הבנק הדיגיטלי של שעשוע מגייס לפי שווי של 320 מיליון דולר - מיוליוס בר וטנסנט

לקראת השקתו, הצפויה בתחילת 2022, הבנק הדיגיטלי של פרופ' אמנון שעשוע משלים בימים אלה גיוס הון בסך 120 מיליון דולר (כ-370 מיליון שקל). הגיוס מתבצע ממשקיעים זרים וישראלים מתחומי הפיננסים, וכן ממשקיעים פרטיים מתחומים אחרים שאינם בנקאות.

לפי הודעה שפירסם הבנק ב-14 בדצמבר, הגיוס נעשה לפי שווי של 320 מיליון דולר, והמשקיעים המובילים הם הבנק השווייצי יוליוס בר, חברת הטכנולוגיה הסינית טנסנט (המפעילה בין השאר את אפליקציית התשלומים וויצ'אט) ותאגיד השירותים הפיננסיים היפני SBI. משקיעים נוספים, אומרים בבנק, הם קרן ההשקעות האמריקאית West Coast, קופת הגמל של עובדי האוניברסיטה העברית והקרן הסינגפורית Far East Ventures. "סגירת העסקה צפויה במהלך ינואר הקרוב", אומרים בבנק הדיגיטלי.

כיום, המיליארדר שעשוע, ממייסדי מובילאיי, הוא הבעלים היחיד בבנק, שבו השקיע עד כה 65 מיליון דולר. מריוס נכט, יו"ר צ'ק פוינט וממייסדי החברה, ומי שהיה המוח מאחורי הקמת הבנק, פרש ממנו לפני כשנה וחצי.

גם לאחר הגיוס הנוכחי, שאותו מוביל בנק רוטשילד, שעשוע יישאר בעל השליטה היחיד עם אחזקה של יותר מ-50%. התמורה שתתקבל מהגיוס תשמש את הבנק לצורך השקעות בעלויות הקמה, פיתוח, מחקר ושיווק. חלק מהסכום ינותב גם להעמדת אשראי ללקוחות.

הבנק הדיגיטלי מנוהל בידי גל בר דעה, והיו"ר שלו הוא שוקי אורן. בבנק, שמשרדיו ממוקמים ברחוב עמינדב בתל אביב, מועסקים כיום כמה מאות עובדים. הבנק נמצא בימים אלה בעיצומו של תהליך פיילוט, ולטענתו יש לו רשימת המתנה ארוכה של לקוחות שמעוניינים להצטרף ולפתוח בו חשבון בנק. לפי שעה, הבנק פעיל מול קבוצה מצומצמת של לקוחות "מקורבים ומיוחסים", ובמחצית הראשונה של 2022 הוא אמור לפתוח את שעריו לקהל הרחב.

• הבנקים הגדילו את הרווחים פי שלושה — והציבור עדיין לא מודע לאלטרנטיבות
• רפורמת ניוד החשבונות נכנסה לתוקף: "ראינו בקשות על הבוקר, וזה הפתיע"
• מכונית אוטונומית בתל אביב בשנה הבאה? "זה לא חלום, זו מהפכה"

הבנק של שעשוע מעורר עניין רב בקרב הבנקים המסורתיים וגופים טכנולוגיים־פיננסיים, שכן זו פעם ראשונה שעומד לפתוח את שעריו בנק בישראל לאחר 45 שנה. ואולם, לפחות עד עכשיו ממה שהציגו ראשי הבנק הדיגיטלי בראיונות בתקשורת ובמפגשים מול משקיעים פוטנציאליים, לא ידוע מהי האסטרטגיה העסקית שהבנק החדש מתכוון לנקוט בניסיון לגייס אליו לקוחות.

הבנק הדיגיטלי משקיע סכומים לא מבוטלים במיתוג ופרסום, וממתג את עצמו כבנק שיעניק ללקוחותיו שירותי בנקאות פרטית, המבוססים על שימוש במודלים של בינה מלאכותית בצד שירותי בנקאות אנושית.

הבנק מנסה לבדל את עצמו בכך שיציע ללקוחותיו אפשרות לתכנן ולנהל עבורו שורה של מוצרים פיננסיים, תוך ניסיון למנוע מצב שבו הלקוחות משלמים ריביות גבוהות על משיכת יתר.

בבנק הדיגיטלי סומכים מאוד על כך שהרפורמות החדשות שקורמות עור וגידים בימים אלה במערכת הבנקאות יסייעו לו בגיוס לקוחות חדשים. מדובר ברפורמת הניוד, שנכנסה לתוקף בספטמבר ומאפשרת לעבור בין בנקים בתוך שבוע; וכן ברפורמת הבנקאות הפתוחה, שתגדיל את נגישות הלקוחות למוצרים פיננסיים שונים — ובכך עשויה להוזיל את מחיריהם.

על פי הידוע עד כה, הבנק הדיגיטלי אינו מתכוון להוריד בצורה משמעותית את המחירים של המוצרים שהוא יציע לעומת המקובל כיום בשוק, אף על פי שהמודל שלפיו יפעל הבנק הוא רזה יותר מזה של הבנקים המסורתיים. הבנק יפעל ללא סניפים, הוא שוכר שירותי מחשוב מוזלים מענקית מערכות המידע ההודית טאטא, וכאמור הוא יתבסס על בניית מודלים של חיתום אשראי המבוססים על בינה מלאכותית.

שעשוע אמר: "הבעת האמון של שחקנים בינלאומיים מהמובילים בעולם בטכנולוגיה ובחזון של הבנק תאיץ את התוכניות האסטרטגיות ארוכות הטווח שלנו לשנות את פני הבנקאות, תחילה בישראל ובהמשך מעבר לים. אני באמת מאמין שטכנולוגיה מבוססת בינה מלאכותית (AI), שכבר משנה חלקים משמעותיים בחיינו, יכולה להוות פתרון לאתגרים הפיננסים שעימם מתמודדות משפחות רבות ברחבי העולם".

שווי מבוקש גבוה למיזם של צוק והאוזר

במקביל לבנק של שעשוע צפוי ב–2022 לפתוח את שעריו גם המיזם הבנקאי־פיננסי שאותו מקימים, בין השאר, ניר צוק, (מייסד פאלו אלטו); פרופ' שמואל האוזר, לשעבר יו"ר רשות ניירות ערך; והיזם יובל אלוני.

לפי הערכות, צוק השקיע במיזם החדש כמה עשרות מיליוני דולרים לפחות, ועשוי להשקיע סכומים נוספים אם המיזם אכן יצבור תאוצה. בחצי השנה האחרונה צוק, האוזר ואלוני קיימו פגישות עם משקיעים פוטנציאליים בקרב גופים מוסדיים ופרטיים, כשהם מבקשים עבור המיזם שלהם שווי גבוה מאוד של 2.25 מיליארד שקל (700 מיליון דולר). זאת לעומת שווי של 1.1–1.3 מיליארד שקל (300–400 מיליון דולר), שלפיו שעשוע מגייס משקיעים לבנק הדיגיטלי שלו. ואולם, השלמת הגיוס של צוק מתעכבת, מכיוון שהוא מותנה בקבלת רישיון של בנק מבנק ישראל — דבר שעשוי לקרות בחודשים הקרובים.

בניגוד לבנק של שעשוע, שיהיה בנק שדומה במאפייניו לבנקים המסורתיים שיציעו שירותי ניהול עו"ש ושאר שירותים בנקאיים, התוכניות של צוק ושותפיו קצת שונות. צוק ושותפיו מדברים על הצורך בקבלת רישיון בנקאי, שמטרתו לאפשר לגייס פיקדונות מהציבור ולשלם לו על כך ריביות אטרקטיביות יותר מאלו שמציעים הבנקים, שכיום הן אפסיות. למעשה, צוק, האוזר ואלוני יותר מכוונים להקמת גוף שהוא מעין פינטק־בנק או גוף אשראי חוץ־בנקאי, כמו מימון ישיר ובלנדר. גוף כזה יתמקד במכירת מוצרים פיננסיים, כמו הלוואות ופיקדונות.

אחת הבשורות העיקריות שצוק מתכנן להביא, ושעליה הוא מדבר בפגישות עם משקיעים, היא שהבנק שלו יקים מערכת ליבה מחשובית מאפס. צוק מסביר כי הדרך לנצח את הבנקים הקיימים היא שלא להסתמך על מערכות ליבה חיצוניות.