פרופ' אמיר ירון הוא נגיד בנק ישראל החל בנובמבר 2018. ירון נולד בישראל ב-1964 וגדל ברמת השרון וברמת גן. הוא קיבל תואר ראשון ושני בכלכלה באוניברסיטת תל אביב, היה קצין ביחידת היועץ הכספי לרמטכ"ל והשתחרר בדרגת סרן.
המשך הקריירה שלו היה בארה"ב, שם הוא גם יותר מ-20 שנה. הוא בעל תואר שני נוסף בכלכלה מאוניברסיטת שיקגו, שבה גם השלים את הדוקטורט שלו ב-1994. הוא משמש מרצה לבנקאות ופיננסים בבית הספר וורטון למינהל עסקים באוניברסיטת פנסילבניה בפילדלפיה, ומחזיק בקתדרה לבנקאות ע"ש רוברט מוריס. בנוסף הוא מכהן כנשיא FARFE – קרן לקידום המחקר בנושאי פיננסים.
מחקריו עסקו בתמחור נכסים, השקעות, פיננסים ומקרו-כלכלה. גולת הכותרת של עבודתו האקדמית היא מודל שפיתח יחד עם פרופ' ראווי בנסל, העוסק בתמחור של נכסי השקעה נוכח סיכונים לטווח הארוך.
ירון נשוי ואב לשניים.
האשראי הזול לא יציל את כולם, ההחלטות נשלפות מהמותן, תחזיות האבטלה ממשיכות לעלות - ועדיין אין תוכנית כלכלית לטווח הארוך ■ המשנה לנגיד בנק ישראל: "ככל שהמשבר יתמשך, נעבור מבעיית נזילוּת לבעיה של כושר פירעון" ■ 5 סכנות שאורבות למשק
פרופ' אמיר ירון בישיבת הממשלה: התוכנית הכלכלית של נתניהו וכ"ץ יכולה להגדיל את הגירעון ל-13% מהתמ"ג ■ יש לדאוג גם להגדלת הביקוש במשק
בעיצומו של המשבר ובזמן שמניות חברות הביטוח הישראליות המסורתיות סופגות ירידות, השלימה חברת הביטוח הדיגיטלי הישראלית, למונייד, הנפקה ראשונית של מניותיה בוול סטריט ■ מדוע בחר בנק ישראל לסייע דווקא לחיים כצמן, דוד פתאל ודנה עזריאלי?
תוכנית רכישת האג"ח הקונצרניות ב-15 מיליארד שקל היא מתנה מיותרת דווקא לגופים החזקים במשק – ובעיקר לחברות הנדל"ן, שלא זקוקות לסיוע, ורשמו רווחי עתק בעשור האחרון ■ התוצאה תהיה ניפוח בועת מחירים ונזק לשוק, ללא סיבה אמיתית הנראית לעין
המשנה לנגיד אנדרו אביר: "התוכנית של בנק ישראל לרכישות אג"ח קונצרניות בכ–15 מיליארד שקל נועדה להקל על גיוס אשראי ולעצור פיטורים" ■ בשוק ההון לא התלהבו: "השוק מתנהל בסדר, אין סיבה להשפיע על השיקולים של השחקנים. זה יזיק בטווח הארוך"
בנק ישראל הודיע כי יזרים סכום ראשוני של 15 מיליארד שקל לני"ע של מיליארדרים — אף שכספים אלה נחוצים הרבה יותר בחלקים אחרים של המשק ■ הרכישות האלה יחסלו את מנגנון התמחור של השוק וינשימו מלאכותית חברות לא ראויות ■ כל זה, כששוק ההון אפילו לא נתון במשבר
לדברי אביר, התוכנית השנויה במחלוקת נועדה להקל על חברות בגיוס אשראי – כדי לעצור פיטורי עובדים ■ "החלטנו לפעול באופן שמקדים את ההתרחשויות. גם אם לא רואים את זה עכשיו, עומדת להיות תקופה מאתגרת הרבה יותר"
כאשר הפושים בסלולרי דיווחו אחר הצהריים על רכישת אג"ח קונצרניות בהיקף של 15 מיליארד שקל, החלו מדדי האג"ח והמניות בבורסה לזנק ■ קשה להבין מדוע ארבעה חודשים לאחר שפרץ משבר הקורונה החליט גם בנק ישראל להזרים כספים לשוק ההון
נגיד בנק ישראל מאותת לראש הממשלה ושר הביטחון: תפסיקו להתקשקש ותאשרו כבר תקציב - ממילא יהיו בו התאמות דרמטיות ב–2021 ■ מעורבות הממשלה ובנק ישראל בניהול המשבר תמשיך להיות עמוקה, וזה דורש כלים מגוונים ומיקוד של מקבלי ההחלטות
אמיר ירון התחייב כי כל עוד לא תהיה התפרצות אינפלציונית, בנק ישראל ימשיך לתמוך בעלויות אשראי נמוכות ■ "כל עוד הגירעון הוא תוצאה של הטיפול במשבר, השווקים ימשיכו לאפשר לממשלה לממן את הגירעון בריביות נמוכות מאוד"
בתחזית הקודמת צפו בבנק המרכזי צמיחה שלילית בשיעור 4.5% ■ בנק ישראל ירכוש איגרות חוב של חברות ב-15 מיליארד שקל ■ הריבית במשק תישאר בינתיים ללא שינוי, ברמה של 0.1%
בתחזית הקודמת צפו בבנק המרכזי צמיחה שלילית בשיעור 4.5% ■ בנק ישראל ירכוש איגרות חוב של חברות ב-15 מיליארד שקל ■ הריבית במשק תישאר בינתיים ללא שינוי, ברמה של 0.1%
רמת האי־ודאות הכלכלית במשק עדיין גבוהה, והחשש מפני גל שני מסבך את המצב ■ התחייבות ממשלתית להשקעות חכמות בצמיחה ובתעסוקה יכולה להמריץ את ההתאוששות, ופרופ' צבי אקשטיין קורא לממשלה לנצל את ההזדמנות: "אנחנו במצב הטוב ביותר שישראל היתה בו מעולם בעת הכניסה למשבר כלכלי"
שלושה חודשים מלאו להשבתת המשק בעקבות משבר הקורונה — והחקיקה של חלק מהסיוע שהבטיח משרד האוצר לעסקים לא הושלמה ■ בעקבות דיונים שנערכו בין הוועדה לאוצר, הוחלט כי מעסיקים יוכלו לבחור את חודשי ההעסקה שבגינם ישולם המענק
אמיר ירון נאם בכנס השנתי של האגודה הישראלית לכלכלה, ואמר: "הריבית הריאלית בישראל תישאר נמוכה, ואף שלילית, לאורך חלק גדול מהעקום"
סקר שנערך בקרב העובדים מצא הערכה נמוכה יחסית להנהלה - בייחוד בקרב המנהלים הבכירים יותר ■ בבנק בוחנים פיצול של חטיבת משאבי האנוש והמינהל לשתיים, ומגייסים מנהל למחלקה חדשה לתקשורת והסברה
הנגיד הקים ועדת איתור למציאת מנכ"ל חדש ■ כאלו מצטרף לשורה ארוכה של מנהלים בכירים שהודיעו על פרישתם מבנק ישראל בשנה האחרונה ושעדיין לא הוכרז על מחליפיהם
שר האוצר, ישראל כ"ץ, חושב שהמענק צריך להינתן למעסיק כבר מהעובד הראשון שיוחזר לעבודה — ללא הבחנה ■ המתנגדים למתווה המתגבש טוענים שהוא מתגמל מעסיקים שמיהרו להוציא עובדים לחל"ת ■ מקורבים לדיונים: "המטרה היא להשיב כמה שיותר עובדים — לא משנה היכן"
לפני חודש וחצי העריך בנק ישראל כי התוצר ב-2020 צפוי להתכווץ ב-5.3%, עתה הוא מעריך כי התוצר יתכווץ רק ב-4.5% ■ הבנק מעריך כי גם ברבעון השני של 2021 הריבית תהיה אפסית
