רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כך נתקעו 4 הכלכלות שהיו אמורות להציל את הצמיחה העולמית

לכתבה

המשבר בסין מסמל את דעיכתן של כלכלות ה-BRIC ■ מרוסיה, הודו, ברזיל וסין ציפו להוביל את הכלכלה העולמית ■ למה זה עדיין לא קורה ומדוע עדיין תולים בהן תקוות

14תגובות

לפני 15 שנה הגה הכלכלן הראשי של גולדמן סאקס, ג'ים אוניל, רעיון מבריק. הוא קרא לו BRIC (בריק). אוניל חיבר ראשי תבות באופן פשוט וקליט לעיכול קבוצה של ארבע מדינות מתפתחות עצומות ממדים ורבות אוכלוסין, שכולן נמצאו בערך בדרגת התפתחות כלכלית דומה. הארבע, שמוכרות היטב כיום, הן ברזיל, רוסיה, הודו וסין - כולן נחשבו בתחילת המילניום השלישי להבטחות הגדולות של הצמיחה הגלובלית. המושג נהפך למטבע לשון שיווקי וקליט, וגולדמן סאקס ניצל זאת כדי להקים קרן השקעות גדולה שגייסה כספים להשקעה בחברות באותן מדינות.

בעשר השנים הראשונות לאחר שנטבע המושג רשמו מדינות הבריק הצלחה כלכלית גדולה, אך בחמש השנים האחרונות נראה שהתמונה, בחלקה לפחות, משתנה. ההבטחה עדיין קיימת, אבל הסדקים בחומת הבריק מתרחבים והולכים.

המשקיעים במדינות הבריק מתפכחים אט־אט. מאז 2010 איבדה הקרן של גולדמן 88% מנכסיה, גם בגלל הנפילות בבורסות של ארבע המדינות, וגם בשל נטישת משקיעים. תחזיות הצמיחה של הכלכלות הללו דעכו. "הרעיון של בריק היה פופולרי", אמר חורחה מריסקל, בכיר ב–UBS העוסק בהשקעות בשווקים מתעוררים, "אבל שום דבר טוב לא נמשך לנצח".

בתקופת הזוהר שלה, קבוצת הבריק הפיחה חיים בהשקעות מעבר לגבולות הכלכלות המתועשות העשירות והוותיקות. מדד המניות של מדינות הבריק של מורגן סטנלי (MSCI), חברת המדדים הגדולה, הניב תשואה של 308% בעשור שהסתיים ב–2010. זאת לעומת עלייה של 15% בלבד במדד S&P 500 באותה תקופה. ארבע המדינות נהנו מכלכלה פורחת ויצוא של סחורות ומוצרים, והצליחו לצבור יחד כ–40% מיתרות המט"ח העולמיות. מ–17.5% מכלל התוצר הכלכלי העולמי ב–2001, עלו הארבע לנתח של 30%.

הכלכלות המתעוררות הגדולות נהנו מהגלובליזציה, מעליית הסחר העולמי, מכוח אדם זול, ממשאבי טבע רבים (בעיקר רוסיה וברזיל) ומנהירת הון רב לכלכלותיהן. שיעורי הצמיחה שלהן היו חסרי תקדים. בתוך עשר שנים בלבד נהפכו מאות מיליוני אנשים עניים וחסרי כל לדיירי כבוד במעמד הבינוני של העולם. לעניי העולם כולו נפתח לפתע פתח של תקווה.

אי־פי

הצמיחה של מדינות הבריק התרחשה באקלים נוח. הריביות בעולם היו במגמת ירידה בגלל פיצוץ בועת ההיי־טק, הביקוש העולמי לסחורות גבר, והמשקיעים שחיפשו תשואות היו מוכנים לקחת סיכונים. לאקלים הנוח תרמו גם קריסת המשטרים הקומוניסטיים במזרח אירופה והפופולריות הגוברת של רעיון השוק החופשי, היוזמה הפרטית והכלכלה הפתוחה. גם מהפכת הטכנולוגיה, המחשוב והתקשורת הפתוחה סייעה להפצת הרעיונות והעושר בעולם כולו.

לא כל מדינות הבריק נבראו שוות. גם בשנות השיא של הצמיחה העולמית התבלטה סין כמצטיינת במונחים של צמיחה כלכלית והתעשרות תושביה. הודו, עם אוכלוסייה דומה בגודלה, נדמתה תמיד כתקווה הדמוקרטית הגדולה של הצמיחה העולמית, אך למרות צמיחה ממוצעת גבוהה יחסית, פיגרה הודו שנה אחר שנה אחרי סין, בעיקר עקב בעיות מבניות, קשיי משילות ושחיתות בממשל. לאורך שנים התקשתה הודו לשכנע את משקיעי העולם שמשהו באמת משתנה אצלה.

