מיזם תחנת הכוח במנרה של אלומיי קפיטל יוצא לדרך: אלקטרה תקים ומזרחי יממן

אלומיי הודיעה על סגירה פיננסית למימון הפרויקט, בעלות 1.5 מיליארד שקל, בהובלת מזרחי טפחות ■ אלקטרה תהיה הקבלן הראשי בפרויקט, שבמסגרתו תוקם תחנת כוח הידרו-אלקטרית בטכנולוגיה של אגירה שאובה ובהספק של 156 מגה-ואט

יוסף חרש
יוסף חרש
צוק מנרה
צוק מנרהצילום: חיים טרגן
יוסף חרש
יוסף חרש

פרויקט תחנת הכוח בצוק מנרה יוצא לדרך: אלקטרה, מקבוצת אלקו שבשליטת משפחת זלקינד, חתמה, באמצעות החברה הבת אלקטרה תשתיות, על הסכם עם אלומיי קפיטל לתכנון והקמה של תחנת הכוח בכ-1.1 מיליארד שקל. במקביל, אלומיי הודיעה על סגירה פיננסית לפרויקט. בתגובה מזנקת מניית אלומיי בכ-7% - ומשלימה עלייה של יותר מ-40% ב-12 החודשים האחרונים.

פרויקט צוק מנרה הוא מיזם להקמת תחנת כוח בשאיבה אגורה בהספק של 156 מגה-ואט. אלומיי, שבשליטת שלמה נחמה וקבוצת קניר של רני פרידריך ויורשי חמי רפאל, מחזיקה ב-75% מהמיזם (באמצעות חברות בנות), לצד אמפא עם 25% באמצעות החברה הבת שבע. סך עלות הפרויקט מוערכת ב-1.53 מיליארד שקל.

מניית אלומיי

מקורות תפעיל את תחנת הכוח. ההסכם בין הצדדים הוא ל-20 שנה וצפוי להניב למקורות הכנסות שנתית של כ-13 מיליון שקל. הכנסות מקורות בכל התקופה, עבור תפעול ותחזוקה, יסתכמו בכ-260 מיליון שקל.

אלומיי, שנסחרת לפי שווי של 1.4 מיליארד שקל, פועלת בתחום האנרגיה המתחדשת והקונבנציונלית. בין השאר, היא משקיעה בתחנות פוטו־וולטאיות באירופה ומחזיקה בתחנת הכח הפרטית דוראד באשקלון.

אלקטרה, שנסחרת לפי שווי של 6.3 מיליארד שקל, היא אחת מחברות הקבלנות הגדולות בישראל. החברה פועלת בתחום פרויקטים למבנים ותשתיות בישראל; פרויקטים למבנים ותשתיות בחו"ל; שירות ואחזקה; פיתוח והקמה של נדל"ן בייזום, ומגזר הזכיינות. החברה נערכת להתחיל בביצוע הפרויקט עם קבלת אישור רשות החשמל, שצפוי להתקבל בשבועות הקרובים. הפרויקט צפוי להסתיים בתוך חמש שנים.

אלומיי קפיטל בבורסהצילום: משה שי

פרויקט מנרה מתווסף לפרויקטי תשתית נוספים שבהם זכתה אלקטרה תשתיות בשנתיים וחצי האחרונות, ובהם הקמת חניון תת-קרקעי בכניסה לירושלים (כ-320 מיליון שקל); עבודות תשתית למסילת 431 עבור רכבת ישראל (כ-385 מיליון שקל); הרחבת מתקן הטיפול הביולוגי בשפד"ן (כ-605 מיליון שקל); והוספת נתיב בכביש 20 במסגרת פרויקט הנתיבים המהירים (כ-430 מיליון שקל).

"צורכי אגירת האנרגיה יילכו ויגדלו"

במקביל להסכם עם אלקטרה, אלומיי חתמה על הסכם מימון עם בנק מזרחי טפחות בהיקף של 1.18 מיליארד שקל. המימון כולל חוב בכיר עם בטוחות בשיעור ריבית קבוע, צמוד למדד, שיוחזר על פני 20 שנה ממועד ההפעלה המסחרית. פריסת הריבית השנתית הממוצעת המשוקללת של מימון הפרויקט היא כ-3.3% בשלב הבנייה וכ-2.5% בשלב הפעילות המסחרית. מימון הפרויקט מצטרף לשורה של עסקות בתחום התשתיות שמוביל מזרחי טפחות באחרונה, כחלק מהחלטה להקטין את המיקוד בשוק המשכנתאות.

פרידריך, מנכ"ל אלומיי, ציין שהסכם המימון נחתם לאחר דרך ארוכה ומורכבת ובלוחות זמנים מאתגרים מאוד. לדבריו, החברה רואה בפרויקט נדבך חשוב בפיתוח מרכיב אגירת האנרגיה בתיק הנכסים שלה. "להערכתנו צורכי אגירת האנרגיה יילכו ויגדלו", אומר פרידריך. "אגירה שאובה היא הדרך המוכחת, היעילה והירוקה ביותר שקיימת. בנוסף, לחתימת קרקע הקטנה ביותר ביחס ליכולת האגירה שלה. לפרויקט משך חיים תפעוליים ארוך מאוד ועלוית תפעול נמוכות ביותר".

תהפוכות רבות

פרויקט האגירה השאובה במנרה עבר לא מעט תהפוכות. עוד ב-2007 רכשה אלקטרה זכויות להקמת תחנת כוח הידרו-אלקטרית של 220 מגה-ואט במנרה, שכללו זכויות להקמה (100%) ותפעול (50%) של המתקן. ואולם ב-2018 רשות החשמל והממונה על ההגבלים העסקיים חייבו את אלקטרה למכור את זכויותיה בפרויקט, בשל האחזקה הצולבת בפרויקט האגירה השאובה בגלבוע. אלקטרה מכרה את אחזקותיה בפרויקט לאלומיי תמורת כ-300 מיליון דולר ב-2018. עם זאת, הרגולטורים התירו לאלקטרה להישאר בפרויקט מנרה כקבלן ביצוע.

לאחר מכירת הזכויות לאלקטרה הפרויקט נאלץ לחלוף מעבר למשוכה נוספת. ב-2019 אלומיי הקפיאה את הפרויקט לאחר שרשות מקרקעי ישראל (רמ"י) דרשה תשלום של כ-160 מיליון שקל בגין חכירת הקרקע. תשלום זה היה עשוי היה להפוך את הפרויקט ללא כדאי, מכיוון שהיה מגדיל את היקף ההון העצמי שאלומיי היתה צריכה להשקיע מ-300 מיליון שקל ל-460 מיליון שקל. לאחר משא ומתן עם רמ"י, ירדה דרישת הרשות מתשלום של 160 מיליון שקל ל-60 מיליון שקל.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

מכוניות של טסלה במפעל החברה. מייצרת את המנועים וחלק ניכר מהאלקטרוניקה של המכוניות שלה

המכונית הפרטית עוברת מהפכה שסוחפת את כל התעשייה

קניון ממילא בירושלים. "גידול במכירות של מותגי אופנה מוזלים"

"חיים את הרגע": אוכלים במסעדות, יוצאים לבלות — וטסים לחו"ל

שיעור העובדים שמרגישים שהם בעלי השפעה, ושמקום העבודה שלהם מניע אותם לתרום ולהגיע
להישגים, ירד באופן משמעותי השנה

"הבטיחו לקדם אותי ואז הביאו מישהו מבחוץ. אם זה יקרה שוב – אתפטר"

נתי סיידוף, בעל השליטה בשיכון ובינוי. רכש את החברה בהנחה של 13% על מחיר הבורסה של המניה

נטישת מנהלים, חוב תופח — ותשואת חסר עמוקה: מה קורה בשיכון ובינוי?

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

צעירים בטיילת בתל אביב. בקשה מהעובדים להגיע למשרד נהפכת להתקפה פרסונלית עליהם

"הפסקתי להעסיק צעירים. הם מפונקים ולא ראו אותי, אלא רק רצו לקחת ממני"

משפחת שר־שלום, שנכנסה לפני כמה חודשים לדירה בשכונת גליל ים בהרצליה

"קנינו ב-1.8 מיליון שקל, היום הדירה שווה 4.4 מיליון": עוד הגרלה יוצאת לדרך. מה הסיכוי לזכות?