שפעת חזירים בבנק דיסקונט

בדיסקונט, בעל הביצועים הגרועים, מעזים לחלק בונוס גם על הרעה ביחס היעילות

אסא ששון
מיכאל רוכוורגר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אסא ששון
מיכאל רוכוורגר

"אנחנו מתרשמים כי יעדי המטרה שנקבעו ליו"ר הדירקטוריון, ובפרט ביחס למדד היעילות של הבנק, אינם תואמים את אסטרטגיית הבנק, שהיא להבנתנו עמידה בתהליך התייעלות משמעותי בשנים הקרובות. לגבי יחס היעילות ניתן לראות כי יעדי היו"ר שנקבעו הם גבוהים מיחס ההתייעלות בפועל שהיו בשנה קודמת (77.1% לעומת 75%), כלומר מעידים על היחלשות בצד היעילות התפעולית של הבנק. יתרה מכך: יעדי ההתייעלות בפועל ל–2013 אף היו כאמור גבוהים מהיעד שנקבע. כך שבפועל הבנק השיג תוצאה פחות טובה ביחס ליעד הזה שממילא מצביע על חולשה ברמת הביצוע".

במלים חריפות אלה נימקו בחברת הייעוץ למוסדיים אנטרופי את הסיבה להמלצתם להתנגד לאשר ליו"ר דיסקונט, יוסי בכר, בונוס של 2.16 מיליון שקל בגין 2013. באנטרופי ציינו עוד, כי הבנק גם לא עמד בחלק מהיעדים שנקבעו בתוכנית התגמול. למרות זאת בכר לא ויתר. אתמול פירסם הבנק הודעה כי מתוך "התחשבות בבעלי המניות" מבקש יו"ר הבנק להפחית את הבונוס שלו ל–1.5 מיליון שקל.

בכר ראה כי לשם שינוי המוסדיים אזרו אומץ (לא לבד חלילה, אלא בחסות אנטרופי) ודחו בהצבעה בשבוע שעבר את הבונוס לבכר. ובצדק. הבנק הפגין ביצועים חלשים ב–2013, ומתחילת כהונתו של בכר כיו"ר (לפני כארבע שנים) לא עזרה אף תוכנית אסטרטגית שהוביל, וכ–2.7 מיליארד שקל משווי הבנק נמחקו.

בשעה שבחברות פיננסיות אחרות קובעים תוכניות תגמול שמבטיחות למנהלים בונוס של מיליוני שקלים גם אם לא ישפרו את מצבה של החברה, בדיסקונט – שהוא בנק בעל ביצועים גרועים – מעזים לחלק בונוס גם על הרעה ביחס היעילות. נראה כי בכר למד את השיטה מבכר אחר - ריקי בכר - יו"ר ועד העובדים היוצא של הבנק.

במשך שנים היה ריקי בכר האיש אשר על פיו יישק דבר בבנק. הוא הצליח להביא לכך שכ–58% מכל שקל שנכנס לקופת דיסקונט זרמו לכיסי העובדים. כך, לכאורה, אם הגדרת התפקיד של ריקי בכר היתה לדאוג לרווחה מקסימלית לעובדי דיסקונט, ריקי בכר היה עובד מצטיין מאין כמותו. הוא הצטיין גם בדאגה לתנאי העסקתו ולקרובי משפחתו הרבים המועסקים בבנק. ריקי בכר הגיע להישגים אלה באמצעות 23 סכסוכי עבודה חריפים שברובם הושבת הבנק במלואו, מבלי שהציג טיפת רחמים לבעלי המניות האומללים של המוסד. כאשר הגיע שעתו לפרוש הוא התעקש להישאר - וההתעקשות השתלמה.

בעבר דיסקונט הסכים להאריך לריקי בכר את גיל הפרישה בשנתיים: במקום שיפרוש באפריל 2012, מנכ"ל הבנק לשעבר, ראובן שפיגל, הסכים להאריך את הסכם עבודתו כך שיפרוש מהבנק בגיל 69 באפריל 2014, ונתן לו הזדמנות להשלים את העבודה הברוכה שסייעה לרווחיו של הבנק ושווי השוק שלו. ואולם לפני שנה, תוך שריקי בכר יודע כי מועד פרישתו קרב, הוא הגיש את מועמדותו לקדנציה נוספת כיו"ר הוועד. הנהלת הבנק שלחה לריקי בכר מכתב המזכיר לו כי מועד פרישתו קרב, אך הוא התמודד בכל זאת וזכה בבחירות לכהונה נוספת בראשות הוועד. כשהתקרב מועד פרישתו, הוא פנה לבית לעבודה כדי להאריך את תקופת כהונתו. השופטת נטע רות מבית הדין האזורי לעבודה החליטה לדחות את תביעתו, והוא אולץ לפרוש מהבנק.

ריקי בכר מצא את עצמו עם חבילת פרישה שמסתכמת בכ–10 מיליון שקל. יוסי בכר, האיש שהיה אמור לרסן את השור המועד, ריקי בכר, לא רק שכשל בתפקידו זה - אלא אימץ את התרבות הארגונית החולה של "קח ככל יכולתך" שהטמיע ריקי בכר ב–48 שנות עבודתו בבנק. הרי בסופו של דבר שפעת חזירים היא מחלה מאוד מדבקת.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker