חברות החלום הישראליות בוול סטריט התעוררו לסיוט

בעוד נאסד"ק איבד אתמול 4%, המצטרפות החדשות יחסית לוול סטריט ירדו עד פי ארבעה – בראשן סנטינל וואן שצנחה ב-17% ■ שורת חברות ירדה ביותר מחצי מתחילת 2022 - והחיוך נמחק מפני המשקיעים שלהן ■ "הנפיקו לפי כמה שאפשר, ולא כמה שצריך. זו רעה חולה של השוק שלא תשתנה"

איתי פת-יה
הנפקת איירון סורס בבורסת נאסד"ק
הנפקת איירון סורס בבורסת נאסד"קצילום: גילי בניטה
איתי פת-יה

מצאו את ההבדלים: בעוד מדד נאסד"ק איבד מתחילת השנה 25% ומדד דאו ג'ונס איבד 12%, לא מעט חברות ישראליות שהונפקו בארה"ב בשנים האחרונות (בעיקר מאז פרוץ הקורונה) ירדו בשיעורים של עשרות אחוזים. כך, למשל, סנטינל וואן צנחה ב–57%, וויקס איבדה 59% וריסקיפייד ב–45%.

המסחר מספק בתקופה האחרונה תזכורת נוספת לכך שאותן חברות שזרמו בזו אחר זו לוול סטריט, כמו בנו להן בשעתו חדר סאונה, ועכשיו זה השלב שבו מישהו השאיר את הדלת פתוחה — והאוויר החם הולך ובורח. כך, פייבר, מאנדיי וגלובל אי איבדו כ–65%–70% מתחילת ינואר. איירון סורס, פיוניר, טאבולה ואאוטבריין ירדו בתקופה זו בכ–35%–60%. טבלת הביצועים של 2022 כוללת גם כאלה שתשואת השנה עוד עושה להן חסד, שכן לפני שאיבדו מתחילתה עד כ–35%, הן הקדימו את חברותיהן הגדולות יותר וכבר אשתקד איבדו הרבה משוויין.

כך, פלייטיקה ירדה ב-29.5% השנה, אך ביותר מ–50% ב–12 החודשים האחרונים, אינוויז נחלשה ב–36% השנה ובכ–60% ב–12 החודשים האחרונים, בווקמי 32% מהשווי התאדה השנה, ומאז תחילת המסחר בה ביוני האחרון ירדה כ–57%. בעוד שאיירון סורס מוזגה לשלד ספאק לפי שווי של 11 מיליארד דולר, וסנטינל וואן הונפקה לפי 9 מיליארד דולר, היום הן שוות 3.4 מיליארד דולר ו–5.9 מיליארד דולר, בהתאמה.

ההנפקה של למונייד בבורסת ניו יורק, 2020צילום: NYSE

הפגיעה הכואבת ביותר הייתה לאותם משקיעים שנכנסו בשיא בשנה החולפת — והם בכלל לא ידעו שהוא כזה. למונייד, פייבר, REE, היפו, טוקספייס, קלטורה וריסקיפייד השילו כ–90%–85% מערכן לפי חישוב זה, וגלובל־אי, מאנדיי, וויקס, איירון סורס וסנטינל וואן עם תשואה שלילית של 70%–80%.

שתי ישראליות ותיקות הנסחרות בוול סטריט, צ'ק פוינט ואמדוקס דווקא עלו בכ–3%–4% מתחילת השנה.

שיבושים, ריבית ותמחור מוגזם

על אף היגיון המחזוריות הכלכלית והידיעה שעידן הריבית אפס לא ימשך לנצח, קודם לקורונה לא הייתה ציפייה שהנפקות בוול סטריט יעשו בשוויים שמתכוננים ליום שחור. אך משפרצה הקורונה, אפשר לומר שהתחילו להופיע הסימנים המטרימים למה שמתרחש כעת בשווקים.

ג'רום פאואל, יו"ר הבנק המרכזי של ארה"ב. הדפיס כספים כדי לתמוך בנזילותצילום: Andrew Harnik / אי־פי

את המלחמה באוקראינה וצעדיו של פוטין, שגם היום מפתיעים, לא ניתן היה לצפות מראש – אך על אף השפעתה על הסחורות וכוח העבודה הזול של חלק מחברות הטכנולוגיה הישראליות, אין זו הסיבה המרכזית לירידות בחברות שהוזכרו.

סגרי הקורונה ברחבי העולם יצרו שיבושים בשרשראות האספקה, ובמקביל הבנקים המרכזיים הדפיסו כספים כדי לתמוך בנזילות, מה שלפי חלק מהמבקרים היה מוגזם, כפי שמתגלה לדבריהם גם בדיעבד. כבר בנקודה ההיא לא קשה היה לדמיין שהמפגש בין שיבושים בהיצע (כולל נגיף לא צפוי – ותגובה שאינה צפויה לו מצד מעצמת יצוא) לביקושים גבוהים, ייצור לבסוף אינפלציה גבוהה, שלא בהכרח תיפתר בן רגע, ואותה ינסו לדכא בעזרת העלאת ריבית.

אז היתה בריטניה, אחריה ארה"ב (שגם הגישה הנצית יותר של יו"ר הבנק המרכזי שלה אינה נצית דיה לפי המשקיעים) ולאיחוד האירופי עוד נכונו העלאות ריבית וצמצום של המאזן. העלאות הריבית הללו גורמות למשקיעים לחפש אלטרנטיבות, בין היתר ריבית חסרת סיכון, או בעלת סיכון נמוך יותר באפיק האג"ח.

ד"ר טיראן רוטמן, מנכ"ל חברת הייעוץ והמחקר פרוסט אנד סאליבן ישראל צילום: אייל טואג

די בכך כדי לשנות את הגישה כלפי תמחור החברות – גם אלה שהצליחו לשמר את שיעורי הצמיחה הגבוהים ועמדו בתחזיות האנליסטים. כמובן שהיו עוד קודם לכן חברות ישראליות שהונפקו בוול סטריט שסיפקו אכזבה למשקיעים ונחתכו עוד קודם להעלאת הריבית של הפד. זו לבטח לא עזרה לתמחור שלהן.

ירידת השוויים מקשה על החברות לצאת לגיוסי הון מבלי לדלל מדי את בעלי המניות (לרבות בעלי השליטה), מה שמהווה סכנה גדולה יותר לאלה מהן, ויש לא מעט, שרק שורפות כספים ולא מייצרות רווחים. עם זאת, המנפיקות יוכלו אולי להתנחם מעט בכך שההנפקה בשווי גבוה סידרה להם גם סכומים גדולים יותר שגויסו ונכנסו לקופה. ועדיין, לא בטוח שציפו שיצטרכו להסתפק באותם סכומים תקופה ארוכה יותר, ושהדלת לגייס שנית בשוק ההון תלך ותסגר.

המשקיעים בוכים - החתמים מחייכים

"בסוף כמו כל דבר בשוק ההון, ישנה מחזוריות", אומר ד"ר טיראן רוטמן, מנכ"ל חברת הייעוץ והמחקר הבינלאומית פרוסט אנד סאליבן ישראל. "ככל שהולכים לתחומים יותר תנודתיים, כמו מניות טכנולוגיה, כך המחזורים של המסחר קצרים יותר. אבל אני מאמין גם שהן גם יהיו אלה שיעלו מהר מאוד, כי התנודתיות היא לא כלפי מטה רק אלא גם מעלה. אם יהיה כאן גרף בצורת U, אז לדעתי אנחנו מתקרבים לתחתית שלו – אך קשה לומר אם העלייה תקרה תוך כמה חודשים, שנה או יותר".

לפי רוטמן, הריבית אינה חזות הכל: "למרכיב הריבית של הבנק המרכזי בארה"ב, עם כל הכבוד, יש השפעה יחסית קטנה על גיוסים והנפקות של חברות טכנולוגיה. החלק המרכזי בתמחור הוא להבין מה החברה עושה ואיזה ביקוש יש למוצרים שלה. אני מאמין שהביקושים לבריאות דיגיטלית למשל יהיו גבוהים, בשונה מתחבורה חכמה".

המצב הנוכחי ושאלת עד כמה הוא מפתיע ומה ממנו ניתן היה לצפות מראש מעלה סימן שאלה לגבי החתמים מבנקי ההשקעות הגדולים, ותפקידם של אלה, שעיטרו את ההנפקות של חברות הטכנולוגיה הישראליות בוול סטריט. המוניטין שלהן נבנה למעשה על סמך השאלה האם ההנפקה הטיבה עם המשקיעים – מה קרה למי שנכנס בסמוך לתחילת המסחר במניה מסוימת, וכמה החזקותיו שוות היום?

יוצא שרוב הסחורה הישראלית שהגיעה לשוק בשנתיים האחרונות השתלמה רק למי שבא לעשות סיבוב קצר – והרי כך לא אמור להתנהל שוק המניות, ובוודאי שזו לא התנהלות שאמורים לעודד בנקי ההשקעות המובילים. כנראה שאלה לא ממש הזילו דמעה על ירידת שווי החברות שליוו, שכן הדבר סידר להם נתונים יפים בדו"חות הכספיים של עצמם. החיוך אולי נמחק מפניו של משקיע בסנטינל וואן, אך עלה על פניו של זה ששם את כספו בחתם שלה, למשל.

"זו רעה חולה של השוק", טוען רוטמן, "האינטרס של החתמים בין אם הם מדברים אנגלית או מדברים עברית, הוא אחד: להרוויח כמה שיותר בהנפקה. אצל חברות הטכנולוגיה הנפיקו לפי כמה שאפשר, ולא כמה שצריך. ממחקר אמפירי שעשיתי בזמני באקדמיה, ראינו שבארה"ב יש דבר שנקרא 'תקופה שקטה' של 25 יום לאחר ההנפקה. לחתמים אסור להיפטר אז מהסחורה אך בסופה הם כן עשו זאת והמשיכו הלאה. עד שלא ישנו את המודל שבו החתמים מרוויחים כסף, כנראה שזה ימשיך כך. אין לחתמים באמת אחריות חיתומית עד הסוף".

והנה בכל זאת, גם בנקי ההשקעות נפגעים כעת מהסנטימנט החדש בשווקים. בשונה מפעילות הבנקאות הרגילה וההלוואות שהופכות מכניסות יותר כשהריבית עולה, כשחלון ההנפקות הולך ונסגר, ישנן פחות עסקות לגזור עליהן קופון – מה שכבר בא לידי ביטוי באמירות של חלק ממנהלי הבנקים הגדולים בארה"ב בדו"חות הכספיים האחרונים.

רוטמן מצדו רואה בכל הסיפור גם נקודה חיובית, והיא בעיקר לחברות הקטנות והפרטיות: "יש פה הזדמנות לחברות טכנולוגיה בתחילת דרכן, אלה שבסבבי סיד, פרה-סיד ו-A. כשכולם חוששים להכניס ידם לחברות ציבוריות לדעתי המשקיעים המתוחכמים, שיודעים שהמחזוריות בתחום הטק תעלה, ירצו להנביט את החברות הבאות בתור – עוד שנתיים-שלוש".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

אירוע של חברת איירון סורס. חברות שואפות למתג את עצמן כצעירות ואטרקטיביות

"אנשים חושבים לעצמם - איזה משכורות, איזה טירוף. בפועל זה רחוק מאוד מהמצב"

ג'ף בזוס, מייסד ויו"ר אמזון והאיש השני בעושרו בעולם. שוויו צלל ב-82.7 מיליארד דולר

הבוננזה נגמרה: האומה העשירה בעולם מגלה פתאום שהיא ענייה יותר