התחרות בבנקים חשובה מהתעסקות בשכר היו"רים בבנקים ללא גרעין שליטה

יאיר אבידן פירסם אתמול טיוטת הנחיות, הקשורה בין השאר להורדה אפשרית שכר של היו"רים בבנקים ללא שליטה ■ סוגיה זו אינה הנושא המרכזי שצריך להיות על סדר יומו של המפקח על הבנקים - כדאי שלפני כן יטפל, למשל, בהגברת התחרות במערכת הבנקאות

מיכאל רוכוורגר
מיכאל רוכוורגר
יאיר אבידן
יאיר אבידן, המפקח על הבנקיםצילום: אוהד צויגנברג
מיכאל רוכוורגר
מיכאל רוכוורגר

המפקח על הבנקים, יאיר אבידן, פירסם אתמול טיוטת הנחיות, הקשורה לגבולות הגזרה שיו"רים של דירקטוריונים של בנקים ללא גרעין שליטה יכולים לפעול על פיהם. הטיוטה כוללת גם את ההשלכות לגבי הציפייה של בנק ישראל להורדת השכר של היו"רים בבנקים ללא שליטה.

יש כיום שלושה בנקים ללא גרעין שליטה: הפועלים, לאומי ודיסקונט. יו"ר בנק לאומי, סאמר חאג' יחיא, נהנה ב-2020 מחבילת שכר של 3.32 מיליון שקל; שאול קוברינסקי, יו"ר בנק דיסקונט, נהנה מתגמול של 2.88 מיליון שקל; ויו"ר בנק הפועלים, ראובן קרופיק, נהנה משכר של 2.43 מיליון שקל.

המסמך של בנק ישראל כלל ביטויים ומילים גבוהות שלא לגמרי מובנים לקורא הפשוט. במילים פשוטות, הכוונה במהלך של בנק ישראל היא למנוע מצב שיו"רים של הבנקים יתערבו בסוגיות עסקיות שעליהן מופקדות ההנהלות - ושיתעסקו בעיקר בפיקוח על הנעשה בבנקים. בפיקוח החליטו לעשות זאת מהסיבות השמורות להם.

מכל מקום, הם לא ראו בעין יפה את העובדה שחאג' יחיא היה זה שפתח כינוס עסקי של לאומי בדובאי, וחתם במדינה על הסכמים עסקיים. ייתכן שלאירוע זה היתה תרומה משמעותית להחלטה של אבידן.

אבידן הרי יכול היה להסתפק בשיחה סגורה ואזהרה לחאג' יחיא שלא יעשה זאת שוב, אך נראה שבפיקוח על הבנקים בחרו ללכת על מהלך מקיף יותר.מעבר לכך, לפיקוח הגיעו תלונות על התנהלות היו"רים בבנקים ללא שליטה בלא קשר למקרה של חאג' יחיא.

יו"ר בנק לאומי, סאמר חאג' יחיא, בפתיחת כנס של לאומי בדובאי. הרוויח 3.32 מיליון שקל ב-2020צילום: מוטי מילרוד

כחלק מהמהלך המתוכנן, הדירקטורים של אותם הבנקים יהיו אלה שיחליטו לגבי שכר של היו"רים, בהתאם לגודל הבנק ומורכבות המשימות שמוטלות על היו"רים. הדבר צפוי להביא לפגיעה של כמה עשרות אחוזים בשכרם של היו"רים בבנקים ללא גרעין שליטה, שלמעשה הם משמשים נציגים של בעלי מניות מקרב הציבור.

עם כל הכבוד לסוגיית שכר היו"רים בבנקים ללא גרעין שליטה, עניין זה אינו אמור להיות נושא מרכזי על סדר היום של אבידן. אבידן צריך בעיקר לדאוג להגברת התחרות במערכת הבנקאות, שתיטיב כמובן עם משקי הבית והעסקים הקטנים. הוא צריך ליזום ולהוציא לפועל מהלכים הרבה יותר אמיצים ונועזים, שיאלצו אותו להתעמת עם הבנקים. זה כמובן בצד ההקפדה על יציבות הבנקים ורווחיותם.

לפרסם את גובה הריבית החודשית

הגיע זמן שפיקוח על הבנקים יחייב את הבנקים לפרסם בדו"חותיהם את גובה הריבית החודשית וגובה הריבית השנתית הממוצעת שהם גובים ממשקי בית (לקוחות פרטיים), מנוטלי משכנתאות, מעסקים קטנים ומעסקים בינוניים וגדולים. זה יהיה מידע מהותי הרבה יותר מאשר נתונים ומידע אודות מידת "הידידותיות" של הבנקים כלפי עסקים קטנים או מגזרים אחרים שפורסמו באחרונה.

הפיקוח על הבנקים מסתפק בכך שהוא מפרסם נתונים ברמה המצרפית של מערכת הבנקאות ולא ברמה הפרטנית.

אבידן צריך גם לדרוש שכל בנק יפרסם בנפרד את הריבית הממוצעת שהוא גובה מלקוחותיו הפרטיים שנמצאים במשיכת יתר. כשכל בנק ובנק יתחיל לפרסם זאת, משקי הבית והעסקים הקטנים, למשל, יוכלו לראות את הנתונים הללו ולעמת אותם מול הטענות של הבנקים, שהריביות שהם גובים נמוכות יותר מאלה שגובות חברות כרטיסי האשראי. חברות אלה כן מפרסמות את הנתונים האלה בדו"חותיהן הכספיים.

כך ניתן יהיה לבצע השוואות מחירים אפקטיביות יותר עוד לפני שתיושם סוף־סוף הרפורמה של הבנקאות הפתוחה.

שאול קוברינסקי. עלות שכרו של יו"ר דיסקונט היתה 2.88 מיליון שקל בשנה שעברהצילום: רמי זרנגר

נוסף על כך, המפקח על הבנקים צריך לשלוח לבנקים הוראות ברורות שנקבעו כבר לפני כמה שנים בחוק שטרום לגבי התנהלותם מול הלקוחות בסוגיות הקשורות להפצת כרטיסים חוץ־בנקאיים, המונפקים בידי חברות כרטיסי האשראי וגופים חוץ־בנקאיים.

מהלך כזה היה מסייע להגברת התחרות וחיזוק יכולת הבחירה של הלקוחות. לפי שעה, הבנקים לא ששים להפיץ כרטיסים חוץ־בנקאיים, אלא בעיקר מפיצים את הכרטיסים של עצמם.

סוגיה חשובה נוספת קשורה לצמיחה האגרסיבית בנתחי השוק של כרטיסי האשראי, שנעשית בידי כאל. כאל נהנית מכך שבנק ישראל התחמק עד עכשיו לדון בצורך להפריד אותה מדיסקונט (72%) ששולט בה. כאל גובה מלקוחותיה הפרטיים את הריבית הממוצעת הגבוהה ביותר בענף כרטיסי האשראי, 10.8%.

הצינון של אבידן בנוגע לכאל כבר חלף

מכיוון שלפני מינויו למפקח על הבנקים אבידן היה, בין השאר, דירקטור בכאל - הוא לא טיפל בה בשנה הראשונה. ואולם, הצינון הזה כבר חלף, שכן אבידן כבר שנה וחודשיים בתפקיד המפקח על הבנקים.

לפי חוק שטרום, ניתן יהיה לדון בסוגיית ההפרדה של כאל ב-2022-2021, אך לפי שעה אבידן מתחמק מטיפול בסוגיה זו. זאת אף על פי שדיסקונט כבר מזמן לא בנק חלש, ויכול להסתדר גם בלי כאל.

ראובן קרופיק, יו"ר בנק הפועלים. הרוויח אשתקד 2.42 מיליון שקלצילום: ענבל מרמרי

הפיקוח על הבנקים אישר באחרונה לשופרסל, הקמעונאית הגדולה והריכוזית ביותר במשק, לחבור לדיסקונט בהקמת מיזם פיננסי חדש, שייבנה על בסיס אפליקציית התשלומים פייבוקס של דיסקונט, שעד כה גבתה ממנו הוצאות כבדות. מהלך זה מחזק את שופרסל, דיסקונט וכאל - ועדיין לא ידוע אם יטיב גם עם הצרכנים והעסקים הקטנים. הפיקוח אישר לשופרסל ליהפך לתאגיד עזר בנקאי, שיעניק שרותים בנקאיים.

כאל תיהנה מהכנסות גם מתפעול והנפקה של כרטיסים חוץ־בנקאיים של מועדון ביט קארד של בנק הפועלים, שמקבל מאבידן רוח גבית חיובית מאוד לחיזוק כוחה של אפליקציית התשלומים ביט, שנהפכה לפופולרית ביותר בקרב הצרכנים. מכל מקום, בנק ישראל נותן חשיבות רבה בהאצת התהליכים הקשורים לתשלומים מתקדמים.

בהקשר הזה, אבידן יכול לשדרג ולהוציא לפועל מה שלא עשו קודמיו - פתיחה לתחרות אמיתית של כרטיסי האשראי דיינרס של כאל ואמריקן אקספרס של ישראכרט, שכיום פועלים כמועדונים סגורים לתחרות בכל הקשור להנפקת הכרטיסים הללו וסליקה של העסקות הנעשות בהן.

לפי הערכות בענף כרטיסי האשראי, חלקם של המותגים הסגורים הוא 15%-20% מנתח השוק של עמלות הסליקה הנגבות מבתי עסק ופתיחה שלהם לתחרות מלאה. רפורמה כזו תביא לחיסכון כללי לבתי עסק של כמה מאות מיליוני שקלים בשנה.

עם זאת, מעבר לסוגיית שכר היו"רים בבנקים, לזכותו של אבידן ניתן לזקוף את הצעדים שהוביל הפיקוח על הבנקים במהלך משבר הקורונה, שכללו סיוע במתן אשראי מוזל לעסקים קטנים, אפשרות דחייה בתשלומים ועצירה בחלוקת דיווידנדים של הבנקים.

הבנקים הצליחו לצלוח את המשבר כמעט ללא פגיעה. הבנקים עברו את המחצית הראשונה של 2021 עם רווחיות גבוהה מאוד, שנבעה גם מביטול חלק מהפרשות הגבוהות שנאלצו לבצע בתיקי אשראי שלהם בעקבות דרישת הפיקוח על הבנקים. חלק מאותם רווחים, שמהם נהנו הבנקים, נבעו גם מכך שפיקוח על הבנקים איפשר ליהנות מנטילת מימון זול בתנאים מועדפים לבנקים, והרבה פחות לחברות כרטיסי האשראי ולגופים חוץ־בנקאיים, שכמעט לא היו נוכחים בהעמדת אשראי לעסקים קטנים בעת המשבר.

גם אם החברות מקס (לשעבר לאומי קארד) וכאל עשו זאת במסגרת קרנות בערבות המדינה, זה לא היה בהיקפים משמעותיים.

אבידן והפיקוח על הבנקים מקדמים גם רפורמות חשובות במערכת הבנקאות של בנקאות פתוחה, ניידות בין הבנקים, וכן הם מסייעים לבנק הדיגיטלי החדש של אמנון שעשוע, שאמור לפתוח שעריו לציבור בעוד כמה חודשים.

כתבות מומלצות

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"

אירוע של חברת איירון סורס. חברות שואפות למתג את עצמן כצעירות ואטרקטיביות

"אנשים חושבים לעצמם - איזה משכורות, איזה טירוף. בפועל זה רחוק מאוד מהמצב"

ג'ף בזוס, מייסד ויו"ר אמזון והאיש השני בעושרו בעולם. שוויו צלל ב-82.7 מיליארד דולר

הבוננזה נגמרה: האומה העשירה בעולם מגלה פתאום שהיא ענייה יותר

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

קוסטה ריקה

"בונים פה וילות מטורפות בג׳ונגלים וחברות היי-טק שוכרות חופים לשבוע"

דובב ויקי

עם 8 סניפים בלבד, האם מג"ד בצנחנים והייטקיסט לשעבר יובילו רשת מסעדות ישראלית ראשונה לבורסה?