הדילמה של המשקיע הסולידי: קרן כספית, פק"מ או מק"מ?

השקעה בטוחה

TheMarker digital

>> האם כדאי להשקיע בפק"מ, מק"מ או דווקא בקרן נאמנות כספית, שאמורה לשמש תחליף לאפשרויות האלו? כך או כך, מתברר שהמנצח הגדול הוא הבנק, שגובה את מרבית התשואה כעמלה.

הקרנות הכספיות היו הלהיט הגדול של 2008. בתום השנה היו בקרנות יותר מ-30 מיליארד שקל - קצת פחות משליש מתעשיית קרנות הנאמנות - והן הניבו תשואה שנתית ממוצעת של כ-4%. ואולם מאז אמצע 2008 ירדה ריבית בנק ישראל בחדות. בספטמבר 2008 הריבית היתה 4.25% וכיום היא 0.5%.

בתנאים כאלה גם הקרנות הכספיות יתקשו להציג תשואות דומות לשנה שעברה. אם בעבר נמנעו בתי ההשקעות מלגבות דמי ניהול, כיום כמעט כל המנהלים גובים דמי ניהול של 0.125%-0.25%.

בצד השני נמצא הפיקדון הבנקאי. מדובר במכשיר פשוט שמציע ריבית ידועה מראש לתקופה של כמה חודשים או שנה. בצד השלישי נמצא המק"מ. זהו המכשיר שבאמצעותו מגייסת המדינה כסף ושתמורתו היא מוכנה לשלם ריבית, בדרך כלל טובה במעט מהריבית שמוכן הבנק לשלם.

לשים לב לעמלות

הריבית שירדה הפכה את המכשירים הסולידיים האלו למוצרים שמציעים ריבית נמוכה במיוחד. מי שירכוש מק"מ ויחזיק בו למשך שנה, יוכל לראות תשואה עלובה למדי של 1% לפני תשלום מס ועמלות. במצב כזה קל להעריך כי הקרנות הכספיות לא יוכלו להציג תשואה טובה בהרבה. למעשה, כל עוד יימשכו התנאים הקיימים, תשואה של 1%-1.5% (לפני עמלות ומס) עשויה להיות תסריט ריאלי למדי.

מכיוון שכך, שאלת העמלות הופכת להיות הנושא החשוב, שכן במקרים רבים העמלה הבנקאית פשוט מחסלת את חלק הארי של התשואה.

רכישת ניירות ערך בבנק מורכבת בדרך כלל משלוש עמלות: עמלת רכישה, עמלת מכירה, וכן עמלה ידועה לשמצה בשם "דמי משמרת". זו עמלה שהבנק גובה מדי רבעון בתקופה שבה מחזיקים את הקרן.

ה"אויב" הגדול ביותר של הבנק הוא המק"מ. הבנק הרי מעדיף שתיתנו לו את הכסף (באמצעות פיקדון) ולא למדינה, ולכן הוא גובה בעבור המק"מ עמלה גבוהה למדי: עמלת רכישה של 0.1%, עמלת קנייה של 0.1%, וכן דמי משמרת בערך של 0.5%.

במקרים רבים, ובמיוחד אם אינכם נהנים מ"הטבה" כלשהי (לדוגמה, בעבור חשבון משכורת, כסטודנטים או עסק), העמלות האלו יהיו גבוהות יותר. כך או כך, מדובר בעמלה של 0.7% לפחות, שהם 70% מכל התשואה. המק"מ גם מחויב במס של 15% על הרווחים (לפני עמלות). כלומר, נותרה תשואה מצומקת של 0.15% בלבד. כל זאת בתום שנה שלמה.

הפיקדון הבנקאי, לעומת זאת, אינו מחויב בעמלה. ואולם בבנקים, שמעוניינים לגייס כמה שיותר כסף, מציעים ריבית טובה יותר: כ-0.3%-0.4% בשנה. על סכום זה יש לשלם מס רווחי הון. בשורה התחתונה מדובר בתשואה דומה למדי. מי שיבקש לסגור כסף לתקופה של חודש או חודשיים יגלה כי בנקים רבים אינם מוכנים לשלם ריבית כלל.

הקרן הכספית היא סיפור מעט שונה: הבנק אמנם אינו גובה עמלת קנייה או מכירה, אבל הגוף המנהל את הקרן גובה דמי ניהול של כ-0.2% - כך שמדובר בנזק דומה. הבנק גם גובה דמי שמירה של 0.5%. מצד שני, בקרנות הכספיות טמונה סוכריה קטנה: הקרן הכספית מחויבת במס רק על רווחים ריאליים.

נניח שהמק"מ הניב רווח של 1%. במקרה זה משלמים מס של 0.15% ונותרים עם 0.85%. במקרה השני, הקרן הכספית הניבה תשואה של 1% כשהאינפלציה היתה 0.6%. במקרה זה משלמים מס של 20%, אבל רק בעבור הרווח הריאלי. כלומר, רק על תשואה של 0.4%. בשורה התחתונה מדובר במס של 0.08%.

מכ מקום, אינפלציה שלילית מעלה את המסוי. שיעור ההטבה נגזר מהתשואה שתשיג הקרן ומהאינפלציה. בנק ישראל מתכוון להשיג אינפלציה של 1%-3%, כשהתחזיות הן יותר לכיוון הטווח התחתון.

מתחילת השנה מציגות הקרנות הכספיות מגדל כספית פרימיום, פסגות בטא כספית ודש כספית פרימיום תשואות של 0.6% (לפני דמי ניהול ועמלות). בתחתית הטבלה נמצאות הקרנות פסגות כספית מוגנת ללא חברות והדס ארזים כספית מוגנת - שמציגות תשואה של 0.2% בלבד. שאר הקרנות הכספיות מציגות תשואות של 0.3%-0.5%.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker