המשנה ליועמ"ש לממשלה: רגולציה של שכר הבכירים היא כמו טיל נגד טיל - תמיד ימצאו דרך לעקוף אותה

"לא ניתן להסביר את הגידול בשכר הבכירים בחלק מהחברות השנה. הפתרון בעיני הוא לא רגולציה, אלא ריסון עצמי"

הילה רז
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
הילה רז

עו"ד אבי ליכט, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לעניינים כלכליים-פיסקליים, הבהיר היום כי הוועדה להגברת התחרותיות במשק מתכוונת לעגן שינויים במשק, אך נמנע להרחיב בסוגייה. לדברי ליכט, "ייתכן וחלק מההמלצות ידברו על הגברת הממשל התאגידי, אינני מתחייב אך יהיו שינויים מסוימים".

בכנס של איגוד החברות הציבוריות שנערך בבורסה לניירות ערך בתל אביב בנוכחות עשרות מנכ"לים, ונושאי משרה בחברות ציבוריות, התייחס ליכט בעיקר לשכר הבכירים. ליכט ציין כי הנושא מטריד אותו מאוד, אך הוא נזהר בדבריו מאחר שהנושא נמצא לפני החלטת ממשלה. "משרד המשפטים נתן את ההמלצות שלו, אבל ברור שהבעיה לא הולכת להיעלם. הנושא טורד את מנוחת הציבור בישראל ובאירופה. בסוף תהיה רגולציה של זה. יש כאלה שחושבים שאין בעיה, יש כאלה שחושבים שזו הבעיה החברתית הבעייתית ביותר, אני חושב שזה איפשהו באמצע". ליכט הוסיף כי "לא ניתן להסביר את הגידול בשכר הבכירים בחלק מהחברות השנה. הפתרון בעיני הוא לא רגולציה, אלא ריסון עצמי. לא באמת ניתן להסדיר זאת, ואי אפשר להסדיר זאת".

כדי להדגים את חוסר התוחלת בהליכי חקיקה בעניין הדגים "זה כמו טיל נגד טיל. על כל טיל אפשר להמציא טיל נגדי, אני לא בטוח שצריך להפנות את כל המשאבים לכך, כשאני יודע שימצאו דרך לעקוף זאת. אנחנו חשבנו שהדיון הציבורי יביאו למיתון וריסון, אבל זה לא נראה ככה. כעו"ד אני יודע להעריך טיעונים משפטיים, קראתי את הסברי החברות לשכר הגבוה, ומבחינתי חלק מההסברים הם שירה, ולא יותר".

הוא ציין כי משרד המשפטים ביקש לפתור את בעיית שכר הבכירים באמצעות כלים תאגידיים שיינתנו לנושאי המשרה בחברה ולאו דווקא באמצעות התערבות חיצונית של המחוקק. לדבריו "שמענו שהדירקטורים הם בובות של בעל השליטה, שהגופים המוסדיים נגועים בניגודי עניינים, שהם החתולים ששומרים על השמנת. הדיון בשכר הבכירים פוגע בלגיטימיות של אפשרות הדירקטוריון לקבל החלטות בחברה". הוא פירט "אם טוענים כי הדירקטוריון והמוסדיים לא פועלים לפי אינטרס ציבורי בעת אישור שכר לבכירים ניתן לטעון זאת בהמשך גם בנוגע להחלטות אחרות, חשובות יותר לחברה. זה תהליך מסוכן לחברות הציבוריות".

דיני החברות, הסביר, מבוססים על כך שנותנים להנהלת החברה לנהל את החברה כרצונה ורק בודקים את ההליך הטכני. "פגיעה בהליך קבלת החלטות ושיקול דעת של הדירקטורים יוביל את הכנסת לומר שאי אפשר לסמוך על הליך קבלת ההחלטות בחברה, ולכן יש חשש שהמחוקק ייכנס גם לתחומים אחרים בניהול החברה", התריע ליכט והוסיף: "אם הדירקטורים והחברה לא יינקטו בריסון עצמי, תבוא התערבות חיצונית לחברות".

ליכט ציין כי וועדת נאמן שבחנה את שכר הבכירים המליצה כי מדיניות שכר שתהיה מחוייבת לטווח ארוך ומבוססת על ביצועי החברה עצמה ותרומת המנהל בחברה להצלחתה או הפסדיה. "אנחנו מבקשים מהחברה שתקבע מראשי מהי תקרת השכר. תקרה זו תכלול אופציות, מניות וביצועי וכן התייחסות למצנחי זהב עם פרישה מהחברה. מבקשים מהחברה שתיתן ביטוי לפערי שכר בתוך החברה. שכל חברה תקבע, תדע ותדווח לציבור מה היחס בין שכר הבכירים לבין השכר הנמוך ביותר".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker