היצע הנפט לא מדביק את הביקוש - מחירו ימשיך לעלות

מחירי הנפט ימשיכו ככל הנראה לעלות בטווח הארוך - ולא בגלל הפעילות של הספקולנטים בשוקי הסחורות ■ כל עוד העולם ימשיך להיות תלוי בנפט כמקור אנרגיה מוביל, לא סביר שנחזור לשלם פחות בתחנת הדלק

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
i-gold advertisement
מעבר לטוקבקים

>> מחיר הדלק שוב עלה, וכעת הוא בשיא חדש. נראה שהנהגים הישראלים כבר התרגלו למחירו הגבוה ולעליות התכופות.

בעשור האחרון עלה מחיר הדלק בתחנות בישראל בכמעט 100%. למרות השפעתם הניכרת של המסים על הדלק שגובה המדינה, עיקר העלייה מוסבר על ידי התייקרות הנפט הגולמי: מחיר חבית נפט גולמי היה נמוך לפני עשור בשני שלישים.

בעניין זה נמצאים הנהגים הישראלים באותה הסירה עם נהגי שאר העולם. אז מה מצפה לנו בחודשים הקרובים? האם מחיר הדלק ימשיך לשבור שיאים בעקבות המשך העליות במחירי הנפט?

אסדת קידוח נפטצילום: אי–פי

נראה שהתפוקה עברה את השיא

מחירי הנפט תלויים בגורמים רבים. החשובים שבהם הם גורמים גיאו-פוליטיים (מתיחות עם איראן, למשל); פגעי מזג האוויר; מצבה של הכלכלה העולמית; ויכולתן של יצואניות הנפט לענות לביקושים.

כמו כן, בעשור האחרון עלתה באופן ניכר השפעתם של השווקים הפיננסיים על התנועות קצרות הטווח במחירי הנפט. זאת, בעקבות כניסתם של משקיעים רבים - מבנקים וקרנות גידור ועד למשקיעים פרטיים - לשוק זה.

ההיקף היומי הממוצע של עסקות הקשורות בחוזים על נפט גולמי בבורסות בארה"ב גדל מאז 2002 ביותר מ-230%. כתוצאה מכך, רבים מאשימים את המשקיעים - את הספקולנטים - בעליות של מחירי הנפט.

אין ספק שההשקעות האלה תרמו את חלקן לעליות מחיר הנפט, ויש להן השפעה משמעותית על התנודות היום-יומיות של המחירים. עם זאת, פעולותיהם של המשקיעים האלה אינן משנות את המגמה הכללית, אלא מעצימות אותה.

שוטר מתדלק בקוריאהצילום: אי–פי

בסופו של דבר, בטווח הארוך, המחיר נקבע על סמך שיווי המשקל בין הביקוש וההיצע. המשקיעים עצמם מושפעים מגורמים פוליטיים, כלכליים ופיננסיים.

אז לאן הגורמים האלה יובילו את מחירו של הנפט בעתיד? המגמה ארוכת הטווח במחיר הנפט נותרת ללא שינוי, ומצביעה תמיד למעלה. זאת, מכיוון שהגורמים המשפיעים בטווח זה לא השתנו - למשל צמיחתן הכלכלית והגידול באוכלוסייתן של הכלכלות המתפתחות, או ההידלדלות הצפויה של היצע הנפט עם השנים.

על פי הערכות, תפוקת הנפט בשדות הקיימים והפועלים כיום עברה את השיא והחלה לרדת כבר ב-2009. קיימים שדות ידועים אך לא מפותחים שיוכלו עם הזמן ובהינתן השקעה הולמת לכסות חלק מאובדן זה, ואולם ככל הנראה גם בכל הנוגע למציאת שדות חדשים עברנו את השיא כבר מזמן, שכן כבר משנות ה-70 מספר שדות הנפט החדשים שמתגלים קטן והולך.

נראה, אם כן, שבטווח הארוך תזדקק האנושות למקורות אנרגיה חלופיים. ואולם בטווח הנראה לעין נצטרך להמשיך ולהשתמש בנפט לצורכי הפקת אנרגיה, דלקים ודשנים ולשימושים חשובים אחרים - יהיה מחירו מה שיהיה.

מחיר הנפט הממוצע בכל שנה

הרוב תלוי בסין

הסיכוי שנחזור לזמנים הטובים שבהם שילמנו כ-4 שקלים לליטר דלק נראה קלוש ביותר. התחזית המקובלת כיום גורסת שהמחיר הממוצע של חבית נפט יהיה ב-12 החודשים הקרובים קרוב ל-100 דולר - אם כי רמת האי ודאות שמלווה את התחזית הזאת גבוהה מתמיד.

ברבעון האחרון של 2012 יש לצפות לעלייה נוספת במחיר הנפט בשל עלייה עונתית בביקושים, ולירידה קלה לאחר מכן בתחילת 2013. ביולי קפץ מחיר הנפט ליותר מ-100 דולר לחבית בעקבות הספקולציות שלפיהן שקובעי המדיניות ינקטו בצעדים יתמכו בצמיחה.

כל ידיעה הקשורה במשבר החובות או העמקת המיתון בגוש היורו עלולה להוריד את מחיר חבית הנפט בכמה דולרים. עם זאת, לידיעות מסין יש השפעה גדולה בהרבה על מחירי הנפט, שכן סין היתה אחראית לכשני שליש מסך העלייה בביקושים לנפט בשנים האחרונות.

מיצרי הורמוזצילום: אי פי

ההאטה הכלכלית המתרחשת כעת בסין אמנם אינה צפויה להגיע לכדי מיתון, אך קיימת אפשרות שרשויות המדינה ינקטו צעדים לבלימת ההאטה - בהם חבילת סיוע פיסקלית, שמצידה עשוי להקפיץ את מחירי הסחורות.

בצד ההיצע, הגורם היחיד שניתן לדבר עליו בוודאות כמעט מלאה הוא המשך תפוקה מסודרת מצד מדינות אופ"ק, פרט לאיראן כמובן. תפוקת הנפט של מדינות אופ"ק היא כ-40% מסך ייצור הנפט בעולם.

בכל מה שקשור לנפט האיראני, סביר להניח שמדינות אחרות באופ"ק יוכלו לכסות את החסר בעקבות האמברגו, אך איראן עדיין יכולה לספק הפתעות לא נעימות שיזעזעו את השווקים בטווח הקצר - דוגמת חסימת מיצרי הורמוז, שדרכם עובר חלק גדול מהמסחר הגלובלי בנפט. כמובן שתקיפה של ישראל או ארה"ב באיראן עשויה להקפיץ את מחיר הנפט מיד ובאופן ומשמעותי.

עם זאת, במקרה של פגיעה בשוקי הנפט, יוכל הארגון הבינלאומי לאנרגיה (International Energy Agency) לשחרר חלק מרזרבות הנפט האסטרטגיות שברשותו בכדי לוודא אספקה מלאה ובטוחה של הסחורה החשובה בעולם לשווקים, כפי שעשה ערב מלחמת המפרץ ב-1991.

ארז ברית הוא מנכ"ל בית ההשקעות טנדם קפיטל. יוליה ויימן היא אנליסטית מאקרו לשווקים גלובליים. אין לראות בכתוב תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים הספציפיים של כל אדם

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker