עליית הריבית מאפשרת לראות למי מחברות הנדל"ן יש מודל עסקי טוב

■ זהו? עיכלתם? יש בחירות. מעבר לסחי ולזוהמה שנזכה לראות בתקופה הקרובה – עם כמויות גדולות מבעבר במחנה הביביסטי – הבחירות, איך לומר זאת בעדינות, מגיעות בתקופה לא כל כך מתאימה מבחינה כלכלית. מערכת הבחירות לבדה תעלה כ-3 מיליארד שקל, אבל זהו רק הכסף הקטן.

שורת חוקים כלכליים, כמו חוק המטרו, ייעצרו – ותקציב המדינה ל-2023 וחוק ההסדרים כנראה לא יאושרו גם הם. וזה מבלי שהבאנו בחשבון את השביתה במערכת החינוך והצרות במערכת הבריאות, משבר הדיור ועוד שורה ארוכה של רפורמות שכה נחוצות למשק.

מבחינת שוק ההון, ככל הנראה שמה שהיה הוא שיהיה. הריבית תמשיך לעלות בהתאם להעלאות הריבית בארה״ב, ההיי־טק נכנס לתקופה קשה ומגוון שווקים שנהנו מהגאות בו, ירגישו זאת, וחברי הכנסת היקרים ימשיכו לרפד את כיסם בכספנו, מבלי שממש ידאגו לכולנו. איך אמרה לי קולגה: אל תדאג, יהיה יותר גרוע.

■ עליות הריבית גוררות עליות תשואה בכל שוק איגרות החוב. זה מתבקש. אבל עליית התשואה עלולה לרמז על אתגרים פיננסים מורכבים של חברות מסוימות. כך למשל, ניתן לשאול מי מוכן להמר על סיכוייה של ג'י סיטי, שבשליטת חיים כצמן, להתמודד עם חוב פיננסי של 15 מיליארד שקל? עם 4 מיליארד שקל בקופה שיספיקו לשירות החוב בשלוש השנים הקרובות, והמימוש העקבי של נכסים באירופה על פי שוויים המאזני – חלק מהמשקיעים משוכנעים שבתשואות הנוכחיות זו השקעה כדאית. בכל מקרה, כצמן לא לבד, כל חברות הנדל"ן יצטרכו להתמודד עכשיו עם חוב יקר יותר.

■ חברת הקורקינטים השיתופיים, בירד, שרפה כמיליארד דולר, והמניה שלה איבדה 95% מההנפקה – אך לראשונה מאז הקמתה היא רואה תזרים חיובי בטווח הנראה לעין. האם חברות הקורקינטים מצאו מודל עסקי, ולמה ההכנסות מתל אביב מסבסדות ערים שבהן הקורקינטים בקושי זזים?

עוד כותרות:

1.בנק לאומי הפתיע אותנו בנדיבות שלו, אז החלטנו להתעמק קצת בהצעה שלו. ולא, אנחנו לא סתם חמוצים. יש סיבה

2. מסתבר שענף משחקי המחשב בטלפונים החכמים סובל גם הוא מהטלטלות בכלכלה העולמית

3. ישראייר הצליחה לגייס 25 מיליון שקל

4. מי שנולדה עם ראש לעסקים, מראה את זה כבר כבר בגיל ארבע

5. זה מה שקורה כשמעלים את גיל הפנסיה

6. בסרט הדוקומנטרי הזה כבר היינו