המדינה החליטה להצביע נגד מדיניות התגמול של בכירי בנק לאומי

במשרד האוצר סבורים שתוכנית התגמול לבכירי הבנק מורכבת משכר בסיס מופרז ומתנאי סף נמוכים מדי לחלוקת מענקים ■ דירקטוריון לאומי הקטין את חבילות התגמול בכ-35%, לאחר שהתוכנית שבהוצגה באוגוסט נגנזה בעקבות ביקורת של המדינה, שמחזיקה ב-6% ממניות הבנק

סיון איזסקו
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

בכירי משרד האוצר החליטו היום כי המדינה תצביע נגד תוכנית התגמול של בכירי בנק לאומי - אף שמדובר בתוכנית צנועה יותר מתוכנית התגמול הקודמת שהציג דירקטוריון הבנק באוגוסט - ונגנזה. במשרד האוצר סבורים כי תוכנית התגמול לבכירי הבנק מורכבת משכר בסיס מופרז ומתנאי סף נמוכים מדי לחלוקת מענקים, ועל כן יצביעו נגדה.

תוכנית התגמול לבכירי בנק לאומי תעלה להצבעת בעלי המניות ביום שלישי ב–10:00, ובאותה השעה בדיוק יתכנסו גם בעלי המניות בבנק הפועלים לאישור תנאי התגמול לבכירים.

מדינת ישראל משתתפת באסיפה הכללית של בנק לאומי מכוח אחזקה ב–6% ממניות הבנק שנותרו בידי המדינה מאז הלאמת מניות הבנקים בעקבות משבר ויסות המניות על ידי הבנקאים ב–1983. מניות המדינה מוחזקות בידי החברה הממשלתית נכסים מ.י. בראשות החשבת הכללית באוצר, מיכל עבאדי־בויאנג'ו.

במשרד האוצר סבורים כי מאחר שתוכנית התגמול לבכירי לאומי כוללת שכר בסיס גבוה מאוד - עד 130 אלף שקל בחודש לחברי הנהלה וסמנכ"לים ועד 183 אלף שקל לחודש למנכ"ל - הרי שאין הצדקה לשלם בנוסף גם משכורת 13. כמו כן, בנכסים מ.י סבורים כי נוכח רמות השכר הגבוהות בבנק, אין הצדקה להעניק בנוסף מענק חתימה בגובה 12 משכורות בעת גיוס בכיר חדש, ללא קשר לביצועים שיפגין הבכיר לאחר גיוסו.

מנכ"לית לאומי רקפת רוסק עמינח והיו"ר דוד ברודטצילום: תומר אפלבאום

כמו כן, המדינה סבורה כי רמות השכר של מנכ"לית הבנק, רקפת רוסק עמינח, הן גבוהות דיין - חבילת התגמול השנתית של עד כ–7.2 מיליון שקל - ולכן אין הצדקה ערכית להעניק לה בנוסף פיצויי פרישה מוגדלים בשיעור של 200%–250%. באוצר סבורים כי גם אם אלה הנורמות שהיו מקובלות בבנק בעבר, יש להפסיק זאת.

במשרד האוצר סבורים עוד כי מן הראוי היה שדירקטוריון לאומי יציג לבעלי המניות את העלות הכוללת של התוכנית המוצעת ביחס לעלות הנוכחית של העסקת בכירי הבנק. בנכסים מ.י. סבורים כי אם תוכנית התגמול המוצעת מגלמת העלאת שכר מול השכר הקיים, על הבנק להציג זאת באופן מפורש ולא לנצל את תיקון 20 לחוק החברות כדי לנפח את שכר הבכירים.

