בנק ישראל מודאג: הישראלים לוקחים יותר ויותר משכנתאות בשיעורי מימון גבוהים של 60%-75%

הדו"ח השנתי של הפיקוח על הבנקים חושף את התמודדותה של המערכת הבנקאית עם אתגרי שנת הקורונה ואת החששות של בכירי מערכת הבנקאות בישראל מסיכוני האשראי הצרכני ומסיכוני הסייבר

כסף
תיק האשראי לציבור של הבנקים גדל במהלך 2020 בכ-5% - למרות הצמצום בתוצר צילום: wutwhanfoto / Getty Images/iStoc

האשראי הצרכני שמעניקים הבנקים הצטמק ב-2020 בעקבות משבר הקורונה, ולמרות זאת, עוצמת הסיכון הנשקפת ממנו על יציבות הבנקים גברה - כך עולה מהסקירה השנתית של הפיקוח על הבנקים ל-2020 שמפרסם היום (רביעי) בנק ישראל.

בדו"ח נכתב כי "משבר הקורונה שינה את עצימות הסיכונים השונים שנשקפים למערכת הבנקאות. סיכונים מסוימים הפכו להיות משמעותיים יותר, במיוחד סיכון האשראי הצרכני. בדומה למשברים כלכליים קודמים, גם במשבר הזה עלה המתאם בין הסיכונים השונים, שמתבטא בעלייה בו זמנית של כלל הסיכונים שלהם חשופה מערכת הבנקאות".

במסגרת הסקירה, מציג בנק ישראל סקר שנערך בקרב נושאי המשרה הבכירים במערכת הבנקאות בישראל. מטרת הסקר היתה לסייע בגיבוש הערכת הסיכונים במשק מנקודת מבטם של הבנקאים.

הנשאלים התבקשו, בין היתר, לציין מהו לדעתם הסיכון המאיים ביותר על הגוף שבו הם עובדים. מהסקר עלה, כי בדומה ל-2019, סיכון הסייבר המשיך להיות המטריד ביותר במערכת הבנקאות. לצדו ניצב גם סיכון הטכנולוגיה וההמשכיות העסקית, כששיעור המוטרדים מסיכונים אלה נמצא בירידה משמעותית ביחס לשנה שעברה, של כ-10 נקודות האחוז.

מנגד, שיעור המשיבים שמוטרדים מסיכוני האשראי הצרכני למשקי בית עלה באופן משמעותי, בכ-13 נקודות האחוז, בהשוואה לשנה הקודמת. זאת, בשונה משיעור המשיבים שמוטרדים מסיכון אשראי עסקי, ששמר על רמה דומה ל-2019.

הישראלים לוקחים יותר משכנתאות בשיעורי מימון גבוהים

מהדו"ח עולה כי תיק האשראי לציבור של הבנקים גדל במהלך 2020 בכ-5% - בדומה לממוצע הצמיחה בשנתיים האחרונות. זאת, למרות הצמצום בתוצר בכ-2.6% במהלך 2020. הגורמים שהובילו לצמיחה הם האשראי לדיור (משכנתאות) שצמח בכ-9% והאשראי העסקי שצמח ב-6%, בעיקר בענפי הבינוי והנדל"ן ובמגזר העסקים הגדולים. מנגד, הואצה מגמת צמצום החשיפה לאשראי הצרכני, שירד ב-7% - ירידה של כ-11 מיליארד שקל - וזאת לעומת ירידה של 4% ב-2019.

כלכלני הפיקוח על הבנקים הסבירו: "עיקר הירידה באשראי זה מקורה בצמצום האשראי לכל מטרה, שהיה יותר מ-80% מסך הקיטון. ההאטה בפעילות הכלכלית במשק, שהביאה במהלך השנה לירידה של 5.9% בצריכה הפרטית ובהוצאות בכרטיסי אשראי ביחס ל-2019, הביאה גם לירידה בביקוש לאשראי צרכני.

