אלקטרה צריכה תנסה לממש את הפוטנציאל שביתן ביזבז במרכזי הערים

אלקטרה צריכה והפניקס רכשו 50.05% ממניות יינות ביתן תמורת 260 מיליון שקל — וסיימו את עידן נחום ביתן ברשת ■ המטרה המיידית של אלקטרה צריכה תהיה לנצל את עוצמתה הפיננסית כדי להרים את הרווחיות של הנכס המרכזי של יינות ביתן: 70 חנויות מגה, רובן בגוש דן

יורם גביזון
יורם גביזון
סניף של מגה בעיר
סניף של מגה בעיר. למצולמים אין קשר לכתבהצילום: עופר וקנין
יורם גביזון
יורם גביזון

תהליך ההידרדרות המתמשך של חברת יינות ביתן־מגה תחת ניהולו של נחום ביתן נבלם אתמול, כשהשליטה בחברה (50.05%) — שהיתה בעבר רשת קמעונות המזון השנייה בגודלה בישראל — הועברה לקבוצת משקיעים בראשות חברת אלקטרה צריכה, שבשליטת דני ומייקי זלקינד, וחברת הפניקס.

לפי ההסכם, אלקטרה צריכה תשקיע ותרכוש מניות שיהיו 35.05% ממניותיה של יינות ביתן, תזרים 143 מיליון שקל כנגד הקצאת מניות, ותשלם למשפחת ביתן — שהיתה בעלת השליטה בחברה — 50 מיליון שקל תמורת 12% ממניות הרשת.

אלקטרה צריכה, המנוהלת בידי צביקה שווימר, תקבל מנחום ביתן אופציה לרכישת כל מניותיו ברשת, שניתנת למימוש עד לסוף 2023. במקביל, תרכוש חברת הפניקס 15% ממניותיה של יינות ביתן, שיוקצו לה תמורת סכום שלא פורסם, אך על פי הערכות מגיע ל–57 מיליון שקל. אלקטרה צריכה והפניקס יזרימו 200 מיליון שקל לתוך החברה ו–50 מיליון שקל לכיסו של ביתן, בעסקה שמשקפת שווי חברה של 300 מיליון שקל לפני ההשקעה.

נחום ביתןצילום: רמי זרנגר

הנכס העיקרי: מיקום אסטרטגי של הסניפים

הנכס המרכזי של יינות ביתן הוא העובדה שכמחצית מ–150 הסניפים שבבעלות הרשת ממוקמים במרכזי הערים; נכס שאותו קיבלה בירושה מרכישתה של חברת מגה ביולי 2016 תמורת 450 מיליון שקל. יינות ביתן נשאה על גבה חוב של 260 מיליון שקל לבנק הפועלים ובנק מזרחי טפחות; חוב של 80 מיליון שקל לנאמני מגה, שמהם רכשה את הרשת; וחוב של 800 מיליון שקל.

במרוצת 2020 נאלצה יינות ביתן לבצע שתי הפרשות של 600 מיליון שקל לירידת ערך מלאי — ועברה להון שלילי.

מצב זה הפך את יינות ביתן לחברה שהיתה תלויה בהגדלת האשראי מספקיה — שבתמורה למימון הרשת, גבו ממנה מחירים גבוהים, שהקשו עליה להתמודד בתחרות הגוברת במרכזי הערים ובחנויות הדיסקאונט, והביאו לירידה בנתח השוק שלה וביכולתה לייצר מזומנים.

העברת השליטה בחברה לאלקטרה צריכה והפניקס (הון עצמי של 591 מיליון שקל ו–8 מיליארד שקל בהתאמה) תשנה את מצבה של יינות ביתן כמעט בן־לילה. יינות ביתן תחת אלקטרה צריכה תבקש ותקבל מחברות ביטוח אשראי הגדלה של מסגרת האשראי המבוטח, ומספקי הרשת תקבל הארכת האשראי ומחירי רכישה נוחים יותר — שיאפשרו לחנויות יינות ביתן למלא את המדפים, להגדיל את המגוון, ועשויים לשפר את הרווחיות הגולמית של החברה ב–2 נקודות האחוז.

אלקטרה צריכה צפויה להוביל להחלפת הנהלת החברה, לבחון את תהליכי העבודה של הרשת — בעיקר בכל הקשור לתפעול ולסחר — ואת מערך הסניפים של הרשת תוך יציאה או מכירה של סניפים חסרי פוטנציאל לשיפור בתוצאותיהם. בשלב ראשון בוטלו שתי עסקות למכירה של שישה ועשרה סניפים לחברות ויקטורי ופרשמרקט בהתאמה תמורת סכום של 285 מיליון שקל.

הנכונות של חברות כמו ויקטורי ופרשמרקט לשלם 18 מיליון שקל לחנות משקפת את הניסיון החיובי שצברו כשרכשו מביתן חנויות — והגדילו את מחזורן ב–50%–75%. אלקטרה צריכה עשויה לנצל סינרגיות בין הפעילות הקמעונית שלה בתחום מוצרי החשמל לבין הפעילות הקמעונית בתחום המזון למבצעי מכירות, שיגדילו את המכירות של הסניפים עוד יותר. המטרה של אלקטרה צריכה תהיה להעלות את הרווחיות הגולמית של חנויות מגה שבמרכזי הערים מ–25%–30% לרמת הרווחיות הגולמית של פרשמרקט, שהסתכמה ב–35.2% מהמכירות ב–2020.

שיפור כושר התחרות, ובעיקר פתרון בעיית חוסר המלאים ופחת גבוה של 4%–6% בחנויות הרשת, עשויים להביא לשיפור ברווחיות הגולמית והתפעולית שלהן. בניגוד לקבוצות אחרות שניסו לרכוש את יינות ביתן, בקבוצת אלקטרה צריכה־הפניקס לא מתכננים הנפקה קרובה של הרשת — מתוך הערכה שיש צורך בעבודה ממושכת על שיפור רמת הניהול של הרשת ושיפור תוצאותיה הכספיות.

עם השלמת ההסכם תרד אחזקתו של נחום ביתן ברשת שהקים ל–36%; הפועלים ומזרחי טפחות יחזיקו באופציות ל–10%; ומנכ"ל יינות ביתן ועובדי החברה יחזיקו ב–4% ממניותיה של יינות ביתן בדילול מלא — לאחר שהיו"ר שלמה רודב החליט להעביר את האופציות שהחזיק לעובדי החברה.

צביקה שווימרצילום: ללא קרדיט

אלקטרה צריכה גם תעמיד ליינות ביתן הלוואה של 50 מיליון שקל, שנושאת ריבית של 6% ושתיפרע בתשלומים רבעוניים במשך ארבע שנים החל בתום שנתיים ממועד השלמת העסקה. ביתן יוסיף להחזיק שני נציגים במועצת המנהלים של יינות ביתן, שתהיה בשליטת אלקטרה צריכה, אך הוא לא יחזיק בתפקיד ניהולי. למרות זאת, הוא יוסיף לגבות דמי ניהול של 5.5 מיליון שקל בשנה במשך עשר שנים או עד למימוש האופציה לרכישת מניותיו בידי אלקטרה צריכה.

יינות ביתן תשלם דמי ניהול של 11 מיליון שקל בשנה לאלקטרה צריכה. אלקטרה צריכה לקחה על עצמה לפצות בסכום של 20 מיליון שקל את קבוצת המשקיעים שאירגנה הפניקס — וכללה את קרן כלירמרק, ארקין השקעות, ברק קפיטל, מור השקעות ומשקיע פרטי. הפיצוי ניתן משום שדירקטוריון יינות ביתן אישר במחצית מארס הסכם שלפיו תרכוש קבוצת המשקיעים בראשות הפניקס 66% ממניותיה של יינות ביתן תמורת השקעה של 300 מיליון שקל — כלומר, תרכוש את השליטה בחברה לפי שווי של 150 מיליון שקל לפני ההשקעה.

יינות ביתן ייצרה רווח תפעולי תזרימי בקצב שנתי של 70 מיליון שקל, על פי הדו"חות הכספיים האחרונים של החברה ביוני 2020, אך מאז עלה הרווח התפעולי התזרימי של החברה לקצב שנתי של 120 מיליון שקל. עם השלמת העסקה צפוי היו"ר רודב והמנכ"ל לסיים את תפקידם.

השתלבות באסטרטגיה של אלקטרה צריכה

רכישת השליטה ביינות ביתן משתלבת באסטרטגיה של אלקטרה צריכה להרחיב את פעילותה בתחום הקמעונות. כחלק מאסטרטגיה זו, אלקטרה צריכה רכשה את השליטה בחברת סער (50.01%), שמחזיקה בזיכיון חברת קולומביה לציוד טיולים, אופניים מחנאות וסקי. סער רשמה רווח תפעולי של 23 מיליון שקל במחזור של 126 מיליון שקל ב–2020.

אלקטרה צריכה גם קיבלה השבוע את הזיכיון להפעיל את רשת חנויות הנוחות Seven–Eleven, וציינה שבכוונתה להרחיב את המודל העסקי של יינות ביתן לתחומים נוספים בענף הקמעונאות, ליצור לה מנועי צמיחה חדשים — ולשלב את יכולות הליבה של אלקטרה צריכה עם נכסיה של יינות ביתן.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"

אירוע של חברת איירון סורס. חברות שואפות למתג את עצמן כצעירות ואטרקטיביות

"אנשים חושבים לעצמם - איזה משכורות, איזה טירוף. בפועל זה רחוק מאוד מהמצב"