בלי עזרה מההורים: כך ניתן לממן את הלימודים באקדמיה ללא ריבית

שכר הלימוד לתואר ראשון באוניברסיטה הפרטית הראשונה בישראל, רייכמן, מסתכם ב–42 אלף שקל ■ סטודנטים רבים יתקשו לעמוד בשכ"ל כזה בבת אחת, ולשם כך קיימות כמה אופציות לפריסת תשלומי שכר הלימוד

ג'ניה וולינסקי
ג'ניה וולינסקי
אוניברסיטת רייכמן
אוניברסיטת רייכמן. שכר הלימוד גבוה בהרבה מהמקובל באוניברסיטאות הציבוריותצילום: תומר אפלבאום
ג'ניה וולינסקי
ג'ניה וולינסקי

לפני כשבועיים אישרה המל"ג את ההחלטה של האסיפה הכללית של המרכז הבינתחומי הרצליה לשנות את שם המרכז לאוניברסיטת רייכמן — האוניברסיטה הפרטית הראשונה בישראל.

שכר הלימוד השנתי שגובה אוניברסיטת רייכמן מהסטודנטים — 42 אלף שקל — גבוה בהרבה משכר הלימוד הכולל לתואר ראשון באוניברסיטאות הציבוריות בישראל, שמסתכם בכ–11 אלף שקל. רבים מאלה שהוריהם לא יממנו עבורם את שכר הלימוד (ולא בחרו במסלול העתודה האקדמאית, שבו צה"ל מממן את עלות הלימודים) — ייאלצו כנראה לפנות למימון חיצוני.

יש לא מעט אפשרויות לקבלת הלוואה — החל בבנקים שמציעים הלוואות בתנאים יחסית זולים לסטודנטים (החל בהלוואות בריבית פריים, כלומר 1.6% בשנה) לטובת מימון שכר הלימוד, וכלה בהלוואות לכל מטרה שמציעות חברות כרטיסי האשראי וגופים חוץ־בנקאיים, כמו מימון ישיר, שגם הם מנסים להגיע לקהל היעד של הסטודנטים.

"70% מהוראות הקבע מגיעים מההורים"

כמובן שהריביות שמציעים הגופים השונים אינן אחידות, והן תלויות במצבו הפיננסי של הלווה, כמו בכל הלוואה. לכן, לפני לקיחת ההלוואה כדאי לעשות סקר שוק פרטני ולהשוות את הריביות שמציעים הגופים השונים. בבנקים, לרוב הריביות יהיו הנמוכות ביותר.

עם זאת, לפני שממהרים לשלם ריבית, כדאי לבחון אופציות לפרוס את תשלומי שכר הלימוד בחינם, ומתברר שיש לא מעט. אחת מהן היא ההלוואות של קרן שכ"ל, שבכל שנה מגיעה להסדר עם בנק או שניים למתן הלוואות ללא ריבית, שמאפשרים לשלם את שכר הלימוד השנתי ב–60 תשלומים. מדובר בגוף עסקי שהוקם לטובת מתן הלוואות לסטודנטים, ומאז עוסק בתחומים פיננסיים נוספים, בהם הלוואות לעובדים שממומנות בידי המעסיקים. השנה ההסדר של שכ"ל הוא עם שני גופים — פפר ובנק מרכנתיל.

"מגיעים אלינו 60–70 אלף סטודנטים בשנה", ציין רפי גמיש, ממייסדי קרן שכ"ל. לדבריו, הקרן מעניקה בשנה הלוואות בסך 200 מיליון שקל, ללא חיתום: "כל עוד הסטודנט אינו פושט רגל". ההלוואה דרך שכ"ל מחייבת פתיחת חשבון בבנק שמעניק אותה, אך הדבר נעשה באופן דיגיטלי. החשבון אינו כרוך בעלויות, אין דמי טיפול, אין ערבים, וסכום ההלוואה לא מוגבל בתקרה כלשהי — אלא תלוי בשכר הלימוד.

"קבוצת שכ"ל הוקמה לפני 12 שנה עם אג'נדה חברתית, אף שמדובר בחברה עסקית. מי שגדל בפריפריה החברתית לא מגיע עם בגרות 115, ולכן לרוב נאלץ ללמוד במכללה לא מתוקצבת, שבה שכר הלימוד לא מסובסד ומסתכם ב–30–40 אלף בשנה.

רפי גמישצילום: עידן גרוס

"בנינו מודל שאיפשר מאז ועד היום לכל סטודנט לקבל מימון ללא ריבית וללא הצמדה, ולפרוס את שכר הלימוד ל–60 תשלומים, כך שזה יוצא כמה מאות שקלים בחודש", ציין גמיש.

לדברי גמיש, אלה שמשלמים לרוב אינם הסטודנטים עצמם: "70% מהוראות הקבע שמשלמות את ההלוואה מגיעים מההורים". למעשה, הבנקים גובים ריבית על ההלוואות, אך מי שמסבסד אותן היא הקרן בשילוב מוסדות הלימוד, שלדברי גמיש הגיעו למסקנה שאופן הפעולה הזה עדיף להן על פני מתן מלגות. בשכ"ל גם מעניקים הלוואות למחיה, אך הן כרוכות בריבית של פריים פלוס 0.4% — שלדברי גמיש היא נמוכה יותר מהמוצע בבנקים.

אופציה נוספת: עמותת עוגן

גם עמותת עוגן מעניקה הלוואה ללא ריבית ובפריסה לתשלומים. עמותת עוגן היא ארגון פיננסי, הפועל ללא מטרת רווח, שמחזיק ברשיון של נותן אשראי מורחב של רשות שוק ההון. קרן ההלוואות של עוגן מציעה הלוואות לעסקים זעירים וקטנים ולמלכ"רים מתוך ראייה חברתית, כשמקור הכספים הוא פילנתרופיה ומשקיעי אימפקט.

את ההלוואות לסטודנטים מציעה עוגן בפריסה של חמש שנים, בדומה לקרן שכ"ל, אך עם תקרה מרבית של 20 אלף שקל — למי שאינו עובד או מי שהכנסתו החודשית היא עד 5,000 שקל. לסטודנט עם הכנסה חודשית של 5,000–10,000 שקל, התקרה עולה ל–25 אלף שקל; ועם הכנסה חודשית של יותר מ–10,000 שקל ההלוואה יכולה להגיע ל–30 אלף שקל. בשנתיים הראשונות ניתן לשלם רק 100 שקל בחודש. ההלוואה עשויה להיות מותנית בערבים, וזה תלוי באופי הלווה — ומי שקיבל אישור להלוואה ישלם דמי טיפול של 300 שקל.

גם בחלק גדול מהבנקים ניתן לקבל פריסה בחינם של שכר הלימוד, אבל מספר התשלומים מוגבל. כך, למשל, בבנק לאומי ובבנק הבינלאומי ניתן לפרוס שכר לימוד של עד 15 אלף שקל בשנה לשישה תשלומים לכל היותר ללא ריבית, ובדיסקונט מאפשרים פריסה של עד 10 תשלומים לשכר לימוד של עד 20 אלף שקל בשנה ללא ריבית. עם זאת, לבנקים יש תהליך חיתום — כלומר, בדיקת כושר הפירעון של ההלוואה. כך, סטודנטים שלא יצליחו להוכיח שיהיה להם איך להחזיר את ההלוואה, בין היתר, לנוכח המצב הסוציו־אקונומי של ההורים, ייתכן שיסורבו. גם מוסדות הלימוד עצמם מאפשרים לרוב פריסה דומה.

סטודנטים באוניברסיטה העברית. רוב הסטודנטים מגיעים מיישובי מעמד הביניים והיישובים המבוססים (למצולמים אין קשר לכתבה)צילום: אוליבייה פיטוסי

אפשרות נוספת לקבלת הלוואה ללא ריבית היא מהעיריות, שחלקן מאפשרות זאת לתושביהן הסטודנטים. כך, למשל, עיריית אשדוד מציעה הלוואה עד 10,000 שקל לכל שנה אקדמית, כשבמהלך הלימודים העירייה נושאת בתשלום הריבית. בתום הלימודים, הסטודנט יכול להחזיר את ההלוואה בתשלום אחד ללא ריבית, או לפרוס לשש שנים לכל היותר בריבית של פריים פלוס 0.5%.

פרט להלוואות, הבנקים שרואים בסטודנטים קהל יעד פוטנציאלי, מציעים להם גם הטבות שונות, בהן פטור מעמלות בחשבון ובכרטיסי האשראי.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"

אירוע של חברת איירון סורס. חברות שואפות למתג את עצמן כצעירות ואטרקטיביות

"אנשים חושבים לעצמם - איזה משכורות, איזה טירוף. בפועל זה רחוק מאוד מהמצב"