דש: נחמדות הממשלה עלולה לעלות לציבור כסף רב בעתיד

"הבעיות מתחילות להתעורר בשני צידי המאזן הכספי של הממשלה, הן בצד ההוצאות והן בצד ההכנסות"

סקירת אנליסטים
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
i-gold advertisement
מעבר לטוקבקים
סקירת אנליסטים

"הבעיות מתחילות להתעורר בשני צידי המאזן הכספי של הממשלה, הן בצד ההוצאות והן בצד ההכנסות", כך כותב אלכס זבז'ינסקי, כלכלן המקרו של דש בית השקעות, בסקירתו השבועית.

לפי זבז'ינסקי, "ביצועי תקציב המדינה לחודש פברואר מעידים על כך שהבעיות מתחילות להתעורר בשני צדדי המאזן הכספי של הממשלה, הן בצד ההוצאות והן בצד ההכנסות. בצד ההכנסות, ניכרת ירידה עקבית בגביית המסים. בחודש פברואר ירדו ההכנסות ממסים לעומת החודש המקביל אשתקד בשיעור של 4.7%, בעיקר בגלל הירידה במסים הישירים. הירידה נרשמה במרבית הענפים".

"באחרונה הוצגו נתונים לפיהם שיעור האבטלה המשיך לרדת ברבעון האחרון של שנת 2011, אך אם נבחן את גביית המס משכר העבודה, נגלה שקצב גידולו התכווץ משמעותית במחצית השנייה של שנת 2011. הירידה במס על השכר, למרות הירידה באבטלה, התרחשה ככל הנראה בגלל המעבר של עובדים ממשרות מלאות לחלקיות, כפי שלמדנו מנתוני סקר כוח אדם לרבעון האחרון".

אלכס זבז'ינסקי, דש בית השקעותצילום: אמנון גוטמן

"קצב הגידול השנתי של גביית המסים נמצא בירידה מתמדת מאמצע שנת 2011. כבר בחודשיים הראשונים של השנה נרשם מחסור בגביית המסים לעומת היעד. נזכיר שיעד זה כבר עודכן כלפי מטה על ידי משרד האוצר בעקבות הורדת תחזית הצמיחה. החטאת היעד נוצרה למרות גבייה גבוהה מן הצפוי של מס בגין תשלומי דיווידנד בחודש ינואר, שהתרחשה בעקבות העלאת שיעור המס בסוף שנת 2011 ומהווה בעצם הקדמה של המסים העתידיים".

"למרות החולשה בהכנסות, הממשלה ממשיכה להוציא כספים ואף מגבירה את הקצב. קצב הגידול השנתי של הוצאות הממשלה גבר החל מאמצע שנת 2011, בדיוק כאשר החלה ירידה בהכנסות. כפי שמציינת הודעת משרד האוצר, בחודשיים הראשונים של השנה עלו הוצאות הממשלה בשיעור של 5.9% לעומת החודשים המקבילים אשתקד, זאת בשעה שבתקציב תוכננה עלייה בשיעור של 4.9% בלבד".

זבז'נסקי מזכר כי "על פי הניתוח של בנק ישראל, בשנת 2012 עלולה להיפרץ תקרת הוצאות הממשלה בסכום של כ-6.5 מיליארד שקל מעבר למסגרת שנקבעה בתקציב. הוצאות אלו נובעות מיישום החלטות שונות שהממשלה כבר קיבלה, כולל יישום ההמלצות של ועדת טרכטנברג. סכום החריגה צפוי לגדול עוד יותר בעקבות החלטות נוספות שנתקבלו לאחרונה. למעשה, הגידול הצפוי בגירעון כבר אינו משקף רק את הירידה בהכנסות כתוצאה מהירידה בצמיחה, אלא גם את העלייה בהוצאות הממשלה שעדיין לא הומצא כיסוי בגינן. צריך להבין שמצב זה הינו חריג, מכיוון שבעשורים האחרונים הממשלה מעולם לא חרגה מהמסגרת המאושרת של התקציב. הממשלה חייבת באופן די דחוף להחליט על קיצוץ בתקציבה, אולם אנו כבר נמצאים בפתחו של הרבעון השני ועדיין לא שמענו על החלטה כלשהי שעומדת להתקבל בקרוב. הממשלה אף ממשיכה בנדיבות להעניק הטבות. נזכיר את ההחלטה האחרונה על הוזלת המס על הדלק, אשר אינה משמעותית מבחינת השפעתה על התקציב, אך משדרת מסר בעייתי לגבי המחויבות למשמעת התקציבית".

צילום: מקור: משרד האוצר

"בנק ישראל בינתיים אינו מתעמת חזיתית מול הממשלה בגלל בעיית הגירעון, אך למשקיעים זכורים היטב הוויכוחים בנושא בשנות ה-90 ובתחילתן של שנות האלפיים. לעיתים גירעון הממשלה היה אחד השיקולים המרכזיים בהחלטת בנק ישראל לשמור על ריבית גבוהה יחסית".

"הממשלה היתה נחמדה בשנה האחרונה וניסתה להיענות לדרישות רבות מדי של הציבור ושל הפוליטיקאים, אולם נחמדות הממשלה עלולה לעלות לציבור כסף רב בעתיד. הממשלה ומשרד האוצר עדיין נהנים ממוניטין של שמירה על משמעת תקציבית שנצברו לזכותם על סמך התנהגות פיננסית אחראית בעשור האחרון, אך למעשה כבר אינה נוהגת בהתאם לאותו דפוס שלפעמים היה מאוד לא פופולארי. אם לא ינקטו צעדים במטרה לרסן את הוצאות הממשלה ולהתאימן להתפתחות בהכנסות, האמון שנרכש בעמל רב במשך שנים עלול להישחק ולהוביל להתייקרות של עלויות המימון. כפי שמראה הניסיון של השנתיים האחרונות באירופה, סובלנות השווקים לממשלות "נחמדות" לפעמים פוקעת ובמהירות".

המאמר אינו מהווה תחליף לייעוץ/שיווק השקעות המתחשב בנתונים והצרכים המיוחדים של כל אדם.

תגובות