ממניית העם למטבע העם: השנה שבה טבע קרסה והביטקוין נסק

נאסד"ק זינק ב-28% וגם אירופה ואסיה רשמו תשואות דו־ספרתיות ■ מדד ת"א 35 טיפס רק ב-4%, בין השאר בגלל קריסת טבע ■ מובילאיי נמכרה לאינטל באקזיט הגדול בתולדות ישראל, ושאול אלוביץ' נעצר במסגרת החקירה בבזק ■ המשקיעים מפנטזים שלביטקוין יש עוד לאן לעלות ■ 2017 בשוק ההון

.
צילום: Benoit Tessier/רויטרס
כתבי TheMarker
כתבי TheMarker

חברות הביטוח והאשראי מחפשות קונים

בדומה לשנים עברו, לא מעט חברות בענף הפיננסים הוצבו השנה על המדף, אך אף עסקה לא הושלמה. חברות הביטוח כלל והפניקס, חברות כרטיסי האשראי ישראכרט ולאומי קארד, בתי ההשקעות מיטב דש, פסגות, והבנקים הפועלים ודקסיה — אלו הן רק חלק מהחברות שמחפשות קונים. עסקות המכירה, כשיתרחשו, יהיו מורכבות מבחינה רגולטורית ויקרות לרוכשים הפוטנציאליים.

את הפניקס מחויבת קבוצת דלק למכור עד סוף 2019 בהתאם לחוק לצמצום הריכוזיות במשק, ומאי.די.בי פיתוח דורשת דורית סלינגר, הממונה על רשות שוק ההון, למכור את כלל עוד קודם לכן.

בימים אלה מנסה קבוצת סיריוס האמריקאית־סינית לקדם את עסקת רכישת השליטה בהפניקס לפי שווי של כ–4.8 מיליארד שקל, הדומה לזה של הפניקס בבורסה. במקרה של כלל ביטוח, תקופת הבלעדיות שניתנה לקבוצה הסינית חואבנג פייננשל הולדינגס, שרוקמת עסקה לפי שווי של כ–4.9 מיליארד שקל, הסתיימה ללא הגעה לעסקה. גם מכירת מיטב דש לקבוצת XIO הסינית־בריטית לא יצאה אל הפועל, ובשנה הבאה אולי נגלה מהן התוכניות של זהבית כהן, מנכ"לית קרן איפקס ישראל, באשר לאופן המימוש של פסגות.

גם מכירה של חברות כרטיסי אשראי צפויה לצבור תאוצה במהלך 2018 בעקבות המלצות ועדת שטרום. הפועלים ולאומי ימכרו את השליטה בישראכרט ולאומי קארד בהתאמה, אך כאל תישאר בידי דיסקונט והבינלאומי. במחצית הראשונה של 2018 גם יתברר אם ייכנסו שותפים צפון אמריקאים לגרעין השליטה בבנק הפועלים לצד שרי אריסון.

מיכאל רוכוורגר

צילום: בלומברג

התחזיות היו אפוקליפטיות - אך 2017 התגלתה כשנה מעולה לשוק המניות

התחזיות היו צוננות ואף אפוקליפטיות — אך 2017 התגלתה כשנה מעולה לשוקי המניות בעולם. העליות השנה היו המשך ישיר למגמה החיובית בשנים האחרונות, שהתחילה עם סיומו של המשבר הכלכלי בסוף העשור הקודם.

העליות מפתיעות במיוחד אל מול נבואות הזעם של האנליסטים לגבי שוקי ההון בעולם במידה שדונלד טראמפ ייבחר לנשיאות ארה"ב, תסריט שהתממש, והביא לתוצאה ההפוכה. לא רק שמדדי המניות בוול סטריט שברו שיא פעם אחר פעם — התנודתיות בהם היתה נמוכה במיוחד.

מדדים
מדדים

בתמיכת רפורמת המס של טראמפ, מניות הטכנולוגיה הובילו את המגמה החיובית השנה. מדד נאסד"ק זינק ביותר מ–28%, והחברות בו התגאו בעלייה חדה ברווחיהן. לנאסד"ק הצטרפו מדדי דאו ג'ונס ו–S&P 500, שקפצו בכ–25% וכ–20% בהתאמה. המניות האמריקאיות נהנות מהיחלשותו של הדולר ומנתוני מקרו טובים בכלכלה החזקה בעולם. איתנות שוק העבודה האמריקאי איפשרה לפדרל ריזרב להעלות את הריבית שלוש פעמים במהלך השנה, עד לטווח של 1.25%–1.5%, למרות האינפלציה הנמוכה.

העליות החדות חרגו מגבולות וול סטריט, ואיפיינו גם את הבורסות באירופה ובאסיה. מדד ניקיי היפני עלה בכ–20% השנה ומדד האנג סנג ההונג קונגי זינק בכ–35%. גם הדאקס הגרמני והקאק הצרפתי התחזקו בשיעורים דו־ספרתיים של כ–14% ו–10% בהתאמה, כשבחירתו של עמנואל מקרון לנשיאות צרפת בלמה את חששות המשקיעים מפני התפרקות אפשרית של גוש היורו — נבואת זעם נוספת שלא באה לידי ביטוי בבורסות.

הכלכלה האירופית הציגה התאוששות אטית יותר מזו של הכלכלה האמריקאית, והיא עדיין נעזרת בבנק המרכזי האירופי, שכבר מסמן את סיום מגמת ההרחבה הכמותית העצומה שהוא מבצע בשנים האחרונות, שלאחריה תגיע עלייה אטית בשיעור הריבית ביבשת.

המגמה החיובית בשוקי ההון בעולם באה לידי ביטוי באופן חלקי בלבד בבורסה בת"א. מדד ת"א 35 עלה בפחות מ–4%, בעיקר בלחץ קריסתן של מניות טבע ובזק, וגם מיילן ופריגו. מנגד, מדד המניות הקטנות יותר, ת"א 90, התחזק בכמעט 20% מתחילת השנה, והוא נסחר קרוב לרמות שיא. למרות הביצועים הצוננים, המשקיעים הישראלים הגדילו את החשיפה למניות במהלך השנה: קרנות הנאמנות המנייתיות נהנו מגיוסים של יותר מ–3.6 מיליארד שקל, בדומה לשיא הגיוסים שנרשם בשנה שעברה באפיק זה. הקרנות האג"חיות נהנו מגיוסים של כ–18.8 מיליארד שקל, לאחר שבשנתיים האחרונות נפדו מהן כ–13.8 מיליארד שקל.

גיא ארז

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ
הנשיא טראמפצילום: Carolyn Kaster/אי־פי

חברות הנדל"ן האמריקאיות נוהרות לתל אביב

הנפקות האג"ח של חברות הנדל"ן האמריקאיות בבורסה בתל אביב, שהתחילו לפני כחמש שנים עם הנפקתה של דה־זראסאי, המשיכו בקצב מהיר גם ב–2017. ההנפקות, שנראו בתחילה כמהלך פיננסי תמהוני של כמה יהודים חרדים מניו יורק, נהפכו לחלק בלתי נפרד מהשגרה של הבורסה בתל אביב, ונראה כי הנהירה של חברות נדל"ן אמריקאיות אחרי הכסף הזול בתל אביב אינה קרובה לסיום.

כ–30 חברות נדל"ן אמריקאיות ביצעו הנפקות של אג"ח בתל אביב בשנים האחרונות — 11 מהן ב–2017. היקף הגיוסים השנה היה 9.7 מיליארד שקל — כ–17% מהיקף הגיוסים של המגזר הלא פיננסי בתל אביב. יתרת החוב שהנפיקו עד כה חברות הנדל"ן מסתכמת בכ–20 מיליארד שקל — כ–7.5% מהיקף החוב הסחיר. בין החברות שהנפיקו השנה לראשונה ניתן למנות את וורטון פרופרטיז, צ'וזן, ווטרסטון ואנקור. פרט לקריסת אורבנקורפ, הגיוסים ואחריתם עוברים בשלום.

על רקע ההצלחה של חברות הנדל"ן האמריקאיות, המודל החל לחלחל לתחומים נוספים. כך למשל, חברת האשראי החוץ־בנקאי האמריקאית פננטפארק (pennantpark) גייסה בחודש שכבר כחצי מיליארד שקל.

בניגוד לשנים קודמות, ב–2017 הגיעו לישראל יותר חברות בדירוג נמוך, כך שמרכיב הסיכון בהנפקות עלה ועמו השעבודים החזקים יחסית בחלק מההנפקות. מגמה נוספת שהתחילה השנה היתה הנפקה של חוב בכיר עבור פרויקטי נדל"ן כחלופה לחוב הבנקאי, תוך שעבוד הנכס למלווים מישראל. המגמה התאפיינה בהשתתפות מוגברת של גופים מוסדיים, המוכנים להסתכן בחיפוש אחר תשואות.

ערן אזרן

הנדל"ן מוביל את הגיוסים

לראשונה זה עשור: מספר החברות שהצטרפו לבורסה עולה על אלו שנמחקו

המכפילים הגבוהים, הריבית הנמוכה במשק, ותשואות השפל בשוק הקונצרני הפכו את 2017 לשנה החזקה ביותר בשוק ההנפקות בישראל מאז המשבר הפיננסי של 2008. בשנה החולפת כ–20 חברות חדשות ביצעו הנפקת מניות ראשונית בבורסה (IPO), ולראשונה זה עשור, מספר החברות שהצטרפו לבורסה עלה על אלו שנמחקו.

בין החברות שמניותיהן החלו להיסחר בבורסה השנה — תמר פטרוליום, נאוויטס, הולמס פלייס, אלמור, אחים יעקובי, ברנמילר, ואו.פי.סי — וכמה חברות נוספות הנפיקו לראשונה אג"ח מבלי להנפיק מניות (בעיקר חברות נדל"ן אמריקאיות).

2017 היתה גם שנת שיא מבחינת היקף גיוסי החוב בבורסה, שהגיע ל–70 מיליארד שקל. זהו הסכום הגבוה ביותר שגויס בעשור האחרון, וגבוה ב–9% מגיוסי החוב ב–2016. העלייה החדה בהיקף הגיוסים נובעת בין היתר מהמשך ירידת התשואות בשוק הקונצרני וסגירת המרווחים מעל האג"ח הממשלתיות, שדוחפות חברות להנפיק ולגייס בזול.

עשר הגדולות של 2017

השנה האחרונה לוותה גם בתזוזות פרסונליות בענף החיתום, שהחלו עם החלטתם של צמד היועצים הפיננסיים, רפי ליפא וגל עמית, להקים חברת חיתום עצמאית ולצרף אליהם את ארז גולדשמידט, מנכ"ל פועלים אי.בי.אי. הקמת חברת החיתום החדשה התחילה "משחק כיסאות" של מנהלי הנפקות, שכלל בין היתר מעבר של מנהלי החיתום בלאומי פרטנרס חתמים, עופר גרינבאום וגל נבו לפועלים אי.בי.אי, שאותה עזבו ליפא ועמית.

כפי שזה נראה כעת, החגיגה בשוק ההנפקות אינה צפויה להיפסק גם ב–2018. כ–20 חברות נערכות בימים אלה לביצוע הנפקה ראשונית (IPO) והנפקות חוב בסכום מוערך של 10 מיליארד שקל. אלו חברות חדשות, שמעולם לא הנפיקו או פירסמו תשקיף ציבורי. מתוך המנפיקות, שש חברות נערכות להנפקת מניות ראשונית, חמש קרנות להשקעה בהיי־טק נערכות לגיוס ראשוני של 400–600 מיליון שקל כל אחת, ושאר החברות צפויות לגייס חוב. כנראה שגם בשנה הבאה יהיה חם בבורסה.

ערן אזרן

הביטקוין מזנק באלפי אחוזים - ונהפך למלת קסם

המטבע הדיגיטלי ביטקוין הלהיב את העולם לראשונה בסוף 2013 כשהגיע למחיר של 950 דולר לעומת כ–13 דולר בלבד בתחילת אותה שנה. "זו בועה", אמרו כולם, אלא שהביטקוין לא ציית לתחזיות, וחזר השנה לכותרות ובגדול, עם זינוקים חדים ותהודה לטכנולוגיה המהפכנית שבה הוא פועל — הבלוקצ'יין, שנתפשת כהמצאה הגדולה ביותר של עידן האינטרנט.

במאי חצה הביטקוין את רף ה–2,000 דולר והעניין בו הלך וגבר, כשהוא מתודלק בחלומות הספקולנטים להתעשר במהירות. עשרות אלפי בתי עסק, בעיקר ביפן, הכריזו כי יקבלו אותו כאמצעי תשלום, מה שדחף את ערכו גבוה יותר. למרות אזהרות של רגולטורים וכלכלנים בדבר "בועה כלכלית", וצורת הגרף ה"פרבולית" של המטבע — הביטקוין קיבל לאחרונה סוג של לגיטימציה, עם החלטת בורסות שיקגו ובוסטון לקיים מסחר בחוזים עתידיים על הביטקוין.

לפני שבועיים הגיע ערכו לשיא, כאשר נשק ל–20 אלף דולר — פי 20 ממחירו בתחילת השנה. מאז הוא ירד בכ–30% בתוך ימים בודדים, ולאחר התאוששות קלה הוא נסחר כיום סביב 15 אלף דולר. שווי סך המטבעות הוא כ–260 מיליארד דולר. במקביל לזינוקו של הביטקוין, מחירם של מאות מטבעות דיגיטליים אחרים זינק באלפי אחוזים מתחילת השנה. הבולטים שבהם הם אתריום, ריפל, ביטקוין קאש ולייטקוין.

בעוד רבים מחפשים את ההשקעה ב"ביטקוין הבא", המטבע הדיגיטלי הצליח לטלטל בחודשיים האחרונים גם כמה מניות בבורסה בת"א. מספיק שחברה הוסיפה לשמה מלה מתחום הבלוקצ'יין — ומניותיה נסקו במאות ואף באלפי אחוזים, בדינמיקה שהזכירה לוותיקי השוק את התקופה של בועת הדוט.קום. לא פחות מחמש חברות ציבוריות, רובן נטולות פעילות, השתמשו בדיווחיהן בביטוי הקסם, וזכו להסתערות על מניותיהן במחזורי מסחר של מיליוני שקלים. הבולטת בהן היא בלוקצ'יין כריה (לשעבר משאבי טבע), שהודיעה על רכישת חוות שרתים קנדית לכריית מטבעות. שווי השלד הבורסאי זינק בתוך פחות מחודשיים ביותר מ–5,100%, ואף חצה את המיליארד שקל.

צילום: DADO RUVIC/רויטרס

התבטאותו החודש של יו"ר רשות ני"ע, שמואל האוזר, נגד התופעה, הביאה לנפילה של 50% במחיר המניה, שהתאוששה חלקית מאז וממשיכה לרכז מחזורי מסחר של מיליוני שקלים בכל יום. נגד אחת החברות המדווחות, אפולו פאוואר, פתחה הרשות בחקירה, לאחר שדיווחה כי ערכה "ניסוי מוצלח" בכריית מטבעות וירטואליים מבוססי בלוקצ'יין באמצעות המערכת הסולארית שאותה היא מפתחת.

גם החברות פנטזי נטוורק, אפליי ואלגומייזר הזכירו את הביטוי "תחום הבלוקצ'יין" בדיווחיהן לבורסה. פנטזי לא הודיעה מאז על התקדמות ממשית בתחום, והתמקדה בעיקר בחלוקת אופציות "בתוך הכסף" לבכירים בחברה. הדיווח שלה על כניסה לתחום "פיתוח יישומים בפלטפורמת ZEN" לוותה, לפי דרישת הרשות, בהבהרה כי זוהי פעולה שאינה דורשת חוזה — ופתוחה לכל גוף שירצה בכך.

אפליי של נועם לניר (35%) דווקא הדגישה כי תישאר בתחום פעילותה, פרסום באינטרנט, ובסך הכל תפנה ללקוחות הפועלים בתחום הבלוקצ'יין. הדבר לא מנע מהסוחרים להקפיץ את שווייה ביום הדיווח ב–250% במחזור חריג. למרות מימושים במניה בשיעור של כ–70% מהשיא, מחיר המניה גבוה כיום בכ–70% ממחירה ערב הדיווח. ואולם נראה כי התלהבות המשקיעים מהטרנד השנוי במחלוקת הצטננה קלות עם היחלשות מניית אלגומייזר, דווקא ביום שבו מסרה הודעה עמומה בדבר כניסה לתחום.

גיא ארז

המשקיעים מסתערים

5,000 חנויות נסגרו השנה בארה"ב, ובישראל נכנסים לכוננות ספיגה

"ערים, עיירות ומדינות ברחבי ארה"ב נפגעות — משרות רבות נעלמות (בגלל אמזון)", צייץ הנשיא דונלד טראמפ באוגוסט, ולא הגזים באופן מפתיע. אמזון אינה רק השחקנית הגדולה ביותר בקרב קמעונאיות האינטרנט בארה"ב — עם נתח של 41% מהשוק — היא כנראה גם קמעונית הביגוד הגדולה בעולם. מחזור המכירות השנתי שלה בתחום הבגדים והאקססוריז הוא יותר מטריליון דולר בשנה. שווי השוק שלה — 570 מיליארד דולר — כמעט כפול מזה של וולמארט, הקמעונית הגדולה ביותר בעולם במונחי מכירות.

הצלחתה העצומה של אמזון לוותה בנסיגה קשה של המתחרות: 5,000 חנויות של רשתות קמעוניות גדולות נסגרו השנה בארה"ב. רשת ההלבשה "דה לימיטד" פשטה רגל, וכמוה קמעונית הצעצועים טויס אר אס. רדיו שאק סגרה 200 סניפים, מייסי'ז, גאפ, סירס, קיי מארט, נורדסטרום, ג'יי. קרו וג'יי.סי פני סגרו סניפים וסבלו מהאטה בעסקיהן.

השנה נכנסה אמזון גם לתחום המזון, עם הרכישה של רשת המזון האורגני הול פודס, שמאיימת על יצרניות מזון כמו קלוג וג'נרל מילס, וחברות נוספות בתחום קמעונות המזון. ביולי נאלצה בלו אפרון, ספקית ערכות להכנת ארוחות, להוריד את מחיר ההנפקה שלה בעקבות חששות מתחרות מצד אמזון.

בעקבות המגמה הזאת יצרה חברת המחקר ביספוק אינווסטמנט גרופ את מדד "מוות באמצעות אמזון", הכולל את 54 הקמעונאיות האמריקאיות הגדולות ביותר המאוימות על ידי אמזון. נכון ליולי, המדד צנח ביותר מ–20% מתחילת השנה. מאז 2012 ועד תחילת הרבעון עלה המדד ב–20% בלבד, בעוד מניית אמזון עלתה ב–310%. מבחינת שווי שוק, קמעונאיות שכלולות במדד איבדו 70 מיליארד דולר במחצית הראשונה של 2017 — בעוד שווי השוק של אמזון גדל ב–120 מיליארד דולר.

גם השוק הישראלי נכנס בחודשים האחרונים למגננת אמזון. בעקבות דיווחים על כך שהקמעונית האמריקאית מחפשת שטח לפתיחת מרלוג בישראל, הבינו קניונים ורשתות שלא רחוק היום שבו גם הם עלולים להיכנס לרשימת החברות שאמזון הפילה. הנזק שייגרם להם מכניסתה של אמזון בישראל יהיה כבד הרבה יותר מזה שהן חוו עד כה בגלל התגברות הרכישות באינטרנט ובחו"ל, ולכן עליהם לחשב מסלול מחדש במהירות.

טלי גולדשטיין ועדי דברת־מזריץ

קניון נטוש בארה"ב
קניון נטוש בארה"בצילום: m01229

סוף עידן ברשות ניירות ערך

האם הטייקונים שעוד נותרו בישראל יכולים להתחיל לנשום לרווחה? האיש שבשש וחצי שנות כהונה הזהיר את אנשי שוק ההון כי הרשות "תרדוף את הגורמים הבעייתיים עד לכיכר העיר" הולך הביתה.

יו"ר רשות ניירות ערך, פרופסור שמואל האוזר, מפנה את כיסאו לאחר שלפחות שני אנשי עסקים מהחזקים והגדולים במשק נפלו ברשתו — נוחי דנקנר, בעל השליטה לשעבר באי.די.בי, ושאול אלוביץ', בעל השליטה בבזק. האוזר גם אחראי לחקירתם בחשד לפלילים של מנכ"לית בזק, סטלה הנדלר, מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, שר הרווחה, חיים כץ, ואחרים, שהגיעו לחדר החקירות של הרשות ונגררו להליכים משפטיים פלילים.

יחד עם האוזר עוזבים את הרשות עו"ד אלי לוי, מנהל מחלקת חקירות מודיעין ובקרת מסחר, ויד ימינו של האוזר, עו"ד מוטי ימין, מנהל מחלקת תאגידים, במה שמסתמן כסוף עידן עבור שדירת הניהול הבכירה של רשות ניירות ערך, שתשנה את פניה מבחינה פרסונלית ב–2018.

בקרוב תידרש מחליפתו של האוזר, ענת גואטה, להקים שדרה ניהולית חדשה, שלא תחשוש להתמודד עם שוק ההון הישראלי. בין היתר תידרש גואטה להמשיך את תוכנית הדה־רגולציה שבה פתח האוזר במטרה להפוך את הבורסה הישראלית לאטרקטיבית לעומת מתחרותיה מהעולם. באותה נשימה, רצוי שגואטה תהדק את הפיקוח על שומרי הסף, ובהם הדח"צים, שאולי הגיע העת לשנות את אופן מינויים.

שלי אפלברג

יו"ר רשות ניירות ערך היוצא, שמואל האוזר
יו"ר רשות ניירות ערך, שמואל האוזרצילום: מוטי מילרוד

הטייקונים הוותיקים מוחלפים ביהודים עשירים מחו"ל

הדור הראשון של הטייקונים הישראלים, שסמליו היו המשפחות קרסו ורקנאטי, ששלטו באי.די.בי עוד לפני שקראו להם טייקונים, הודח בידי הטייקונים של סוף שנות ה–90 ותחילת שנות ה–2000. אז השתלטו על המשק, בין השאר, יצחק תשובה (דלק), נוחי דנקנר (אי.די.בי), לב לבייב (אפריקה ישראל), אליעזר פישמן (כלכלית ירושלים), מוטי זיסר ואילן בן דב.

בשנים האחרונות מצאו את עצמם רבים מהטייקונים הללו מודחים ומנושלים בגלל חובות ענק. החובות העיקו על הפירמידות שלהם, בעיקר כשהם עצמם נכשלים לייצר עסקים טובים ומרוויחים תחת השינויים המבניים במשק. עד השנה נותרו מכל החבורה של העשור האחרון בעיקר שני טייקונים — שאול אלוביץ', מקורבו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שרכש את השליטה בבזק מקרן איפקס וחיים סבן, ותשובה, בעל השליטה במאגרי הגז.

