"התחזקות השקל - בגלל מתקפה ספקולטיבית. בנק ישראל חייב להתערב" - מט"ח וסחורות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
נפילה חופשית

"התחזקות השקל - בגלל מתקפה ספקולטיבית. בנק ישראל חייב להתערב"

היום נחלש הדולר ביותר מ-0.5%, לשפל של שנתיים וחצי. רוני גיטלין, מנהל מסחר בחדר עסקאות מט"ח בלאומי שוקי הון: "בימים האחרונים הבנקים הזרים מצטרפים למגמה של מכירת הדולרים"

25תגובות
אדם סופר דולרים
KHAM/רויטרס

הדולר המשיך להיחלש היום (ג') מול השקל - ולהתקרב לרמה של 3.6 שקלים. היום נחלש המטבע האמריקאי בעוד 0.544% ושערו היציג נקבע על 3.659 שקלים - שפל של שנתיים וחצי. היורו נחלש מול השקל ב-0.411% ושערו היציג נקבע על 3.8782 שקלים. השקל התחזק היום גם מול כלל סל המטבעות. בשעה זו ממשיכים הדולר והיורו להיחלש מול השקל.  

"הקצב בו התחזק השקל בשבועיים האחרונים, לא מאפיין תמורות שהתבצעו בכלכלה הישראלית. מדובר כנראה במתקפה ספקולטיבית של מספר גורמים גדולים שהחליטו לרכוש שקל ולמכור דולר או יורו בתמורה לכך", כך טוען היום עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים.

יונתן בלום

בשבועיים האחרונים נחלש הדולר מול השקל ב-2.3% והיורו נחלש מול השקל ב-2.7%. השקל התחזק מול סל המטבעות ב-1.8%. בחודש אחד בלבד קרס היורו מול השקל ב-4.3%, הדולר נפל ב-3.6% וסל המטבעות נחלש ב-2.7%. מתחילת השנה, היורו נפל מול השקל ב-4.1% והדולר נחלש מול השקל ב-4.8%, כאשר סל המטבעות הציג נפילה של 3.4% מול המטבע הישראלי.

האם לדעתך בנק ישראל מספיק חזק כלכלית בשביל להתמודד עם הספקולנטים הללו?

קליין: "בנק ישראל הרבה יותר חזק. כאשר הבנק המרכזי רוכש דולרים בתמורה לשטרות ישראלים, בנק ישראל יכול להמשיך ולהדפיס ללא כל הגבלה דמויות של משוררים על שטרות צבעוניים. צריך להבדיל זאת ממצב בו הבנק מוכר מטבע חוץ".

בניגוד למספר גורמים בשוק המחזיקים בדעה כי אסור לבנק ישראל להמשיך להתערב ולרכוש דולרים, בטענה כי רכישות גורמות לנזק כלכלי ומחזקות את יוקר המחייה, קליין טוען כי "בנק ישראל חייב להתערב כאשר מדובר במתקפה ספקולטיבית".

לדבריו, "גם משרד האוצר הבהיר בעבר כי הוא יתערב אם יבחין כי מתבצעות פעולות ספקולטיביות. לכן אם גוף גדול שם פקודה לרכישת שקלים בסכום כולל של 400 מיליון דולר,  על בנק ישראל לשים פקודה נגדית בהיקף דומה בשביל לנטרל את ההשפעה. אם השקל היה מתחזק רק בגלל המרות של יצואנים ויבואנים, אז  לדעתי אסור היה לבנק ישראל  להתערב "

"הגורמים המבניים של המשק הישראלי ובהם התוצר הגבוה, הריבית הריאלית, מכירת החברות הזרות, ההשקעה של זרים, היחס הנמוך בין חוב לתוצר והאינפלציה הנמוכה אשר תוביל לכך שלא תהיה העלאת ריבית גם אחרי העלאת ריבית בארה"ב – אמורים היו  להוביל להתחזקות השקל באופן טבעי. אך לא בקצב שאנו רואים בשבועות האחרונים".

רוני גיטלין
לאומי שוקי הון

גם רוני גיטלין, מנהל מסחר בחדר עסקות מט"ח בלאומי שוקי הון, התייחס היום להיחלשות הדולר: "מדובר בצרות של עשירים. אנחנו כרגע בכיוון מטה לרמת 3.6 השקלים ואם נעבור אותה הרמה אחריה תהיה 3.4 שקלים. עומק הירידה תלוי בהתערבותו של בנק ישראל והסכומים הנוספים אותם הוא יבחר להשקיע", 

לדברי גיטלין, המשך הקריסה בשקל הינה לאור מכירות הדולר אשר גדלו לאחרונה על ידי הפעילים בשוק. "בימים האחרונים הבנקים הזרים מצטרפים למגמה של מכירת הדולרים, והיצואנים אשר מפחדים שהדולר ימשיך בנפילה, החלו להמיר דולרים".

"סוף סוף אנו רואים כי חזר עניין לשווקים, השקל מתחזק ובצדק. הצמיחה אותה הציגה הכלכלה הישראלית ברבעון הרביעי של 2016 היתה מאוד גבוהה - 6.2%. הנתון העיד על צמיחה בריאה, לא רק צמיחה בשל בזבוז כספים ,אלא גם צמיחה אשר נובעת מגידול בהשקעות זרים. הרבה חברות היי-טק גדולות נמכרו. והמגמה ממשיכה, רק היום דיברו על כך כי אורמת בדרך להימכר", ציין גיטלין.

לדברי גיטלין, גם לאחר התערבות בנק ישראל באמצעות רכישת דולרים, נותרת יתרה של כ-5 מיליארד דולר עודף בחשבון השוטף של מדינת ישראל, עודף אשר לפני ההתערבות ורכישת 6-9 מיליארד שקל בשנה, עמד על עודף כולל של כ-14-12 מיליארד שקל.

מי שמוטרד מהתחזקות השקל הינם היצואנים. "המשק שלנו מוטה ייצוא וזה אכן סיכון עבורו שכן 40% מהתוצר הוא יצוא. בגלל זה בנק ישראל והאוצר אשר רואים את הייצוא כקטר של המשק מוטרדים מאוד משער החליפין. אומנם יוקר המחיה אמור לרדת אם השקל גבוה, אך יש לכך מחיר כלכלי.

קלייין מדגיש כי בהראל פיננסים כבר שנתיים טוענים כי השקל צריך להתחזק. "במשך שנתיים אני כותב בסקירות למשקיעים כי הנתונים הפונדמנטליים של המשק הישראלי תומכים בהמשך התחזקות השקל באופן טבעי. אך זה לא קשור לקצב והמהירות בו השקל התחזק בשבועות האחרונים".

השקל מול הדולר בחודש האחרון
TheMarker Finance
השקל מול הדולר בשלוש השנים האחרונות
TheMarker Finance

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#