טענה נוספת שיש למשרד האוצר נגד מדיניות התגמול בבנק לאומי היא העובדה שדירקטוריון הבנק מבקש לחלק מענקים בגין אירועים חריגים לטובה, אך מנגד, הבנק לא ייצר מנגנון מקביל בתרחיש של אירוע חריג לשלילה. עוד טענה של האוצר נגד התוכנית היא בנוגע לתנאי הסף לחלוקת מענקים. לאומי קבע בתוכנית הקודמת רף נמוך של תשואה על ההון של 6%, ובעקבות הביקורת הציבורית העלה את הרף המינימאלי לחלוקת מענקים ל–7.5%. לדעת נכסים מ.י. הרף המוצע למענקים משתנים עדיין נמוך מדי, גם בהשוואה למערכת הבנקאות. הרף הנמוך יאפשר לבכירי לאומי לקבל מענקים גם כשתוצאות הבנק אינן בהכרח בולטות לטובה.

דירקטוריון הבנק מבקש להגדיל את השיפוי לדירקטורים מ–10% מהון הבנק ל–25% מהון הבנק. כלומר, הבנק מבקש להעניק לבכיריו שיפוי בסכום של עד כ–6.5 מיליארד שקל. בנכסים מ.י. סבורים כי גם אם שיפוי בשיעור זה מקובל ביתר הבנקים, הרי שזהו שיעור גבוה מדי אשר עלול להשפיע על שיקול הדעת ועל התנהלות הדירקטוריון וההנהלה ככלל, ועל נטילת סיכונים בפרט.

המדינה טוענת כי תקנון בנק לאומי המוצע נוגד את פקודת הבנקאות ועל כן על הבנק לתקנו. לאומי מבקש מבעלי המניות לאשר את תיקון התקנון כך שלחברי הדירקטוריון תהיה סמכות, במקרים מסוימים, למנות חבר דירקטוריון, זאת בשעה שבפקודת הבנקאות צוין כי בבנקים שבהם אין בעל שליטה דירקטורים ימונו רק דרך מנגנון הוועדה הציבורית לבחירת דירקטורים. מבנק לאומי נמסר בהקשר זה כי "תיקון התקנון נעשה בהתאם לתיקון מראני לפקודת הבנקאות".

בבנק הפועלים מרוויחים יותר

תוכנית התגמול מעוררת המחלוקת גובשה בידי ועדה דירקטוריונית שהתכנסה 44 פעמים, בנוסף לעשר ישיבות דירקטוריון שדנו בתנאי התגמול. באוגוסט הציג דירקטוריון הבנק חבילת תגמול מנופחת עבור הבכירים, שכללה חבילת תגמול בעלות של עד כ–10.9 מיליון שקל בשנה לרוסק עמינח ועד 9.4 מיליון שקל בשנה ליו"ר הבנק, דוד ברודט.

תוכנית זו נגנזה בעקבות ביקורת חריפה מצד נכסים מ.י., בעקבות חוות דעת שחיבר אבי ליכט, המשנה ליועמ"ש, שטען כי המדיניות שגובשה נוגדת את חוק החברות, וכן בעקבות התערבות של המפקח על הבנקים, דודו זקן, שהורה לבנקים לבטל את האסיפות הכלליות ולגבש תוכניות תגמול מחדש, כך שסך התגמול המשתנה (הבונוס) לא יעלה על גובה המרכיבים הקבועים בשכר המנהלים.

כתוצאה מהביקורת ומעמדת המפקח, דירקטוריון לאומי הקטין את חבילות התגמול בכ–35%, כך שעלות חבילת התגמול של המנכ"לית תסתכם בעד כ–7.2 מיליון שקל בשנה ואילו שכרו של היו"ר יסתכם בלא יותר מכ–6 מיליון שקל בשנה.

במשרד האוצר סבורים כי אישור תנאי שכר מופרזים להנהלת הבנק, כמו אלה המוצעים, תקשה עליו במו"מ שייפתח השנה לחתימת הסכמי שכר קיבוציים.

רמות השכר בבנק הפועלים גבוהות אף יותר, אבל מדינת ישראל אינה מחזיקה מניות בו, ועל כן האוצר אינו מתערב באופן ישיר במדיניות השכר בבנק. כך או כך, בחברת הייעוץ למוסדיים, חברת אנטרופי, סבורים דווקא כי רמות השכר בבנק הפועלים ובבנק לאומי הן ראויות ועל כן ממליצים לאשר את השכר.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker