מלחמת המטבעות הדיגיטליים: המדינות הגדולות מגבילות — והקטנות מאמצות - מטבעות דיגיטליים - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מלחמת המטבעות הדיגיטליים: המדינות הגדולות מגבילות — והקטנות מאמצות

ונצואלה ואיי מרשל מאמצות מטבעות דיגיטליים לצד המטבעות הרשמיים, ומבטיחות שיהיו אמצעי תשלום מקובל ■ ונצואלה מקווה לעקוף כך את הסנקציות הנוקשות שהטילה עליה ארה"ב, ולגייס דולרים מחוץ לשוקי ההון ■ באיי מרשל מקווים ליהפך למקלט מס של מחזיקי הקריפטו

2תגובות
נשיא ונצואלה משיק את המטבע החדש, בחודש שעבר
בלומברג

ב–20 בפברואר נפל דבר בשוק המטבעות הדיגיטליים. עד כה, כל הנפקות המטבעות הדיגיטליים לציבור (ICO), שבמסגרתן מגויסים כספים בתמורה לאסימונים מבוססי בלוקצ'יין, בוצעו על ידי חברות מסחריות, רובן צעירות. כעת מצטרפות לטרנד הלוהט גם מדינות ריבוניות — איי מרשל וונצואלה, שהחלה למכור מטבע דיגיטלי בשם "פטרו". הפטרו ישמש במקביל למטבע הרשמי בה — הבוליבר — והממשלה מבטיחה שהוא יהיה אמצעי תשלום מקובל בכלכלה, לרבות לתשלום מסים.

מהירים ובלי קשקושים - חפשו TheMarker בטלגרם (להורדה באנדרואיד, להורדה באייפון)

בשבוע שעבר הכריזה רפובליקת איי מרשל על הנפקת מטבע קריפטו — שאותו תאמץ כמטבע רשמי לצד הדולר. ארה"ב מעבירה 60 מיליון דולר בשנה לאיי מרשל — כ–60% מהתקציב השנתי שלה. החל ב–2023 התמיכה של ארה"ב תקטן ב–50%, מה שעלול להוביל את המדינה הקטנה למשבר כלכלי. הנפקת המטבע, ולמעשה הפיכת איי מרשל למעין מקלט מס של מחזיקי הקריפטו, תספק למדינה הזרמת כספים לא מבוטלת.

בוונצואלה, ההנפקה נועדה לסייע לה להתמודד עם משבר כלכלי חמור. בחמש השנים האחרונות התכווץ התמ"ג שלה ביותר משליש, ובמדינה משתוללת היפר־אינפלציה אדירה. קרן המטבע מעריכה שב–2018 תגיע האינפלציה במדינה ל–13,000%. לאור ערכו האפסי של הבוליבר, חלק מהתשלומים במדינה מבוצעים באמצעות שקילת שטרות. זוהי תופעה הפוכה למה שמתרחש במדינות חזקות יותר, שבוחנות שימוש בכל מיני אמצעים רגולטוריים כדי להגביל את התפשטות המסחר במטבעות הקריפטו.

ונצואלה רוכבת על טרנד המטבעות הדיגיטליים המתנהל במחשכים ומשיקה את המטבע הדיגיטלי גם כדי לעקוף את הסנקציות הנוקשות שהטילה עליה ארה"ב, ולגייס דולרים מחוץ לשוקי ההון ולמערכות הבנקאות המסורתיות.

לדברי הממשלה, ביום הראשון למכירה המוקדמת של המטבע היא גייסה 735 מיליון דולר, מתוך 6 מיליארד דולר שברצונה לגייס, כנגד 100 מיליון מטבעות פטרו.

ניתן להקביל את המהלך להנפקת אג"ח דולריות, ללא ריבית, ללא מועד פירעון, ללא מעמד נשייה, ללא ביטחונות וללא תנאים משפטיים מוסדרים. בדומה להנפקות ICO רבות, ה–White Paper (נייר לבן; מתווה עקרונות לפעילות המיזם שהמשקיעים קונים) שוונצואלה פירסמה לקראת הנפקת המטבע היה קצר, וכלל בעיקר מלל שיווקי על אודות טכנולוגיית בלוקצ'יין, אך לא הכיל הסברים הנוגעים למאפייני המטבע והסיכונים הכרוכים בו.

במאמצי השיווק שקדמו להנפקה, ונצואלה ניסתה להציג את המטבע כמגובה בחביות נפט, מתוך עתודות הנפט של המדינה, שהן הגדולות בעולם. לכאורה, הדבר נועד ליצור ערך כלכלי מוחשי למטבע, וליצור תנודתיות קטנה מזו המאפיינת את המטבעות הדיגיטליים הפרטיים, כגון ביטקוין, שאינם מגובים בדבר. אולם ככל שמועד המכירה המוקדמת התקרב, ונצואלה הבהירה שלא רק שהמטבע אינו מקנה זכות לחבית נפט כלשהי — הקשר בינו לבין מחיר הנפט קלוש. בנוסף, נראה ששער החליפין בין המטבע הדיגיטלי לבוליבר ייקבע בהתאם לשיקול דעתה הבלעדי של המדינה.

ערימת שטרות של 100 בוליבר
בלומברג

הסיכונים בהנפקה

רוכשי הפטרו חשופים לסיכונים כלכליים ומשפטיים משמעותיים. בצד הכלכלי, ייתכן שוונצואלה תבקש להרחיב את גיוס הכספים באמצעות הגדלה משמעותית של מספר מטבעות הפטרו, ותפגע "בערכם". אף שהמטבע מבוסס לכאורה על טכנולוגיית בלוקצ'יין, הוא אינו מטבע קריפטוגרפי, שכן ונצואלה שולטת לחלוטין בהיצע המטבעות והפקתם אינה מבוססת על תהליך כרייה כלשהו. רמז לבאות ניתן למצוא בהכרזתו של נשיא ונצואלה, ניקולאס מדורו, לפני כמה ימים, כי המדינה תנפיק מטבע דיגיטלי נוסף, ה"מבוסס" על זהב, שאין בהכרח ברשות המדינה כדי לגבותו.

שנית, רוכשים שיבקשו להשתמש במטבע כאמצעי תשלום ניצבים בפני סיכון שהממשלה תקבע שער המרה נמוך במיוחד לבוליבר, כדי לשמור בכיסה את תמורת ההנפקה.

שלישית, היעדר הבטוחה בפועל, בשילוב האמון הנמוך בממשלת ובכלכלת ונצואלה, עשויים להביא לכך שערכו הכלכלי של המטבע ישאף לאפס. לכן, סביר לצפות שרוכשי המטבע יאבדו את כספם. יתרה מזאת, אם המטבע ייפתח בהמשך לעסקות בשוק המטבעות הדיגיטליים, סביר שיפגין תנודתיות דומה לזו המאפיינת את המטבעות הדיגיטליים הפרטיים, כגון ביטקוין. תנודות אלה אינן מאפשרות שימוש בנכס כאמצעי תשלום, ובמידה ואכן ייהפך לכזה בכלכלת ונצואלה — הן עלולות להגביר עוד יותר את ההיפר־אינפלציה המשתוללת. בהיבט המשפטי, ארה"ב הבהירה שרכישת הפטרו עשויה להיחשב מתן אשראי לוונצואלה, ובכך הפרה של הסנקציות החלות עליה. הדבר עלול לחשוף את הרוכשים לסיכוני עיצומים וקנסות שיושתו עליהם.

אנשים מחפשים אוכל באשפה ברחובות קאראקאס, ונצואלה
FEDERICO PARRA/אי־אף־פי

גם איראן שוקלת את צעדיה בתחום

לדעתנו, המטבע שהנפיקה ונצואלה תוכנן באופן שאינו מתאים להנהגתו כמטבע דיגיטלי בכלכלה. תיאורטית, מדינות יכולות להנפיק שני סוגים של מטבעות דיגיטליים: הראשון, כפי שעשתה ונצואלה, מטבע דיגיטלי עצמאי, הנפרד מהמטבע הקיים, באופן היוצר שני מטבעות מקבילים בכלכלה. הדבר אינו פסול עקרונית, אך לרוב, הנפקה כזו נועדה להוות מקור לגיוס כספים בדרך העוקפת מערכות פיננסיות ובנקאיות מסורתיות. די לציין שהמדינה הבאה להתעניין בהנפקה דומה היא איראן.

לעומת זאת, מטבע דיגיטלי שעשוי להתאים למדינות מפותחות הוא מסוג שונה בתכלית — תחליף דיגיטלי למזומנים, שיונפק על ידי הבנק המרכזי. מטבע כזה יהיה צמוד וזהה לחלוטין למטבע הקיים, ויוכל להחליף יתרות של מטבע פיזי במחזור ביחס של 1:1.

סוג זה של מטבע דיגיטלי עשוי להעניק לכלכלה יתרונות משמעותיים, התלויים באפיון המדויק שלו. נקודת המפתח היא רמת תיעוד העסקות שנעשות באמצעותו. ככל שהמטבע הדיגיטלי יצמצם את העסקות המתבצעות במזומנים, ויחליפן בעסקות המתעדות את זהות המשלמים, כך ניתן יהיה להגביר משמעותית את גביית המסים, לצמצם את "הכלכלה השחורה" ולהקל על המלחמה בהלבנת ההון. בנוסף, הוא עשוי להפוך את מערכות התשלומים ליעילות ולמהירות יותר.

מטבע דיגיטלי כזה מעורר גם שורה של סוגיות מורכבות, שקצרה היריעה מלתארן. למשל, ההנפקה הישירה של כסף דיגיטלי מהבנק המרכזי לאזרחים תביא לשינוי בתפקיד של הבנק המרכזי בכלכלת המדינה.

בנוסף, הכסף הדיגיטלי מהבנק המרכזי עלול להציב תחרות למערכת הבנקאות, ובכך להשפיע על יציבותה, במיוחד בעתות משבר.

מעבר לכך, גישות שונות לאחסון היתרות הדיגיטליות של האזרחים — באופן מרכזי או בנקודות קצה — משליכות באופן שונה על הסיכון באחזקת הכספים הדיגיטליים (לעומת מזומנים), ועל מידת הפגיעה בפרטיות האזרחים בשל התיעוד האמור.

בנקים מרכזיים מובילים בעולם, בראשם זה של שוודיה, אנגליה וקנדה, בוחנים כיום הנפקת מטבע דיגיטלי. לנוכח היתרונות שהוצגו, כמו גם היקף הכלכלה השחורה בישראל, אנו סבורים שראוי שגם בנק ישראל יבחן את הנושא לעומקו.

הכותבים הם שותף וכלכלן במחלקת המימון המורכב ב–PwC ישראל. הטור אינו מתן ייעוץ או שיווק השקעות ואינו מהווה תחליף לייעוץ השקעות. לחברה או למי מטעמה עשוי להיות עניין אישי בחברות או בניירות הערך המוזכרים בטור



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#