האיש שמפתח את הביטקוין: העתיד שייך לנו - מטבעות דיגיטלים - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האיש שמפתח את הביטקוין: העתיד שייך לנו

ג'ימי סונג, אחד המפתחים של הקוד שבאמצעותו פועל הביטקוין, בטוח שזה המטבע הדיגיטלי היחיד שישלוט בעתיד. זאת הסיבה שהוא לא לוקח ללב את העובדה שזילזל בילד שהמציא את המטבע המתחרה - האתריום

34תגובות
ג'ימי סונג
אייל טואג

קריסות או עליות בשער הביטקוין לא מעניינות את ג׳ימי סונג, אחת הדמויות הבולטות בקהילת המטבעות הדיגיטליים בעולם. גם על השאלה אם הוא מיליונר ביטקוין, הוא מסרב לענות: "יש שני חוקים בביטקוין", הוא אומר, "הראשון הוא לדבר עליו כל הזמן, והשני הוא אף פעם לא לגלות כמה יש לך״.

סונג, 41, יליד דרום קוריאה, גר באוסטין, טקסס, עם אשתו וששת ילדיהם. הוא חובש כובע בוקרים בגלל התרבות המקומית בדרום ארה"ב, אבל סיבה חשובה יותר מבחינתו היא שהכובע מסמל את עידן המטבעות הדיגיטליים כמערב פרוע, שעתם של יזמים נועזים ללכת אל הלא נודע במסע ארוך. ״אנחנו עוברים ממטבעות לאומיים, כמו דולר או שקל, לסוג אחר של מטבע", הוא אומר. "לדעתי, בסופו של דבר זה יהיה ביטקוין. השינוי ייקח לפחות 20 שנה, ואולי אפילו 100. אם לומר את האמת, כדי ששינוי כזה יתרחש, הרבה אנשים מהמשטר הקודם צריכים למות".

ג'ימי סונג על הפיתוחים החדשים בביטקוין - דלג
ג'ימי סונג על הפיתוחים החדשים בביטקוין

>> איך מתאימים את הבלוקצ'יין ל-3 מיליארד משתמשי אינטרנט?  

בחמש השנים האחרונות סונג הוא אחד המפתחים של הקוד שבאמצעותו פועל הביטקוין, מרצה על הנושא בכל העולם ובעל ערוץ יוטיוב פופולרי. החל מהחודש הוא גם שותף בקרן ההון סיכון בלוקצ׳יין קפיטל, שמתמקדת בשוק המטבעות הדיגיטליים. לישראל הוא הגיע באחרונה כדי להעביר סדנה למתכנתי בלוקצ׳יין, וערך מפגש עם אנשי הקהילה שאורגן על ידי קרן ההון סיכון Mangrove, שעוסקת בין השאר בהשקעות במטבעות דיגיטליים, והסטארט־אפ בתחום הבלוקצ׳יין DAGlabs בהנהלת גיא כורם.

למרות התנודתיות העזה של הביטקוין, סונג משוכנע שיש לו את סיכויי ההישרדות הגדולים ביותר בשוק הקריפטו (קיצור של המלה קריפטוגרפיה, שמתייחסת לכך שרבים מהמטבעות הדיגיטליים מבוססים על הצפנה). בתור מתמטיקאי, הטיעונים שלו נשענים לעתים קרובות על ניתוח הסתברויות: ״לכאורה קל לשרוד בעולם הזה, כי כל מה שדרוש הוא כורה אחד שיפיק את המטבע", הוא מסביר, "כך נוצר מצב מוזר שבו יש מאות מטבעות — וסביר שכולם ישרדו. אפילו מטבעות שידעכו יכולים לקום מהמתים כמו זומבים".

במה שונה הביטקוין מהמטבעות הדיגיטליים האחרים?

סונג: ״הביטקוין קיים כבר תשע שנים, ושרד הרבה יותר טלטלות מאשר מטבעות אחרים. אני סקרן לראות איך המנהלים של המטבעות האלה יתמודדו עם משבר, וכמעט כל המטבעות, למעט ביטקוין, נשלטים על ידי מנהל מרכזי כלשהו. גם אתריום נשלט פחות או יותר בידי ויטליק בוטרין״.

כאשר סונג מתייחס לבוטרין, אחת הדמויות הבולטות בשוק הקריפטו והמייסד של האתריום, המטבע הדיגיטלי השני בגודלו, מתגלה סיפור על פספוס גדול. מתברר כי האיש שהימר על הביטקוין הרבה לפני כולם לא זיהה את הפוטנציאל האדיר ברעיונות של בוטרין. ״הפרויקט הראשון שבו הייתי מעורב כמתכנת בתחום היה Colored Coins, שאיפשר הנפקה של טוקנים (אסימונים שמנפיקות חברות לגיוס הון או במטרה לספק שירותים ספציפיים, ואינם אמורים לתפקד כמטבע לשימושים אחרים) למטרות שונות על גבי הרשת של ביטקוין", הוא נזכר. ״היה ילד מקנדה שעזר לנו. הוא כתב עבורנו את ה–White Paper (מסמך היסוד של הפרויקט), אבל מה ששלח לנו היה שונה לגמרי מהקוד שתיכנתנו. ביקשנו שינויים, והוא ענה ׳לכו תזדיינו, אני אעשה מטבע משלי׳. הילד הזה היה בוטרין״.

ויטליק בוטרין
מוטי מילרוד

סונג מספר כי ב–2014 חשב שהאתריום לא יעבוד, שזה מסובך מדי. "הייתי בטוח שלהאקרים יהיה קל לתקוף את הרשת של אתריום ושייגמר להם הכסף", הוא אומר. "למרות זאת, הם מצאו משקיעים חדשים והצליחו להרים את הפרויקט החזק והמרשים הזה. אבל את מה שאפשר לעשות עם האתריום יכולת לעשות על הביטקוין עוד קודם, למשל ב–Colored Coins. אין צורך במערכת מיוחדת לשם כך".

"הרבה תאוות בצע"

בניגוד לאמון הרב שלו בביטקוין, סונג ביקורתי מאוד ביחס לשאר 1,500 המטבעות הדיגיטליים והטוקנים. אלה כוללים מטבעות שמציעים יכולות ייחודיות, כמו אנונימיות מלאה או קצב מסחר מהיר, טוקנים בתחומים כמו ביטוח או תיירות, וגם משחקי חתולים שצברו לרגע ערך של מיליוני דולרים.

״יש כאן הרבה תאוות בצע וזה מרשם לבועה״, אומר סונג. ״מצד המנפיקים, האטרקטיביות של הנפקת טוקנים (ICO) היא במכירת הכנסות או שירותים עתידיים, בלי לוותר על אף נתח של אחזקות בחברה. מצד הרוכשים, יש ציפייה לזינוק אדיר בשווי תוך זמן קצר ורצון לממש את האפשרות לנזילות מיידית. אבל אם שני הצדדים חושבים שעשו עסקה מעולה, מישהו טועה.

מחיר הביטקוין

"אחת הבעיות של ICO היא בכך שהיזמים מקבלים המון כסף בהתחלה. כאילו פתחת מסעדה ומכרת את כל המנות לפני שיש לך בניין, שף או מלצרים. אתה כבול מראש ואין מרחב לשינוי אם התוכנית לא עובדת. זה שונה מסטארט־אפ שבדרך כלל מתחיל ברעיון, אחר כך מקבלים קצת מימון ומתקדמים עד שמוצאים נוסחה שיש לה שוק".

בהרבה סטארט־אפים לוקח זמן עד שהרעיונות מוכיחים את עצמם.

"נכון שהשיטה של הנפקות ICO פועלת רק זמן קצר, אבל אנחנו כבר נכנסים לשלב שבו נצטרך לראות מימוש של הבטחות, וכמה מהם יעשו זאת? אני ספקן מאוד. זה מזכיר לי את התנפחות בועת הדוט.קום בסוף שנות ה–90, עם המון חברות שצצות בלי שאף אחד יודע מה הן עושות״.