השנה זה קרה גם לאלוביץ', שהסתבך בחובות אישיים גדולים שהוא לא הצליח לפרוע, בחקירה שנפתחה נגדו ברשות ניירות ערך בחשד לביצוע עבירות פליליות בניירות ערךעם המלצה לכתב אישום נגדו ונגד מנהליו ומקורביו בבזק. קריסת אלוביץ' והחלפת בעל השליטה בחברת התקשורת הגדולה בישראל טרם הסתיימה והיא תכנס לתוך 2018. זה יהיה אולי אקורד הסיום של עידן הטייקונים הישראלי.

שני טייקונים שכבר היו במשבר, אך השנה הצטרפו סופית למודחים, הם לבייב, שאיבד את אפריקה, ופישמן, שהצליח עד כה, בין היתר באמצעות השליטה בגלובס וקשרים טובים מדי בבנקים, להסתיר את גודל חובותיו בהשוואה לנכסיו. פישמן שהבנקים החזיקו בכוח נפל רק בשל תביעה של רשות המסים.

את רוב הטייקונים מחליפים יהודים עשירים מחו"ל או ישראלים שירדו מישראל לפני שנים ועשו כסף רב. את דנקנר החליף אדוארדו אלשטיין מארגנטינה, ואת בן דב החליף סבן מלוס אנג'לס. למשבצת של אלוביץ' מנסים להיכנס האחים נתי ועופר סיידוף, שבימים אלה מנהלים מגעים עם הבנקים לרכישת יורוקום, בעלת השליטה בבזק. מי שהצליח כנראה להשתלט על אפריקה של לבייב הוא מוטי בן משה, שכבר רכש כאן כמה חברות, ניסה את מזלו באי.די.בי, אך נחל כישלון חרוץ שלווה בהפסד גדול. בן משה אמנם חי בישראל, אך הוא עשה את הונו בחו"ל.

כבר כיום ברור שהטייקונים החדשים לא יהיו חזקים כפי שהיו האחרונים לפני שנפלו. הם יהיו מקושרים פחות במגזר העסקי, מחוברים פחות בבנקים ובפוליטיקה, וגם הציבור יביט בהם במבט של כבדהו וחשדהו. הכלכלה הישראלית התבגרה.

אסא ששון

נתי סיידוף
נתי סיידוףצילום: עופר וקנין

האקזיט הגדול בתולדות המשק מעורר גאווה לאומית - ומסתבך

ב–13 במארס הודיעה אינטל על עסקת ענק בישראל — רכישת מובילאיי הישראלית ב–15.3 מיליארד דולר, במה שנהפך לרכישה הגדולה אי־פעם של חברה ישראלית.

הגאווה והחגיגות הסתיימו במהירות בטונים צורמים. עסקות בסדר גודל כזה, שמעורבת בהן חברת ענק ועוד חברה ציבורית, נשמרות בדרך כלל בסוד עד לחיצת הידיים הרשמית. למרות זאת, עשרה ימים לאחר פרסום העסקה התברר כי רשות ניירות ערך האמריקאית (SEC) חוקרת אם היה מסחר במניית מובילאיי על בסיס מידע פנים — לפני השלמת העסקה. לפי החשד, מקורו של מידע הפנים הוא מייסדי החברה, פרופ' אמנון שעשוע וזיו אבירם, ולא שהם מסרו. שניים גרפו מיליארד דולר כל אחד בעקבות המכירה.

בנוסף, העסקה הציתה מחדש מאבק ישן בין האוניברסיטה העברית בירושלים למובילאיי בנוגע לתמלוגים בגין הקניין הרוחני של החברה. המחלוקת הובילה להתפטרותו של שעשוע מתפקידיו באוניברסיטה העברית, שבה הוא משמש חוקר ומרצה בחוג למדעי המחשב. חודש לאחר התפטרותו הודיעה האוניברסיטה כי היא נסוגה מדרישותיה, מה שסלל את דרכו של שעשוע בחזרה למוסד האקדמי.

כעת נותר לראות אם ה–SEC תצליח לאתר ראיות ממשיות או שתמשיך לבסס את התיק על ראיות נסיבתיות. עוד יותר מעניין יהיה לראות אם גם נגד מייסדי מובילאיי תוגש תביעה.

עמרי זרחוביץ'

מייסדי מובילאיי, זיו אבירם ואמנון שעשוע
מייסדי מובילאיי, זיו אבירם ואמנון שעשועצילום: אוליבייה פיטוסי

טבע נופלת לשפל של עשור וחצי - ומפטרת 1,700 עובדים

2017 תיזכר ככל הנראה כשנה שבה טבע נהפכה סופית מגאווה ישראלית לחברה שחוותה את הקריסה הגדולה ביותר בתולדות המשק במונחי שווי שוק. מניית טבע נפלה ב–2017 ב–47% ומחקה 17 מיליארד דולר משווייה.

שוק ההון הקדים לחזות את הטרגדיה האנושית של 1,700 העובדים המפוטרים — רבע מכוח האדם של טבע בישראל — ומאות אנשים נוספים שמועסקים במפעלים של טבע שיימכרו ועתידם אינו מובטח. הגורם המיידי לפיטורים המאסיביים, מהגדולים שידע המשק, הוא חוב פיננסי עצום של 35 מיליארד דולר שצברה טבע ברכישת אקטוויס ג'נריקס באוגוסט 2016 תמורת 39 מיליארד דולר.

הרכישה היתה רק השיא של כישלון ניהולי שנמשך עשור, ואולי אף יותר. טבע השחיתה לריק באותה תקופה רווחים של 30 מיליארד דולר ממכירות קופקסון, התרופה המקורית המשמעותית היחידה שפיתחה, ברכישות כושלות. טבע, שנהפכה לחברה שבעה, לא יעילה ולא ממוקדת, נכשלה שוב ושוב באימוץ טכנולוגיות חדשות כמו תרופות אוראליות לטרשת נפוצה או גרסאות גנריות לתרופות שמקורן בהנדסה גנטית של תאי יונק. ביום הדין — יום פקיעתו של הפטנט על קופקסון — נותרה טבע ללא תחליף, שיכסה על אובדן מרבית המכירות ותזרים המזומנים מהתרופה, שייצרה 43% מרווחיה של החברה.

טבע תנהל בשנה הקרובה מלחמת הישרדות קשה, אבל כבר עכשיו ניתן ללמוד מכך לקחים רבים: אסור לזגזג בין אסטרטגיות, ולא רצוי להמר על גורל של חברה ברכישות שמקור המימון העיקרי שלהן הוא הלוואות בנקאיות ואיגרות חוב, ובייחוד לא כאשר כישלון הרכישות עלול למוטט את החברה. לקח נוסף שניתן לרשום מהמפלה של טבע הוא לא להניח למנהל, מצליח וכריזמטי ככל שיהיה, להקיף עצמו בדירקטורים חסרי מומחיות, ולתת להם תגמול כספי מופרז שיהפוך אותם לחסרי עניין לפקח על ההנהלה. אותם דירקטורים היו צריכים לסכל השקעה בחברות ששיעור דו־ספרתי גבוה מרווחיהן נובע ממוצר אחד וכל הסימנים מעידים על כך שהן מגיבות באטיות ובחוסר יעילות לשינויים טכנולוגיים ולהרעה בסביבתן העסקית.

בשבוע שעבר השלימה טבע עלייה של 70% מהשפל שאליו הגיעה בתחילת נובמבר, והותירה מקום רב למחשבה כיצד היתה נראית לולא היתה מנוהלת בשנים האחרונות משיקולים פוליטיים של הגנה על מפעלים מפסידים וחסרי תוחלת, או לו היתה מתמקדת ברווח במקום לשמור על מעמדה כחברה הגנרית הגדולה ביותר עולם או ספינת הדגל של התעשייה הישראלית.

יורם גביזון

הפגנת עובדי טבע אשדוד, דצמבר 2017
הפגנת עובדי טבע באשדודצילום: אילן אסייג

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker