ועידת הקריפטו | "הגיהנום של תעשיות הפינטק והבלוקצ'יין זה שיהיה להם לקוח ישראלי"

יגאל נבו, סמנכ"ל תפעול ב-Tezos Israel ומנכ"ל פורום תעשיית הבלוקצ'יין: "מנגנון העברת החוקים בישראל הוא בלתי נסבל, וזה משפיע על תעשיית ההיי־טק. היא לא מסוגלת לפעול בחקיקה שעוברת פעם ב-20-15 שנה"

יעל בלקין
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ועידת הקריפטו
יעל בלקין

"ההיי־טק שלנו לא נותן שירותים לישראלים כי אין פה רגולציה שמאפשרת את זה. אני, כמעבדת חדשנות, רוצה להביא יזמים שיבנו תעשיית בלוקצ'יין, אבל מראש הם נותנים שירותים רק לזרים", כך אמר היום (ב') יגאל נבו, סמנכ"ל תפעול ב-Tezos Israel ומנכ"ל פורום תעשיית הבלוקצ'יין, בוועידת הקריפטו של TheMarker. 

"הגיהנום של תעשיית הפינטק ותעשיית הבלוקצ'יין זה שיהיה להם לקוח ישראלי. זה טירוף הדעת", הוסיף נבו בפאנל בהנחיית אסא ששון בוועידה, שנערכה בשיתוף Bit2C בורסת הקריפטו הישראלית, ובחסות Tezos Israel. "לנסות להגיע לכנסת ולהעביר חקיקה זה גיהנום עבור רגולטורים. זה תהליך שלוקח שלוש עד חמש שנים. מנגנון העברת החוקים בישראל הוא בלתי נסבל וזה משפיע על תעשיית ההיי־טק. היא לא מסוגלת לפעול בחקיקה שעוברת פעם ב-20-15 שנה. צריך סביבות מס שנותנות לרגולטור אפשרות להקל. אני מקווה שהממשלה תמצא את הדרך לכך שתהליכי חקיקה לתעשייה שלנו ישתנו ומהר, או שלא יקומו עוד תעשיות היי־טק. אנחנו צריכים ודאות".

בפאנל השתתפו גם אילן גילדין, כלכלן ראשי ויועץ אסטרטגי ברשות ניירות ערך; רויטל רז, מנהלת בכירה תחום תקינה חשבונאית ברשות המסים; עו"ד ורו"ח רון צרפתי, סמנכ"ל כספים ורגולציה ב-Bit2C; ומור אסיא, מייסדת שותפה בפלטפורמת ההשקעות IAngels.

"תעשיית הפינטק בישראל כוללת בערך 500-400 חברות, שאולי רק 10% מהן נותנות שירות לישראלים", הסכים צרפתי. "אין פה חדשנות, אומת ההיי־טק לא באה לידי ביטוי. יש רגולטורים שכבר הגדירו נכון את התהליכים - למשל רשות המסים, שהגדירה לפני כמה שנים שביטקוין זה נכס החייב במס. עם זאת, בנק ישראל ורשות שוק ההון גוררים רגליים. הגשנו בקשה לרישיון לפני שלוש שנים וחצי, ואנחנו עדיין מחכים לאותו רישיון. בינתיים הבנקים לא נותנים לנו לפעול כי אין לנו רישיון. זה פלונטר שלא נפתר".

לא טריוויאלי לשמוע אנשים מברכים את רשות המסים על כך שגבתה מהם מס, אבל מבחינת משתתפי הפאנל, זהו מהלך שסיפק להם ודאות - שהיא הדבר שהכי חסר לתעשייה. "הגבנו די מהר בעניין הביטקוין", אמרה רז. "בשלב הראשון ניסינו לפזר את הערפל, גם אם השוק אהב יותר או פחות את מה שאמרנו. הורדנו את האי־בהירות בהתנהלות מולנו. אנחנו גם בוחנים דברים לאורך הדרך, השוק כל הזמן מתרענן. למשל, יצאה פתאום הודעה של אל סלבדור, שהיא רוצה לראות בביטקוין מטבע מקובל, אז חזרנו לבדוק מה המשמעות של זה. אנחנו עם האצבע על הדופק לגבי השאלה אם האמירות שאמרנו בעבר עדיין נכונות".

חוות כריית קריפטו ברוסיה. "תוך 10-5 שנים לא יהיה בנק מרכזי, בנק משכנתאות או קרן ביטוח שלא ירכבו על הבלוקצ'יין"צילום: בלומברג

על אף הניסיון לגבות מסים על הפעילות במטבעות הקריפטו, המדינה עדיין מפסידה מדי שנה כ-1.3 מיליארד שקל בגין אי־גביית מס. הבעיה, ככל הנראה, נמצאת אצל הבנקים. "הבעיה היא בהעברת הכספים בישראל, והפתרון הוא לפחות כרגע לא במישור שלנו. זה לא בחקיקת מס", טענה רז.

"הבנקים הם החסם, הם לא מוכנים לקבל את הכספים האלה, שהמקור שלהם בתעשיית הבלוקצ'יין או השקעות בקריפטו", הוסיף צרפתי. "הבנקים מנהלים סיכונים ומפחדים שיהיו אצלם הלבנת הון או מימון טרור. יש בעיה להכניס את הכסף לבנק, והפיקוח על הבנקים לא נותן לבנקים כלים לנהל סיכון. הוא לא לוקח אחריות בתור הרגולטור של הבנקים".

"הבעיה היא שכל הפעילות היא תגובתית ולא פרואקטיבית", טענה אסיא. "בתוך חמש עד עשר שנים לא יהיה בנק מרכזי, בנק משכנתאות או קרן ביטוח שלא ירכבו על הבלוקצ'יין. כמו שהטכנולוגיה אוכלת את העולם, אז הבלוקצ'יין אוכל את התעשייה הפיננסית. כולם מבינים את זה. במקום להתמודד עם ההשלכות, אנחנו רק מגיבים לדברים שקורים לנו, ולא מייצרים באופן מערכתי הלך רוח של איך עובדים, איך מקבלים או איך משקיעים".

"הסטיגמה משתנה"

בשבוע שעבר פורסם דו"ח של ועדת המומחים של רשות שוק ההון, שבדקה אם דמי הניהול החיצוניים - תוספת לדמי הניהול השוטפים שמשלמים החוסכים עבור ניהול חיצוני שרוכש מנהל השקעות בגוף מוסדי לחלק מכספי הפנסיה - מוצדקים. חברי הוועדה קבעו כי התשואה שיוצרות קרנות ההשקעה הפרטיות (חברות הון סיכון, פרייבט אקוויטי ועוד) אינה מצדיקה את תוספת הסיכון.

"לכל אדם יש את פרופיל הסיכום המתאים לו, שצריך להיקבע על ידי יועץ מוסמך", אמר גילדין. "האם הדרך היא ללמד את המשקיע - או למנוע ממנו אפשרויות השקעה? אני דוגל באוריינות וחינוך פיננסי או הסתייעות ביועץ, לא בלמנוע השקעות ולהשאיר את המשקיע עם אותו היעדר ידע. אותן קרנות פנסיה כבר כיום משקיעות במגוון רחב מאוד של נכסים ומקומות בעולם. יש מגוון סיכונים שקרנות הפנסיה - ולא רק הן - מושקעות בהן. אני לא חושב שנכון לסמן תעשייה מסוימת רק כי יש גישה או סטיגמה כזאת או אחרת לגביה. אנחנו כרגולטורים לא אמורים לעשות את זה".

אסיא ציינה כי גם ענף מטבעות הקריפטו סובל מסטיגמה, אבל הוסיפה: "הסטיגמה משתנה. מה שהיה ב-2013 זה לא מה שיש היום. פעם לא היו נוגעים בזה. הכניסה שלנו מ-2017 לשוק הזה הגיעה מהמשקיעים, שביקשו חשיפה, תיק שמבוסס על זה, ומישהו שינהל להם את זה. כשרואים את האנשים הכי עשירים ומשפיעים בתעשייה וההיי־טק ברמה בינלאומית משקיעים ופותחים פוזיציות משמעותיות, זה מכניס את הבלוקצ'יין לשיח הציבורי הרבה יותר ממש שהיה בעבר".

"יושבת תעשייה שאומרת שהיא רוצה רגולציה, שיאפשרו לה לנהל את הנכסים", הוסיף נבו. "צריך לעבור לשלב המעשי, ובנק ישראל לא נמצא שם. צריך פה אומץ, כולם מבינים שזה לא מסוכן וזה לא כמו שהיה פעם, זה לא נוכלים. כל העולם מחפש את האסדרה הנכונה. ישראל לא צריכה לחכות לכל העולם אלא להיות חלק מעיצוב השיח".

אולי יש מקום לשינוי רגולטורי?

צרפתי: "הרגולציה תמיד תפגר אחרי הטכנולוגיה, אבל היא לא יכולה לעצור אותה בשום צורה. היא צריכה לאמץ אותה, להבין אותה. צריך ודאות רגולטורית, רגולטור־על פיננסי, מישהו שיחליט מהר, ייתן ודאות רגולטורית ויאפשר תחרות במערכת הפיננסית".

לדברי נבו, "בשביל להסדיר את התחום צריך לאפשר פתיחת חשבונות בנק והעברת כספים שמקורם בקריפטו, לאפשר לחברות לעשות ניסויים, לפתוח את מאגרי המידע ולתת ליזמים להמציא טכנולוגיות ולבחון אותן. צריך ארגז חול בכל משרד ממשלתי - יכולה להיות פה אומת היי־טק אמיתית".

תוכלו להעריך מה יהיה מחיר הביטקוין בסוף השנה - ובעוד חמש שנים?

אסיא: "עד סוף השנה הוא יעלה לכיוון של 100 אלף דולר, ובשנים הקרובות יטפס ל-250-235 אלף דולר".

צרפתי: "בעוד כמה שנים כולם יבינו שהביטקוין זה זהב דיגיטלי, אז להערכתי עד סוף השנה נהיה באזור של 100-80 אלף דולר, ובשנתיים-חמש השנים הקרובות, כמה מאות אלפי דולרים עד מיליון דולר לביטקוין".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker