מישהו דיבר על סוף עידן הנפט? מניות האנרגיה הן הכוכבות של וול סטריט

מחירי הרצפה של הנפט חלפו מן העולם, לפחות בינתיים ■ לאחר מהלכי התייעלות, המצב של חברות הנפט סביר — והן נהנות, וכנראה ימשיכו ליהנות, מההתאוששות שאחרי הקורונה ■ במחצית הראשונה מגזר האנרגיה במדד S&P 500 עלה ב–47%, ומוביל בפער גדול על שאר המגזרים

יגאל נוימן
יגאל נוימן
מתקן תעשייתי של אקסון-מוביל נכנס לנמל בטקסס
מתקן תעשייתי של אקסון-מוביל נכנס לנמל בטקססצילום: בלומברג
יגאל נוימן
יגאל נוימן

מחיר חבית נפט מסוג WTI, טקסס מתוק, האמיר לפני כשבועיים אל סף 77 דולר, המחיר הגבוה ביותר מאז אמצע העשור הקודם. אף שמאז נרשמה ירידה קלה אל 72.5 דולר, דומה שאין צורך לומר שמחירי הרצפה של אמצע 2020 — שבשיאם נסחר באופן רגעי חוזה פיוצ'ר על חבית נפט במחיר שלילי — חלפו ועברו מן העולם.

ברקע הדברים שתי התפתחויות שגרמו לעליית המחירים. מצד אחד, הודות לזמינות וליעילות החיסונים ולמרות הסכנות שמגלמות המוטציות החדשות, אנחנו חווים פתיחה הדרגתית של כלכלות העולם אחרי שנה וחצי של סגרי קורונה בעצימות משתנה. השגרה החדשה, שנוצרת כשכלכלות העולם עולות מחדש על מסלול של פעילות, דורשת הרבה יותר נפט מאשר גרסת ה"תישארו בבית" שקדמה לה — מה שמעלה משמעותית את הביקוש לנפט גולמי.

מצד שני, כבר תקופה מתנהל ויכוח בין חברות אופ"ק+ (חברות קרטל אופ"ק פלוס רוסיה) בנוגע להעלאת מכסות ההפקה של חברות הקרטל. איחוד האמירויות דורשת להגדיל את המכסה שלה בשיעור גבוה יותר מאשר שאר חברות הקרטל, והיא גם טוענת כי רוסיה מפיקה יותר נפט מהמותר לה לפי הסכמי ההפצה של הקרטל. במקביל, ממשל ביידן קורא לשחקנים בשוק הנפט לפעול להורדת מחירי הנפט כדי למנוע מצב שבו נפט יקר מעכב את הצמיחה הגלובלית ושולח את הכלכלה למיתון.

מניית שברון

האי־הסכמה החצי־פומבית הזו תורמת לאי־ודאות לגבי צד ההיצע — מה שתורם גם להתייקרות הנפט. בהקשר זה, בשבוע שעבר הזהירה סוכנות האנרגיה הבינלאומית כי שוק הנפט הגולמי צפוי לחוות "תעוקה משמעותית" אם מכסות ההפקה לא יגדלו (מה שעשוי לקרות, אבל בינתיים לא קרה).

ואיפה כל זה פוגש את חברות האנרגיה? העלייה המהירה במחירי הנפט היא חרב פיפיות עבורן. מחד גיסא, ההכנסות שלהן ממכירת כל חבית נפט (או המקבילות האנרגטיות של חבית) עולות ביחד עם מחיר הנפט. מאידך גיסא, מרכיב מהותי בתמחור הנדיב יחסית שהעניקו המשקיעים לחברות האנרגיה בתקופה האחרונה נבע מהשמרנות שלהן בנוגע להוצאות פיתוח והגדלת התפוקה כתגובה למחירי הרצפה של 2020; אותן חברות נוטות, בסביבה של מחירי נפט גבוהים, להיות פזרניות יותר — מה שעלול להבריח משקיעים.

מתקן נפט של אראמקו בסעודיה, במאי 2018צילום: Ahmed Jadallah/רויטרס

כך, מספר קידוחי הנפט החדשים בארה"ב (Baker־Hughes Rig Count) היה כמעט 700 באמצע 2019. הירידה במחירי הנפט כתוצאה ממגפת הקורונה הביאה את המספר הזה אל מתחת ל–200, מה שהקטין את ההוצאות של חברות הנפט והפך אותן לרווחיות יותר. ואולם באחרונה נרשמת התאוששות בקידוחים החדשים, ומספרם כבר מגיע לכ–400.

בשורה התחתונה, חברות הנפט נמצאות, ככלל, במצב סביר. מחירי הנפט הגולמי גבוהים יחסית לעשור האחרון, ואם השוק יחליט לתמחר את הנפט הגולמי במחירים שקרובים יותר לממוצע של השנים האחרונות — הן ישרדו בזכות השקעה נמוכה יחסית בחיפושים, קידוחים והפקה. יתרה מזאת, התמחור הממוצע של חברות האנרגיה הוא גבוה במעט מהממוצע ההיסטורי שלהן, אבל עודנו סביר יחסית לחברות במגזרים אחרים; והציפיות לגידול ברווחים בתקופה הקרובה ממשיכות לעלות בקצב מהיר.

מניית אקסון מוביל
מניית דבון אנרג'י

בשל כל זאת, לא מפתיע שמניות מגזר האנרגיה עלו בכ–47% במחצית הראשונה של 2021, ובכך הן מובילות בפער גדול בין על כל 11 המגזרים האחרים של מדד S&P 500 (השני ברשימה, מגזר הפיננסים, השיא למשקיעים תשואה של 26% בתקופה זו. המדד כולו עלה בכ–15%).

רמיזות לאנרגיה ירוקה

מכאן נמשיך לכמה מניות של חברות אנרגיה בולטות יותר או פחות. הבולטת מכולן היא כמובן הגדולה ביותר, עם שווי שוק של כ–250 מיליארד דולר — אקסון־מוביל (סימול: XOM), שמנייתה עלתה ב–58% במחצית הראשונה של 2021. התשואה הזאת בולטת במיוחד בהשוואה למתחרה הגדולה שברון (סימול: CVX), שמנייתה עלתה השנה "רק" ב–27%.

טורבינת רוח בהודוצילום: בלומברג

עם זאת, תשואת היתר של אקסון־מוביל ביחס למגזר אינה קשורה לתוצאות העסקיות שלה בתחום הקידוח, ההפקה או ההובלה של נפט ומוצריו — אלא דווקא לנוכחות של דירקטורים המייצגים את המשקיע האקטיביסטי Engine No.1 בדירקטוריון החברה — מה שמאותת למשקיעים כי שינויים מהותיים בדרך שבה מתנהלת החברה (במיוחד באנרגיה ירוקה) עשויים להיות מעבר לפינה. וול סטריט מאוהבת בהבטחות לשינויים ושיפורים בדינוזאורים עסקיים, והשינויים האחרונים בדירקטוריון הפכו את אקסון לאטרקטיבית יותר עבור לא מעט מנהלי תיקים.

מניה שעלתה בינואר־יוני ב–54% בזכות שיפור משמעותי בביצועים העסקיים שלה היא קונוקו־פיליפס (סימול: COP), שנסחרת כעת בשווי שוק של כ–78 מיליארד דולר. קונוקו־פיליפס זוכה כעת להערכה מצד האנליסטים של וול סטריט על הביצועים שלה (ביחס לקבוצת הייחוס), על חוזקת המאזן ועל התמחור הסביר שלה.

אקסון־מוביל, שברון, ובמידה מסוימת גם קונוקו־פיליפס הן מה שנקרא בעגה סופרמייג'ור — ענקית נפט שעוסקת בכל השלבים של שרשרת הערך של משק האנרגיה: קידוח, הפקה, הובלה, זיקוק, ומכירה לצרכני הקצה. חברות כאלה חשופות פחות למחירי הנפט בהשוואה לחברות קטנות יותר — שנקראות E&P (קידוח והפקה) ועוסקות רק בהפקת נפט. עם מכירות ורווחים שנובעים רק ממחירי הנפט הגולמי שהן מוכרות (ושעלו באחרונה בצורה מרשימה), חברות ה–E&P רשמו בתקופה האחרונה תשואות מרשימות הרבה יותר מאשר הסופרמייג'ורס.

מניית בייקר־יוז

כך למשל, מניית קונטיננטל ריסורסז (סימול: CLR), עלתה ב–129% במחצית הראשונה של השנה, אחרי שהמייסד והיו"ר, הארולד האם, בילה את 2020 באיסוף מניות החברה במחירי רצפה בשוק החופשי. קונטיננטל לא לבד, וחברות כמו דיאמונדבק אנרג'י (סימול: FANG) ודבון אנרג'י (סימול: DVN) עלו ב–96% ו–83%, בהתאמה. עם שווי שוק של 13 מיליארד דולר, 15 מיליארד דולר ו–18.5 מיליארד דולר בהתאמה, אלה חברות קטנות בהרבה מהסופרמייג'ורס; בשל ההישענות שלהן על קידוח והפקה בלבד, מניותיהן תנודתיות הרבה יותר — מה שמסביר, בין השאר, את התשואות המרשימות שרשמו מאז תחילת השנה.

דיאמונדבק ודבון הן הזולות מבין השלוש (במונחי מכפיל רווח), ועם קופת מזומנים גדולה יותר (1.6 מיליארד דולר לעומת כ–100 מיליון דולר) דבון נראית בחירה סולידית יותר, וחברה שתשרוד גם כשמחזור העסקים יפנה לירידות (את המילה "סולידית" יש לקחת כאן במובן היחסי, כיון שלחברה חוב של כ–7 מיליארד דולר).

הרוח הגבית ממשיכה

אל החברות האלה, שעוסקות בעיקר בהפקה של נפט, גז ומוצריהם, יש לצרף את חברות שירותי הנפט (Oil Services), כמו בייקר־יוז (סימול: BKR) ושלומברגר (סימול: SLB). אלה חברות שמספקות שירותים קריטיים לאסדות, למגדלי הקידוח ועוד; החשיפה שלהן למחירי הנפט היא מסדר שני, מכיוון שהכנסותיהן הן פונקציה של מספר הקידוחים ושל נפח ההפקה — ולא של מחיר הנפט עצמו.

בסך הדברים, הנפט וחברות הנפט נהנים מרוח גבית חזקה מצד ההתעוררות במחזור העסקים פוסט־קורונה. הרצון של המדינות והבנקים המרכזיים לייצר צמיחה, גם במחיר של אינפלציה, תומך מאוד במחירי הנפט הנוכחיים — ועשוי אף להביא לעליות נוספות.

ד"ר נוימן הוא משקיע ומנהל תיקים בשוק ההון, יועץ לחברות פינטק, ומרצה באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטה העברית. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ השקעות

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"

אירוע של חברת איירון סורס. חברות שואפות למתג את עצמן כצעירות ואטרקטיביות

"אנשים חושבים לעצמם - איזה משכורות, איזה טירוף. בפועל זה רחוק מאוד מהמצב"