רוסיה, שהבטיחה שוב ושוב להשתחרר מתלותה ביצוא נפט, לא עמדה בכך. ואולם למרות הסתבכותה בשנים האחרונות בזירה הגיאופוליטית ומיתון בגלל נפילת מחיר הנפט, הצליח המנהיג האוטוקרטי שלה, ולדימיר פוטין, לבסס את שלטונו בזכות העלאת רמת החיים והעושר הממוצע של תושביו.

ברזיל זכתה בדרך כלל לשלטון יציב ופרו־מערבי, ונהנתה לאורך שנים מהעלייה החדה במחירי הסחורות וחומרי הגלם. למרות זאת, היא התקשתה לתרגם זאת לצמיחה מהירה, ולרוב פיגרה אחרי חברותיה לקבוצה. הציפייה מברזיל להיהפך למדינה מפותחת של ממש נכזבה, ובשנים האחרונות היא סובלת ממיתון ושרשרת של משברים פוליטיים פנימיים.

שני גלים גדולים במיוחד של הרס כלכלי פגעו במוניטין ובצמיחה של הכלכלות המתעוררות. הראשון היה גל רחב וכללי שסחף את כל העולם ב–2008. כל השווקים בעולם רעדו בעקבות המשבר הפיננסי, שהתחיל בארה"ב והתפשט ברחבי הגלובוס. כפי שקרה לא פעם בעבר בתקופות משבר, רבים מהמשקיעים נטשו את השווקים המסוכנים ונהרו למקלט הבטוח של הדולר האמריקאי.

ההתאוששות המהירה מהמשבר ההוא היתה קצרת מועד. בשנה האחרונה עבר מוקד המשבר העולמי לסין, באופן שמעיב על הכלכלות המתעוררות כולן. לרוסיה ולברזיל סיבות משלהן למשבר, בעיקר הצלילה של מחיר הנפט. סין מצדה נשענת כנראה יותר מדי על בועת האשראי, וסובלת מחוסר איזון חריף בין יצוא לביקוש מקומי. סין תמשיך להיות גורם לדאגה לחודשים ולשנים לבוא. הודו, לעומת זאת, נראית כיום פגיעה קצת פחות, בעיקר משום שכלכלתה תלויה פחות ביצוא סחורות, וגם משום שתושביה עדיין עניים מאוד.

עידן הבריק אולי דועך בשנים האחרונות, אבל זה לא אומר שהוא בא אל קצו. כלכלות הבריק עשו כברת דרך מרשימה והתבססו כגורם בעל משקל בעולם. קם בהן מעמד ביניים חדש ונוצרו בהן הזדמנויות חדשות. רמת המחירים בשוקי המניות של מדינות הבריק נוחה כיום הרבה יותר משהיתה לפני שלוש שנים. המשקיעים הזרים שמחפשים הימורים מסוכנים בעלי פוטנציאל לרווח עשויים לגלות בהן עניין מחודש בשנים הבאות.

סין - סדקים בלבנה הגדולה בחומה

שנת 2001, שבה טבע גולדמן סאקס את המונח BRIC (בריק) - כלכלותיהן של ברזיל, רוסיה, הודו וסין - היתה שנה של הישגים עבור המעצמה האסייתית. הזרקור לענק המתעורר הופנה עם זכייתה של בייג'ין בתחרות על אירוח המשחקים האולימפיים של 2008. בסוף 2001 התקבלה סין לארגון הסחר העולמי. כל זה קרה 12 שנה לאחר הטבח בכיכר טיאננמן - אירוע שהמעצמות בחרו להדחיק כדי שיוכלו לקבל את סין למשפחת העמים. ב–2001 היה עדיין התוצר המקומי לנפש בסין (במונחי שוויון כוח קנייה) 4,100 דולר - כמעט כפליים מזה של הודו, אבל רק שליש מהנתון ברוסיה.

דייגים בסין
רויטרס

עשורים של רפורמה כלכלית סייעו לה להגיע לקצב צמיחה של יותר מ–10% בשנה ולמעמד של מעצמת סחר. ב–15 השנים שעברו מאז שנוסח מושג הבריק המשיכה סין לצמוח בקצב חסר תקדים בהיסטוריה המודרנית - ממוצע שנתי של 11%. ההכנסה לנפש (במונחי תמ"ג לנפש לפי שוויון כוח קנייה) הוכפלה מאז כמעט פי חמישה. תהליך הצמיחה המהיר הרים מאות מיליוני אנשים מעוני ויצר בסין מעמד ביניים עצום. סין נהפכה לשם נרדף להצלחה כלכלית. משחקי 2008 בבייג'ין הציגו בפני העולם את סין החדשה, המתפתחת, הטכנולוגית, אימפריה בהתהוות. כיום התמ"ג לנפש בסין הוא כ–20 אלף דולר - כמעט כמו זה של רוסיה.

ב–15 שנה הספיקה סין לעבור תהפוכות אחרות בכלכלתה: שער היואן היה מקובע לדולר וגרם למתיחות עם שותפות הסחר שלה. קיבוע השער ברמה נמוכה מזאת שהיתה נקבעת בשוק חופשי איפשר לסין לייצא סחורות זולות לכל העולם ולהתחרות באפקטיביות במפעלים ברחבי ארה"ב, אירופה, ישראל ומרכזי תעשייה גדולים לשעבר כמו יפן וסינגפור. סין נהפכה לרצפת הייצור של העולם.

בארה"ב השתמשו פוליטיקאים פופוליסטיים בסין כמטרה לניגוח. היא ספגה תלונות בארגון הסחר העולמי על פגיעתה בתחרות העולמית באמצעות "מניפולציה לא הוגנת של שער המטבע". מלחמות המטבע הללו נמשכו כמה שנים, אך לבסוף בחרה הנהגת סין בנתיב הנורמליזציה ופתיחה של הכלכלה. תחילה ניידה את שער היואן לרצועה מול סל של מטבעות, ואיפשרה את ייסופו. המטבע עדיין לא נסחר בחופשיות מלאה, אך הוא החל לרדת מול המטבעות הראשיים, במהלך שמראה את התייצבות שערו.

תהליכים פנימיים שינו גם הם את פניה של סין: עשרות מיליוני איכרים עניים היגרו לערים ועברו הסבה לפועלי תעשייה. הרשתות החברתיות וקמעונות דיגיטלית איפשרו לרבים להתפרנס גם ממשקים או בתי מלאכה קטנים.

מה הספיקה סין ב-15 שנה - הבורסה דישדשה, התמ"ג לנפש המריא
צמיחה - 6.8 ב-2015
אוכלוסיה במיליונים - 1375 ב-2015

דיכוי המטבע והמאמצים לפתח את התעשייה ולהשקיע בתשתיות גרמו לחוסר איזון קשה מול כוח הקנייה המוחלש של התושבים. בנוסף, ההשקעה העצומה בבנייה התבררה לעתים כמיותרת, בעוד שכונות וערים, מסילות רכבת וכבישים שנותרו ללא שימוש הם עדויות להפרזה ולתהליך מאיים של ניפוח בועת אשראי בממדי ענק. רבים בעולם סבורים שבועת האשראי בסין היא אחד האיומים הגדולים על כלכלתה.

רכבת הרים בשוקי ההון

עבור המשקיעים במניות, הבורסה בסין סיפקה חוויה של רכבת הרים. על פני 15 השנים האחרונות הניב מדד הבורסה של שנחאי תשואה נומינלית נמוכה מאוד, 32%. זו תשואה שמעלה תהיות קשות לגבי יעילות הבורסה וליכולתה לשקף את מצבה הכלכלי של המדינה. היא גם מצביעה על פער עצום בין הצמיחה לרווחים שהפיקו ממנה החברות הגדולות, ובעיקר הבנקים הסיניים. באותן שנים התחזק היואן לעומת הדולר ב–25% - פחות מהמטבעות של רוסיה, הודו וברזיל.

הסיבות לפיגור של בורסת סין רבות. אמות המידה של הדיווח והאמינות של החברות אינן מתקרבות לשווקים אחרים. בתחילת העשור, למשל, חשפה חברת המחקר האמריקאית מאדי ווטרס מקרים של חברות סיניות ששיקרו באופן בוטה לגבי פעילותן. היה זה מקור רווח לשורטיסטים — מהמרים על ירידת מניות — שהרגיז לא מעט את הרשויות בסין.

סין אסון פיצוץ מפעל
רויטרס

במרוץ העליות העולמי שהתחיל ב–2003 ונמשך עד למשבר של 2008, מדד שנחאי פיגר בתחילה אחר שאר בורסות העולם. ביוני 2005 הוא נגע בשפל שממנו עלה בתוך שנתיים ורבע ב–420%, ואז שוב קרס ב–70% עד סוף 2008. מ–2009 ועד אמצע 2015 חזר המדד לעליות, הפעם ב–150%, ובשבעת החודשים האחרונים הוא איבד כ–40% מערכו.

סין מנסה לעבור מכלכלה של תכנון מרכזי לכלכלה של שוק חופשי, אבל השאיפה רחוקה מלהתממש במלואה. לעתים נדמה שהיא עושה צעד לפנים ואז שניים לאחור. הדרך שבה ניסה הממשל למתן את הנפילות בבורסה ב–2015 דרך התערבות בוטה בשווקים שימש דוגמה לכך. השימוש במנגנונים "מנתקי זרם" כשהבורסה יורדת בחדות רק הגביר את חרדת המשקיעים, ורבים רואים בכך סימפטום לבעיות אחרות.

תוצרי לוואי אחרים של המעבר מכלכלה ריכוזית למשק חופשי ניכרים בדחיפת האשראי במשק הסיני על ידי הבנקים, שבבעלות ממשלתית, במטרה לעודד את הצמיחה. היקף האשראי בסין (מגזר ממשלתי, בנקאי ופרטי) כיום הוא 240% מהתוצר הכלכלי.

סין סובלת גם משחיתות, למרות מאמצי ההנהגה למגרה (שנתפשים לעתים כמס שפתיים); ומחוסר שקיפות. בתחילת 2016 נעצר ראש הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בחשד לזיוף נתונים. לפני כן הועלמו בכירים מחברות פרטיות לחקירות בענייני שחיתות. אלה מהלכים שלא מעוררים אמון בניקיון כפיה של הנהגת המדינה ומרחיקים ממנה משקיעים זרים.

למרות הבעיות והחשש מגלישה למשבר, צריך להסתכל גם על חצי הכוס המלאה. בהשוואה למדינות הבריק האחרות, צמיחתה של סין לא הכזיבה. בתוכנית החומש האחרונה שלה, השאיפה לאיזון מרכזית: בהגמשת המטבע, בפתיחת השווקים ובהורדת יעדי הצמיחה לרמה נמוכה יותר של 7% במקום 10%. בסין מבינים שרק היווצרות של ביקוש מקומי יציב יוכל לאזן את מנועי הצמיחה הגדולים - הייצור והיצוא.

הנהגת סין היא גם אחת מוועדות הניהול היעילות בעולם. מוטלת עליה החובה לדאוג לפרנסתם של מיליארד ורבע תושבים. האפשרות לכישלון אינה קיימת. לסין יש תחומים רבים שבהם מימוש היכולת רחוק מהפוטנציאל, ויכולתה ללמוד כבר הוכחה - היא מצטיינת בתחומים עתירי ידע שבעבר היו נחלת הכלכלות העשירות; היא מוכיחה גמישות ביציאתה אל העולם; ובעיקר, יש לה ארנק עתיר מזומנים, שיכול לרכך זעזועים רבים וקשים. הכלכלה שעלתה על רכבת מהירה חייבת להאט, אבל אין לה כוונה לעצור.

רוסיה - עולה, ובעיקר יורדת, למנגינת מחירי הנפט

כשג'ים אוניל מגולדמן סאקס טבע בתחילת המילניום הנוכחי את המושג בריק, רוסיה עדיין ליקקה את פצעי המשבר של צניחת הרובל שהיכה בה ב–1997–1998. המשבר כלל שמיטת חובות מצד המדינה והוביל לעלייתו של ולדימיר פוטין לשלטון. בשנים שאחר כך נהנתה רוסיה מצמיחה מהירה מאוד (ממוצע של 6.7% בשנה בין 2000 ל–2005). ב–2010 רשם שוק המניות של רוסיה את הביצועים הטובים ביותר מקרב מדינות הבריק.

רויטרס

עד לפני כחמש שנים נראה היה שעתידה של רוסיה תחת הנהגתו של פוטין צבוע בוורוד. המדינה התכוננה לאירוח אולימפיאדת החורף בסוצ'י ב–2014 וזכתה לארח את המונדיאל ב–2018. רוסיה היתה אמורה להצטרף לארגון הסחר העולמי (WTO) והתחילה לקדם תוכנית הפרטות ורפורמות. אפילו אוניל סימן אותה, ואמר כי "בעולם הבריק, אני הכי אוהב את רוסיה". אפשר היה להבין אותו. באותה עת רכב היצוא הרוסי על גל מחירי הנפט, הגז והמתכות הגבוהים, יתרות מטבע חוץ גדולות והמדינה נראתה בדרך הבטוחה לעוד שנים של צמיחה כלכלית.

בתחילת 2011 התבטא בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס נשיא רוסיה דאז, דמיטרי מדוודב, ואמר כי מדינות הבריק יובילו את כלכלת העולם. הוא התייחס לצמיחה העולמית שקדמה למשבר הכלכלי ב–2008, ואמר כי היא הובילה ל"אופוריה". הוא האמין שרוסיה תמשיך להתקדם, ותצורף אחר כבוד לארגון המדינות המפותחות (OECD).

חמש שנים אחרי אותו נאום, רוסיה עדיין אינה חברה בארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי. במקום "אופוריה" וצמיחה שעליה דיבר מדוודב, קיבלה רוסיה נסיגה כלכלית חדה, וב–2015 התכווצה כלכלתה ב–3.8%. גם אם בוחנים את התמ"ג, שאמנם הוכפל ב–15 השנים האחרונות, קשה להתעלם מהאינפלציה המואצת ומצניחת הרובל בשנתיים האחרונות, שמכווצות מאוד את התוצר של המדינה במונחים דולריים.

שחיתות וחוסר יעילות תעשייתית

כבר באמצע 2011 ניתן היה לראות סימנים מדאיגים לכך שרוסיה לא תממש את ההבטחה הגלומה בה. זה קרה עוד לפני הפלישה לאוקראינה וכיבוש חצי האי קרים, שהובילו לסנקציות מצד ארה"ב ומדינות המערב, ובהמשך צניחת מחיר הנפט שמוטטה את כלכלת המדינה ואת הקופה הציבורית. החולשות של רוסיה ביצבצו כבר לפני חמש שנים — ובעיקר השחיתות וחוסר היעילות התעשייתית. רוסיה גם סבלה אז מהישענותה על כלכלת אירופה המדשדשת, לצד חולשתן של שכנותיה במזרח אירופה שסבלו מקריסת מחירי הנדל"ן.

הצמיחה נהפכה לשלילית, אבל האבטלה ירדה
צמיחה ב-2015 - -3.8%
אוכלוסיה במיליונים - 145 ב-2015

כלכלת רוסיה אמנם צמחה ב–2011 ב–4.3%, אבל הנשיא מדוודב הצהיר כי בתוך חמש שנים תצמח המדינה ב–8% בשנה. זה לא קרה. במאי 2012 ביטל פוטין את הפרטת חברות האנרגיה שעליה חתם קודמו בתפקיד. המשקיעים הזרים לא אהבו זאת, ומדד הבורסה של מוסקווה צנח לשפל של שנתיים.

שנתיים לאחר מכן ניחתה המכה האמיתית. פוטין החליט להפגין עוצמה. במארס 2014 פלש צבאה של רוסיה לאוקראינה, ורוסיה סיפחה אליה את חצי האי קרים. אירופה וארה"ב הכריזו בתגובה על שורת סנקציות כלכליות נגד המדינה. האירופאים והאמריקאים הגבילו, בין היתר, פעילות של חברות רוסיות בשוק הבינלאומי, אסרו על מכירת נשק לרוסיה, וכללו באיסור גם מיכון כבד, מוצרי אלקטרוניקה ומוצרים שעשויים לשמש לצורכי צבא. פוטין לא נשאר חייב, והגיב בסנקציות משלו כמו הגבלת מוצרי מזון וחקלאות למדינות שהעזו להחרים אותו. לחקלאים של רוסיה זה רק הזיק.

בנובמבר 2014 אמר פוטין כי הסנקציות דווקא טובות למדינה, מאחר שהן מאלצות אותה להתפתח מעבר לתלות בגז ונפט. "יש יתרונות בהגבלות שהוטלו על כמה חברות רוסיות ברכישת מוצרים מסוימים במערב, באירופה ובארה"ב — זה מאלץ אותנו לייצר את המוצרים הללו בעצמנו", אמר אז פוטין בראיון לערוץ החדשות הגרמני ARD. "חלפו החיים הנוחים שבהם חשבנו רק איך לייצר עוד נפט וגז טבעי, ולקנות את כל השאר".

זה היה חמישה חודשים לאחר שמחירי הנפט כבר פתחו בנפילה ממחירי השיא. איש לא שיער אז, כשמחיר הנפט עוד שייט סביב 80 דולר לחבית, שבתוך שנה וחודשיים הוא יירד עד ל–30 דולר לחבית. איש גם לא שיער שהרובל יצנח משער של 33 רובל לדולר ל–80 רובל לדולר, מהלך שמקשה על רוסיה לפרוע את חובותיה הנקובים במטבע זר.

רויטרס

נפילת מחירי הנפט של השנה וחצי האחרונות חשפה עד כמה כלכלת רוסיה של פוטין, גם אחרי 15 שנות שלטון כנשיא וראש ממשלה, עדיין תלויה ביצוא של גז ונפט. במצב שבו הכנסות הממשלה מצטמקות נאלץ האיש החזק להכעיס את חבריו האוליגרכים, ומבקש מהם לתרום "למאמץ המלחמתי". לפני כשנה נעלם פוטין מאמצעי התקשורת לכמה ימים, ועורר ספקולציות על מאבקי כוח בינו לבין אצולת האוליגרכיה המאוכזבת. נדמה שגם חלק מאזרחי רוסיה פחות מרוצים ממנו.

שר האוצר הרוסי, אנטון סילואנוב, אמר באחרונה כי המדינה צריכה להתרגל לעידן של מחירי נפט נמוכים. השאלה היא מה רוסיה עשתה, ואיזה תעשיות אחרות היא פיתחה כדי שתוכל להתמודד עם המציאות הזאת לאורך שנים. נראה שלא הרבה.

בינתיים, חוסר הוודאות במדינה רק עולה בעקביות. הקרמלין שוקל להטיל צעדי צנע, והרובל עושה תחרות עם הבורסה מי יירד נמוך יותר. כפי שזה נראה כעת, רוסיה מתכוננת לשידור חוזר של המשבר מסוף האלף הקודם — ובמצב כזה שום דבר לא בטוח, גם לא מעמדו של פוטין.

ברזיל - ארץ טרופית עם הבטחה שלא קוימה

בעוד כחצי שנה יתקיים באצטדיון המרקנה בריו דה ז'ניירו מה שצפוי להיות בוודאי אחד מטקסי הפתיחה הססגוניים בתולדות המשחקים האולימפיים. האולימפיאדה הראשונה מעולם בדרום אמריקה היתה אמורה להיות סיבה למסיבה עבור אזרחי ברזיל כולה, אך בעוד שהמועד מתקרב, קשה לומר שהאווירה במדינה שמחה במיוחד.

כשברזיל קיבלה את אירוח המשחקים ב–2009 היא נחשבה לאחת הכלכלות המתעוררות המבטיחות בעולם. היא הראתה חוסן רב וצלחה בקלות יחסית את המשבר העולמי של 2008. כעת נראה שהיא במצב הגרוע ביותר מבין כלכלות הבריק. המיתון הממושך הוחרף בשל נפילת מחירי הסחורות, פרשות שחיתות מסועפות מתגלות מדי כמה חודשים וגורמת לאי־שקט פוליטי, ובאחרונה ספגה המדינה אסון סביבתי כבד ונגיף מסוכן (זיקה) שמתפשט במהירות.

אי־פי

ברזיל, הכלכלה התשיעית בגודלה בעולם, נפלה ב–2015 למיתון עמוק עם צמיחה שלילית של 3.8%. לפי תחזית קרן המטבע הבינלאומית (IMF), המיתון צפוי להימשך גם השנה. אם התחזית תתגשם, יהיה זה המיתון בן השנתיים הראשון במדינה מאז שנות ה–30. הקרן צופה כי התמ"ג של ברזיל ירשום צמיחה שלילית של 3.5% ב–2016 ויישאר ללא שינוי ב–2017.

כאחת היצואניות הגדולות בעולם של סחורות כמו נפט, קפה ועפרות ברזל, נשענה ברזיל במשך שנים על יצוא במקום לטפל בבעיות מבניות. בתקופת המשבר העולמי היא לוותה הון רב כדי לשמר את הצמיחה. ב–2010 היא עוד נהנתה מצמיחה של 7.6% בתמ"ג, בין השאר הודות לגידול ביצוא הסחורות לסין. אלא שעושר בסחורות נהפך בשנתיים האחרונות לקללה, עם ההאטה בסין וצניחת מחירי הסחורות החקלאיות, המתכות והנפט.

אירועים בינלאומיים חגיגיים 
בצל מחאות חברתיות

כשמחירי הסחורות עלו דאגה ממשלת בברזיל להגדיל תקציבים, כדי להיערך לאירוח המונדיאל והמשחקים האולימפיים. לקראת המונדיאל ב–2014 התחילו האזרחים הזועמים לצאת לרחובות במחאה על סדרי עדיפויות שגויים. אירוח המשחקים נתפש כמיותר, בעוד רמת החיים של התושבים מידרדרת.

התמ"ג לנפש עולה, ואיתו האינפלציה
צמיחה - 2015 - -3.0%
אוכלוסיה  במיליונים - 205 ב-2015

הנתונים ממחישים עד כמה מצבם גרוע. ב–15 השנים שחלפו מאז הוכתרה ברזיל לאחת ממדינות הבריק, צמחה כלכלתה בקצב שנתי ממוצע של 4.6%. זו אמנם צמיחה נאה, אך בניגוד למדינות אחרות בבריק, אזרחים רבים בברזיל התקשו לחוש בה, במידה רבה בגלל התייקרות המוצרים והאינפלציה ששרה במדינה. התמ"ג לנפש בברזיל (במונחי כוח קנייה) גדל בפחות מ–70% ב–15 שנה, בעוד בסין הוא גדל פי חמישה וברוסיה הוא יותר מהוכפל.

גם מצבו של שוק התעסוקה בברזיל אינו מזהיר. שיעור האבטלה אמנם היה גבוה גם ב–2001, עם 11%, אך בשנה האחרונה איבדה ברזיל 1.5 מיליון משרות, וברבעון שהסתיים באוקטובר היה שיעור האבטלה 9%. אנליסטים צופים כי האבטלה תעלה השנה ל–10%.

בינתיים, גם החוב של ברזיל — שדווקא הצטמצם בעשור שעבר — תפח ל–65% מהתמ"ג ב–2015. אנליסטים צופים כי בגלל הגירעונות הגבוהים של הממשלה, יגיע החוב ל–93% מהתמ"ג עד 2019. הגירעון התקציבי עלה בסוף 2015 ל–9.3% מהתמ"ג, לעומת 6.75% בתחילת 2014.

ממשלתה של הנשיאה דילמה רוסף ניסתה להעלות מסים וקיצצה פנסיות והטבות למובטלים. הצעדים לא הצליחו עד כה לצמצם את הגירעון המתנפח, והמבקרים טוענים כי ברזיל צריכה לעודד את הצמיחה באמצעות הפחתת הביורוקרטיה ועול המסים, שמהווים כבר 36% מהתמ"ג. לדבריהם, צעדים אלה יעודדו השקעות, וחוקי עבודה גמישים יותר ישפרו את הפריון.

אי־פי

הבעיות הכלכליות שמאיימות על ברזיל משולבות בבעיותיה הפוליטיות. רוסף, שנבחרה ב–2014 לקדנציה שנייה, סובלת משיעורי תמיכה נמוכים מאוד, בין היתר על רקע פרשת שחיתות בחברת הנפט והגז שבשליטת המדינה, פטרובראס. 32 חברי קונגרס, בעיקר מהקואליציה שמובילה מפלגת הפועלים (PT) שבראשה עומדת רוסף, נמצאים תחת חקירה בחשד לקבלת שוחד בשווי מיליארדי דולרים בתמורה להבטחת חוזים עם פטרובראס. יו"ר הבית התחתון של הקונגרס, אדוארדו קוניה, פתח בהליכים להדחתה של רוסף, אך בינתיים ניסיונותיו לא עלו יפה.

המשבר הפוליטי, האי־יציבות והידרדרות הכלכלה מבריחים משקיעים זרים מברזיל. ביטחון הצרכנים ירד בדצמבר לשפל וביטחון העסקים ירד במשך רוב 2015. בורסת סאו פאולו, שרשמה תשואה נומינלית של 117% מאז 2001, צנחה בכ–20% בשנה האחרונה, והריאל צנח מול הדולר ב–35% מתחילת 2015. סוכנויות דירוג האשראי פיץ' ו–S&P הורידו באחרונה את דירוג האשראי של ברזיל לדרגת "זבל", בשל הגירעונות התופחים והמשבר הפוליטי שמעכב את הרפורמות. הסוכנות הגדולה השלישית, מודי'ס, הציבה את המדינה במעקב עם אפשרות להורדת דירוג.

המיתון בברזיל מעיב בימים אלה גם על שמחת הקרנבל, שאליו מגיעים בכל שנה תיירים מכל העולם. 48 ערים ברחבי המדינה החליטו לבטל את חגיגות הקרנבל, לא בגלל מצב הרוח הלאומי הירוד, ולא בגלל נגיף הזיקה שמתפשט במדינה ומאיים לפגוע בתיירות — פשוט משום שלא נשאר להן כסף לממן את החגיגות.

הודו - המעצמה הענייה בעולם נהפכה לתקוות העולם המתפורר

בשעה שכל המעצמות המתעוררות שוקעות או סובלות מהאטה, דווקא הודו, הענייה שבהן, מפגינה סימנים מעודדים. הצמיחה בה ב–2015, 7.3%, היתה הגבוהה בקרב הכלכלות הגדולות, גבוהה אף מזאת של סין. הגירעון הלאומי נמצא בירידה ובדרכו לשיעור שפוי של 3.9%. האבטלה נמוכה מ–5% והאינפלציה הואטה למחצית הקצב בתוך שנה לרמה נסבלת של 6%.

זרם ההשקעות הזרות להודו גובר, עם השקעות חדשות וגדולות של חברות ענק כמו ג'נרל מוטורס מארה"ב ופוקסקון מסין. גם ענקית הטכנולוגיה אפל תיכנס בקרוב למדינה, לאחר שהודיעה על כוונה לפתוח חנות קמעונית במדינה. נפילת מחירי הנפט והסחורות מסייעת גם היא להודו מוטת היבוא. היא מפחיתה משמעותית את ההוצאה הממשלתית האדירה על סובסידיות לעניים ומאפשרת לתאגידים ולעסקים קטנים לחסוך כסף רב בהוצאות על דלק וחומרי גלם.

בלומברג

הבשורות הטובות מכיוונה של הדמוקרטיה הגדולה בעולם הובילו את נשיא הודו, פרנאב מוקהרג'י, לבשר באחרונה לאומה בפרץ של ביטחון כי ההצלחה הכלכלית של הודו היא "מושא קנאה לעולם כולו. הודו כיום היא כוח עולה, מדינה שמטפסת במהירות כמובילה עולמית במדע, בטכנולוגיה, בחדשנות ובסטארט־אפים", כתב מוקהרג'י, שכיהן בעבר כשר אוצר, באיגרת שפירסם לקראת סוף ינואר.

ב–15 השנים האחרונות זינק התמ"ג של הודו כמעט פי ארבעה, והציב את כלכלתה כשלישית בגודלה בעולם. ואולם הודו, שבה התמ"ג לנפש הוא כ–6,201 דולר בשנה, היא עדיין המדינה הענייה ביותר מבין הכלכלות המתעוררות הגדולות. בנוסף, היא חשופה יותר משאר מדינות ה–BRIC (בריק — ברזיל, רוסיה, הודו וסין) לזעזועים חיצוניים. היא מושפעת מאוד מהעלאת הריבית בארה"ב וההאטה המחריפה בסין, ומתקשה לחולל רפורמות כלכליות חשובות שירסנו את הביורוקרטיה הממשלתית החונקת ואת השחיתות.

הגורמים האלה עלולים להוות אבני נגף בפני המאמצים של מנהיגיה, ובראשם ראש הממשלה הפרו־עסקי נרנדרה מודי, לחולל בשנים הקרובות את הזינוק הגדול קדימה, בדומה לזינוק שעשתה סין בעשור הקודם.

"הרפורמות עדיין לא מתקדמות בקצב הרצוי, מה שמהווה מכשול גדול בתהליך ההתאוששות", כתב באחרונה ארון סינג, הכלכלן הראשי של הודו בחברת דן אנד ברדסטריט. ב–2016 שואפת הממשלה להעביר שבע רפורמות חשובות, ובהן דה־רגולציה במערכת הבנקאות, הקלה על השקעות זרות, הפרטה של מגזרים ממשלתיים לא יעילים וחוקי הגנה על עובדים, כולל איסור על העסקת ילדים מתחת לגיל 14 — בהודו יש מיליונים על גבי מיליונים כאלה.

הצמיחה האיצה, הבורסה הצטרפה
צמיחה - 7.3% ב-2015
אוכלוסייה במיליונים - 1.293 ב-2015

בסקר שערכה באחרונה חברת דירוג האשראי מודי'ס בקרב משקיעים, 32% מהם השיבו כי האיטיות בקצב יישום הרפורמות היא האיום הגדול ביותר על כלכלת הודו. במאי 2015 סברו כך 47% מהמשיבים. "משקיעים רואים כיום בהודו מקום טוב במונחי צמיחה הרבה יותר מרוב המדינות המתעוררות המקבילות, כמו אינדונזיה, טורקיה, ברזיל, דרום אפריקה ורוסיה", נכתב בדו"ח של מודי'ס בסוף ינואר.

הצמיחה צפויה להתגבר

ממשלת הודו הורידה את תחזית הצמיחה הדו־שנתית שלה ל–7.0%–7.5% ב–2015–2016, לעומת 8.1%–8.5% בתחזית הקודמת. זאת, בשל ההאטה המסתמנת בסין והדשדוש בצמיחה העולמית. התחזית המעודכנת עולה בקנה אחד עם רוב תחזיות האנליסטים והבנקים הגדולים. למרות זאת, הצמיחה בשנים הקרובות נמצאת בקו עלייה. בנק ההשקעות היפני נומורה צופה להודו צמיחה של 7.3% ב–2015, 7.8% בשנה הנוכחית ו–8% ב–2017.

רויטרס

“העולם אופטימי בנוגע להודו, אבל מצפה לרפורמות מהירות", אמר בסוף ינואר האל ס. סקוט, ראש התוכנית למערכות פיננסיות בנומורה ומרצה בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת הרווארד. "האופטימיות הזאת משתקפת בשינוי בהנהגה ובפוטנציאל האדיר של הודו, שאינו מוטל בספק. יש לנו כדוגמה את סין, ששינתה כיוון והצליחה. בהודו יש עוני עמוק, אבל גם כמות אדירה של כישרון".

את הכישרון הזה, שהפך את הודו לשחקן משמעותי בזירת ההיי־טק העולמית, רוצה ראש הממשלה מודי לחלץ מבין הררי העוני. אחת היוזמות האחרונות שלו, שאותה הציג ביום העצמאות באוגוסט, נקראת Start-Up India, Stand-Up India — ומכוונת לחבר בין מעצמות הטכנולוגיה מעמק הסיליקון ליזמים הודים צעירים.

עד כמה צעירים? בני 10 ו–12, למשל. זהו גילם של האחים אבהיג'יט ואמרג'יט פרמג'י, שהוזמנו לאירוע של Start-Up India בדלהי לאחר שפיתחו תוכנית עסקית של סטארט־אפ לצעצועים. האב, מהנדס מכונות במקצועו, משוכנע שהחברה הצעירה תוכל לסייע לצמצם את היקפי היבוא האדיר של צעצועים להודו, בשוק של 2 מיליארד דולר בשנה, שנשען על מפעלי יזע בסין. במקום שילדים הודים ישחקו בצעצועים סיניים זולים, ולא בהכרח בטיחותיים, צמד האחים רוצה לייצר אותם בהודו. לפעמים, הזינוק הגדול קדימה מתחיל מצעד קטן של ילד בן 10.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות