מאחורי הקלעים: כך הסכימה מדינה ריבונית לקבל מטבע דיגיטלי - מטבעות דיגיטליים - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מאחורי הקלעים: כך הסכימה מדינה ריבונית לקבל מטבע דיגיטלי

ישראל, שבה פועלות קהילת תוססת אנשים העוסקים במטבעות דיגיטליים וגם חברות מחקר, נחשבת למובילה עולמית של ענף הקריפטו - ובחודשים האחרונים גם נהפכת ליצואנית פיננסית בתחום ■ המטבע הדיגיטלי של איי מרשל, SOV, הוא רק ההתחלה

8תגובות
הצוות של נימה ואנשי איי מרשל. שני מימין - רועי רהב, ומשמאלו ברק בן עזר
ללא קרדיט

התוכנית של איי מרשל לאמץ כמטבע רשמי מטבע דיגיטלי בשם SOV יוצרת שיבוש לא קטן בעולם המטבעות הקריפטוגרפיים. היזם ברק בן עזר, מהבעלים של חברת נימה שמובילה את הפרויקט, כתב עם עזיבתו השבוע את האיים: "תודה לך איי מרשל על כך שאיפשרת לנו לסייע לך להפוך למדינה הראשונה שמאמצת מטבע קריפטו כהילך חוקי. כך למעשה SOV הופך לכסף אמיתי מבחינה משפטית. סוף סוף בלי מס רווח הון, בלי רשות ניירות ערך שטוענת שהמטבע הוא מניה. SOV הוא מטבע ריבוני כמו הדולר, היורו והין".

איי מרשל מקווה לגייס לפחות 30 מיליון דולר, כשמחצית מכל ההנפקה תגיע ליזמים. כדי להפוך מטבע דיגיטלי למטבע רשמי, בן עזר נזקק למדינה שתסכים לרעיון של מטבע רשמי דיגיטלי. "חיפשתי מדינה שתהיה פתוחה לרעיון לאמץ כהילך חוקי מטבע קריפטו. ערכתי רשימה של כל המדינות שלהערכתי יקבלו את מטבע הקריפטו כהילך חוקי. פסלתי מראש מדינות כמו שוודיה, והלכתי על המדינות הכי קטנות בעולם, שלא רבים שמעו עליהן ושמצביעות אתנו באו"ם. ככל שהמדינה יותר קטנה, כך יהיה יותר קל לה לאמץ מטבע כזה. הוספתי עוד פרמטר — מדינה שאין לה מטבע משלה. כך הגעתי לאיי מרשל", ציין בן עזר בשיחה עמו בשבוע שעבר.

ואולם, לא רק יזם עם רעיון חדשני נדרש כדי שהמהלך יקרום עור וגידים, אלא גם סיוע משפטי — שיאפשר למדינה הקטנה להסכים למהלך החדשני. בעניין זה נכנסו לתמונה משרד עורכי הדין יגאל ארנון והצוות יובל שלהבת, נמרוד ורומן, רואי קידר ואיתמר כהן, שמייצגים את נימה.

אסימונים כחול לבן

בשיחה עם עו"ד שלהבת הוא מסביר: "הבנק המרכזי של איי מרשל היה מעורב בתהליך. ואולם, מאחר שאין להם מטבע (המטבע הרשמי עד ל–SOV היה דולר אמריקאי, שימשיך לשמש ככזה לצד SOV, א"ש) — השליטים של איי מרשל מעולם לא עסקו בוויסות מוניטרי. לא ממש היו להם חוקי מטבע, אנחנו סייענו בכתיבת החוק.

"החשש הגדול של איי מרשל היה להפוך למקלט של הלבנת הון. המדינה לא רצתה להפוך מקלט למלביני הון. הם חששו מתביעות נגדם. אז בנינו חסמים. ברגע שמישהו ממיר את המטבע לכסף פיאט (כסף רגיל, א"ש), יהיה תהליך של זיהוי פנים של האדם. תהליך זה לא קיים בשלבי ההנפקה, כפי שמקובל בהנפקות ICO. הטכניקה תהיה שימוש בטכנולוגיה עם זיהוי פנים כדי לוודא שזה אכן האדם שמושך את הכסף".

עו"ד יובל שלהבת
יורם רשף

שלהבת התייחס לכך שלמעשה המהלך שלהם יצר מקלט מס: "רשויות המס הם הראשונים שהתמודדו עם מטבעות הקריפטו. אם הם יחשבו שיש בעיה עם מקלט מס, הם יכולים לתקן את זה בן רגע. עכשיו הכוונה לגייס 30 מיליון דולר. זה לא בדיוק סכום של מקלט מס. בנוסף, המסמך מגדיר בדיוק בכמה יוגדלו המטבעות בכל שנה, ויש גם כמות ל–Pre-Sale (ההנפקה המוקדמת) — כך שזה לא ממש מקלט מס".

איי מרשל מתמודדת עם מספר לא מבוטל של בעיות. ב–1946–1958 ערכה ארה״ב 67 ניסויים גרעיניים בשטחיי איי מרשל, שאת נזקיהם חשים תושבי האיים על בשרם עד היום. לפי הסכם שנחתם ב–1983, ארה״ב מעבירה 60 מיליון דולר בשנה לאיי מרשל, כ–60% מהתקציב השנתי של האיים. החל ב–2023 התמיכה של ארה"ב תקטן ב–50%, והמהלך עלול להוביל את המדינה הקטנה למשבר כלכלי.

הנפקת המטבע, והפיכת איי מארשל למעין מקלט מס של מחזיקי מטבעות הקריפטוגרפיים, תספק למדינה הזרמת כספים לא מבוטלת. הכסף שיגויס מהנפקת המטבע, המתוכננת לעוד כמה שבועות, ינותב לארבע קרנות, כשלכל קרן יש הגדרת פעילות מדויקת. כך, קרן אחת אמורה לעזור למדינה להתמודד עם החשש מעליית מפלס הים שמציף את איי המדינה, ומאיים על קיומה. קרן נוספת תטפל בנזקי הקרינה הגרעינית, וקרן נוספת תטפל בגירעון של האיים.

ישראל הופכת ליצואנית פיננסית

בראיון ב–TheMarker ב–2011 עם אבי קרנות הגידור, מייקל שטיינהרדט, הוא שירטט את חזונו, לאחר שהקים בישראל בית השקעות: "כדי לנהל השקעות צריך שכל וכושר שיפוט. יש פה כל כך הרבה אנשים חכמים, ולישראל יש את הפוטנציאל הלא ממומש לייצא ניהול השקעות. ישראל היא מדינה קטנה, ולכן היא צריכה להשתמש בכל מה שיש לה. גם שווייץ קטנה, ותראה איזו תעשייה פיננסית יש לה".

מאז חלפו כמה שנים, ולמרות הגידול ביצוא הישראלי בכלל, היצוא הפיננסי עדיין לא גדול. עם זאת, בחודשים האחרונים, עם התעוררות המטבעות הקריפטוגרפיים, ישראל מוצאת את עצמה כאחת המובילות העולמיות בתחום. המהלך של נימה באיי מארשל הוא רק עוד נדבך במה שעשוי להיות ענף יצוא פיננסי.

בפתיחת שבוע הפינטק בישראל שלשום, אירחה חברת הייעוץ וראיית החשבון EY ישראל כמה אנשי מקצוע שדנו בבלוקצ'יין ובמטבעות הקריפטוגרפיים. לדברי חלק מהדוברים, הבלוקצ'יין הוא מנוע הצמיחה של ההיי־טק הישראלי. חלקם ציינו שנדרשים חמש לבנים כדי להפוך מדינה ליצואנית בולטת בתחום הקריפטו והבלוקצ'יין. הלבנה הראשונה היא השכלה ומחקר בתחום, ובישראל יש לא מעט מחקר בתחום הבלוקצ'יין והקריפטו. לבנה שנייה היא מרכזי פיתוח. לבנה שלישית היא מרכז קהילת קריפטו, וישראל היא כזו. כך, למשל, אחד הגיוסים הגדולים ביותר בתחום הקריפטו הוא של חברת בנקור הישראלית, שגייסה 153 מיליון דולר. לבנה רביעית היא כסף ומשקיעים. לבנה חמישית היא רגולציה, ותחום זה מתחיל להיות מוסדר בישראל. כך, כל תנאי הבסיס להפיכת ישראל ליצואנית קריפטו ובלוקצ'יין מתקיימים.

פרופ' דני צידון
דודו בכר

הדובר המרכזי בדיון על מטבעות הקריפטו והבלוקצ'יין היה פרופ' דני צידון, לשעבר משנה למנכ"לית בנק לאומי, שציין כי "הטכנולוגיה של הבלוקצ'יין היא בעלת פוטנציאל אדיר. עם זאת, צריך לעצור לפני שמכריזים עליו כמהפכה, כי היסטורית מעולם לא הצליחו לזהות את המהפכה הכלכלית הבאה. זה לא קרה עם האינטרנט, ולא עם מהפכות כלכליות אחרות. זְכרו כי המערכת הפיננסית שילמה יותר כסף על קנסות מאשר היא הפסידה בעסקים. כך, עד שהתחום הזה יהיה תחת רגולציה, והאמריקאים ייתנו לזה אישור, מערכת הבנקאות לא תפעל בתחום. כך, מי שאין לו אוויר פיננסי לעשור, שלא ייכנס לתחום".

צידון גם התייחס לכך שהביטקוין מוגדר כמטבע הווירטואלי הראשון: "הביטקוין הוא לא המטבע הווירטואלי הראשון. היו הרבה לפניו. יש גם את החוזים על הזהב. בחוזי סחורות ניתן לבחור בין סליקה כספית לבין ברירת המחדל, סליקה בפועל, כלומר קבלת הסחורה. זאת, חוץ מהחוזים בזהב, שבהם אין קבלת סחורה בפועל. כלומר, אין מאחורי החוזה זהב. אז מה קובע את מחיר הזהב? רק המסחר. מה שיוצר את הערך של הזהב הוא האמונה כי הוא שווה את הסכום ששולם, והיכולת להעביר אותו ממדינה למדינה (את החוזה, לא את הזהב בפועל, א"ש). זה בדיוק כמו הביטקוין. כמו שאיש לא ממש יודע מה המחיר המדויק של זהב, אותו הדבר לגבי הביטקוין. הוא ייקבע במסחר, לאחר שיובאו בחשבון שיקולי רגולציה ומס".

לבסוף צידון התייחס ללבנה החמישית של הרגולציה ואמר: "ICO זאת לא בועה או הצלחה. זה פשוט קרה. אם כל טוקן ניתן להמיר בסופו של דבר לשקל או לדולר — אז זה לא בועה. אבל המצב הזה, שבו ה–ICO הוא בין הנפקה מסודרת ומפוקחת (IPO) לבין גיוס הון פרטי, כשהוא נהנה מהארביטראז' הרגולטורי — לא יוכל להימשך לאורך זמן. או שהרשויות יסגרו אותו, או שהם יהפכו אותו למפוקח".

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#