אמיל וינשייל; אתי אלישקוב

ענף הביטוח כמעט לא השתנה מאז ימי הפאב העליזים של חברת לוידס לפני 200 שנה בלונדון. כבר אז סוכני הביטוח מכרו ושיווקו ביטוחים שונים תמורת עמלה. בדרך זו, חברות הביטוח נהנות מהכנסות נאות ומפיזור סיכונים על ידי הפצה רחבה של הביטוחים שמקטינה להן את הסיכון, ואילו הסוכן נהנה מעמלה שמנה. בישראל הסתכמו ההכנסות של סוכני הביטוח בגין מכירות פוליסות בתחומים שונים בכ־8.8 מיליארד שקל ב־2017.

סוכן הביטוח מסייע למבוטח בייעוץ מקצועי בתחומי ביטוח מורכבים, כמו בריאות, סיעוד ופנסיה, ומעניק לו גיבוי מקצועי במקרה של עימות עם חברת הביטוח כדי לקבל את כל מה שמגיע לו. אולם לפני כשלושה עשורים החלו להתרחש שינויים בענף, כשקמו חברות ביטוח שדילגו מעל לסוכן ופנו ישירות למבוטח. המשמעות של הפנייה הישירה, מבחינתן של חברות הביטוח, היא שהן לא "מתעמרות" יותר במבוטח, אלא משלמות לו במקרה הצורך את מה שמגיע לו – ובכך הן מייתרות את הצורך בסוכן. יתרון נוסף של שיטת עבודה זו הוא פוליסת הביטוח, שאמורה להיות פשוטה להבנה. אלא שלא כולם מיהרו להעביר את הפוליסות שלהם אל חברות הביטוח הישיר. כשלושה עשורים לאחר שנכנסו לישראל, חברות אלה מחזיקות רק בנתח של כ־20% בתחום ביטוחי הרכב.

כעת שינויים טכנולוגיים שוב מאיימים על חברות הביטוח הוותיקות: חברות אינטרנטיות, שבהן כל הפעולות מבוצעות אונליין, מבלי לדבר כלל עם החברה. בשלב זה פועלות כך רק שתי חברות: אחת היא Wesure שהוקמה על ידי אמיל וינשל, ששימש משנה למנכ"ל חברת מגדל ולפני כן מנכ"ל חברת הביטוח אילון. השנייה, ליברה, הוקמה על ידי אתי אלישקוב, לשעבר מנכ"לית הכשרה ביטוח. אלישקוב מחזיקה 50% מהחברה והעמידה 50% מהמימון. לפי הערכות היא העמידה 20 מיליון שקל, שכללו את ההון העצמי והוצאות הקמה. את יתר ה־50% העמידו משקיעים נוספים, בהם 3.72% מדסק"ש שבשליטת אדוארדו אלשטיין.

שתי החברות נכנסות לתחום ומאיימות לנער את הענף המיושן והרדום.  כשהצרכן פועל ישירות מולן בלי מגע יד אדם, והחברות מבטיחות כי יעמדו בזמני תשלום קצרים (עד 48 שעות) – אין סיבה שענף הביטוח יישאר כפי שהיה גם ב־200 השנים הבאות.