שיחת השוק | סאגה בשוק ההון הסתיימה — ולוביסטית חדשה אך מוכרת נולדה

השקת הבנק החדש וואן זירו, המספרים של פאגאיה, הבעיה של השורטיסטים — ועוד כמה דברים שידברו עליהם היום בשוק ההון

אסא ששון
אסא ששון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
קרן טרנר, מנכ"לית משרד האוצר לשעבר. ניסתה לשכנע את הח"כים כי התשואות של החסכונות הפנסיונים בישראל הן מהנמוכות בעולם
קרן טרנר, מנכ"לית משרד האוצר לשעבר. ניסתה לשכנע את הח"כים כי התשואות של החסכונות הפנסיונים בישראל הן מהנמוכות בעולםצילום: תומר אפלבאום
אסא ששון
אסא ששון

■ אתמול, אחרי חמש שנים, הגיעה לסופה אחת הסאגות מלאות היצרים של שוק ההון. היא זכתה לשם המשמים "הוצאות ישירות". ככה זה כשמדובר בכסף ציבורי גדול; במנהלי השקעות מוסדיים שחושבים על התפקיד הבא שלהם; באנשי אוצר שעברו את הגדר ועכשיו דואגים לאינטרס האישי; בסוכני ביטוח שמשמשים כאנשי מכירות - ובציבור אדיש. אפשר לחגוג על הכיס הציבורי.

הוצאות ישירות, או בשם המוכר יותר, דמי ניהול חיצוניים, הן תוספת לדמי הניהול השוטפים שמשלמים החוסכים עבור ניהול חיצוני, שרוכש מנהל השקעות בגוף מוסדי לחלק מכספי הפנסיה. דמי הניהול החיצוניים הם תשלום שמועבר על ידי קופות הגמל, קרנות ההשתלמות, ביטוחי המנהלים וקרנות הפנסיה לגופים חיצוניים עבור ברוקראז' (עמלות קנייה ומכירה של ניירות ערך סחירים); קסטודיאן (דמי שמירה של ניירות ערך סחירים); ותשלום למנהל השקעות חיצוני בשל ניהול השקעות — לרוב השקעות אלטרנטיביות, כמו קרנות גידור, נדל"ן וקרנות השקעה פרטיות. בפועל, סכום זה מגדיל את דמי הניהול שהחוסך משלם — ללא דיווח מסודר וללא שקיפות.

בכל שנה נהנו אותם מנהלים חיצוניים מעמלות בסך של כ-4 מיליארד שקל על חשבון הציבור, בלי שרבים ידעו מכך. האם הייתה תמורה בעד האגרה? כנראה בחלק מהמכשירים הייתה תמורה סבירה, כמו קרנות פרייווט אקוויטי וקרנות גידור, אך בחלק מהמכשירים, כמו קרנות הון סיכון, התמורה לא ממש היתה מוצדקת.

הניסיון לטפל בהוצאות הישירות נתקל בלובי אדיר וחזק. ככה זה כש-4 מיליארד שקל נמצאים על השולחן — המתחרים הופכים לעמיתים והכל על חשבון הכיס הציבורי. הראשונה שניסתה וטיפלה בכך היתה דורית סלינגר, לשעבר הממונה על רשות שוק ההון, שקבעה דמי ניהול מקסימליים של 0.25% מהנכסים על הקרנות האלה. זה לא הספיק לאנשי הקרנות, והם פעלו בכל המישורים כדי לשנות את רוע הגזרה. כשמשה ברקת נכנס ללשכת הממונה על שוק ההון הוא החליט להקים ועדה ברשות פרופ' ישי יפה, שבחנה את הנושא וקבעה כי קרנות ההשקעה הפרטיות לא מצדיקות את ההשקעה. המסקנות של יפה קבעו בין השאר כי השקיפות, שמנהלי הקרנות לא ממש אוהבים, צריכה להיות מעל הכל, וכי יוקמו מסלולים ללא השקעה בקרנות האלה.

דורית סלינגר, לשעבר הממונה על רשות שוק ההוןצילום: אייל טואג

בדיון שהתקיים אתמול (ג') בוועדת הכספים של הכנסת הוחלט לאמץ את מסקנות ועדת יפה. אל תטעו — זו פשרה. וכדרכן של פשרות, כל צד יצא פחות מרוצה. הציבור קיבל שקיפות, ולפחות יידע בגין מה גוזלים את כספו, והגבלת דמי הניהול על הקרנות הוסרה.

בשיא הדיון הופיעה קרן טרנר, המשמשת כיום שותפה בקרן ההון סיכון וינטג'. טרנר ניצלה את הקרדיט הציבורי העצום שצברה כמנכ"לית המשרד בעבר והבהירה לחברי הכנסת כי התשואות של החסכונות הפנסיונים בישראל הן מהנמוכות בעולם בגלל היעדר השקעה בקרנות הון סיכון ודומותיהן.

אז זהו, שלא. לפי נתוני OECD ל-2019, ישראל מדורגת במקום השישי המכובד בתשואות לחוסכים. כלומר, די גבוה, למרות השקעת החסר בקרנות חיצוניות אל מול העולם. למזלנו, חברי הכנסת לא ממש נבהלו.

טרנר המשיכה והבהירה כי חשוב מאוד שענף ההיי־טק יקבל עוד מזומנים. כן, על חשבון הציבור, כמובן.

וזה מזכיר כי רק יומיים קודם לכן אותה כנסת העבירה בקריאה ראשונה את חוק האנג'לים — המעניק סיבוב נוסף של הקלות מס דווקא למשקיעים בהיי־טק. ומדוע החוק תומך דווקא בענף שנהנה מהגאות הגדולה בהיסטוריה הכלכלית הישראלית והעולמית — והמשקיעים בו הם כבר עתה מולטי־מיליונרים? האם זהו העיתוי הנכון להזרים לכיסים של בכירי ההיי־טק עוד כ-70 מיליון שקל בשנה ואולי יותר מכך — במקום להשקיע את הכסף בשירותים ציבוריים או בענף אחר, שמתקשה להתמודד עם התחרות המקומית והעולמית? הסיבה פשוטה: אותם היי־טקיסטים נהנים מלובי חזק, שטרנר היא רק אחת מנציגותיו.

פעם הדלת המסתובבת הובילה את נערי האוצר לחברות הגדולות במשק, שהיו בבעלות הטייקונים. השנים חלפו, הטייקונים נעלמו, ועכשיו ענף ההיי־טק הפך לאבן השואבת לנערי האוצר כמו טרנר או כמו שאול מרידור, לשעבר הממונה על התקציבים, שהצטרף כסמנכ"ל הכספים לסטארט־אפ לייטריקס, המפתח כלים ליצירה ועריכה של תוכן ויזואלי.

ענף ההיי־טק מושך אליו את אנשי האוצר לא מפני שהם מתעניינים במיוחד בטכנולוגיה, אלא בעיקר בזכות אופק ההתעשרות המהיר שהם צופים לעצמם, מעין פיצוי על השירות הציבורי שלהם. בשם כך הם מוכנים להגיע עד לכנסת ולהפחיד את חברי הכנסת, רק כדי שתזרים המזומנים לענף שלהם לא ייפגע.

סניף של בנק הפועלים

עוד כותרות:

1. מחצית השנה מהטובות ביותר שהיו לבנקים.

2. הבנק החדש וואן זירו הושק אתמול, אז למה זה לא היה יום חג?

3. כך הצליח ״מיידוף הישראלי״ לגבור על מיידוף המקורי.

4. השורטיסטים בבעיה, ורובם כנראה לא יחזרו לשוק ההון.

5. המספרים של פאגאיה נחשפים.

6. המשקיע האקטיביסט דן לואב רכש נתח משמעותי בדיסני, ועכשיו כולם במתח.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

קהילת גן החיים, בקעת יבנאל. עבודת כפיים וחלוציות

"מחבקי העצים" קנו כאן אדמות ב-30 אלף שקל לדונם. היום הן שוות הון

גיף הסכם ממון

"לחתום על הסכם ממון היה הדבר הכי רומנטי שעשיתי. בזכותו קניתי לעצמי דירה"

ריטייל גנגסטר

מפורסם יותר מנשיא ארה"ב: הסיפור על הנוכל שהבריח לישראל 60 מיליון דולר

קיסריה מימין, וג'סר א-זרקא משמאל

"גם מאנדרומדה ביפו ברחו - והיום הלוואי שיכולתי לקנות שם דירה"

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

ניר קורצ'ק, סמנכ"ל שיווק בפלייטיקה

הסמנכ"ל, האח הדירקטור והסטארט־אפ: העסקה המוזרה של פלייטיקה

נוריאל רוביני

חשבתם שיהיה רע? רוביני חוזה נפילה של 40% במניות ומיתון נוראי