ממשיך להסתבך: הפרשה החדשה שבה חשוד אמיר ברמלי

אמיר ברמלי, המרצה 10 שנות מאסר בכלא בגין הונאת משקיעים בסכום של כ-340 מיליון שקל, ייאלץ בקרוב להתמודד עם תיק נוסף, שאם יורשע בו - הוא עשוי להישאר במאסר לתקופה ארוכה יותר.

מפרטי הפרשה החדשה עולה כי ברשות ניירות ערך חושדים כי ברמלי וגורמים נוספים הונו משקיעים בהיקף של עשרות מיליוני שקלים, כשמכרו ניירות ערך ללא תשקיף לציבור. הפרשה נחשפה באוגוסט 2020 כשברמלי התמודד בבית המשפט עם העבירות החמורות שבהן הורשע במסגרת פרשת רוביקון וקרן קלע שקרסו.

על פי החשד, ברמלי גייס, באמצעות עצמו ובאמצעות אחרים וחברת אולרנט, עשרות מיליוני שקלים תוך הטעיית משקיעים והצגת מצגי שווא - לרבות גיוס כספים עבור אפיקי השקעה הנחזים להיות שקריים, הצגת ביטחונות מזויפים למשקיעים, וגניבת כספי המשקיעים - שבפועל לא הועברו לטובת ההשקעה המובטחת. ברשות טוענים כי הכספים הועברו באמצעות חשבונות קש שאינם רשומים על שם ברמלי או שייכים לו.

ברשות מייחסים לחשודים עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות תוך ביצוע עבירות הלבנת הון. לא זאת בלבד, לאחר שהרשויות עלו על מעשיהם, החשודים ניסו לשבש את הליכי החקירה, לזייף מסמכים ואף לברוח מישראל.

• הותר לפרסום: אמיר ברמלי חשוד בניסיון לסחוט את השופט כבוב באמצעות בנו
• 10 שנות מאסר לאמיר ברמלי על הונאה של 340 מיליון שקל
• אמיר ברמלי, מייסד קרן רוביקון, הורשע בהונאה של 340 מיליון שקל

מחלקת חקירות מודיעין ובקרת מסחר ברשות ניירות ערך העבירה את תיק החקירה למחלקת ניירות ערך בפרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה). לרוב, כשתיקים עוברים לטיפולה של הפרקליטות - המשמעות היא שהרשות סבורה כי יש בידה מספיק ראיות כדי להרשיע את החשוד בבית משפט.

לפני כשמונה חודשים נגזרו על ברמלי 10 שנות מאסר, לאחר ששופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, חאלד כבוב, הרשיע אותו בגניבת יותר מ-300 מיליון שקל ממשקיעים בחברת קרן קלע, וכן בעבירות מרמה, זיוף, הלבנת הון, ועבירות לפי חוק ניירות ערך. במסגרת הכרעת הדין, בית המשפט קבע כי ב-2015-2012 גייסה קרן קלע, שבבעלות ברמלי, מאות מיליוני שקלים ממאות משקיעים, בהתבסס על מצגי שווא שמסר ברמלי.

למשקיעים הוצג כי כספם ישמש למתן השלמות הון, שהן הלוואות לטווח קצר, בעבור גורמים עסקיים בישראל, והוסבר כי זהו אפיק חסר סיכון שיניב עבורם ריבית חריגה ויאפשר נזילות גבוהה של הכסף. בניגוד למצגים אלה, ברמלי השתמש בכספי המשקיעים לשם רכישת חברות לבעלותו הפרטית, שהיו ברובן חברות הזנק עתירות סיכון בראשית דרכן או חברות שהיו נתונות בקשיים כלכליים ניכרים.

הפעילות שביצע ברמלי באמצעות קרן קלע לא הניבה לקרן הכנסות, והיא סבלה מגירעונות והפסדים. משכך, ברמלי שילם את הריבית החודשית למשקיעים או פרע את השקעתו של מי שביקש לעשות כן, בשיטת "פירמידה", כך שכספי משקיעים חדשים הם שפרעו את החוב למשקיעים הישנים. בנוסף, ברמלי ניתב מיליוני שקלים מכספי המשקיעים לשורה ארוכה של שימושים אישיים שונים. גיוס הכספים ממאות המשקיעים בקרן בוצע ללא פרסום תשקיף כמתחייב לפי חוק ניירות ערך, דבר שהקשה עליהם עוד יותר לעקוב אחר השימושים בכספם.