ג'ימי סונג מסביר איך הפך ממפתח לשותף בקרן הון סיכון - דלג
ג'ימי סונג מסביר איך הפך ממפתח לשותף בקרן הון סיכון

בניגוד לביקורת הנוקבת הזו, לגבי הביטקוין העמדה של סונג שונה לגמרי. אף שהביטקוין זינק בפראות לשווי של כמעט 20 אלף דולר ובאותה מהירות קרס, לשיטתו זהו הזהב הדיגיטלי העתידי. "הביטקוין הוא כסף מבוזר שאינו נשלט על ידי מדינה, ולכן אתה יכול להחביא את מטיל הזהב או את הביטקוין. היכולת להיות הריבון על הכסף שלך היא דבר גדול. תחשבו איך זהב נראה לפני אלפי שנים — כמו מתכת צהובה וחסרת תועלת. זה קצת דומה לביטקוין כיום. אנשים חושבים שהוא לא שימושי לשום דבר, אבל הסיבה שסוחרים בו היא כי זהו אמצעי שמירת ערך מבוזר ומשותף. לנכס כזה יש ערך לאנושות.

"המטבעות של המדינות (Fiat Money) הן תופעה חדשה יחסית, שנהפכה לדומיננטית רק ב–150 השנים האחרונות. לאורך מרבית ההיסטוריה, הכסף היה מבוזר ולכן גם לא אינפלציוני. מלחמות היו צריכות להסתיים כי לממשלה נגמרו המשאבים, ולא היה יותר זהב כדי לשלם לחיילים. זו היתה מגבלה על הכוח של ממשלות. בכל המטבעות הממשלתיים, יש מישהו שיכול לקחת לך את הכסף אם אתה לא מוצא חן בעיניה. זה מצב פגיע מאוד שקרה לכל אורך ההיסטוריה. יהודים בוודאי מכירים אותו״.

אבל רוב הביטקוין מוחזק בידי מעטים ולא באמת מבוזר.

"יש הבדל בין מטבע שמרוכז אצל מעט אנשים למטבע ריכוזי. במטבע ריכוזי יש מי ששולט במדיניות המוניטריות, כמו הבנק המרכזי בארה״ב שמחליט להדפיס עוד כסף. לעומת זאת, שליטה על רוב הנכסים היא דבר אחר, זהו עושר. רוב הכסף מתרכז בידיים מעטות וזה לחלוטין משחק הוגן. מעבר לכך, כמעט כל דבר בעולם, מתמטית, מתפזר בהתפלגות נורמלית כזו״.

ציוץ ביטקוין 5 - דלג

סונג חולק גם על מי שחושבים שדינו של הביטקוין להיעלם אבל שטכנולוגיית הבלוקצ׳יין שעליה הוא מבוסס תשרוד. הוא מדמה את הבלוקצ׳יין למושגים שבעזרתם תיארו את הפוטנציאל של האינטרנט בראשיתו, כמו המונח אוטסטרדת המידע שהיה פופולרי בשנות ה–90. ״כנראה שנפסיק להשתמש במושגים כאלה בשלב מסוים״, הוא אומר.

החששות מבועה לא מבלבלים אותו: ״אני חושב שהביטקוין הוכיח את עצמו כנכס צובר ערך במשך תשע שנים. מנקודת המבט של משקיע, השאלה העיקרית היא אם זה אמיתי או פייק. כרגע אני לא רואה מטבע דיגיטלי שיש בו משהו מהותי מעבר להבטחות, פרט לביטקוין. אבל יכול להיות שיהיה כזה בעתיד״.

״ממשלות יתקשו לעצור את הביטקוין״

סונג הצטרף לפני כחודש כשותף לקרן ההון סיכון בלוקצ׳יין קפיטל, שמגייסת כיום מימון לשתי קרנות להשקעות בשוק הקריפטו בסכום כולל של 150 מיליון דולר וכבר עשתה ארבעה אקזיטים בתחום. בין השאר, הקרן היתה בין המשקיעים הראשונים בבורסת המטבעות הדיגיטליים Coinbase, ובחברת Abra, שמפתחת אפליקציה לרכישת ביטקוין ואתריום.

סונג מגיע מתחומים שונים מאוד מהון סיכון, אבל רואה את החיבור לקרן כטבעי: ״התפקיד שלי הוא לעזור לאקו־סיסטם לגדול. פעמים רבות יש חברות שמתמקדות בנישה מסוימת ואני אנסה לראות איך הן יכולות גם לקדם יעדים אחרים סביבן״. סונג מודה כי עדיין אינו שולט בפורטפוליו ההשקעות של בלוקצ׳יין קפיטל, ומציין כי "הכיוון הזה חדש מאוד עבורי. אני מפתח תוכנה ולא יודע הרבה על הון סיכון. מי יודע, אולי אהיה גרוע מאוד ואז אעבור למשהו אחר. אבל ההתנסויות החדשות האלה הן חלק מהסיבה שאני חובש את הכובע הזה״.

יש לך קווים אדומים, השקעות שבהן לא תסכים לטפל?

ציוץ ביטקוין 4 - דלג

״אני לא יודע״, מהסס סונג לפני שהוא משיב. ״לא אעבוד בתחומים שאחשוב שאינם אתיים, לא אקדם הונאות או משהו כזה. כך שבטוח שיש קווים אדומים״.

ממשלות ישתפו פעולה עם שוק הקריפטו — או שינסו לחסל אותו?

״זו שאלה טובה, אבל האם ממשלות יכולות להשתלט על הזהב? ממשלות יכולות לאסור על שימוש בביטקוין אך הן יתקשו לעשות זאת מכיוון שזהו עסק מבוזר. זו ההמצאה הגדולה של הביטקוין — אין לו הנהלה מרכזית שאותה אפשר לעצור. אפשר להפוך את הביטקוין ללא חוקי, אבל אז אנשים יוכלו לעקוף את זה".

בארה"ב, רשות ניירות ערך מתחילה לטפל באגרסיביות בשוק הקריפטו.

״אני לא בטוח אם הביטקוין יושפע מהתקנות של רשות ניירות ערך האמריקאית (SEC) כי אני לא חושב שהוא נייר ערך. אבל הנפקות של טוקנים, למשל, נראות בהחלט כמו ניירות ערך, וכך סבורים גם ב–SEC. אנשים שמבינים בנושא אמרו לי שה–SEC צפוי למצוא את ה–ICO הכי בולטים והכי מושחתים, להגיש נגדם כתבי אישום וכך להרתיע אחרים״.

ציוץ ביטקוין 3 - דלג

סונג מתייחס גם לפופולריות הרבה של המטבעות הדיגיטליים במזרח אסיה: ״דרום קוריאה ויפן בהחלט נדבקו בחיידק הביטקוין. אלה חברות עם מסורת של חיסכון משמעותי ועניין רב באפשרויות השקעה, ואלה תנאים לסערה מושלמת של קריפטו. במדינות אוטוריטריות, כמו רוסיה וסין, המשטר יכול לעשות מה שהוא רוצה. אבל לפחות בסין, אחרי שאסרו על מסחר בבורסות הקריפטו, אנשים התחילו לסחור בינם לעצמם, למשל דרך קבוצות טלגרם״.

״במשבר של 2008 הקרקע נשמטה״

בשנות ה-90 למד סונג מתמטיקה במישיגן וחשב להמשיך בקריירה אקדמית, אבל אחרי שהבין שמדובר בעבודה שנעשית ברובה לבד, העדיף תחום שבו יש יותר מפגש עם אנשים. כך מצא עצמו בעולם ההיי־טק בשיא ימי בועת הדוט.קום. החברה הראשונה שעבד בה התפרקה, והוא המשיך לחברות רבות אחרות שבהן עבד כמתכנת, ולעתים היה שותף לאקזיטים.

איך הגעת מהמיינסטרים של הטכנולוגיה לשוליים של הביטקוין?

״זה משוגע, אבל את ההסבר שלי תשמע מהרבה 'ביטקוינרים'. במשבר הפיננסי של 2008 הקרקע נשמטה. ניסיתי להבין את החילוץ במספרים הזויים של מאות מיליארדי דולרים של מערכת הבנקאות, התחלתי ללמוד איך הכסף עובד ולהתפכח בנוגע למערכת הפיננסית. למדתי שהבנק המרכזי יכול להדפיס כמה כסף שהוא רוצה, וזה מטורף. נהפכתי להרבה יותר ליברטריאן כתוצאה מכך.

״ב–2011 קראתי לראשונה על הביטקוין, שהתפרסם יחסית לאחר שפרץ מעל לשווי של דולר אחד, מה שנחשב לאירוע גדול. מיד הבנתי שיש כאן משהו מעניין, בעיקר בגלל המגבלה של 21 מיליון מטבעות (כדרך לשמור על ערכו, הוחלט להגביל את כמות המטבעות בביטקוין. קצב הכרייה של מטבעות חדשים קטן בהדרגה, והמטבע האחרון צפוי להיכרות ב–2140; נ"ב וא"ש). הטכנולוגיה שמונעת אינפלציה התאימה לרעיונות שעסקתי בהם בעקבות המשבר הפיננסי. אבל לקח לי לא מעט זמן לקנות ביטקוין, זה היה מסובך במיוחד אז״.

ציוץ ביטקוין 2 - דלג

בהמשך, עם 15 שנות ניסיון בפיתוח תוכנה, סונג החל לקחת חלק בכתיבת הקוד לביטקוין. "זה נהפך לקריירה, באופן שאף פעם לא דמיינתי שיקרה", הוא מספר. סונג מתאר את הפרופיל של מי שעוסקים בביטקוין כגברים צעירים מתחום הטכנולוגיה ובדרך כלל תומכים בליברטריאניזם — התנועה הפוליטית והפילוסופית שמקורה בארה״ב, שדוגלת בחופש כלכלי מלא, מתמקדת בהגנה על חירות הפרט ושואפת לצמצום משמעותי בתפקידה של המדינה בחברה.

איך היית משכנע אדם ליברלי בארה"ב, שרוצה ממשלה שיכולה לגבות מסים ולהבטיח שירותים חברתיים — לתמוך בכל זאת בביטקוין?

״אני אתן למציאות לשכנע אדם כזה. כוחות שוק כמעט תמיד עובדים הרבה יותר טוב מממשלות. כסף היה מנוהל טוב יותר לפני הבנקים המרכזיים״.

מה אתה יכול לספר על צוות המפתחים של הביטקוין?

״בהרבה מטבעות דיגיטליים, או במודלים של קוד פתוח בתחומים אחרים כמו לינוקס, אדם אחד מקבל את זכות ההכרעה במקרים של מחלוקת. יש מעין מלך, שהוא בדרך כלל המייסד, שמחליט ללכת בדרך מסוימת — וזה מה שקורה.

ג'ימי סונג מראיין את רוג׳ר וור - דלג
ג'ימי סונג מראיין את רוג׳ר וור

״בביטקוין העסק מנוהל אחרת. כל אחד יכול להעלות הצעה לעדכון הקוד שעל בסיסו פועלת הרשת. אם מדובר במשהו קטן, מעט אנשים יבחנו את ההצעה. אבל אם מדובר בעדכון משמעותי, צפויות התנגדויות רבות. מציע העדכון חייב להתייחס לכל אחת מהן, להסביר מדוע זו אינה בעיה או להציע תיקון. רק עדכונים שיש עליהם קונצנזוס, כלומר שההתנגדויות נגדם הוסרו, נכנסים למערכת. המודל הזה יוצר נטייה חזקה לסטטוס־קוו, להימנעות מפעולה. יש לזה הצדקה, כי אתה רוצה להישאר באזור שמרני ולא לעשות פעולות שעלולות לסכן את הכסף של אנשים״.

יש קשרים אישיים בין המפתחים, או שכל התקשורת מתנהלת דרך הרשת?

״חלק מהמפתחים נמצאים בקשר, לפעמים יש כמה מפתחים שממש עובדים יחד. אבל רוב התקשורת נעשית דרך IRC (מערכת לתקשורת בצ׳אטים ובפורומים, הפופולרית בקרב מפתחים). הם מדברים ועורכים פגישות כך״.

וכולם גברים וליברטריאנים?

״כנראה שהרוב גברים, זה נכון בכלל לעולם התכנות. אבל יש מפתחים שאין להם אפילו ביטקוין אחד. זה קצת משוגע, אני לא יודע למה הם רק מתכנתים ולא קונים ביטקוין״.

אחד ההסברים לנפילות האחרונות של הביטקוין היה הגילוי של רבים שנכנסו בהתלהבות לתחום בפעם הראשונה, כי מגבלות טכנולוגיות גורמות למסחר במטבע הדיגיטלי להיות לעתים קרובות אטי ויקר — בניגוד גמור לציפיותיהם.

מתי נוכל לקנות קפה באמצעות ביטקוין?

״המקום על הבלוקצ׳יין (המערכת שעליה נרשמות הפעולות בביטקוין) מוגבל. לכן יש כבר פיתוח של פתרונות שכבה שנייה, כמו רשת לייטנינג, שיאפשרו מסחר מהיר וזול מחוץ לבלוקצ׳יין, על גבי ערוצי תשלום בינך לאנשים אחרים. כך אפשר יהיה לרשום ברשת המרכזית רק את השינוי נטו בערוצי התשלום.

״השכבה השנייה תנוהל בשיטה מוצפנת ומאובטחת, ותאפשר גם מסחר מול גופים ואנשים שאין לך ערוץ תשלום ישיר עמם. הרשת הזו נמצאת בשלבי ניסוי, ויידרשו עוד פיתוח והתמודדות עם האקרים. אני לא יודע מתי היא תהיה זמינה״.

ציוץ ביטקוין 1 - דלג

מפתחים של מטבעות אחרים טוענים כי הם מציעים טכנולוגיות טובות יותר, אבל סונג מדגיש את הייחוד של הביטקוין כמטבע מבוזר לחלוטין — שאינו נשלט על ידי אף גורם, אינו מנוהל על ידי בנק מרכזי ואין בו אפשרות למינוף, כלומר למתן אשראי בהיקף גדול יותר מאשר הסכום שאותו אתה מחזיק. ״אולי זה כמו בנקים במאה ה–18, כשהיית חייב לרתק את מלוא ההון, ולכן שונה מאוד מממערכת הבנקאות כיום״, אומר סונג. ״אבל מי יודע איך בסופו של דבר תהיה הרשת. ייתכן שבנקים כמו ג׳יי.פי מורגן או ואלס פארגו ישתלבו בה, ואולי נראה חברות פיננסיות חדשות לגמרי״.

איך אתה מעריך שהביטקוין ישנה את העתיד הכלכלי והחברתי?

״הלוואי שידעתי, אני סקרן מאוד. אני חושב שהרבה אנשים ישתמשו בביטקוין כאמצעי לצבירת ערך ותהיה העברת הון מסיבית, בהיקף שלא נראה מאז ההשקעות בנפט וברכבות במאה ה–19. רוח היזמות הזו מלהיבה אותי מאוד. אני חושב שרוב עובדי התאגידים כיום דואגים רק להמשיך לקבל את השכר החודשי, ולא אכפת להם אם הם מוסיפים ערך אמיתי. אני מאמין בהליכה מערבה ברוח ארה״ב של לפני 100 ו–200 שנה: לעשות משהו עם עצמך, למצוא דרך לייצר שירותים ומוצרים לחברה.

״בכסף לא היו המצאות במשך זמן, ויש מקום להמון חדשנות. אני מניח שכאשר השימוש בביטקוין יגבר, כל הנכסים יהיו הרבה יותר נזילים. יהיה הרבה יותר חופש, אבל אני לא בטוח מה זה אומר בדיוק. האם תוכל למכור נכסים במהירות רבה יותר, להחליף סמארטפון, בית או מכונית בלחיצת כפתור? לזוז הרבה יותר ולהחליף עבודות? ייתכן שזה יגרום לאנשים להתמקצע באופן טוב יותר וגם להמציא יותר. אבל אנשים מנסים לחזות את העתיד מהר מדי, ובדרך כלל טועים לגמרי. זו הסיבה שחדשנות כל כך מרגשת, כי היא כמעט תמיד התפתחות לא לינארית. יהיו המצאות שישנו את העולם באופן אחר לגמרי מהציפיות שלנו״.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#