בגלל השמועות על מעבר לישראכרט? מנכ"לית פפר, מיכל קיסוס־הרצוג, פוטרה
המנכ"לית בשלוש וחצי השנים האחרונות פוטרה לאחר התערערות היחסים בינה לבין מנכ"ל לאומי, חנן פרידמן ■ מי שיחליף אותה הוא אורי נתן, ראש אגף התשלומים בלאומי ■ האתגר הגדול של נתן יהיה להעביר את החברה לרווח — ברקע התחרות הגוברת עם בנקים דיגיטליים חדשים

מיכל קיסוס־הרצוג, מנכ"לית פפר, זרוע הדיגיטל של בנק לאומי, פוטרה מתפקידה לאחר שלוש שנים וחצי בתפקיד ולאחר כעשר שנים בקבוצת לאומי. באחרונה התערערו היחסים בינה למנכ"ל לאומי, חנן פרידמן. מי שיחליף את קיסוס הוא אורי נתן, 42, ראש אגף התשלומים בלאומי וסגן ראש החטיבה הבנקאית.
אחת הסיבות העיקריות למתיחות בין קיסוס־הרצוג לפרידמן היתה העובדה ששמה הוזכר כמועמדת להתמנות למנכ"לית ישראכרט במקומו של רון וקסלר. קיסוס־הרצוג נחשבת מקורבת ליו"ר חברת האשראי, תמר יסעור, שהיתה בעבר הבוסית שלה בפפר, וכן בלאומי ובמקס (לשעבר לאומי קארד) — והשתיים מצויות בקשרי ידידות והערכה הדדית.
לפי הערכות, בשל רגישות הדברים והעובדה שלאומי וישראכרט הם גופים מתחרים, פרידמן דרש מקיסוס־הרצוג התחייבות להישאר בפפר עוד שנה לפחות, אך היא סירבה לכך לאחר שדרישתה לפיצוי כספי הולם נדחתה. כעת בלאומי דורשים מקיסוס־הרצוג תקופת צינון של חצי שנה, מהלך שיסכל סופית את מינויה כמנכ"לית ישראכרט. היא מצדה טענה לאורך כל הדרך כי לא קיבלה פנייה מוועדת האיתור או בכירים כלשהם בישראכרט.
עזיבתה של קיסוס־הרצוג מצטרפת לעזיבה של מנהלים נוספים בלאומי בשנה האחרונה, ובהם אילון דחב"ש, שי בסון, עיריט רוט, יפעת אורון, שרון גור, הילה ערן־זיק, לבנת עין שי־וילדר ונועם הויזליך.
נתן, שנבחר ב–2017 כאחד הצעירים המבטיחים עד גיל 40 של TheMarker, הצטרף ללאומי בתחילת 2017 כעוזר אישי וכראש המטה של מנכ"לית לאומי דאז, רקפת רוסק־עמינח, והיה מעורב בין השאר בפעילות של פפר ובמהלכים הקשורים לחוק שטרום להגברת התחרות במערכת הבנקאות.
לאחר שרוסק־עמינח עזבה את לאומי באוקטובר 2019, מינה פרידמן את נתן לראש אגף התשלומים ולסגן ראש החטיבה הבנקאית (שנוהלה אז בידי דחב"ש), והוא שימש גם דירקטור בחברת התשלומים מס"ב שבבעלות הבנקים. לפני שהצטרף ללאומי כיהן נתן כמנהל הכללי של פעילות טבעול בישראל, כמנכ"ל חברת הקוסמטיקה והטואלטיקה אינטרקוסמא, כראש המטה של מנכ"ל אסם וכדירקטור בחברת הייעוץ האסטרטגי POC.
המפץ הגדול לא אירע
נתן, שככל הידוע מצוי ביחסים טובים עם פרידמן, מגיע לפפר בתקופה מאתגרת. מאז הקמתו לפני יותר מארבע שנים השקיע לאומי בפפר כ–400 מיליון שקל, וקברניטי הבנק דאז, רוסק־עמינח ויסעור ראו בפפר פרויקט דגל. בעקבות זאת התעוררו ציפיות גבוהות בזרוע הדיגיטל החדשה, לצד התעניינות רבה מצד אנשי בנקאות וטכנולוגיה.
ואולם בפועל, פפר, המעסיקה כ–200 עובדים, אמנם גייסה מאז ההשקה כמה מאות אלפי לקוחות צעירים וגם סייעה ללאומי בהליכי התייעלות בעקבות מעבר לדיגיטל — אך בינתיים לא עלה בידה לעבור לרווח, והיא כשלה גם בניסיונה לגרום למפץ גדול בתחרות במערכת הבנקאית ולמהפכה בכל הקשור לבנקאות דיגיטלית. כך או אחרת, בלאומי מסרבים לספק נתונים לגבי פפר, אולם מתעקשים כי זרוע הדיגיטל היא מגייסת הלקוחות הגדולה במערכת הבנקאות.
בעבר היו הערכות בענף כי פרידמן, שהיה במסגרת תפקידיו הקודמים מעורב בפפר, יסגור אותו עם מינויו למנכ"ל. בינתיים הוא לא עשה זאת, אולם בכל מקרה, גם אם פפר ייסגר, הכישלון ידבק לא בו — אלא ברוסק־עמינח וביסעור. הציפייה מנתן כעת תהיה להעביר את פפר לשלב בוגר יותר של פעילות, בין היתר באמצעות מוצרים פיננסיים חדשים, אפשרות לפתיחת חשבון זוגי והגברת שיתופי הפעולה עם גופי פינטק ביישום מודל של בנקאות פתוחה.
היעדים הללו צפויים להפוך מאתגרים יותר ויותר לאור התחרות הגוברת והפתיחה הצפויה לקראת סוף השנה של הבנק הדיגיטלי של אמנון שעשוע, וכן עם פתיחתם האפשרית של בנקים דיגיטליים של קבוצת משקיעים בראשות ניר צוק, וכן בראשות יואל קרסו.
לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:
כתבות מומלצות

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?
תגובות
כתבות שאולי פספסתם

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"