פרופ' אמיר ירון: "תהליך היציאה מהסגר מהיר, אבל אפשר היה לעשות אותו בצורה מתוכננת טוב יותר ועם יותר ודאות לציבור" ■ "ברור שהגודל של הממשלה לא אופטימלי; מה שחשוב עכשיו הוא שהיא תבצע" ■ ירון אמר את הדברים בוועידה הווירטואלית של TheMarker ובנק הפועלים
נגיד הבנק: "המהלך יסייע להטמעה מהירה של טכנולוגיית EMV" ■ במקביל, במסגרת הרחבת תוכנית הסיוע למשק, מתכנן משרד האוצר מענקים לעסקים שישדרגו את המסופים לתקן החדש
קרן הקורונה לטובת הלוואות בערבות המדינה אישרה עד כה בקשות בסך 900 מיליון שקל — סכום נמוך משמעותית מזה שקיוו לו במשרד האוצר ■ גם חברות כרטיסי האשראי הצטרפו לפעילות, אך קיים ספק אם ייתנו ריבית נמוכה מספיק ■ גם גופים חוץ־בנקאיים אחרים מבקשים להצטרף לחגיגה
בבנק ישראל מעריכים כי בסוף השנה תגיע האבטלה ל–8%, כלומר 330 אלף מובטלים, ובאוצר צופים אבטלה של 9%–12%, חצי מיליון מובטלים — אם המשק ישוב לפעילות מלאה בסוף הרבעון השני פערי התחזיות נובעים ממקורות המידע השונים, התפקידים השונים והמצב המעורפל
מדי יום נשברים שיאים בנתונים הכלכליים שממחישים עד כמה משבר הקורונה חריג בהשפעותיו הכלכליות ■ המפקחת על הבנקים ובנק ישראל קוראים לבנקים לפתוח את הברזים כדי לעזור למשק, במיוחד לעסקים הקטנים, לצלוח את המשבר במהרה
שלושה מארגוני המגזר העסקי פנו לנגיד בנק ישראל, אמיר ירון: "הופתענו לגלות כי חלק מהבנקים מנצלים לכאורה את המשבר להעלאות גורפות של ריביות האשראי"
הדו"ח השנתי של הבנק המרכזי הוא בדרך כלל פרסום חגיגי ומרתק ■ המהדורה שלו שפורסמה אתמול דומה יותר לממצא ארכיאולוגי, שמלמד על מצב המשק ערב משבר הקורונה ■ ובכל זאת, יש בו כמה תובנות מעניינות – שכדאי יהיה לזכור לאחר המשבר
תיק המט"ח של בנק ישראל כולל פוזיציות בשווי 30 מיליארד דולר במניות ובאג"ח קונצרניות, שצנחו בכ-20% במפולת ■ למרות החשיפה לנכסי סיכון, התיק הניב בחמש השנים תשואה ממוצעת נמוכה של 2.3% ■ השקעה באג"ח ממשלת ארה"ב היתה מניבה תשואה כפולה
בנק ישראל: "על רקע הגידול הגבוה בביקוש לאשראי של המשק מאז פרוץ משבר הקורונה, הפיקוח על הבנקים מפחית את דרישות ההון מהבנקים המסחריים בנקודת אחוז, ובכך מגדיל את המקורות של המערכת הבנקאית לצורך המשך העמדת אשראי"
משקי בית ובתי עסק מנצלים את מסגרות האשראי כדי למשוך כספים ■ חלק מהלווים מבקשים לדחות פירעון חובות — ולקבל הלוואות נוספות ■ בנק ישראל מרגיע: אין מחנק אשראי, הבנקים יציבים ופקדונות הציבור רק גדלים ■ בינתיים הריבית טיפסה בכ–0.6% - וזו רק ההתחלה
אם הקצאת המשאבים הפיננסיים של בנק ישראל לא תופנה לכלכלה הריאלית, אלא לרכישת איגרות חוב קונצרניות - המהלך אמנם יסייע בחילוץ סוחרים בבורסה, אך יהיה זה במחיר של קריסת חברות ■ התוצאה תהיה קריסה כלכלית, אבטלה גבוהה אף יותר משהיא כיום, והפסדים לציבור