"הירידה בצריכה הפרטית היתה משמעותית מהירידה בתוצר, והובילה לעלייה בשיעור החיסכון, כפי שהתבטא בין היתר בצמצום ניצול מסגרות חשבון העו"ש וכרטיסי האשראי הבנקאיים, שקטנו במהלך השנה בשיעורים של 25% ו-7.8%, בהתאמה. זאת לעומת צמצום של 2.2% בניצול מסגרת חשבון העו"ש וגידול של 7.2% בניצול מסגרות כרטיסי האשראי ב-2019. הקיטון בביקוש לאשראי הצרכני בא לידי ביטוי גם בירידה בשיעור הריבית הממוצעת, שעמדה במהלך 2020 על כ-5.14%, ירידה של 0.5 נקודות האחוז בהשוואה ל-2019".

בבנק ישראל מציינים, כי "מרווחי האשראי נותרו יציבים במהלך השנה, למרות העלייה בסיכון, כאשר ייתכן שהנתון מעיד על ירידה בעלויות הגיוס של הבנקים. הירידות בריבית ובעלויות הגיוס נבעו מהצעדים שנקט בנק ישראל במהלך המשבר, שכללו בין היתר את הורדת הריבית באפריל וצעדים נוספים שסייעו ליציבות בשווקים הפיננסים.

"ייתכן שמקור חלק מהקיטון באשראי הצרכני הוא בגידול האשראי לכל מטרה בביטחון דירת מגורים. הפיקוח על הבנקים איפשר להגדיל במהלך המשבר את שיעור המימון על הלוואות לכל מטרה במשכון דירת מגורים לכ-70%, לעומת 50% לפני ההקלה. צעד זה הוביל לגידול של כ-2.3 מיליארד שקל ביתרת האשראי לכל מטרה (כ-10%), שעמדה בסוף 2020 על כ-23.9 מיליארד שקל.

"עיקר הגידול מקורו בהלוואות לכל מטרה בביטחון דירת מגורים, שנלקחו בשיעורי מימון של בין 60%-75% ושהיו כ-55% מסך הביצועים באשראי זה במהלך השנה. גם מתווה דחיית התשלומים, שבמסגרתו נדחו תשלומים בהיקף של כ-2.2 מיליארד שקל, סייע למשקי בית רבים במהלך המשבר, והיה מקור חלופי לאשראי עבור משקי הבית שחוו פגיעה בהכנסתם בשל המשבר".

בבנק מסבירים כי יתרת האשראי הצרכני במשק הצטמצמה במהלך 2020 בכ-3.7% (כ-197 מיליארד שקל), וזאת בהשוואה לצמיחה ממוצעת של 2.9% ב-2019-2018. עיקר הצמצום מקורו באשראי שמעמידות מערכת הבנקאות וחברות כרטיסי האשראי, שהצטמצם במהלך השנה בשיעור של כ-1.5%, לעומת גידול ממוצע של 12.8% בשנתיים האחרונות.

"התפתחויות אלה קרו במקביל לגידול של כ-13.6% ביתרת האשראי של הגופים החוץ־בנקאיים לכ-3 מיליארד שקל במהלך 2020, שהביא במהלך 2020 לעלייה במשקלם של הגופים החוץ־בנקאים בשוק האשראי הצרכני (2%) ולקיטון במשקל האשראי הבנקאי (74%). השפעותיו השליליות של משבר הקורונה הביאו להרעה במדדי איכות האשראי הצרכני, כך ששיעור ההוצאה להפסדי האשראי בסך יתרת האשראי עמד במהלך השנה על כ-1.06%, בהשוואה לכ-0.6% ב-2019".

האשראי לדיור ממשיך לצמוח

לגבי שוק המשכנתאות, מסבירים בבנק ישראל: "מגמת הצמיחה באשראי לדיור נמשכה במהלך 2020, על אף השלכות משבר הקורונה על הכלכלה ובפרט על משקי הבית, שהתבטאו בין היתר בעלייה נוספת במחירי הדיור, לאחר שאלה ירדו מעט ב-2018-2017. בתוך כך, תיק האשראי לדיור גדל במהלך 2020 בשיעור של כ-12%, בהשוואה לשיעור של 8.5% בממוצע לשנה ב-2019-2018. כ-100 אלף עסקות משכנתא בוצעו במהלך השנה (עלייה של 4% בהשוואה ל-2019) ונרשמו נטילות של משכנתאות חדשות בסך של כ-78 מיליארד שקל, גידול של כ-16% בהשוואה ל-2019, שבה נרשמו ביצועי שיא של כ-67.7 מיליארד שקל.

בבנק מציינים כי "על אף הירידה בשיעור הריבית הממוצעת, חלה במהלך 2020 עלייה קלה של שתי נקודות בסיס במרווחי האשראי במגזר זה, לשיעור של 1.2%. גם ב-2020 המשיך שיעור ההלוואות בשיעורי מימון גבוהים של 60%-75% בסך נטילות משכנתאות לעלות, ועמד במהלך 2020 בממוצע על כ-40% (לעומת כ-36% בממוצע במהלך 2019). בנוסף, חלה עלייה של מחצית השנה בתקופה הממוצעת לפירעון, לכ-22.5 שנים.

"עם זאת, שיעור ההחזר מההכנסה, משתנה מרכזי בהערכת ההסתברות של לווה לחדלות פירעון, נותר יציב - ועמד בממוצע במהלך השנה על כ-26.5%. התפתחויות אלה, בשילוב היקפי דחיות התשלומים והאי וודאות בדבר התפתחות המשבר, הביאו לעלייה בשיעור ההוצאה להפסדי אשראי לרמה של 0.21%, לעומת 0.03% ב-2019".

מהדו"ח עולה גם, כי "בעקבות הסרת המגבלה של נטילת משכנתא בתמהיל הפריים של עד שני שליש בתחילת 2021, חלה עלייה קלה במשקל רכיב הפריים באישורים העקרוניים שהנפיקו הבנקים. משקל הפריים עמד במהלך מארס 2021 על 37.5% מסך ההלוואה, בהשוואה לשליש כל עוד היתה המגבלה בתוקף. שינוי תמהיל ההלוואה הוא תהליך מתמשך לקראת הגעה לשיווי משקל חדש, הן מבחינת תמחור רכיבי ההלוואה והן מבחינת תמהיל הרכיבים בה, והפיקוח על הבנקים עוקב מקרוב אחר ההתפתחויות ומנתח נתונים פרטניים בסגמנט זה".

כמו כן, מהדו"ח עולה כי שיעור הניצול של אשראי שהוקצה בקרן בערבות מדינה לעסקים קטנים ובינוניים עמד, נכון למארס 2021, על כ-58% - 21 מיליארד שקל מתוך 36 מיליארד שקל. בקרן לעסקים בסיכון מוגבר, שיעור הניצול עומד נכון למארס 2021 על כ-60% (2.5 מיליארד שקל מתוך 4 מיליארד שקל). בקרן לעסקים גדולים הוקצו 6 מיליארד שקל, שמתוכם נוצלו עד כה 1.7 מיליארד שקל.

"הפער בין סך האשראי שאושר במסגרת הקרנות (23.5 מיליארד שקל) לבין הגידול ביתרת האשראי למגזר העסקים הקטנים והזעירים (4.3 מיליארד שקל) והבינונים (2.2 מיליארד שקל) במהלך 2020 מעיד שייתכן שהאשראי שהועמד במסגרת הקרנות סייע ללווים למחזר את ההלוואות בתנאים נוחים (שיעור ריבית ממוצע של 3.1% לעומת 3.43% במארס 2021). הירידה בפעילות הכלכלית פעלה להגדלת הפער בכך שהביאה להקטנת הביקוש לאשראי למטרת השקעה, במקביל לחזרתם של עסקים רבים לשלם את התחייבויותיהם למערכת הבנקאות, כפי שעולה מהירידה בהיקף האשראי בדחייה".

בבנק ישראל טוענים גם כי "השפעותיו השליליות של משבר הקורונה באו לידי ביטוי בירידה במרווח הפיננסי ובהרעה במדדי איכות האשראי בכל מגזרי הפעילות. כך, נשחק המרווח הפיננסי במגזר העסקי בכ-49 נקודות בסיס לשיעור של 2.73%, וההוצאה להפסדי אשראי גדלה ב-56 נקודות בסיס לשיעור של 0.67% במהלך 2020". עם זאת, בבנק מוסיפים ש"למרות העלייה בסיכון בענפים שנפגעו מהמשבר, אין לווה בודד או קבוצת לווים שמסכנים את יציבות המערכת הבנקאית, וזה בדומה למצב טרום המשבר"

908 אלף בקשות דחיית תשלומי הלוואה

לגבי היקפי דחיית תשלומי ההלוואות במהלך 2020, מציינים בפיקוח על הבנקים כי המערכת הבנקאית אישרה כ-908 אלף בקשות שהוגשו על ידי הלקוחות לדחיית תשלומי הלוואה, בהיקף כולל של כ-11.5 מיליארד שקל. עיקר הבקשות לדחייה התקבלו בגין אשראי צרכני (57%), משכנתאות (21%), ואשראי לעסקים קטנים (20%).

נכון לסוף מארס 2021, החוב שנמצא בסטטוס דחייה פעילה עומד על כ-25.5 מיליארד שקל, כ-14% מסך יתרת החוב בגינה נדחו תשלומי הלוואות במהלך המשבר כולו (כ-176 מיליארד שקל). זאת בזמן שמרבית החוב הנמצא עדיין בדחייה פעילה, כ-18.5 מיליארד שקל, נובע בגין משכנתאות - כך ששיעור החוב שבגינו הסתיימה תקופת הדחייה עומד על כ-86%.

בחלוקה למגזרי פעילות פיקוחיים, שיעור החוב שבגינו הסתיימה תקופת הדחייה במגזר האנשים הפרטיים הוא הגבוה ביותר (93%), ובמגזר העסקים הגדולים הוא הנמוך ביותר (77%). כ-63% מהיקף החוב שנדחה הוא אשראי לדיור וכ-14% הוא אשראי לעסקים זעירים.

בנק ישראל ערך בחינת חוסן של מערכת הבנקאות ושל חברות כרטיסי האשראי למשבר הקורונה, ממנה עולה כי "בהינתן תרחישים פסימיים שמשקפים הרעה משמעותית במשבר, צפויה מערכת הבנקאות להמשיך ולשמור על חוסנה ויציבותה, אגב תמיכתה במשק בדרך של העמדת אשראי לציבור. יחס הלימות ההון של כל אחד מהבנקים ושל חברות כרטיסי האשראי לא צפוי לרדת מתחת לרמה המזערית שהפיקוח על הבנקים דורש בתרחיש הקיצון - יחס הון עצמי רובד 1 בשיעור של 6.5%".

עם זאת, מדגישים בבנק ישראל כי "משבר הקורונה טרם הגיע לסיומו וההתפתחויות משתנות במהירות ובעוצמה והסיכונים לאורך המשבר הזה עולים בהתאם. חשוב לציין שגם אם יתמתן המשבר הבריאותי, הרי שקיימת אי ודאות גבוהה לגבי אופק ההתאוששות ולגבי משך הזמן שבו יוסיפו ההשלכות הכלכליות ללוות את המשק הישראלי. המשק הישראלי טרם חווה בימים אלה את כל ההשלכות של המשבר, וזה בין השאר על רקע צעדי המדיניות בתחומים השונים, ובהם דמי האבטלה, המענקים לציבור, ההלוואות בערבות המדינה, דחיית החזרי ההלוואות על ידי הבנקים, ועוד".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"

אירוע של חברת איירון סורס. חברות שואפות למתג את עצמן כצעירות ואטרקטיביות

"אנשים חושבים לעצמם - איזה משכורות, איזה טירוף. בפועל זה רחוק מאוד מהמצב"