בנק לאומי: עדיפות להשקעה באיגרות החוב הממשלתיות על פני הקונצרניות

לנוכח החרפת משבר הנזילות בעולם ובשל ההאטה הצפויה בצמיחה המקומית

TheMarker digital
TheMarker digital

להערכת מערך הייעוץ בהשקעות של בנק לאומי יש לתת עדיפות להשקעה באיגרות החוב הממשלתיות על פני אלו הקונצרניות - לנוכח החרפת משבר הנזילות בעולם ובשל ההאטה הצפויה בצמיחה המקומית. כמו כן, על אף הירידה שנרשמה לאחרונה - בציפיות האינפלציוניות הנגזרות משוק ההון, הן עדיין גבוהות משיעורי האינפלציה הצפויים בפועל. אי לכך, כיום קיימת עדיפות לאפיק השקלי על פני זה הצמוד.

בתקופה הקרובה ימשיך המסחר באפיק הקונצרני להתנהל במגמה מעורבת שתושפע בעיקר מהמשך ההתפתחויות בשווקים בעולם וממצבן הפיננסי של החברות המנפיקות. לפיכך, מעריכים בבנק כי לא יחול שינוי מהותי בפרמיית הסיכון של איגרות החוב המונפקות על ידי החברות, המאופיינות ברמת מינוף גבוהה. לפיכך אחזקה באיגרות אלו אינה מתאימה כיום ללקוחות סולידיים וללקוחות שיידרשו לכספם בטווח הקצר.

השבוע נרגעו מעט הרוחות בשוק איגרות החוב המקומי. מלבד יום ראשון במהלכו נרשם תיקון חד לירידות השערים הניכרות של ימים רביעי וחמישי בשבוע שעבר, התנהל המסחר באפיק הסולידי במגמה מעורבת. זו הושפעה בעיקר מרגיעת מה בשוק האמריקאי ותנודתיות חדה במחירי הנפט בעולם.

בנוסף, במסחר הורגשו אותותיה של החלטת הריבית לחודש אוקטובר אשר בהתאם למרבית הציפיות נותרה ללא שינוי, ברמה של 4.25%. בסיכום שבועי נסחרות איגרות החוב השקליות והצמודות למדד לתקופה של 10 שנים בתשואה של כ- 5.96% וכ- 3.51% לעומת כ- 6.1% וכ- 3.64% לפני כשבוע. התשואה של אלו הראשונות גוזרת פער של כ- 2.1% מדומותיהן האמריקאיות, לעומת כ- 2.6% בשבוע שעבר.

הצמצום בפער התשואות נרשם בשל ירידת תשואות של האיגרות הישראליות בד בבד עם עליית התשואות של אלו האמריקאיות. פרמיית הסיכון של ישראל הנמדדת על ידי מרווח ה-CDS לחמש שנים ירדה במהלך השבוע ב-20 נקודות בסיס. פרמיות הסיכון של מדינות מדורגות בדרוג השקעה דומה לזה של ישראל ירדו בשיעור דומה.

במהלך השבוע נרשמה עליית מה בציפיות האינפלציוניות הקצרות הנגזרות משוק ההון. זו נבעה, בין היתר, מעליית מחירי הנפט בתחילת השבוע וכן מפרסום תוכנית ההצלה של הבנק הפדרלי שתמכה באופטימיות מסוימת באשר להתאוששות הכלכלה העולמית. ציפיות אלו ל-12 החודשים הקרובים עומדות על כ-2.2% לעומת כ-2.15%. להבדיל מאלו הקצרות, הציפיות האינפלציוניות הארוכות ירדו בסיכום שבועי בשיעור של 0.1% בממוצע.

כאמור ביום שני פורסמה החלטת הריבית לחודש אוקטובר אשר נותרה ללא שינוי. הפעם בחר בנק ישראל לשים דגש על נושא הצמיחה חרף חריגת האינפלציה מתחום יעד יציבות המחירים. בין הגורמים העיקריים שתמכו בהחלטת הריבית נמנתה אי הוודאות הגבוהה השוררת כיום בשווקים הפיננסים ובכל הקשור להמשך התפתחויות ריאליות במשק המקומי. כמו כן, ירידות מחירי הסחורות והאנרגיה שנרשמו בחודשיים האחרונים בעולם הצפויות לתרום להתמתנות הלחצים האינפלציוניים בהמשך השנה, תמכו אף הן בהחלטת הבנק.

על רקע פרסום הריבית ובשל התחזקות ההערכות להתמתנות האינפלציה לאחר חודשי החגים מעריכים כיום בשוק כי בנק ישראל צפוי שלא להעלות את הריבית פעם נוספת ואף להורידה כבר במחצית הראשונה של 2009. כך, במהלך השבוע נרשמה ירידה חדה יחסית בתשואות המק"מים. בסיכום שבועי נסחר מק"מ לתקופה של 12 חודשים לפדיון בתשואה של 4.15% לעומת כ- 4.3% בסוף השבוע שעבר.

ביום ראשון חל תיקון דרסטי באפיק הקונצרני, אם כי זה לא הצליח למחוק את מלוא הפגיעה שנגרמה בימי המסחר השלילים של השבוע שעבר. בהמשך, התאפיין המסחר באפיק בירידות שערים שלוו בתנודתיות תוך יומית חדה יחסית. בדומה לסוף השבוע שעבר, עומדים כיום פערי התשואות בין איגרות החוב המרכיבות את מדדי התל-בונד 20 והתל-בונד 40 לאיגרות דומות ממשלתיות על כ-2% ועל כ-3.9%.

ענף הנדל"ן המשיך לרכז עניין השבוע ובלט בירידות שערים חדות. איגרות החוב המדורגות המשתייכות לענף הנדל"ן נסחרות עתה בפער ממוצע של כ- 7% מעל האיגרות הממשלתיות לעומת כ- 4.5% לפני כחודש. על רקע כל זאת, פנו השבוע בנק ישראל ומשרד האוצר בדרישה לגופים מוסדיים ולבנקים בארץ להגביר תדירות הדיווח בעניין פירוט היקף חשיפתם ללווים הגדולים במשק. במקביל דרשה רשות ני"ע מהחברות לפרסם בדוחותיהן הכספיים את מקורות החזר החובות לשנתיים הבאות.

ההנחיה החדשה של הרשות מופנית לחברות שלגביהן קיימים סימני אזהרה בקשר עם יכולתן לעמוד בהתחייבויותיהן. דרישות אלו מקבלות כיום משנה תוקף על רקע הגידול המשמעותי שנרשם במהלך השנים האחרונות בהיקף השקעותיהם של הגופים המוסדיים באיגרות החוב הקונצרניות. מלבד מקרי חדלות פירעון העלולים לפגוע באחזקות הציבור במוצרים שהונפקו על ידי הגופים המוסדיים, חשיפתם המאסיבית לשוק הקונצרני תורמת במידה רבה לסנטימנט השלילי בתקופות משבר.

דוגמה לכך נראתה בשבוע שעבר כאשר נאלצו המוסדיים, ובפרט קרנות הנאמנות ותעודות הסל, לבצע מימושים כבדים באיגרות החוב הקונצרניות כאשר המימושים בוצעו במקרים מסוימים באמצעות נכסים קורלטיביים כתחליף למכירת איגרות מסוימות מהן נעדרו קוני האיגרות.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

מטוס של וויז אייר. החברה הציעה פיצוי של 600 יורו

אל על מובילה בביטולים, המטוס של וויז אייר "קיבל מכת ברק": קיץ כאוטי בנתב"ג

רכבת תחתית בספרד. הקמת המטרו בישראל מוערכת בעלות של 150 מיליארד שקל

מיליארדים מהפקעות קרקע, סמכויות אגרסיביות, ופוליטיקה קטנה: המלחמה על חוק המטרו

סטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים. שיעורי התעסוקה עולים בהתמדה עם העלייה ברמת ההשכלה

איך מטפסים לעשירון השכר העליון — ומי מצא דרך עקיפה כדי להגיע אליו

גמר אקס פקטור. הוחלט שלא תשמש יותר לבחירת הנציג לאירוויזיון

"הכל זה הוא": שורת עזיבות ורייטינג צונח - למה רשת מובסת בקרב מול קשת?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

כספומט ביטקוין ברומניה. רשתות בלוקצ'יין שיצליחו לשרוד את התקופה הנוכחית - ייתכן שיזכו בכל הקופה

המשבר בקריפטו נכנס לשלב הבא: מלחמת כל בכל

עומסים בנתב"ג

מבחינת חברות התעופה, השאלה אם תגיעו ליעד עם המזוודה היא "בעדיפות אחרונה"