישראל"

אחרי עשרות שנים: הסטודנטים האמריקאים לרפואה בישראל יוחלפו בישראלים