לא רק ביטוח: אם אקירוב ישתלט על כלל — הוא יוכל לשלוט גם בבנקים

כלל ביטוח, שעליה אלפרד אקירוב רוצה להשתלט, מחזיקה בהיקף משמעותי של מניות בבנקים הישראליים הגדולים — מה שיוצר ניגוד עניינים קיצוני ■ מדוע בנק ישראל מתעלם מהבעיה? ומדוע אנשיו שולטים לחלוטין בוועדה שאמורה לקבוע את מבנה הפיקוח הפיננסי העתידי?

איתן אבריאל
איתן אבריאל
אלפרד אקירוב
צילום: תומר אפלבאום
איתן אבריאל
איתן אבריאל

בשבוע שעבר, כמה חודשים לאחר שאלפרד אקירוב הודיע שהוא מתכנן להשתלט על כלל ביטוח, אחד הרגולטורים הפיננסיים שם בפניו מעצור — אולי אפילו קיר. באופן מפתיע, היתה זו דווקא רשות ני"ע, בהובלת היו"ר ענת גואטה, ולא הרשות לשוק ההון והביטוח, בהובלת הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, משה ברקת. גואטה הודיעה לאקירוב שבמצב הנוכחי, רכישת השליטה בכלל ביטוח על ידי אלרוב פשוט אינה חוקית.

על פי רשות ני"ע, אם אלרוב תרכוש עוד 15% מכלל ביטוח ותגיע להחזקה של 30%, תיווצר בישראל פירמידה בת שלוש שכבות ציבוריות. אלרוב (חברה ציבורית) תשלוט בכלל אחזקות (חברה ציבורית), כלל אחזקות תשלוט בכלל ביטוח התפעולית (חברה לא ציבורית), וזו תשלוט בחברת כללביט, שהיא חברת מימון שמנפיקה אג"ח שנסחרות בבורסה, ולכן גם היא ציבורית. חוק הריכוזיות מאפשר רק שתי שכבות כאלה - ובמצב שנוצר, הרכישה אסורה.

המסר של רשות ני"ע מעלה שאלות מטרידות, שזוהו על ידי שתי תנועות אזרחיות. הראשונה היא לובי 99, שהפיצה ניתוח פיננסי שנערך על ידי אחראי תחום פיננסים בתנועה, משה קאשי, שפוסל את הטענה לפיה אלרוב היא חברת אחזקות, כפי שטוען אקירוב.

קאשי בחן את הכנסות אלרוב בתשעת החודשים הראשונים של השנה, ומצא ש–82% מהן מגיעות מהכנסות משכ"ד, דמי ניהול וניהול נדל"ן — פעילויות ריאליות לחלוטין. בשלוש השנים האחרונות, 70% מהכנסות אלרוב הגיעו מפעילות כזו. קאשי טוען שגם אם אלרוב רשומה כחברת אחזקות, היא בפועל תאגיד ריאלי — שבו אין הפרדה מימונית בין חברות הבת, ומתקיימת ביניהן ערבות הדדית.

המשמעות: מאחר שתקנות המדינה קובעות שחברה ריאלית אינה יכולה להחזיק יותר מ–25% בגוף פיננסי מוסדי, הרי שאת יתרת המניות, עד ל–30%, על בני משפחת אקירוב להחזיק באופן ישיר או באמצעות חזקת אחזקות שהיא באמת כזו, ולא דרך אלרוב.

בטענה מטרידה יותר, קאשי מוצא כי קשר שליטה בין אלרוב לבין כלל ביטוח פותח ניגוד אינטרסים קיצוני נוסף — כזה שלא הובא באופן מלא לידיעת הציבור. כלל ביטוח מחזיקה בהיקף עצום של מניות הבנקים הישראליים: 6.6% מסך מניות בנק הפועלים, 5.7% ממניות בנק לאומי, ו–2.7% ממניות בנק דיסקונט.

אלה אמנם כספים ומניות של הציבור, במסגרת 250 מיליארד השקלים שכלל מנהלת במכשירי פנסיה וחסכונות ארוכי טווח של עמיתיה, אבל מרגע שאקירוב ישלוט בחברה — הוא יכול להשפיע על ההחלטות של מנהלי השקעות שלו, ולהנחות אותם כיצד לפעול במניות הבנקים הללו.

שלושת הבנקים הללו הם הנושים הגדולים ביותר של אקירוב עצמו, בחברת אלרוב ומן הסתם גם בעסקיו הפרטיים. קל לדמיין כיצד מציאות כזו הופכת לניגוד אינטרסים חמור. לדוגמה: נניח שבעלי המניות בבנק הפועלים נקראים לאשר מהלך חשוב שבו מעוניינת ההנהלה — והאחזקה של כלל, בשיעור של כמעט 7%, הופכת אותה ללשון המאזניים. מרגע זה יש על השולחן "עסקה" שברורה לכל: אם ההנהלה תהיה נדיבה בתנאי האשראי שהיא מעמידה לאלרוב, ובאופן אישי למשפחת אקירוב, כלל תצביע בעד. אך אם היא תהיה פחות נדיבה, כלל תעשה לבנק הפועלים חיים קשים.

נשמע מופרך? הנה חדשות: כך מתרחשים הדברים בעולם האמיתי, ואין ספק שאחזקות כלל במערכת הבנקאית הישראלית, בה בשלושת הבנקים הגדולים אין גרעיני שליטה, יכולה להביא למידה כזו או אחרת של "שליטה" של אקירוב על המערכת הבנקאית כולה. שיקול זה לבדו צריך לפסול את אקירוב מלשלוט בכלל ביטוח.

איפה בנק ישראל?

עולה שאלה נוספת, חשובה לא פחות: אם אקירוב, יזם נדל"ן ממונף באמצעות אשראי בנקאי, ירכוש לעצמו השפעה גדולה על שלושת הבנקים הגדולים בישראל — איפה בנק ישראל?

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירוןצילום: אמיל סלמן

מדוע לא קיבל הציבור הישראלי, ובמיוחד מיליון משקי הבית שכספי החסכונות שלהם מופקדים בכלל ביטוח, שום חוות דעת של הפיקוח על הבנקים על העסקה הנרקמת — בדומה לחוות הדעת שנתנה בשבוע שעבר על ידי רשות ני"ע? שאלה זו, שלא קיבלה תשובה של המפקח הרשמי, מביאה אותנו לחדשות נוספות שפורסמו בשבוע שעבר: רשימת השמות של החברים בוועדה חדשה שהוקמה לבחינת המבנה העתידי של הרגולציה הפיננסית בישראל.

החדשות הללו מאכזבות, בייחוד על רקע החולשה במבנה הרגולטורי בישראל שנחשף בניסיון ההשתלטות של אקירוב על כלל. בוועדה החדשה יש לא פחות משלושה אנשי בנק ישראל: הנגידה לשעבר קרנית פלוג, המשנה לנגיד אנדרו אביר, וראש מטה נגיד בנק ישראל גולן בניטה. רוב הנציגים האחרים גם הם אנשי מנגנון: היו"ר רמי בלינקוב הוא מנכ"ל משרד האוצר, הממונה על התקציבים יוגב גרדוס, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה מאיר לוין, וסגן ראש המועצה הלאומית לכלכלה לימור חיימוביץ.

וזו הבעיה: הוועדה תהיה זרוע של בנק ישראל, והיא צפויה להציג את עמדת הבנק המסורתית, שמעדיפה עשייה לא רשמית מאחורי הקלעים — שהיא לעיתים קרובות אי־עשייה ובחירה בדרך מקלה.

זו לא הערכה שלנו: אלה הדברים שנכתבו בדו"ח ועדת החקירה הפרלמנטרית ל"התנהלות המערכת הפיננסית בהסדרי אשראי ללווים עסקיים גדולים", שכתבו פרופ' ניתאי ברגמן, פרופ' אשר בלאס ועו"ד רמי תמם. כותבי הדו"ח המליצו לבנק ישראל ולרגולטורים האחרים לעבור לשיטה של תגובה ציבורית פורמלית ושיטתית לסוגיות שעולות בפניהם, ולזנוח את שיטת האלתור ו"שיקול הדעת" הנהוגה כיום — שהיא לא יותר מ"שיטת מצליח" עבור מפרי החוק. ואולם בנק ישראל דחה את ההמלצה.

לצוות החדש שנדרש לאפיין את הרגולציה הפיננסית החדשה בישראל צפויה להיות הטיה חזקה לכיוון הסטטוס קוו ולאינטרסים של בנק ישראל. מי יתעמת מול בנק ישראל? מדוע אין בוועדה נציגות של הרשות לשוק ההון ורשות ני"ע? מדוע אין נציגות של הרשות לתחרות? מדוע אין יותר חוקרים אקדמאים עצמאיים? הוועדה הרי תידרש לחקור את החולשות, הכשלים והליקויים במצב הקיים, ולשם כך תצטרך לקבל מידע, כולל מידע חסוי — שבנק ישראל עשוי לסרב לספק, מתוך דאגה למוניטין שלו. מה הטעם בעבודת הוועדה אם אין בידה מידע אמין על אירועי העבר?

ענת גואטה, יו"ר רשות ניירות ערךצילום: ענבל מרמרי

"הטעיה חמורה"

יש עוד תנועות שהגיבו למכתב שרשות ני"ע שלחה לאלפרד אקירוב. עו"ד אריאל ברזילי מהתנועה לאיכות השלטון, מצא שורה של כשלים בבקשת היתר השליטה של אקירוב. במכתב שנשלח לברקת, ברזילי טוען שאלרוב מצהירה שהיא טרם גיבשה מתווה לרכישת כלל, ושללא מתווה כזה אין לממונה ברירה אלא לדחות את הבקשה. זה כמעט מובן מאליו: איך אפשר להעניק אישור שליטה אם המבנה הפיננסי של הפירמידה החדשה, כמו גם מי הדמויות שישלטו בה, אינו ידוע?

זה לא הכל. על פי הפרשנות של עו"ד ברזילי, ושל עו"ד תמר באום החתומה על המכתב יחד איתו, בקשת השליטה של אקירוב מהווה ניסיון ל"הטעיה חמורה של הממונה", ו"ניסיון להסתיר שהשליטה אותה מבקשים להשיג בכלל תהיה, לאחר התגשמותה, הפרה ישירה של האיסור בחוק הריכוזיות על מבנה פירמידלי".

המשפטנים של התנועה למען איכות השלטון מסבירים במילים פשוטות: "מתן ההיתר למעשה אינו חוקי, ויוביל לחתירה ישירה תחת חוק הריכוזיות, לפגיעה משמעותית במאמצים הממשלתיים והאזרחיים ארוכי־השנים לצמצום הריכוזיות ולהגברת התחרות — בפרט בשוק הפיננסי, שהמאבק להבטיח את קידום התחרות בו הוא סיזיפי". בתנועה מבקשים מברקת דבר פשוט: להודיע לאקירוב כי בקשתו להיתר לרכישת כלל ביטוח נדחית לאלתר.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"

אירוע של חברת איירון סורס. חברות שואפות למתג את עצמן כצעירות ואטרקטיביות

"אנשים חושבים לעצמם - איזה משכורות, איזה טירוף. בפועל זה רחוק מאוד מהמצב"