מנורה מבטחים: האם האינדיקטורים המשקפים את הצמיחה בעולם מתחילים להתעורר?

המדדים עליהם יש לעקוב מראים תמונה חלקית בלבד, אך מהווים אלטרנטיווה מסויימת למדדים ההיסטוריים. על פי מדדים אלו, המצב של הכלכלה הריאלית קשה, ובמקרה הטוב ראינו רק התאוששות כלשהי מחריקת הבלמים שהתרחשה אחרי קריסת ליהמן ברדרס

בחודש ינואר הצגנו אלו אינדיקטורים ישקפו ראשונים את תחילת תהליך הצמיחה בעולם? אינדיקאטורים אלו יכולים לדעתנו לשמש כמדד לכיוונם של השווקים. היתרון של המדדים שהצגנו היה הרלוונטיות שלהם, וזאת לעומת נתונים כגון תמ"ג, המתפרסם בפיגור של מספר חודשים.

מדד ההובלה הימית ה-Baltic dry index

מדד ההובלה הימית, מודד את עלות השילוח הימי ב-26 נתיבי סחר גלובליים. המדד מחושב באופן יומי על ידי צוות מומחים שמייצר מדי יום מעין "מחירון תובלה". המדד משמש אינדיקאטור לפעילות הכלכלית, בעיקר בתחום חומרי הגלם. בחודש ינואר, כאשר בחנו את האינדיקטור, עמד המדד ב-776 נקודות. השווי הנמוך של עלות תעבורה ימית, הביא לביטול קווים ולביטול עסקאות לרכישת ספינות תובלה.

מאז עלה המחיר, שמייצג הפסד לבעלי חברות התובלה, בכ-156%, והתמקם באזור ה-2,000 נקודות. אנליסטים טוענים שהעלייה נדחפה בעיקר על ידי סין שהחלה בייבוא ברזל לצורך תוכנית ההאצה שלה. אמנם המדד עלה ביותר מ-150%, אך אין זה מספיק. עלות התובלה עלתה רק ממחירי הפסד למחירים שמייצגים רווח קל. המחיר עדיין לא מייצג ביקוש מאסיבי לתובלה ועדיין אינו מייצג את התעוררות הסחר הבין יבשתי. המגמה נכונה, אך נשמח לראות את המדד עולה לכיוון ה-3,000 נקודות, ללא עליה במחיר הנפט.

נחושת

מחירי הסחורות, בעיקר אלו המשמשות לבנייה ולייצור, נחתכו באופן חד בשנת 2008. סביבה של מחירי סחורות עולים, אם כי לא בועתיים, היא אינדיקאטור חיובי למצב השווקים, ובפרט לשווקים המתעוררים העשירים בסחורות.

בכתבות הקודמות שלנו כתבנו על ההשקעה במתכות בסיס כדוגמת ברזל ואלומיניום. להערכתנו גם הנחושת עונה על ההגדרה של מתכת בסיס שיכולה ללמד על צמיחה כלכלית. נחושת היא אחד מחומרי הגלם המשמשים בתעשיית הרכב ובבניית בתים.

היתרון במעקב אחר מחיר הנחושת הוא שתחילת התעוררות בייצור הרכבים והבתים תקדים את נתון העלייה בתמ"ג שמפורסם באיחור של מספר חודשים. מאז תחילת השנה עלה מחיר הנחושת בכ-13%. לכאורה זהו נתון חיובי המראה על עלייה בביקוש לנחושת, אך יש לבחון את העלייה בנקודת מבט רחבה יותר.

ראשית, העלייה של כ-13% מתחילת השנה, מתגמדת אל מול הירידה החדה בשנת 2008. שנית, לשינוי במחיר יכולים להיות גורמים רבים. על מנת לבדוק האם העלייה במחיר הנחושת מגובה בביקוש אמיתי לבניה, ניתן לבחון את מחיר הברזל. העובדה שמחיר החוזה העתידי על הברזל ירד ב-22% מתחילת השנה, מערערת את הטענה שהעלייה במחיר הנחושת מסמלת צמיחה אמיתית.

CDS - עלות ביטוח חדות פרעון ומרווחי אשראי

בנושא האשראי טענו שיש להסתכל על שני מדדים עיקרים: הראשון הוא ה-CDS - המהווה מדד לעלות ביטוח כנגד חדלות פרעון. ההסתכלות על מרווחי ה-CDS יכולה לשמש מדד המשקף את ירידת ההיסטריה בשוק - בדומה למדד ה-VIX. השני הוא מרווחי האשראי מעל חוב ממשלת ארה"ב, לדוגמא: מרווחי החוב של הבנקים, ומרווחי חוב ממשלתי של השווקים המתעוררים.

אם נבחן את המרווח של השווקים המתעוררים מעל זה של ארה"ב, הרי שחל שיפור מסוים. בינואר עמד המרווח הממוצע על 724 נקודות. כיום עומד המרווח על 671 נקודות. אין ספק שמדובר בירידת מרווח אמיתית, אך כפי שניתן לראות מהגרף, עוד ארוכה הדרך למרווחים שראינו טרם המשבר.

ירידת המרווחים, המלווה בעלייה בגיוסים (וירידה באיכותם המייצגת ירידה בשנאת הסיכון) מהווה אינדיקטור חיובי לשוק האג"ח. אם כי גם במדד זה, יש עוד מקום נרחב לתיקון.

מרווחי החוב של השווקים המתעוררים, כפי שמחושב על ידי ג'יי.פי מורגן

OECD Leading Indicators (מתפרסם באיחור)

ה-Leading indicator משמש מדד טוב יותר מהתמ"ג מכיוון שהתמ"ג מתפרסם באיחור של כשלושה חודשים, ולכן ה-leading indicatorsמהווה מדד עדכני יותר. שני המדדים האחרונים של חודש ינואר ודצמבר בארה"ב הצביעו על עליה של 0.4% ו-0.2% בהתאמה.

אין ספק שמדובר בשינוי חיובי לאחר רצף של כמעט 11 מדדים שלילים מתחילת שנת 2008. אמנם זהו שינוי חיובי, ללא ספק, אך יש לבחון אותו ברמה הגלובלית. הנתונים האחרונים שפורסמו ל-OECD היו לדצמבר 2008, והצביעו על טרנד ממשיך של התכווצות במדדים המובילים. גם ביפן הראה המדד התכווצות. כך שהעליה במדד שנצפתה בארה"ב נראית כמנותקת מהמגמה העולמית, וללא ספק אינה מספיקה.

סיכום:

המדדים עליהם יש לעקוב מראים תמונה חלקית בלבד, אך מהווים אלטרנטיווה מסויימת למדדים ההיסטוריים. על פי מדדים אלו, המצב של הכלכלה הריאלית קשה, ובמקרה הטוב ראינו רק התאוששות כלשהי מחריקת הבלמים שהתרחשה אחרי קריסת ליהמן ברדרס.

לעומת זאת, שוק האשראי מראה סימני הפשרה הן מצד המרווחים והן מצד ההנפקות. השוק הקונצרני העולמי מראה ההפשרה עם גל הנפקות נרחב כולל אג"ח זבל, ואג"ח לטווחים ארוכים. גם מדינות הנחשבות למסוכנות גייסו חוב רב מתחילת השנה, והדבר מהווה סממן חיובי להתאוששות השוק שהיה חלק מהמשבר הנוכחי. יש להמשיך ולבחון את המדדים האלו הן באופן הצר, והן בפרספקטיבה רחבה הכוללת מדדים נוספים אחרים.

הכותבים: בני שרביט הוא סמנכ"ל השקעות במנורה מבטחים וחיים נתן הוא מנהל מחלקת חו"ל במנורה מבטחים

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

קציר חיטה בסוריה, יוני 2022. הקציר מגדיל את היצע החיטה, אבל החשש ממיתון מקטין את הביקוש

פתאום ההשקעות הכי חמות צונחות: נפט, סחורות, תשואות – למה זה קורה?

העיר לא זולה, אבל זה היה משתלם מכל בחינה אחרת

"הבית שלי בגד בי": תל אביבית שעוזבת אחרי שלושה עשורים מגלה מה שבר אותה

שי שרון. "הרגשתי שאני מתאמץ בעיקר בשביל שהבעלים של חברת האופנה ירוויחו יותר"

"חייתי במסיבה תמידית, אבל זה היה כלוב מזהב. עבודה חסרת משמעות"

נמל חיפה. הפקק בשנה וחצי האחרונות גרם למשק הישראלי נזק של עשרות מיליוני שקלים ביום, לפי משרד האוצר

פקק האוניות מול נמלי ישראל דועך והולך, ולא מהסיבות הנכונות

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

"מבחוץ זה נראה סקסי ומגניב, אבל כשנכנסים פנימה מתברר שזאת עבודה קשה והיא חייבת להיות מדויקת"

"אפשר להרוויח 30-20 אלף שקל בחודש מעבר למשכורת": איזה עסק הכי רווחי - פלאפל, פיצה, סושי או שווארמה?

עורכי דין שפרשו מהמקצוע. ״הדור שלנו מחפש מהר, קצר, ענייני, ומבקש שיהיו לו דברים נוספים בחיים, לא רק עבודה"

"הדור הזה עובר בקלות בין עבודות - ומשאיר מאחור את משרדי עריכת הדין"